ביאור:בבלי סוכה דף ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת סוכה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

הני מילי [1] בעיגולא [2], [3] אבל בריבועא בעיא טפי [4].

מכדי כמה מרובע יותר על העיגול? – רביע [5]; בשיתסר [6] סגי!

הני מילי [7] - בעיגול דנפיק מגו ריבועא [8], אבל ריבועא דנפיק מגו עגולא - בעיא טפי, משום מורשא דקרנתא [9].

מכדי כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשא באלכסונא [10] - בשיבסר נכי חומשי סגיא [11]?

לא דק [12];

אימור דאמרינן 'לא דק' פורתא, טובא מי אמרינן 'לא דק'?

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: מי סברת גברא באמתא יתיב? תלתא גברי בתרתי אמתא יתבי!

כמה הוו להו, שיתסר? אנן שיבסר נכי חומשא בעינן!

לא דק.

אימור דאמרינן 'לא דק' לחומרא, לקולא מי אמרינן 'לא דק' [13]?

אמר ליה רב אסי לרב אשי: לעולם גברא באמתא יתיב [14], ורבי יוחנן - מקום גברי לא קחשיב [15]; כמה הוו להו? - תמני סרי [16]; בשיבסר נכי חומשא סגיא!

היינו דלא דק, ולחומרא לא דק [17].

רבנן דקיסרי - ואמרי לה דייני דקיסרי – אמרי: [18] עיגולא דנפיק מגו ריבועא – רבעא [19],

עמוד ב

[20] ריבועא דנפיק מגו עיגולא פלגא [21]!

ולא היא: דהא קחזינן דלא הוי כולי האי [22].

אמר רבי לוי משום רבי מאיר: שתי סוכות של יוצרים, זו לפנים מזו [23]: הפנימית אינה סוכה [24] וחייבת במזוזה [25], והחיצונה סוכה [26] ופטורה מן המזוזה [27]' – ואמאי? תהוי חיצונה כבית שער הפנימית [28], ותתחייב במזוזה?

משום דלא קביע [29].

תנו רבנן: גנב"ך: סוכת גוים [30], סוכת נשים סוכת בהמה סוכת כותים - סוכה מכל מקום [31] – כשרה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה.

מאי כהלכתה [32]?

אמר רב חסדא: והוא שעשאה לצל סוכה [33]

מכל מקום לאתויי מאי?

לאתויי סוכת רקב"ש [34], דתנו רבנן: סוכת רקב"ש: סוכת רועים [35], סוכת קייצים [36], סוכת בורגנין [37], סוכת שומרי פירות, סוכה מכל מקום [38] – כשרה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה.

מאי כהלכתה?

אמר רב חסדא: והוא שעשאה לצל סוכה.

מכל מקום לאתויי מאי?

לאתויי סוכת גנב"ך; האי תנא דגנב"ך - אלימא ליה [39] גנב"ך, משום דקביעי, וקא תנא מכל מקום לאתויי רקב"ש, דלא קביעי [40]; והא תנא דרקב"ש - אלימא ליה רקב"ש, דבני חיובא נינהו, ותנא מכל מקום לאתויי גנב"ך, דלאו בני חיובא נינהו.

הערות[עריכה]

  1. ^ דבהיקף שלשה איכא רווחא טפח
  2. ^ בעיגולא - רוחב טפח יש בו, והוא עגול, וכל עגול אין רחבו אלא באמצעו
  3. ^ ואנן בעינן ארבע אמות מרובעות: שיהא ארבע בצידיה, כמו באמצעה,
  4. ^ ובריבועא איכא הקיפא טפי
  5. ^ מתניתא היא בארבעים ותשע מדות, והדברים נראין לעינים: דאילו אמה עגולה - חוט שלש אמות מקיפה, ואמה מרובעת צריכה חוט ארבע לסובבה: אמה לכל רוח
  6. ^ היקף
  7. ^ דסגי בשיתסר מהאי טעמא דמרובע יתר על עיגול רביע
  8. ^ אם היקפת בחוט של ט"ז אמה בקרקע בריבועא - תמצא בתוכו ארבע מרובעות, ואם היית צריך לעגלו מבפנים ולהוציא קרנות ריבועו - אתה עוגלו בחוט י"ב, ונמצא חיצון יתר על הפנימי רביע; אף כאן: אם היתה מרובעת סוכה זו, דיה להיות כדי שישבו בהיקיפה ששה עשר בני אדם
  9. ^ אבל עכשיו כשעשה אותה עגולה, אם לא היה הקיפה אלא ששה עשר - נמצא האמצע רוחב הרבה מארבע, וצידיה הולכים וכלים עד לַכָּלֶה, ואין אתה מוצא בצידיה ארבע: שאין לה זויות, ורבי - ארבע מרובעות בעי, וצריך אתה לעשות על כרחך היקף עיגולה גדול כדי שתוכל לרבע מתוכה ארבע מרובעות שיש להם זויות
  10. ^ כשאתה מודד אלכסון שלהם אתה מוצא לכל אמה שבריבוע תוספת שני חומשים - כך שיערו חכמים
  11. ^ שהרי אינך צריך להרחיב עיגול זה, אלא שתמצא בתוכו ארבע מרובעות, וכשאתה מושיב לתוכו טבלא מרובעת, יהא חוט העיגול המקיפו נוגע בקרנות הריבוע: נמצא עיגול זה רחב מתוכו כמזוית לזוית של ריבוע שהוא חמש אמות ושלשה חומשים, ודבר עגול - כל רחבו שוה: כאלכסונו כן אמצעו, שהרי אין לו זויות; נמצא תוכו חמשה ושלשה חומשין על חמשה ושלשה חומשין, וכל שיש ברחבו טפח בעיגול צריך היקפו שלשה, נמצא לחמש אמות רחב - חמש עשרה אמה היקף, ולשלשה חומשין - תשע היקף, שהן שתי אמות פחות חומש - הרי שיבסר נכי חומשא [פחות חומש]
  12. ^ רבי יוחנן במילתיה לצמצם, ואמר טפי: דכל כמה דהויא גדולה טפי עדיפא
  13. ^ אם אמר להוסיף על השיעור דלא חש לצמצם - לא הוה קשיא לן, אבל השתא דבציר ליה שיעורא והכשיר את הפסולה קשיא לן: מי לא דק במילתיה דלא ליקיל
  14. ^ ואי הוה מצריך רבי יוחנן להושיבם לתוכה - ודאי איכא לאקשויי
  15. ^ בתוך הסוכה, אלא סביבותיה מבחוץ הוא אומר להושיבם; הרי פיחתנו מן החשבון מרוחב העיגול שתי אמות על שתי אמות: שכשאתה סובבו בחוט סביבו מבחוץ - היקפו עשרים וארבע, אתה מוצא בתוכו שמונה על שמונה, דכל שיש בהיקפו שלשה יש ברוחבו טפח; ועכשיו שהדפנות מפנימה למושבן אינו רחב אלא ששה על ששה, דהא גברא באמתא יתיב, והוצאת לך אמה מזה ואמה מזה לכל צד
  16. ^ בהקיפה יש שמונה עשר דהא רחבה ששה על ששה
  17. ^ שהוסיף מעט על השיעור ולא צמצמו; ומיהו פורתא אוסיף דלא הרחיבו בתוכו יותר על שיעורו אלא שני חומשין, דהיינו שליש מששה חומשין שהוסיף בהקיפו, וליכא לאקשויי כדאקשת לעיל 'טובא מי לא דק?'
  18. ^ לעולם מקום גברי בעינן דלהוי לתוכה עשרים וארבע אמות;
  19. ^ מפיק מן הריבוע כשאתה עוגל את המרובע מתוכו
  20. ^ אבל
  21. ^ כשאתה מרבע בתוך העיגול אתה מוציא ממנו חצי השיעור הנשאר בו, דהיינו תילתא דכוליה; הלכך לשש עשרה ריבוע צריך העיגול המקיפו סביב להיות עשרים וארבע
  22. ^ דהא ראינו דלא הוי שיעורא כולי האי, אלא שיהא רחב כשיעור אלכסונא של מרובע, וכל אמתא בריבוע - אמתא ותרי חומשי באלכסונו
  23. ^ כך היה דרך של יוצרי כלי חרס בימיהן: עושין להם שתי סוכות זו לפנים מזו; בפנימית הוא דר ומצניע קדרותיו, ובחיצונה הוא עושה מלאכתו ומוציא קדרותיו למכור
  24. ^ אם בא לישב בתוכה בחג לשם סוכה, ואף על גב דלא בעינן סוכה לשם חג - דהא כבית הלל קיימא לן דמכשרי סוכה ישנה במתניתין (סוף סוכה פ"א מ"א; דף ט,א), הכא אינה סוכה: דלא מינכרא מלתא דלשם סוכה הוא דר בו, דהא כל ימות השנה דייר התם ורוב תשמישו וסעודתו ושינתו שם!
  25. ^ לעולם, משום דכל דירתו בה
  26. ^ ויוצא בה ידי חובתו, ואין צריך לסותרה ולעשותה לשם חג, כבית הלל, ומשום היכירא דמצוה ליכא למיסר: דכיון דכולה שתא לאו הכא דייר והשתא דייר בה - איכא היכירא
  27. ^ לעולם, דלאו דירה היא: שאינה עשויה אלא לצאת ולבא דרך שם ולהכניס שם תגרים
  28. ^ דקיימא לן במנחות ב'הקומץ רבה' (דף לג,ב) דחייב במזוזה מדרבנן; בית שער = פירק"א בלע"ז, שלפני הבית
  29. ^ לא זו ולא זו דבר קבוע, ואין הפנימית חשובה להיות לה בית שער
  30. ^ שעשויה לדור בה בימות החמה
  31. ^ אפילו פחותה מאלו, ולקמיה מפרש מאי היא
  32. ^ מאי אתא לאשמועינן? דאילו שתהא צלתה מרובה מחמתה ובדבר שכשר לסכך בו – פשיטא!: אטו משום דריעא במילי אחרנייתא שלא נעשית לשם סוכה תתכשר אף בפסולות
  33. ^ האי 'כהלכתה' דקאמר - הוא שמסוככת יפה: דמוכחא מלתא שעשייתה הראשונה לצל היתה, ולא לצניעות בעלמא, דאף על גב דסוכה לשם חג לא בעינן - לשם סוכה בעינן, ולצל הוא דמיקריא סוכה: שסוככת מן החורב
  34. ^ סימן רועים קייצים בורגנין שומרי פירות; ולקמן פריך: מאי גריעותייהו דהני מהנך דלעיל, דקרי ליה סוכה מכל מקום
  35. ^ שעשו סוכה בשדה לישב בתוכה מפני השרב ושומרים צאנם
  36. ^ שומרי קציעות השטוחין בשדה לייבש
  37. ^ שומרי העיר וכולן ישראלים הם אבל סוכה זו לא לשם חג נעשית
  38. ^ דאפילו פחות מאלו, והיינו הנך דלעיל כדמפרש לקמן: דהאי תנא חשיבי ליה הני משום דישראלים נינהו וחייבין בסוכה וראויה סוכתן להכשיר יותר מסוכת גנב"ך: גוים נשים בהמה כותים, שאין חייבין בסוכה
  39. ^ חשובה להכשיר
  40. ^ פעמים רועין כאן ופעמים רועין כאן כשאכלו את המרעה, וכן קייצים ,כשיבשו - הולכין להם וסותרין סוכתן