עיקר תוי"ט על חולין יב
משנה חולין, פרק י"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) לא כו'. דאמר קרא שלח וגו', יצא זה שאי אתה מצווה לשלחו אלא להביאו לגזבר, דאע"ג דמרדו לא פקעו קדושתייהו דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתא דכתיב לה' הארץ ומלואה. גמרא:
(ב) (על הברטנורא) עוף טהור הוא. ולא זה שקורין קוק"א. רש"י:
(ג) (על המשנה) ר"א כו'. יליף ליה בגמרא. מקרא:
(ד) (על המשנה) מפריחין. יתכן שדרך העופות שפורחות הרבה ביחד ונמצא כ"א מפריח לחבירו עמו, לכן בא הלשון בהפעיל שהוא יוצא:
(ה) (על המשנה) מה כו'. דהול"ל והאם רובצת עליהם. גמרא. ועתוי"ט:
(ו) (על הברטנורא) ז"ל הר"מ, שלח מקור, והמקור נופל על המעט וההרבה:
(ז) (על הברטנורא) ומשכחת לה שאין לפרש מעיקרא משמע. בגזל, שא"א לומר והשיב קודם שגזל, דאם לא גזל מה ישיב. גמרא:
(ח) (על המשנה) אפילו כו'. דכתיב תשלח, מכל מקום. ואי לא קרא סד"א הואיל וגדול השלום שבין איש לאשתו כדאשכחן בסוטה שנמחה השם על המים, ומצורע אסור בתשמיש, ליתי עשה דידיה וידחה עשה דשילוח, קמ"ל. גמרא: