ביאור:בבלי סוכה דף מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת סוכה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

לברוכי [1]: למאן דאמר שביעי לסוכה - ברוכי נמי מברכינן, למאן דאמר שמיני לזה ולזה ברוכי לא מברכינן [2];

אמר רב יוסף: נקוט דרבי יוחנן בידך [3], דרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור איקלעו בסוכה בשמיני ספק שביעי; מיתב הוו יתבי, ברוכי לא בריכי.

ודלמא סבירא להו כמאן דאמר 'כיון שבירך יום טוב ראשון שוב אינו מברך'?

גמירי דמאפר אתו [4].

איכא דאמרי: ברוכי כולי עלמא לא פליגי דלא מברכינן [5], כי פליגי למיתב: למאן דאמר שבעה לסוכה - מיתב יתבינן, ולמאן דאמר שמיני לזה ולזה - מיתב נמי לא יתבינן. אמר רב יוסף: נקוט דרבי יוחנן בידך, דמרא דשמעתא מני? - רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת [6]; ובשמיני ספק שביעי לבר מסוכה יתיב;

והלכתא: מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן.

אמר רבי יוחנן: אומרים זמן בשמיני של חג ואין אומרים זמן בשביעי של פסח, ואמר רבי לוי בר חמא - ואיתימא רבי חמא בר חנינא: תדע [7]: שהרי חלוק [8] בשלשה דברים: בסוכה, ולולב, וניסוך המים [9], ולרבי יהודה [10], דאמר בלוג היה מנסך כל שמונה - הרי חלוק בשני דברים [11].

אי הכי - שביעי של פסח נמי, הרי חלוק באכילת מצה, דאמר מר: 'לילה ראשונה חובה, מכאן ואילך רשות'?

הכי? השתא: התם - מלילה חלוק, מיום אינו חלוק [12]; הכא - אפילו מיום נמי חלוק.

רבינא אמר: זה [13] חלוק משלפניו [14], וזה [15] חלוק משלפני פניו [16].

רב פפא אמר: הכא [שמיני] כתיב פַּר (במדבר כט לו: וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם), התם [שבעת ימי הסוכות] כתיב פָּרִים [17];

רב נחמן בר יצחק אמר: הכא כתיב בַּיּוֹם התם כתיב וּבַיּוֹם [18].

רב אשי אמר: הכא כתיב (במדבר כט לז) [מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם] כַּמִּשְׁפָּט, התם כתיב 'כמשפטם' [19];

לימא מסייע ליה [20]: 'הפרים האילים והכבשים [21] מעכבין זה את זה [22],

ורבי יהודה אומר: פרים אין מעכבין זה את זה, שהרי מתמעטין [23] והולכין [24];

אמרו לו: [25] והלא כולן מתמעטין והולכין בשמיני [26]?

אמר להן: שמיני - רגל בפני עצמו הוא [27]: שכשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן [28] ושיר וברכה ולינה - אף שמיני טעון קרבן [29] ושיר [30] וברכה [31] ולינה [32]' [33]; -

עמוד ב

[34] - מאי? לאו זמן [35]?

לא, ברכת המזון [36] ותפלה.

הכי נמי מסתברא, דאי סלקא דעתא זמן - זמן כל שבעה מי איכא?

הא - לא קשיא: דאי לא בריך האידנא מברך למחר או ליומא אחרינא.

[37] מכל מקום כוס [38] בעינן [39]!

לימא [40] מסייע ליה לרב נחמן [41], דאמר רב נחמן: זמן - אומרו אפילו בשוק [42]; דאי אמרת בעינן כוס - כוס כל יומא מי איכא?

דלמא דאיקלע ליה כוס.

וסבר רבי יהודה שמיני טעון לינה? והא תניא [ספרי ראה פסקא קלד]: רבי יהודה אומר: מנין לפסח שני [43] שאינו טעון לינה [44]? שנאמר: (דברים טז ז) [וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ] וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ, וכתיב [45]: (דברים טז ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת [וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה]: את שטעון ששה - טעון לינה, את שאינו טעון ששה - אינו טעון לינה [46]; למעוטי מאי - לאו למעוטי נמי שמיני של חג [47]?

לא למעוטי פסח שני [48], דכוותיה [49];

הכי נמי מסתברא [50], דתנן [ביכורים פ"ב מ"ד]: 'הביכורים ... [ו]טעונין קרבן [51] ושיר [52] ותנופה [53] ולינה [54]'; מאן שמעת ליה דאמר תנופה [55]? - רבי יהודה [56], וקאמר [57] טעון לינה [58]!

דתניא [59]: רבי יהודה אומר: [דברים כו,י: וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה’] וְהִנַּחְתּוֹ [לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ] - זו תנופה; [60]

אתה אומר זו תנופה - או אינו אלא הנחה ממש?[עריכה]

  • כשהוא אומר 'והניחו' [דברים פרק כו,ד: וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ] - הרי הנחה אמור [61]; הא מה אני מקיים וְהִנַּחְתּוֹ - זו תנופה.

ודלמא [62] רבי אליעזר בן יעקב היא [63], דתניא: '(דברים כו ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ [וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ] - לימד על הביכורים שטעונין תנופה - דברי רבי אליעזר בן יעקב' מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב?

אתיא 'יד' 'יד' משלמים: כתיב הכא וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וכתיב התם (ויקרא ז ל) יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי ה' [אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי ה’] [64] - מה כאן [65] כהן [66] - אף להלן כהן, ומה להלן בעלים - אף כאן בעלים; [מכאן כלשון הספרא צו פרשתא יא משנה ג] הא כיצד? - כהן מניח ידו תחת יד בעלים ומניף' [67].

מאי הוי עלה [68]?

רב נחמן אמר: אומרים זמן בשמיני של חג, ורב ששת אמר: אין אומרים זמן בשמיני של חג.

והלכתא: אומרים זמן בשמיני של חג.

תניא כוותיה דרב נחמן: 'שמיני

הערות[עריכה]

  1. ^ "לישב בסוכה"
  2. ^ דשמיני הוא, ואין שֵׁם 'סוכות' עליו, והיינו 'לזה ולזה': לסוכה - דלא מברכינן, לברכה – "את יום שמיני חג עצרת הזה"
  3. ^ דאמר: לא מברכינן "לישב בסוכה"
  4. ^ למדתי מרבותי שהן באו מן האפר שבהמותיהן רועות שם, ולא ישבו בסוכה כל ימי החג
  5. ^ ואפילו לרב יהודה דאמר שביעי לסוכה
  6. ^ דאיהו אמר משמיה דרב, וחזינא ליה דלא עביד כשמעתיה
  7. ^ דאומר בו זמן, לפי שרגל בפני עצמו הוא
  8. ^ משאר הימים
  9. ^ אין יושבין בסוכה, ואין נוטלין בו לולב, ואין מנסכין בו מים, כדתנן במתניתין (לעיל דף מב,ב) סוכה וניסוך המים שבעה
  10. ^ דפליג בניסוך
  11. ^ בתרתי פליג: דקאמר תנא קמא 'שלשה לוגין בכל יום' ואיהו אמר 'בכל יום לוג', וקאמר תנא קמא 'שבעה ולא שמיני' והוא אומר כל שמונה
  12. ^ דאף יום טוב ראשון רשות
  13. ^ שמיני
  14. ^ מיום אתמול
  15. ^ שביעי
  16. ^ אינו חלוק אלא מן הראשון
  17. ^ כל ימי החג קריבים פרים הרבה ומתמעטין והולכין, אחד ליום, עד יום שביעי שקריבין פרים שבעה; ובשמיני פר אחד לבדו; נמצא שאינו מסדר שאר הימים: שהיה להקריב בו ששה
  18. ^ כל ימות החג כתיב בהו וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי (במדבר כט יז) ... וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי (במדבר כט כ), אבל בשמיני כתיב בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי [עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם] (במדבר כט לה): חִלקוֹ מהן, ולא עשאו מוסיף על הראשונים
  19. ^ בשביעי כתיב ’[במדבר כט,לג: [וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים] בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם, משמע כמשפט כל קרבנות שאר הימים, ובקרבנות שמיני כתיב [פסוק לז] בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט: עשאן משפט חָלוּק לעצמו
  20. ^ לרבי יוחנן, דאמר זמן בשמיני
  21. ^ האמורים בקרבנות החג לכל יום
  22. ^ אם חסר אחד מן הראוין ליום - אין מקריבין
  23. ^ מיום אל יום
  24. ^ אלמא לא קפיד עליה רחמנא, הלכך אף האֲמורין ליום אין מעכבין
  25. ^ אם מכאן אתה למד - אף האילים והכבשים לא יעכבו
  26. ^ דכל ימי החג אילים שנים וכבשים י"ד, ובשמיני איל אחד ושבעה כבשים
  27. ^ ואין קרבנותיו בכלל שאר קרבנות החג ואין למידין הימנו לקרבנות החג
  28. ^ לעצמן
  29. ^ קרבן לעצמו, ואינו מסדר האחרים
  30. ^ שיר שהלוים אומרים בקרבנות שמיני - אינו מסדר שיר החג; ולא פירש לן שיר של שמיני, אבל שיר של חג מפורש ב'החליל' (לקמן דף נה,א): ' בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם כו' הָבוּ לַה' (תהלים כט א) - כולן רְמוּזים על עסקי מתנות עניים, מפני שזמן אסיפה הוא, ועת ליתן לקט שכחה ופאה ומעשרות: שישמעו מפרישים ויפרישו בעין יפה
  31. ^ מפרש ואזיל מאי היא
  32. ^ ללון לילה של מוצאי יום טוב הראשון בירושלים
  33. ^ דגמרינן מפסח, דכתיב (דברים טז ז) וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ; ביום טוב לא קאמר קרא, שהרי הוא יום שחייבו חכמים ליראות בעזרה - כך פירש בפרק קמא דראש השנה (דף ה,א): ליראות בעזרה כדי להביא עולת ראייה, ואי אפשר לומר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ אלא בחולו של מועד, וקאמרינן בַבֹּקֶר, אלמא חייב ללון מוצאי יום טוב בתוך העיר; ומי שלא הביא חגיגתו ביום ראשון והביא באחד מן הימים - צריך ללון לילה שלאחריו
  34. ^ הך ברכה דקאמר רבי יהודה
  35. ^ לאו היינו זמן לעצמו
  36. ^ דעד השתא אמרינן 'את יום חג הסוכות הזה', וכאן 'את יום שמיני חג עצרת הזה'
  37. ^ היכי משכחת לה זמן בחולו של מועד - ואפילו לא בריך יומא קמא:
  38. ^ של יין
  39. ^ ואין יין מצוי לכל אדם בחולו של מועד
  40. ^ הא דקתני ברכה כל שבעה, ומפרשינן דהיינו זמן
  41. ^ דאמר: אומרו בשוק
  42. ^ בלא כוס
  43. ^ האמור לטמאים לעשותו בחדש השני
  44. ^ בירושלים
  45. ^ סמיך ליה
  46. ^ פסח שני אינו אסור בחמץ, אלא שטעון מצה למצוה, ואוכל חמץ מיד
  47. ^ דכיון דאינו אלא יום טוב יחיד - אינו טעון לינה
  48. ^ אינו ממעט אלא פסח שני לבדו
  49. ^ דבפסח קאי ובפסח קממעט; אבל שבועות ושמיני עצרת - אף על גב דלא איתנהו שבעה ימים - טעון לינה
  50. ^ דלא ממעיט רבי יהודה אלא פסח שני לחוד
  51. ^ להביא עמהם שלמים; ובהש"ס ירושלמי יליף מ-וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב (דברים כו יא), ואין שמחה אלא שלמים, דכתיב (דברים כז ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ [שָּׁם] וְשָׂמַחְתָּ
  52. ^ ושיר נמי יליף לה מ-בְכָל הַטּוֹב, ואין 'טוב' אלא שיר, והלוים היו אומרים אותו; ומהו שיר? אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי (תהלים ל ב), דכתיב (יחזקאל לג לב) יְפֵה קוֹל וּמֵטִב נַגֵּן, ובספרי (פרשת כי מבוא פסקא שא) נמי תניא בְכָל הַטּוֹב - זה השיר
  53. ^ לקמיה יליף לה
  54. ^ התם [ספרי ראה פסקא קלד] יליף לה : וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר 'הא למדת שכל הפינות שאתה פונה לא יהו אלא בבקר
  55. ^ לביכורים
  56. ^ כדלקמן
  57. ^ הכא
  58. ^ ואף על גב דאין טעונין ששה
  59. ^ דאית ליה לרבי יהודה תנופה בביכורים
  60. ^ דבראש הפרשה נאמר (דברים כו ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, ובסיפיה נאמר וְהִנַּחְתּו - מכלל שחזר ונטלו, ולמה נטלו? – לתנופה!
  61. ^ שמגיד לך שמצוה להניחו לפני המזבח, ואחר כך יטלוהו הכהנים ויאכלוהו
  62. ^ ההיא דקתני תנופה ולינה
  63. ^ דשמעינן ליה נמי דאמר 'טעונין תנופה', אבל כרבי יהודה לא מתוקמא: דאית ליה לרבי יהודה 'כל שאין טעון ששה אין טעון לינה', ולא תילף מהכא סברא דידך
  64. ^ בבעלים דשלמים כתיב, גבי תנופה, דכתיב בסיפיה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'
  65. ^ בביכורים
  66. ^ דכתיב וְלָקַח הַכֹּהֵן
  67. ^ בעלים אוחזים בשפת הטנא, וכהן מניח ידיו תחת שוליו; וכן מפרש במסכת ביכורים (פ"ג מ"ו)
  68. ^ דזמן בשמיני