ביאור:בבלי סוכה דף נא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת סוכה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

כתנאי [1], דתנן: [2] 'עבדי כהנים היו - דברי רבי מאיר; רבי יוסי אומר: משפחת בית הפגרים ומשפחת בית ציפריא [3], ומאמאום היו [4], שהיו משיאין לכהונה [5]; רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: לוים היו [6]' מאי לאו בהא קא מיפלגי: דמאן דאמר 'עבדים היו' - קסבר עיקר שירה בפה, ומאן דאמר 'לוים היו' קסבר עיקר שירה בכלי?

ותסברא? רבי יוסי מאי קסבר? אי קסבר עיקר שירה בפה - אפילו עבדים נמי, אי קסבר עיקר שירה בכלי - לוים אִין, ישראלים לא?!

אלא דכולי עלמא עיקר שירה בפה, ובהא קא מיפלגי: דמר סבר: הכי הוה מעשה, ומר סבר הכי הוה מעשה.

למאי נפקא מינה?

למעלין מדוכן [7] ליוחסין [8] ולמעשר [9] קא מיפלגי: מאן דאמר 'עבדים היו' קסבר אֵין מעלין מדוכן ליוחסין ולא למעשר [10], ומאן דאמר 'ישראל היו' קסבר מעלין מדוכן ליוחסין [11], אבל לא למעשר [12], ומאן דאמר 'לוים היו' קסבר: מעלין מדוכן בין ליוחסין בין למעשר [13].

ורבי ירמיה בר אבא אמר [14]: מחלוקת בשיר של שואבה: דרבי יוסי בר יהודה סבר: שמחה יתירה נמי דוחה את השבת [15], ורבנן סברי: שמחה יתירה אינה דוחה את השבת, אבל בשיר של קרבן דברי הכל עבודה היא ודוחה את השבת.

מיתיבי: שיר של שואבה דוחה את השבת - דברי רבי יוסי בר יהודה, וחכמים אומרים: אף יום טוב אינו דוחה תיובתא דרב יוסף [16]?

תיובתא.

לימא בשיר של שואבה הוא דפליגי, אבל בשיר של קרבן דברי הכל דוחה את השבת [17] - לימא תיהוי תיובתא דרב יוסף בתרתי [18]!

אמר לך רב יוסף: פליגי בשיר של שואבה והוא הדין לקרבן [19], והאי דקמיפלגי בשיר של שואבה - להודיעך כחו דרבי יוסי בר יהודה, דאפילו דשואבה נמי דחי.

והא קתני [20]: זהו חליל של בית השואבה שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב - זהו דאינו דוחה, אבל דקרבן דוחה; מני? אי נימא רבי יוסי בר יהודה, האמר שיר של שואבה נמי דוחה!? אלא לאו רבנן [21], ותיובתא דרב יוסף בתרתי?

תיובתא.

מאי טעמא דמאן דאמר 'עיקר שירה בכלי'?

דכתיב (דברי הימים ב כט כז) וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה לְהַמִּזְבֵּחַ וּבְעֵת הֵחֵל הָעוֹלָה הֵחֵל שִׁיר ה' וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל [22]!

מאי טעמא דמאן דאמר עיקר שירה בפה?

דכתיב (דברי הימים ב ה יג) וַיְהִי כְאֶחָד למחצצרים לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרֲרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד [לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַה' וּכְהָרִים קוֹל בַּחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי הַשִּׁיר וּבְהַלֵּל לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְהַבַּיִת מָלֵא עָנָן בֵּית ה’] [23]!

ואידך נמי - הא כתיב וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ?

הכי קאמר: הֵחֵל שִׁיר ה' - בפה, [וְ]עַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל - לבסומי קלא;

ואידך נמי, הא כתיב וַיְהִי כְאֶחָד למחצצרים לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרֲרִים?

הכי קאמר: משוררים דומיא דמחצצרים: מה מחצצרים בכלי - אף משוררים בכלי.

משנה:

מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו;

במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים [24] ומתקנין שם תיקון גדול [25];

מנורות של זהב היו שם, וארבעה ספלים של זהב בראשיהם [26], וארבעה סולמות לכל אחד ואחד, וארבעה ילדים [27] מפירחי כהונה, ובידיהם כדים של מאה ועשרים לוג [28] שהן מטילין לכל ספל וספל;

מבלאי מכנסי כהנים [29] ומהמייניהן [30] - מהן היו מפקיעין [31], צובהן היו מדליקין, ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה [32];

חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בפניהם

עמוד ב

המשך המשנה

באבוקות של אור שבידיהן [33] ואומרים לפניהם דברי שירות ותושבחות [34];

והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר - על חמש עשרה מעלות [35] היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים, כנגד חמש עשרה 'שיר המעלות' שבתהלים, שעליהן לוים עומדין בכלי שיר ואומרים שירה [36]; [37]

ועמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים, ושני חצוצרות בידיהן;

קרא הגבר - תקעו והריעו ותקעו [38];

הגיעו למעלה עשירית - תקעו והריעו ותקעו;

הגיעו לעזרה [39] - תקעו והריעו ותקעו [40] ;

היו תוקעין והולכין [41] עד שמגיעין לשער היוצא ממזרח [42];

הגיעו לשער היוצא ממזרח - הפכו פניהן ממזרח למערב [43], ואמרו "אבותינו שהיו במקום הזה [44] ’[וַיָּבֵא אֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית ה' הַפְּנִימִית וְהִנֵּה פֶתַח הֵיכַל ה' בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ] אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ [45], ואנו - ליה עינינו".

רבי יהודה אומר: היו שונין [46] ואומרין "אנו ליה וליה עינינו".

גמרא:

תנו רבנן: מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו; מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם; מי שלא ראה בית המקדש בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם;

מאי היא [47]?

אמר אביי - ואיתימא רב חסדא: זה בנין הורדוס;

במאי בניה?

אמר רבה: באבני שישא [48] ומרמרא [49]; איכא דאמרי באבני שישא כוחלא [50] ומרמרא; אפיק שפה ועייל שפה [51], כי היכי דלקבל סידא; סבר למשעיין בדהבא - אמרו ליה רבנן: שבקיה, דהכי שפיר טפי, דמיתחזי כאדותא דימא [52].

תניא: 'רבי יהודה אומר: מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים* - לא ראה בכבודן של ישראל; אמרו: כמין בסילקי גדולה היתה [53], סטיו לפנים מסטיו; פעמים שהיו שם ששים רבוא כיוצאי מצרים, ואמרי לה כפלים כיוצאי מצרים, והיו בה שבעים ואחד קתדראות של זהב כנגד שבעים ואחד של סנהדרי גדולה [54], כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד רבוא ככרי זהב; ובימה [55] של עץ באמצעיתה, וחזן הכנסת [56] עומד עליה והסודרין בידו, וכיון שהגיע לענות אמן [57] - הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן, ולא היו יושבין מעורבין אלא זהבין [58] בפני עצמן וכספין [59] בפני עצמן ונפחין [60] בפני עצמן וטרסיים [61] בפני עצמן וגרדיים [62] בפני עצמן, וכשעני נכנס שם היה מכיר בעלי אומנתו ונפנה לשם [63], ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו'; אמר אביי: וכולהו קטלינהו אלכסנדרוס מוקדן.

הגר"א הגיה כאן טרכינוס והכוונה לקיסר טראיאנוס, דברי אביי מכוונים כנראה למרד התפוצות.

מאי טעמא איענשו?

משום דעברי אהאי קרא: (דברים יז טז) [רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה' אָמַר לָכֶם] לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד, ואינהו הדור אתו; כי אתא אשכחינהו דהוו קרו בסיפרא (דברים כח מט) יִשָּׂא ה' עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק [מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ] – אמר: מכדי ההוא גברא [65] בעי למיתי ספינתא בעשרה יומי, דליה זיקא [66] ואתי ספינתא בחמשא יומי [67]! נפל עלייהו וקטלינהו.

במוצאי יום טוב [של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול]:

מאי תיקון גדול?

אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו: '[68] חלקה היתה בראשונה [69], והקיפוה גזוזטרא [70], והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה'.

תנו רבנן: 'בראשונה היו נשים מבפנים [71] ואנשים מבחוץ [72], והיו באים לידי קלות ראש; התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים; ועדיין היו באין לידי קלות ראש; התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה'.

היכי עביד הכי [73]? והכתיב [74] (דברי הימים א כח יט) הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית [75]?

אמר רב: קרא אשכחו ודרוש [76]:

הערות[עריכה]

  1. ^ עיקר שיר בפה או בכלי
  2. ^ במסכת ערכין היא [משנה ערכין פ"ב מ"ד; תוספתא ערכין פ"א מ"ו], על אוחזי כלי שיר בשעת שיר של קרבן קיימינן
  3. ^ זה שם המשפחות
  4. ^ זה שם מקומם
  5. ^ ישראל מיוחסין היו, שנשיהם האלמנות ובנותם ראויות לינשא לכהנים
  6. ^ אבל ישראלים פסולין לכך
  7. ^ הרואהו עומד על הדוכן עם הלוים - אינו צריך לבדוק אחריו
  8. ^ לא להשיאו מיוחסת
  9. ^ ולא לתת לו מעשר ראשון - דודאי לוי הוא
  10. ^ קסבר: אין סומכין על הדוכן מלבדוק אחריו להעלותן ליוחסין, הלכך לא נזהרו על כך
  11. ^ שמפני דבר זה לא הרגילו להעמיד שם עבדים
  12. ^ שלא נזהרו מלהעמיד שם ישראל
  13. ^ שמפני דבר זה לא הרגילו להעמיד שם כי אם לוים: כדי שלא יטעו בהם בני אדם להחזיקם כלוים ואינם לוים
  14. ^ לעיל קאי, אפלוגתא דרבי יוסי ברבי יהודה ורבנן, ופליג אדרב יוסף [דאמר מחלוקת בשיר של קרבן, אך בשיר של שואבה כולי עלמא לא פליגי שאינו דוחה את השבת]
  15. ^ הואיל ושמחת מצוה היא ובחליל אין איסור מלאכה אלא שבות בעלמא
  16. ^ דאמר: מודה רבי יוסי בשיר של שואבה דלא ידחה
  17. ^ האי לשון קושיא ובעיא הוא, כלומר: חזינן הכא דבשל שואבה פליגי, ואיכא למידק: הא בשל קרבן מודו רבנן דדחי
  18. ^ נימא תהוי תיובתא דרב יוסף נמי בהא דאמר לעיל 'בשל קרבן פליגי', והכא דייקינן דמודו רבנן ביה, והויא תיובתא בתרתי: בשל שואבה הוי תיובתיה מדרבי יוסי, ובשל קרבן הוי תיובתיה מדרבנן
  19. ^ ומדרבנן לא תותביה
  20. ^ במתניתין
  21. ^ דשמעינן להו בדשואבה דלא דחי, וקתני 'זהו' למעוטי דקרבן, אלמא בשל קרבן - מודו
  22. ^ אלמא כלי דוד – שִׁיר ה' קרי ליה
  23. ^ והכא לא כתיב 'כלים', וחצוצרות - לאו כלי שיר נינהו, שהן לתקיעות התמידין והמוספין
  24. ^ כהנים ולוים יורדין מעזרת ישראל שהיא גבוהה לעזרת נשים שלמטה הימנה בשיפוע ההר
  25. ^ מפרש בגמרא
  26. ^ בראש כל מנורה ומנורה
  27. ^ בחורים
  28. ^ שמן, ועולים כל אחד בסולמו
  29. ^ ממכנסי בגדי השרד שהיו משל צבור
  30. ^ ומאבנטיהם הישנים
  31. ^ קורעין לעשות פתילות
  32. ^ לפי שהמנורות גבוהין חמשים אמה, והר הבית גבוה, והאורה זורחת בכל העיר; וכותל מזרחי - שהוא לסוף עזרת נשים - היה נמוך, כדאמרינן בסדר יומא (דף טז,א), והמנורות עולין למעלה הימנה
  33. ^ זורקין אותם כלפי מעלה ומקבלין אותם, ויש שבקיאין לעשות כן בארבע אבוקות או בשמונה, וזורק זו ומקבל זו וזורק זו ומקבל זו
  34. ^ מפרש בגמרא
  35. ^ אורך המעלה ברוחב העזרה, ורוחב המעלה חצי אמה ורומה חצי אמה, כדאמרינן במסכת מדות (פ"ב מ"ג) ובסדר יומא (דף טז,א)
  36. ^ לשמחת בית השואבה
  37. ^ אבל דוכן לשיר הקרבן - אצל המזבח היה;
  38. ^ זה סימן לילך למלאות המים לניסוך מן השילוח
  39. ^ לקרקע עזרת נשים
  40. ^ ובראש השנה (דף לג:) יליף בכל תקיעות: פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, ותרועה באמצע
  41. ^ באלו שלש אחרונות מאריכין
  42. ^ היוצא מעזרת נשים להר הבית לשיפולו למזרח, והשער ההוא מכוון כנגד שער שמעזרת ישראל לעזרת נשים, ויורדין ממערב למזרח, וכשהיו נכנסין למקדש - היו הולכין ממזרח למערב דרך עלייה
  43. ^ לצד העזרות וההיכל לומר דבר זה
  44. ^ בבית הראשון - היו כופרין, ולא היו פניהם לבית אלא
  45. ^ פסוק הוא [ביחזקאל ח,טז]
  46. ^ כופלין אותה, כדמפרש:
  47. ^ איזה מן הבנינים?: של שלמה? או של נחמיה בן חכליה? או של הורדוס - שסתרו ובנאו
  48. ^ שייש צבוע לא לבן ולא שחור אלא כעין ירוק בלע"ז בי"ש
  49. ^ שייש לבן
  50. ^ שישא צבוע ככחול
  51. ^ שורה של אבנים נכנסה ושורה יוצאה
  52. ^ כגלי הים: שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעינים המסתכלות בהן שוטטות ונראות כאילו גלי הים הם, נדים ונעים
  53. ^ פלטירין גבוהים נקראים 'בסילקאות'
  54. ^ שעשו להם [אנשי אלכסנדריא] סנהדרין
  55. ^ כעין אלמימבר"א שלנו
  56. ^ שמש הצבור
  57. ^ שהיה שליח שלפני התיבה גומר ברכתו, והן לא היו יכולין כולן לשמוע קולו
  58. ^ צורפי זהב
  59. ^ צורפי כסף
  60. ^ חרשי ברזל
  61. ^ חרשי נחושת
  62. ^ אורגין
  63. ^ ונשכר להם למלאכתם
  64. ^ 'דיופלוסטון' - לשון יונית: דיו = שנים; פלו - לשון שרים, כמו 'מטרפולין' וכמו 'דיופולין מרומי' דתענית (דף יח,ב); 'סטון' לשון סטיו, שני סטוין, סטיו כפול לישיבת שרים של אלכסנדריא, שהלכו שם יוחנן בן קרח ושרי החיילים לאחר חורבן בית ראשון בימי ירמיה, ונתיישבו שם; ואף על פי שעלה שם נבוכדנצר והחריב את מצרים ונהרגו מישראל שהלכו שם כמו שנתנבא עליהם ירמיה (מב), עלו בניהם שם לגדולה ועושר עד שהחריבם אלכסנדרוס.
  65. ^ עליו נאמר מקרא זה
  66. ^ גבה הרוח
  67. ^ וגזרת מלך היא להחריבה
  68. ^ העזרת נשים
  69. ^ ולא היו זיזין יוצאין מן הכתלים
  70. ^ נתנו זיזין בכתלים בולטין מן הכותל סביב סביב, וכל שנה מסדרין שם גזוזטראות = לווחין שקורין בלנ"ק, כדי שיהו נשים עומדות שם בשמחת בית השואבה ורואות; וזהו תיקון גדול דקתני מתניתין שמתקנין בכל שנה
  71. ^ בעזרת נשים
  72. ^ ברחבה של הר הבית ובחיל
  73. ^ שהוסיפו ושינו כלום על בנין שלמה
  74. ^ גבי דוד המלך כשצוה את שלמה על מדת הבית ובניינו
  75. ^ שהודיעו הקב"ה על ידי גד החוזה ונתן הנביא
  76. ^ שצריך להבדיל אנשים מנשים ולעשות גדר בישראל שלא יבאו לידי קלקול