ביאור:בבלי סוכה דף כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת סוכה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משנה:

סוכה המדובללת [1] ושצילתה מרובה מחמתה – כשרה; [2]

המעובה כמין בית [3], אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה - כשרה.

גמרא:

מאי מדובללת?

אמר רב: סוכה ענייה [4];

ושמואל אמר: קנה עולה וקנה יורד [5].

רב תני חדא [6] ושמואל תני תרתי [7]:

רב תני חדא: סוכה מדובללת, מאי מדובללת? [8] מדולדלת שצילתה מרובה מחמתה [9] – כשרה.

ושמואל תני תרתי: מאי מדובללת? - מבולבלת, ותרתי קתני: סוכה מבולבלת כשרה [10], וצילתה מרובה מחמתה [11] כשרה.

אמר אביי: לא שנו [12] אלא שאין בין זה לזה שלשה טפחים [13], אבל יש בין זה לזה שלשה טפחים – פסולה.

אמר רבא: אפילו יש בין זה לזה שלשה טפחים נמי לא אמרן אלא שאין בגגו [14] טפח [15], אבל יש בגגו טפח – כשרה, דאמרינן חבוט רמי [16].

אמר רבא: מנא אמינא לה דכי אית ביה טפח אמרינן 'חבוט רמי', וכי לית ביה לא אמרינן 'חבוט רמי'? – דתנן [אהלות פ"יב מ"ה, ודומה לה תוספתא אהלות פ"ג הלכה ו]:

'קורות הבית [17] והעלייה [18] שאין עליהם מעזיבה [19] והן מכוונות [20]:

טומאה תחת אחת מהן [21] - תחתיה טמא [22];

בין התחתונה לעליונה - ביניהן טמא [23];

[24] על גבי העליונה - כנגדה עד לרקיע טמא [25];

היו העליונות כבין התחתונות [26], [27]טומאה תחתיהן [28] - תחת כולן טמא [29];

על גביהן - כנגדן עד לרקיע טמא',

ותני עלה [תוספתא אהלות פ"יג הלכה ז]:

במה דברים אמורים? - בזמן שיש בהן טפח וביניהן פותח טפח, אבל אין ביניהן [30] פותח טפח - טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא [31], [32] ביניהן ועל גביהן טהור [33];

[34]

- אלמא כי אית ביה טפח אמרינן חבוט רמי, וכי לית ביה טפח לא אמרינן חבוט רמי!

שמע מינה.

יתיב רב כהנא וקאמר להא שמעתא [35]; אמר ליה רב אשי לרב כהנא: וכל היכא דלית ביה טפח לא אמרינן חבוט רמי? והא תניא [דומה לתוספתא עירובין פ"א, הלכות ד,ה,ו]: 'קורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל זה, וכן שתי קורות אחת יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל זה ואינן נוגעות זו בזו, פחות משלשה אינו צריך להביא קורה אחרת; שלשה צריך להביא קורה אחרת; רבן שמעון בן גמליאל אומר:

עמוד ב

פחות מארבעה אין צריך להביא קורה אחרת [36], ארבעה צריך להביא קורה אחרת; וכן שתי קורות המתאימות לא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו כדי לקבל אריח [37], אם מקבלות אריח לרחבו טפח [38] אין צריך להביא קורה אחרת, ואם לאו [39] צריך להביא קורה אחרת; רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם מקבלות אריח לארכו שלשה טפחים אין צריך להביא קורה אחרת [40], ואם לאו [41] צריך להביא קורה אחרת;

היו אחת למעלה ואחת למטה [42], רבי יוסי ברבי יהודה אומר: רואין העליונה כאילו היא למטה [43] ואת התחתונה [44] כאילו היא למעלה [45], ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים אמה [46] והתחתונה למטה מעשרה [47]' הא זה וזה בתוך עשרים [48] אמרינן חבוט רמי אף על גב דלית ביה טפח!

אמר ליה: תריץ ואימא הכי: [49] 'ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים אלא בתוך עשרים, והתחתונה סמוכה לה בפחות משלשה'; אי נמי: בלבד שלא תהא תחתונה למטה מעשרה אלא למעלה מעשרה, ועליונה סמוכה לה בפחות משלשה, אבל שלשה - כיון דלית ביה טפח - לא אמרינן חבוט רמי.

ושצילתה מרובה מחמתה כשרה:

הא כי הדדי פסולה? והא תנן באידך פירקין [סוכה פ"א מ"א]: ושחמתה מרובה מצילתה - פסולה, הא כי הדדי כשרה!?

לא קשיא: כאן מלמעלה כאן מלמטה [50].

אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי: כזוזא מלעיל - כאיסתרא מלתחת [51].

מעובה כמין בית:

תנו רבנן: המעובה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה – כשרה; אין כוכבי חמה נראין מתוכה [52]: בית שמאי פוסלין [53], ובית הלל מכשירין.

משנה:

העושה סוכתו בראש העגלה [54] או בראש הספינה [55] – כשרה [56], ועולין לה ביום טוב; [57]

בראש האילן [58] או על גבי גמל – כשרה [59], ואין עולין לה ביום טוב [60];

שתים באילן [61] ואחת [62] בידי אדם [63], או שתים בידי אדם ואחת באילן – כשרה, ואין עולין לה ביום טוב [64];

שלש בידי אדם ואחת באילן – כשרה, ועולין לה ביום טוב;

הערות[עריכה]

  1. ^ לקמן מפרש לה בגמרא
  2. ^ ליכא לאקשויי 'תנינא חדא זימנא' (לעיל דף ב,ב) שחמתה מרובה מצילתה פסולה; אינן דומות זו לזו, דמיקשיא קשיין אהדדי כדרמינן להו בגמרא ומשנינן;
  3. ^ שסכך שלה עב מאד
  4. ^ שיש בסככה קנים מעט ויש בה אויר הרבה, אלא שאין בו שלשה [טפחים] ביחד
  5. ^ שלא השוה הסכך להשכיב הקנים זה אצל זה, אלא אחד למעלה ואחד למטה, ומתוך כך חמתה מרובה מצילתה; ואשמעינן מתניתין דאמרינן 'כל שאילו היו מסוככין בשוה היתה צילתה מרובה מחמתה – כשרה'
  6. ^ מדובללת ושצילתה מרובה מחמתה - אחדא סוכה קיימי
  7. ^ מתניתין בתרי סוכות
  8. ^ סוכה שהיא ענייה, שהיא מדובללת =
  9. ^ אם צילתה מרובה מחמתה
  10. ^ דאמרינן 'רואין'
  11. ^ מילתא אחריתי היא, דאשמעינן נמי בסוכה ענייה שיש בה חמה, אם צילתה מרובה -
  12. ^ דשמואל: דקנה עולה וקנה יורד כשרה, דאמרינן 'רואין'
  13. ^ דכל פחות משלשה - חדא היא
  14. ^ בקנה העולה
  15. ^ רוחב טפח, דלאו שם אהל עליה לאחשובי ולמימר ביה 'חבוט רמי' = השפל והשלך אותו על האויר שתחתיו, דהיינו נמי ענין גוד אחית, אלא לענין מחיצה: דהוי חודה של מחיצה שייך למימר גוד אחית = משוך אותה והורד; ולענין המוטל לרוחב ובא לסתום אויר שייך למימר 'חבטא'
  16. ^ כשגבוה שלשה ויותר, דאילו בפחות משלשה - לאו 'חבוט' הוא, שהרי הוא כמושכב עליו
  17. ^ אותן שהעלייה עשויה בהן שקורין שוליב"א
  18. ^ 'קורות העלייה' הן שהגג עשוי בהן שקורין טרי"ב, וגגין שלהן חלקין היו, ושוין, ומניחין הנסרין מקורה לקורה כמין תקרת עלייה
  19. ^ ולא נסרים; ו'מעזיבה' לאו דוקא נקט, אלא דסתם היכא דליכא מעזיבה ליכא נסרים
  20. ^ העליונות מכוונות כנגד התחתונות ומאהילות עליהן
  21. ^ תחת אחת מהתחתונות
  22. ^ על פני כל אורכה: דיש ברוחבה טפח, כדמפרש לקמן, ומביאה את הטומאה; וכל שאר הבית - מטה ומעלה – טהור, ואף כנגד אותה הקורה למעלה - דהיינו בינה לבין העליונה, ואין טומאה אלא תחתיה לבד
  23. ^ כל כלים שבין אותם השתים טמא: שהעליונה מאהלת על הטומאה ומביאה את הטומאה על פני כל אורכה תחתיה
  24. ^ ואם טומאה
  25. ^ שהרי אין דבר חוצץ הימנה ומעלה
  26. ^ שלא היו מכוונות זו כנגד זו, אלא העליונות מכוונות כנגד האויר שבין התחתונות
  27. ^ ו
  28. ^ תחת אחת מהן
  29. ^ דאמרינן בכל העליונות 'חבוט רמי' והשליכם בין התחתונות, והוי כל הבית מקורה, והוי אהל אחד, וכדמוקי בברייתא: שהיה רוחב העליונות כשיעור אויר שבין התחתונות
  30. ^ בין התחתונות לעליונות כשהן מכוונות
  31. ^ והוא הדין בשאין מכוונות, שעל גבה טהור ותחתיה טמא: דכיון דיש בה טפח - מביאה טומאה לכל אורך שתחתיה
  32. ^ וחוצצת בפני הטומאה לטהר על גבה:
  33. ^ ולא גרסינן 'אין בהן טפח', והכי פירושא: במה דברים אמורים דכולה מתניתין - בשיש בהן טפח: כשיש בתחתונות הללו טפח וביניהן פותח טפח מתוקמא מתניתין שפיר, דאמרינן חבוט רמי; כשהן מכוונות, טומאה תחת אחת מהן - תחתיה טמא ותו לא: דכיון דיש בה טפח - מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה, הלכך תחתיה טמא ועל גבה טהור; טומאה על גבה תחתיה טהור אפילו כנגד הטומאה, דחוצצת, וכשאינן מכוונות - כיון דיש ביניהן פותח טפח והעליונות רחבן כשיעור אויר שבין התחתונות, כדקתני 'העליונות כבין התחתונות': שהן כנגד האויר וכשיעורן, טומאה תחת אחת מהן תחת כולן טמא דאמרינן חבוט רמי, אבל אין ביניהן פותח טפח נמצא שאין ברוחב העליונות טפח טומאה תחת אחת מהן מן התחתונות תחתיה טמא ותו לא, דלא אמרינן חבוט רמי
  34. ^ ומאן דגריס 'אין בהן טפח' – טועה: דאם כן, טומאה תחת אחת מהן - אין כל תחתיה טמא, דאין בה שיעור להביא טומאה, ואין 'על גבה כנגד הטומאה טהור' שאין בה שיעור לחוֹץ, וטומאה על גבה - כנגד הטומאה טמא ומתחתיה נמי טמא, דטומאה בוקעת ויורדת שאין בה שיעור לחוץ! ובתוספתא [דאהלות פי"ג] גרסינן בהדיא במסקנא 'במה דברים אמורים' פעם שניה, וגרסינן הכי: 'במה דברים אמורים? - כשיש פותח טפח אבל אין ביניהן כו'
  35. ^ דרבא
  36. ^ רבן שמעון סבירא ליה פחות מארבעה לבוד בכל דוכתא
  37. ^ דתנן בעירובין (פ"א מ"ג; דף יג,ב): הקורה שאמרו - רחבה כדי לקבל אריח והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים, דיה לקורה שתהא רחבה טפח כדי לקבל אריח לרוחבו, והתם פריך: טפח ומחצה בעי!? ומשני: שבולטת לשני צידי הקורה אצבע לכל רוח, ומלבנן בטינא, ואם לא היתה לו קורה רחבה טפח ונתן שתים זו בצד זו - דהיינו מתאימות, כעין תאומים
  38. ^ כשהן סמוכות זו לזו
  39. ^ שאין שתיהן רחבות טפח
  40. ^ רבן שמעון בן גמליאל להקל בא, כלומר: אפילו אין בהן טפח ואם מושיב על שתיהן אריח לרחבו אינו עומד - מרחיקן זו מזו ומושיב עליהן לאורכו ובלבד שיהו בריאות לקבל כובדו; ואורכו של אריח שלשה
  41. ^ שאינן בריאות לקבלו
  42. ^ כשהושיבן זו אצל זו לא נתנם בשוה אלא זו נמוכה וזו גבוהה
  43. ^ בשוה לזו
  44. ^ או את התחתונה
  45. ^ אצל חברתה
  46. ^ לארץ, דאינו מקום להכשר קורה
  47. ^ לארץ, שאין מחיצה בפחות מעשרה
  48. ^ אפילו העליונה סמוכה לשפת עשרים והתחתונה לשפת עשרה קא סלקא דעתך דמכשר
  49. ^ כלומר: 'רואין' דקאמר - פחות משלשה הוא, 'ובלבד' דקתני - הכי קאמר:
  50. ^ הא דדייקינן 'כי הדדי פסולה' - למעלה קאי, כשיש בין קנה לקנה כמלא קנה אפילו מצומצם – פסולה, לפי שחמת האויר נראית בארץ רחבה הרבה מן הצל של סכך; והא דדייקינן 'כי הדדי - כשרה' נקט שיעוריה מלמטה: שחמה וצל שוין - בידוע שהקנים רחבים מן האויר
  51. ^ כשהנקב רחב כשיעור זוז - חמתו מרובה למטה כשיעור סלע
  52. ^ כשהחמה זורחת עליה ואין זהרורי חמה נראין מתוכה
  53. ^ אין זו דומה לסוכה אליבא דבית שמאי
  54. ^ אף על גב דמטלטלא ולא קביעא
  55. ^ שהוא מקום גבוה של ספינה והים גבוה מאד ואין הרים מקיפין והרוח שולטת שם ועוקרתה
  56. ^ דדירת עראי סגי בה
  57. ^ ומשום דבעיא למיתנא סיפא 'ואין עולין' תנא רישא 'ועולין';
  58. ^ תיקן מושבו בראשו ועשה שם מחיצות וסכך
  59. ^ לחולו של מועד, ואף ביום טוב אם עבר ועלה לה יצא ידי חובתו
  60. ^ דגזור בה רבנן דאין עולין באילן ואין משתמשין בו שמא יתלוש
  61. ^ סמך קרקעית הסוכה רובו באילן ועשה סביבה בראש האילן שתי מחיצות
  62. ^ עשה
  63. ^ בארץ וסמך קצת קרקעית הסוכה באמצע הדופן והגביה הדופן ממנו למעלה עשרה
  64. ^ הואיל ואם ינטל האילן נופל קרקעית הסוכה שאינו יכול לעמוד בסמיכת שתים שבארץ אין עולין לה ביום טוב דמשתמש באילן