ביאור:בבלי סוכה דף כד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת סוכה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין ^[1]' ^[2]!?

איפוך ^[3]: רבי מאיר חייש למיתה ורבי יהודה לא חייש למיתה ^[4], ^[5] דתניא: עשאה לבהמה דופן לסוכה - רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר!

קשיא דרבי מאיר ^[6] אדרבי מאיר ^[7]!?

אמר לך רבי מאיר: מיתה שכיחא, בקיעת הנוד לא שכיחא: אפשר דמסר ליה לשומר;

קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה?

טעמא דרבי יהודה לאו משום דחייש לבקיעת נוד, אלא משום דלית ליה ברירה ^[8].

ולא חייש רבי יהודה לבקיעת נוד? והא מדקתני סיפא 'אמרו לו לרבי מאיר: "אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא זה שותה טבלים למפרע"? ואמר להו: לכשיבקע ^[9]" ^[10]', מכלל דחייש רבי יהודה לבקיעת הנוד?

התם רבי יהודה הוא דקאמר לרבי מאיר: לדידי לית לי ברירה, אלא לדידך דיש ברירה - אי אתה מודה דשמא יבקע הנוד? אמר ליה "לכשיבקע".

ולא חייש רבי יהודה למיתה? והא תנן [יומא פ"א מ"א]: 'רבי יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו ^[11] שמא תמות אשתו ^[12]'?

הא איתמר עלה: אמר רב הונא בריה דרב יהושע: מעלה עשו בכפרה ^[13].

^[14] בין למאן דאמר שמא תמות, בין למאן דאמר שמא תברח - ^[15] מדאורייתא מחיצה מעליא היא, ורבנן הוא דגזרו בה ^[16];

אלא מעתה לרבי מאיר תטמא משום גולל ^[17], אלמה תנן ^[18] '^[19] רבי יהודה [במשנה: רבי יוסי] מטמא משום גולל ורבי מאיר מטהר'? ^[20]

אלא אמר רב אחא בר יעקב: קסבר רבי מאיר: כל מחיצה שעומדת ברוח [על ידי רוח] אינה מחיצה ^[21];

איכא דאמרי: אמר רב אחא בר יעקב: קסבר רבי מאיר: כל מחיצה שאינה עשויה בידי אדם אינה מחיצה ^[22];

מאי בינייהו?

איכא בינייהו דאוקמה ^[23] בנוד תפוח ^[24]: למאן דאמר מחיצה עומדת ברוח אינה מחיצה - הרי עומדת ברוח; למאן דאמר אינה עשויה בידי אדם

עמוד ב

הרי עשויה בידי אדם ^[25].

אמר מר: משום רבי יוסי הגלילי אמרו אף אין כותבין עליו גיטי נשים; מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי?

דתניא [דומה לתוספתא גיטין פ"ב הלכה ד [ליברמן]]: '(דברים כד א) [כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ] סֵפֶר [כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ] אין לי אלא סֵפֶר ^[26], מנין לרבות כל דבר ^[27]? - תלמוד לומר וְכָתַב לָהּ - מכל מקום ^[28];

אם כן מה תלמוד לומר סֵפֶר?

לומר לך: מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל - אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל'.

ורבנן?

אי כתב 'בספר' – כדקאמרת ^[29]; השתא דכתיב סֵפֶר ^[30] - ^[31] לספירת דברים ^[32] בעלמא הוא דאתא.

ורבנן, האי וְכָתַב מאי דרשי ביה? ^[33]

ההוא מיבעי להו 'בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף ^[34]'; סלקא דעתא אמינא הואיל ואיתקש יציאה להויה ^[35], מה הויה בכסף ^[36] אף יציאה בכסף - קא משמע לן.

ורבי יוסי הגלילי, האי סברא מנא ליה?

מ- סֵפֶר כְּרִיתֻת נפקא ליה ^[37]: ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה.

ואידך?

ההוא מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה ^[38], כדתניא: '"הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין ועל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם" - אין זה כריתות ^[39]; "כל שלשים יום" - הרי זה כריתות ^[40]'.

ואידך?

מכרת כְּרִיתֻת נפקא ^[41];

ואידך?

כרת כְּרִיתֻת לא דרשי.

משנה:

העושה סוכתו בין האילנות ^[42] והאילנות דפנות לה ^[43] – כשרה.

גמרא:

אמר רב אחא בר יעקב: כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה ^[44] - אינה מחיצה.

תנן: העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה - כשרה - והא קאזיל ואתי? הכא במאי עסקינן? – בקשין ^[45].

והאיכא נופו ^[46]?

דעביד ליה ^[47] בהוצא ודפנא.

אי הכי מאי למימרא?

מהו דתימא ניגזר דלמא אתי לאשתמושי באילן ^[48] - קא משמע לן;

תא שמע [תוספתא עירובין פ"א הלכה טו [ליברמן]]: '^[49] היה שם ^[50] אילן ^[51] או גדר ^[52] או מחיצת הקנים - נידון משום דיומד ^[53]'!

התם נמי משום דעביד ליה בהוצא ודפנא.

תא שמע: 'אילן המיסך על הארץ ^[54]: אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו ^[55]' אמאי?: הא קא אזיל ואתי?

התם נמי דעביד ליה בהוצא ודפנא.

אי הכי ^[56] ניטלטל בכוליה ^[57], אלמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו ^[58]

הערות

^ ואמרינן: גזרה שמא יבקע הנוד ולא יבא לידי ברירה, ונמצא שותה טבלים
^ אלמא רבי יהודה חייש לבקיעת הנוד, וכל שכן למיתת אדם, ורבי מאיר לא חייש
^ לא שנינהו אביי כדקאמרת, אלא איפכא שנינהו אביי
^ הא דלא חייש - רבי יהודה, והא דחייש - רבי מאיר
^ ולאו מ'הלוקח יין' שנינהו אביי, אלא מהך דסוכה: דרבי יהודה לא חייש ורבי מאיר חייש
^ דבקיעת נוד
^ דסוכה
^ ואפילו אינו נבקע אסור
^ נבין בדבר
^ כלומר: דלא חיישינן לה
^ מזמנין לכהן גדול לערב יום הכפורים
^ וכתיב (ויקרא טז ו) וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ - ביתו זו היא אשתו
^ בכפרת יום הכפורים עשה בו מעלה זו: שחשש בה במידי דלא חייש בעלמא
^ ופרכינן:
^ תרוייהו מפרשי לרבי מאיר
^ שמא תברח או תמות
^ תינח גבי סוכה מבוי וביראות, דרבי מאיר לחומרא, אבל גבי גולל רבי מאיר מקיל!? וכיון דמדאורייתא בטיל - היאך יכול לטהרו מידי טומאת גולל
^ בעירובין פ"א מ"ז
^ [בכל עושין לחיין, אפילו] דבר שיש בו רוח חיים
^ והוא הדין דמצי למיפרך ממתניתא דלעיל דקתני 'ולא גולל לקבר', אלא ממתניתין אלימא ליה לאקשויי; ועוד: משום דקתני 'מטהר' בהדיא, לשון קולא!
^ דעיקר עמידתה דבר שאין בו ממש הוא
^ רוח חיים - לאו בידי אדם הוא שהרי אין רוח בידו לנפחו
^ סמך הדופן
^ על הנוד תפוח ברוח
^ דרוח זה - בידי אדם בא
^ קלף
^ לכותבו עליו, כגון לוח עץ ועלה זית
^ דמצי למיכתב, ונתן בידה ספר כריתות
^ דהאי סֵפֶר - קלף הוא
^ אין זה קלף ואין הכתוב מדבר שיהא נכתב עליו
^ אלא דברי הגט קרוי 'ספר':
^ כריתות דברים: שיהו כורתין ומפרידין ביניהן
^ כיון ד-סֵפֶר לאו קלף הוא, האי וְכָתַב לָהּ לא אצטריך לרבות כל דבר, דמהיכא תיתי לך לייחד דבר לכתיבתו דאיצטריך לאשמועינן שכל דבר כשר לך?
^ ליתן לה כסף לשם גירושין ולומר "הרי את מגורשת בו" כדרך שנתן בקידושין ואמר "הרי את מקודשת בו"
^ וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר (דברים כד ב)
^ כשמהווה עצמה לאיש אפשר בכסף כדנפקא לן בקידושין (דף ב.) קיחה קיחה משדה עפרון
^ מדסמך כריתות לספר
^ שתהא ספירת דברים כורתת ביניהם ולא יהא תנאי האוגדם יחד
^ דכל ימיה קשורה בו: שמחמתו צריכה לעמוד שלא לילך
^ דיכול לבא לידי הפרדה לסוף שלשים, הלכך מעכשיו מותרת לינשא מן התורה
^ דמצי למיכתב ספר כרת
^ בארץ
^ ולא סמכה עליהן אבל הן דופנותיה
^ שהרוח מוליכה ומביאה
^ אילנות זקנים ועבים
^ שהולך ובא ופעמים שאף הנוף מן הדופן
^ אורג הנוף כמין מחיצה שלא יניענו הרוח
^ להניח עליו כליו
^ בפסי ביראות קאי:
^ באחת הפיאות
^ שעוביו אמה לכל צד
^ מרובע אמה על אמה; כל 'גדר' סתם - של אבנים הוא, וצריך שיהא אמה על אמה כדי לחלקו לשתי מחיצות: אמה למזרח ואמה לצפון או לדרום
^ שני עמודים: שהיו מחיצה לכאן ולכאן, שבכך הקילו חכמים עליהם
^ נופו גדול מאד, וראשי הנוף כפופין סביב על הארץ
^ דאמרינן לבוד, ומחיצה זו גבוהה עשרה מבפנים: שהנוף ארוך הוא, ובגובה האילן הוא
^ דעשויה בידים היא, וראוי לדור תחתיה, ולשמור שדה עשאה, וכיון דמוקף לדירה הוא
^ כלומר: יטלטל בו כל כמה שהוא גדול
^ כלל

[1] ואמרינן: גזרה שמא יבקע הנוד ולא יבא לידי ברירה, ונמצא שותה טבלים

[2] אלמא רבי יהודה חייש לבקיעת הנוד, וכל שכן למיתת אדם, ורבי מאיר לא חייש

[3] לא שנינהו אביי כדקאמרת, אלא איפכא שנינהו אביי

[4] הא דלא חייש - רבי יהודה, והא דחייש - רבי מאיר

[5] ולאו מ'הלוקח יין' שנינהו אביי, אלא מהך דסוכה: דרבי יהודה לא חייש ורבי מאיר חייש

[6] דבקיעת נוד

[7] דסוכה

[8] ואפילו אינו נבקע אסור

[9] נבין בדבר

[10] כלומר: דלא חיישינן לה

[11] מזמנין לכהן גדול לערב יום הכפורים

[12] וכתיב (ויקרא טז ו) וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ - ביתו זו היא אשתו

[13] בכפרת יום הכפורים עשה בו מעלה זו: שחשש בה במידי דלא חייש בעלמא

[14] ופרכינן:

[15] תרוייהו מפרשי לרבי מאיר

[16] שמא תברח או תמות

[17] תינח גבי סוכה מבוי וביראות, דרבי מאיר לחומרא, אבל גבי גולל רבי מאיר מקיל!? וכיון דמדאורייתא בטיל - היאך יכול לטהרו מידי טומאת גולל

[18] בעירובין פ"א מ"ז

[19] [בכל עושין לחיין, אפילו] דבר שיש בו רוח חיים

[20] והוא הדין דמצי למיפרך ממתניתא דלעיל דקתני 'ולא גולל לקבר', אלא ממתניתין אלימא ליה לאקשויי; ועוד: משום דקתני 'מטהר' בהדיא, לשון קולא!

[21] דעיקר עמידתה דבר שאין בו ממש הוא

[22] רוח חיים - לאו בידי אדם הוא שהרי אין רוח בידו לנפחו

[23] סמך הדופן

[24] על הנוד תפוח ברוח

[25] דרוח זה - בידי אדם בא

[26] קלף

[27] לכותבו עליו, כגון לוח עץ ועלה זית

[28] דמצי למיכתב, ונתן בידה ספר כריתות

[29] דהאי סֵפֶר - קלף הוא

[30] אין זה קלף ואין הכתוב מדבר שיהא נכתב עליו

[31] אלא דברי הגט קרוי 'ספר':

[32] כריתות דברים: שיהו כורתין ומפרידין ביניהן

[33] כיון ד-סֵפֶר לאו קלף הוא, האי וְכָתַב לָהּ לא אצטריך לרבות כל דבר, דמהיכא תיתי לך לייחד דבר לכתיבתו דאיצטריך לאשמועינן שכל דבר כשר לך?

[34] ליתן לה כסף לשם גירושין ולומר "הרי את מגורשת בו" כדרך שנתן בקידושין ואמר "הרי את מקודשת בו"

[35] וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר (דברים כד ב)

[36] כשמהווה עצמה לאיש אפשר בכסף כדנפקא לן בקידושין (דף ב.) קיחה קיחה משדה עפרון

[37] מדסמך כריתות לספר

[38] שתהא ספירת דברים כורתת ביניהם ולא יהא תנאי האוגדם יחד

[39] דכל ימיה קשורה בו: שמחמתו צריכה לעמוד שלא לילך

[40] דיכול לבא לידי הפרדה לסוף שלשים, הלכך מעכשיו מותרת לינשא מן התורה

[41] דמצי למיכתב ספר כרת

[42] בארץ

[43] ולא סמכה עליהן אבל הן דופנותיה

[44] שהרוח מוליכה ומביאה

[45] אילנות זקנים ועבים

[46] שהולך ובא ופעמים שאף הנוף מן הדופן

[47] אורג הנוף כמין מחיצה שלא יניענו הרוח

[48] להניח עליו כליו

[49] בפסי ביראות קאי:

[50] באחת הפיאות

[51] שעוביו אמה לכל צד

[52] מרובע אמה על אמה; כל 'גדר' סתם - של אבנים הוא, וצריך שיהא אמה על אמה כדי לחלקו לשתי מחיצות: אמה למזרח ואמה לצפון או לדרום

[53] שני עמודים: שהיו מחיצה לכאן ולכאן, שבכך הקילו חכמים עליהם

[54] נופו גדול מאד, וראשי הנוף כפופין סביב על הארץ

[55] דאמרינן לבוד, ומחיצה זו גבוהה עשרה מבפנים: שהנוף ארוך הוא, ובגובה האילן הוא

[56] דעשויה בידים היא, וראוי לדור תחתיה, ולשמור שדה עשאה, וכיון דמוקף לדירה הוא

[57] כלומר: יטלטל בו כל כמה שהוא גדול

[58] כלל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]