משנה חולין ב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת חולין · פרק ב · משנה ב | >>

השוחט ו שני ראשין כאחד -- שחיטתו כשרה.

שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אפילו אחד למעלה ואחד למטה -- שחיטתן כשרה.

משנה מנוקדת

הַשּׁוֹחֵט שְׁנֵי רָאשִׁין כְּאֶחָד,

שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּסַכִּין וְשׁוֹחֲטִין,
אֲפִלּוּ אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה,
שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה:

נוסח הרמב"ם

השוחט שני ראשים כאחד - שחיטתו כשרה.

שנים אוחזים בסכין, ושוחטין -
ואפילו אחד למעלן, ואחד למטן - שחיטתן כשרה.

פירוש הרמב"ם

אחד מלמעלן, ואחד מלמטן - שיהא זה אוחז בקצה הסכין, והשני אוחז בקצה השני.

תחילת משנה בנוסח הרמבם

ומה שאמר מלא צואר - אמרו "מלא צואר, חוץ לצואר".

וכל זמן שלא הוליך ולא הביא, אלא ששחט כחותך קשואים, זו היא הנקרא "דרסה":


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שנים אוחזין בסכין ושוחטין - בהמה אחת:

אפילו אחד למעלה ואחד למטה - שזה אוחז בקצה אחד של סכין וחבירו בצדו השני:

פירוש תוספות יום טוב

השוחט שני ראשין כו'. דיעבד אין לכתחלה לא. בקדשים מיירי דתני רב יוסף תזבח שלא יהו שנים שוחטין זבח אחד. תזבחהו. שלא יהא אחד שוחט שני זבחים. גמ' דף כ"ט. והשתא סיפא שנים אוחזין כו' דלכתחלה. דוקא בחולין וכמ"ש ברפ"ב דקדושין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על המשנה) השוחט כו'. דיעבד אין לכתחילה לא. בקדשים מיירי. דתני רב יוסף. תזבח. שלא יהיו שנים שוחטין זבח אחד. תזבחוהו, שלא יהא אחד שוחט שני זבחים. גמרא. והשתא, סיפא שנים אוחזין דלכתחילה, דוקא בחולין:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

השוחט שני ראשין כאחד שחיטתו כשרה וכו':    עד סוף סי' ג'. פ' שני דהלכות שחיטה סי' ט' י' י"ב ובפ"ג סי' ב' עד סי' ט' וסי' י"א ובפ"א דהלכות פסולי המוקדשים סי' ד' ה'. ובת"כ רפ"א דפ' קדושים:

שנים אוחזין בסכין ושוחטין:    כל אחד אוחז בסכין שלו ושוחט והכי מסקנא בגמרא. אבל בקדשים תני רב יוסף תזבח שלא יהו שנים שוחטין זבח אחד ואמר רב כהנא תזבחהו כתיב ויש אם למסורת דתזבח משמע דלשוחט יחידי קאמר ולא לשנים מדלא כתיב תזבחוהו בוי"ו ומדכתיב הוא משמע נמי אזבח שאף הוא יהא יחידי כדכתיבנא. ואיתה בפירקין דף ל' ע"א ומפרש רש"י ז"ל למאן דמפרש דמתני' דקתני שנים אוחזין בסכין היינו סכין אחד בין שניהם מאי אחד למעלה ואחד למטה כגון דנקטי סכין באלכסון:

אפילו אחד מלמעלה ואחד מלמטה:    אע"פ שאין השחיטה במקום אחד כיון שבין שניהם שוחטים רוב סימנים שחיטתן כשרה הר"ן ז"ל. נראה שר"ל כגון שכל אחד תופס ושוחט בסימן אחד ומש"ה בעינן רוב סימן לכל אחד דאי בששוחטין שניהם כסדרן כיון שקדם אחד ושחט רוב שנים כבר הוכשר וחברו לא מעלה ולא מוריד או שמא דמאי דקאמר כיון שבין שניהם שוחטין רוב סימנים הכי נמי קאמר כיון שע"י שניהן נמצא רוב שחוט או מזה או מזה אבל אין לפרש כיון שבין שניהם שוחטין רוב סימנים דזה שחט מיעוט סימנים וזה שחט מיעוט סימנים דהא בגמרא קאמר אי אמרת בשלמא דמתני' מיירי בשני סכינים ושני בני אדם שפיר דמהו דתימא ליחוש דילמא סמכי אהדדי והאי לא אתי למיעבד רובא והאי לא אתי למיעבד רובא קמ"ל דאין חוששין משמע דלכל הפחות אחד ודאי בעינן דליעביד רובא ולא שיצטרף מיעוטו עם מיעוט חברו להיות רובא כך נראה לי וס"ל להר"ן ז"ל בהא כפי' רש"י ז"ל גבי השוחט בשנים או בשלשה מקומות אבל מאחר שהוא כתב אח"כ שהפירוש הנכון בשוחט בשנים או בשלשה מקומות כפירש רב אחא משבחא בשאלתות אתי שפיר טפי דאע"פ שזה שחט מיעוט וזה שחט מיעוט מצטרפים לדעתם כמו שכתבו תוס' ז"ל בפירקין ד' ל' ע"א ד"ה דילמא סמכי ובטור יו"ד סימן כ"ד:

תפארת ישראל

יכין

השוחט שני ראשין כאחד שחיטתו כשרה:    בקדשים מיירי. דבהו אסור לכתחילה לשחוט ב' כאחת:

שנים אוחזין בסכין ושוחטין:    בהמה אחת חולין אפילו לכתחילה:

אפילו אחד למעלה ואחד למטה:    א' אוחז בקתא. ואחד בראש הסכין ואף שראש הסכין נוטה למטה. לא חיישינן שכח העליון חזק מכח התחתון ויעשה דרסה:

בועז

פירושים נוספים