משנה חולין יב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שילוח הקן, נוהג -

בארץ, ובחוצה לארץ,
בפני הבית, ושלא בפני הבית,
בחולין - אבל לא במוקדשין.
חומר בכיסוי הדם, משילוח הקן -
שכיסוי הדם -
נוהג - בחיה ובעוף, במזומן ובשאינו מזומן,
ושילוח הקן -
אינו נוהג - אלא בעוף,
ואינו נוהג - אלא בשאינו מזומן.
ואיזה הוא שאינו מזומן?
כגון - אווזין ותרנגולין שקננו בפרדס.
קננו בתוך הבית -
וכן יונים רודסיות - פטור מלשלח.


(ב) עוף טמא - פטור מלשלח.

עוף טמא, רובץ על ביצי עוף טהור -
וטהור, רובץ על ביצי עוף טמא - פטור מלשלח.
קורא זכר -
רבי אליעזר - מחייב.
וחכמים - פוטרין.


(ג) הייתה מעפעפת -

בזמן שכנפיה נוגעות בקן - חייב לשלח.
אין כנפיה נוגעות בקן - פטור מלשלח.
אין שם אלא אפרוח אחד, או ביצה אחת - חייב לשלח,
שנאמר: "קן" (דברים כב ו) - קן מכל מקום.
היו שם אפרוחין מפרחין, או ביצים מוזרות - פטור מלשלח,
שנאמר: "והאם רובצת על האפרוחים, או על הביצים" (שם),
מה אפרוחין בני קיימה, אף הביצים בני קיימה - יצאו מוזרות,
מה הביצים צריכין לאימן, אף האפרוחים צריכין לאימן - יצאו מפרחין.
שילחה וחזרה, שילחה וחזרה,
אפילו ארבעה וחמישה פעמים - חייב לשלח,
שנאמר "שלח תשלח" (דברים כב ז).
אמר: "הריני נוטל את האם, ומשלח את הבנים" - חייב לשלח,
שנאמר: "שלח תשלח את האם, ואת הבנים תיקח לך" (שם).
נטל את הבנים, והחזירן לקן -
ואחר כך חזרה האם עליהן - פטור מלשלח.


(ד) הנוטל אם על הבנים -

רבי יהודה אומר: לוקה, ואינו משלח.
וחכמים אומרין: משלח, ואינו לוקה.
זה הכלל -
כל מצוה בלא תעשה, שיש בה קום עשה - אין חייבין עליה.


(ה) לא יטול אדם אם על הבנים - אפילו לטהר בהן את המצורע.

ומה אם מצוה קלה שהיא באיסר - אמרה תורה: "למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כב ז),
קל וחומר - על מצוות החמורות שבתורה.


הדף הראשי של משנה חולין יב

משנה חולין, פרק י"ב:
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב