ביאור:בבלי סוכה דף טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת סוכה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

'מטה מטמאת חבילה [1] ומטהרת חבילה [2], דברי רבי אליעזר; וחכמים אומרים: מטמאת אברים ומטהרת אברים' מאי ניהו?

אמר רב חנן אמר רבי: ארוכה ושתי כרעים, קצרה ושתי כרעים;

למאי חזיא?

למסמכינהו אגודא ולמיתב עלייהו [3] ומשדא אשלי [4].

גופא: אמר רבי אמי בר טביומי: סככה בבלאי כלים – פסולה.

מאי 'בלאי כלים'?

אמר אביי: מטלניות שאין בהם שלש על שלש, דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים.

תניא כוותיה דרבי אמי בר טביומי: 'מחצלת של שיפא [5] ושל גמי [6] – שיריה [7], אף על פי שנפחתו מכשיעורה [8] - אין מסככין בהן [9]; מחצלת הקנים גדולה מסככין בה [10], קטנה אין מסככין בה; רבי אליעזר אומר: אף היא מקבלת טומאה [11], ואין מסככין בה.'

החוטט בגדיש [לעשות לו סוכה - אינה סוכה]:

אמר רב הונא: לא שנו אלא שאין שם חלל טפח [12] במשך שבעה [13], אבל יש שם חלל טפח במשך שבעה [14] - הרי זה סוכה [15].

תניא נמי הכי: החוטט בגדיש לעשות לו סוכה - הרי זה סוכה; והאנן תנן אינה סוכה? אלא לאו שמע מינה כדרב הונא?

שמע מינה.

איכא דרמי ליה מירמא [16]: תנן החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה והא תניא הרי זו סוכה?

אמר רב הונא: לא קשיא: כאן בשיש שם חלל טפח במשך שבעה, כאן בשאין שם חלל טפח במשך שבעה.

משנה:

המשלשל [17] דפנות מלמעלה למטה [18]: אם גבוה מן הארץ שלשה טפחים – פסולה [19];

מלמטה למעלה [20]: אם גבוה [21] עשרה טפחים – כשרה [22];

רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה [23] עשרה טפחים - כך מלמעלה למטה [24] עשרה טפחים [25].

גמרא:

במאי קמיפלגי?

מר סבר מחיצה תלויה מתרת, ומר סבר מחיצה תלויה אינה מתרת.

תנן התם [עירובין פ"ח מ"ו, דף פו,א]: 'בור שבין שתי חצירות [26] אין ממלאין ממנה בשבת [27] אלא אם כן עשה לה מחיצה עשרה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה [28] בין בתוך אוגנו [29];

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

עמוד ב

בית שמאי אומרים מלמעלה [30], ובית הלל אומרים מלמטה; אמר רבי יהודה: לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן [31]'.

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי יהודה - בשיטת רבי יוסי [32] אמרה, דאמר מחיצה תלויה מתרת.

ולא היא: לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי [33], ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה [34]:

לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי: עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא בעירובי חצירות, דרבנן [35], אבל הכא סוכה, דאורייתא – לא;

ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה: עד כאן לא קאמר רבי יוסי הכא אלא בסוכה, דמצות עשה, אבל שבת דאיסור סקילה [36] – לא [37]; ואם תאמר [38] מעשה שנעשה בציפורי [39] על פי מי נעשה [40]? - לא על פי רבי יוסי [41], אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי.

ומאי 'מעשה'?

דכי אתא רב דימי אמר: פעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מערב שבת [42]; למחר פירסו סדינין על גבי העמודים [43] והביאו ספר תורה [44] וקראו בו.

פירסו? סלקא דעתך? מהיכן הביאום בשבת [45]? [46]

אלא מצאו סדינין פרוסין על גבי העמודים [47] והביאו ספר תורה וקראו בו.

אמר רב חסדא אמר אבימי: מחצלת [48] ארבעה ומשהו [49] מתרת בסוכה משום דופן [50].

היכי עביד?

תלי ליה באמצע: פחות משלשה למטה ופחות משלשה למעלה, וכל פחות משלשה כלבוד דמי.

פשיטא?

מהו דתימא 'חד לבוד אמרינן תרי לבוד לא אמרינן'? - קא משמע לן.

מיתיבי: מחצלת שבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן [51]!

כי תניא ההיא בסוכה גדולה [52], ומאי קא משמע לן? - דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה, כרבי יוסי.

אמר רבי אמי: פס ארבעה ומשהו מתיר בסוכה [53] משום דופן, ומוקים ליה בפחות משלשה טפחים סמוך לדופן [54], וכל פחות משלשה סמוך לדופן כלבוד דמי [55];

מאי קא משמע לן?

הא קא משמע לן: שיעור משך סוכה קטנה שבעה.

הערות[עריכה]

  1. ^ ביחד
  2. ^ אם טמאה היא, אין טבילה עולה לה אברים אברים, אלא מתקנה ומטבילה
  3. ^ לקרבן אצל הכותל הרחב כמלא רוחב מטה, ונותן עצים מן הכרעים ולכותל למראשותיה ולמרגלותיה
  4. ^ ונותן חבלים ומסרג, וראויה למשכב, ומטמא מדרס
  5. ^ לישק"א [עשב הצומח על יד הים]
  6. ^ יונ"ק [גומא או סוּף]
  7. ^ כגון נפחתה ונשתייר בה
  8. ^ שפחותה עכשיו מכשיעור לטומאה, דתנן (כלים פ"כז מ"ב) מפץ ששה על ששה
  9. ^ הואיל ומכלי קאתו, ותחלתה היתה מקבלת טומאת משכב הזב והנדה
  10. ^ דלאו כלי הוא דסתמא לסיכוך
  11. ^ קסבר סתמא לשכיבה, וכלי היא
  12. ^ גובה
  13. ^ אורך ורחב שבעה טפחים כשיעור סוכה, ואחר כך הגדיש כל הגדיש על אותו חלל: דעכשיו נעשה שם סכך מאליו, ולא היה עליו שם סכך מתחילה
  14. ^ חלל טפח - אהל הוא; נמצא שם סכך על אותו גדיש, וכשחוטט בו מלמטה למעלה עד שמגביה את החלל לשיעור גובה עשרה - אין זו עשייתו, שהרי אינו מתקן אלא הדפנות, ובדפנות לא אמרינן 'תעשה ולא מן העשוי'
  15. ^ והרי היא כסוכה שפחותה מעשרה וחקק בה והשלימה לעשרה
  16. ^ לא מתני להא דרב הונא בלשון 'לא שנו' ולפרושי מתניתין, אלא רמי מתניתין מירמא אברייתא, ודרב הונא - אשנויא אתמר
  17. ^ כל מלמעלה למטה קרי 'שלשול'
  18. ^ שהתחיל לארוג המחיצה אצל הסכך ואורג ובא כלפי מטה
  19. ^ דהיינו כדי שיזדקר הגדי בבת ראש דאמרן פסולה
  20. ^ שהתחיל לארוג מלמטה סמוך לקרקע, ומגביה ועולה
  21. ^ כיון שהגביה
  22. ^ ואף על פי שלא הגיע לסכך
  23. ^ דיו באריגת
  24. ^ דיו באריגת
  25. ^ ואפילו גבוהה הרבה מן הארץ כשרה; וקסבר מחיצה תלויה עשרה מתרת
  26. ^ חציו בחצר זו וחציו בחצר זו ומחיצה בין החצירות ומהלכת ותלויה על פי הבור ואין פתח ביניהם לערב זו עם זו
  27. ^ לא זו ולא זו לפי שמימי חצר זו מביא לזו
  28. ^ סמוך למים
  29. ^ כלומר: בין מלמעלה רחוק מן המים ובלבד שתהא בתוך אוגן של בור, דמוכחא מילתא דבשביל אוגן המים נעשית; ומפרשינן טעמא בעירובין שמחיצה תלויה מתרת במים דקל הוא שהקילו חכמים במים, אבל מחיצה החוצצת את החצירות ומהלכת על פי הבור שלא נעשה בשביל המים אינה מתרת: דאין מחיצה תלויה מתרת במים אלא הנעשית בשביל להתיר מלוי המים, כגון גזוזטרא שלמעלה מן הים, דתנן בעירובין (פ"ח מ"ח, דף פז,ב) דעושין לה מחיצה תלויה, וכגון זו שבתוך אוגן הבור
  30. ^ דיו אם עשאה מלמעלה מתוך אוגנו
  31. ^ אותה הנעשית לחוץ בין החצרות ותלויה על פני פי הבור, ואף על פי שלא נעשית בשביל המים; דקא סבר מחיצה תלויה מתרת בחצרות אפילו כל טלטול
  32. ^ דמתניתין
  33. ^ שתהא מחיצה תלויה מתרת בסוכה
  34. ^ בבור שתהא מתרת בשבת
  35. ^ הא דאסרינן להביא מימי חצר זו לזו בלא עירוב - מדרבנן הוא, דמדאורייתא לא מיתסר אלא מרשות היחיד לרשות הרבים
  36. ^ במלאכות דאורייתא
  37. ^ מחמירין אפילו במידי דרבנן דאית בה
  38. ^ כיון דרבי יוסי לא סבר לה כרבי יהודה בשבת
  39. ^ שהתירו בשבת על ידי מחיצה תלויה כדאמר רב דימי לקמיה
  40. ^ והלא רבי יוסי - ראש של ישיבת ציפורי הוה, כדאמרינן בסנהדרין (דף לב,ב) צדק צדק תרדוף - הלך אחר בית דין יפה: אחר רבי יוסי לציפורי
  41. ^ שכבר נפטר
  42. ^ [שהיה דרכן להצניע ספר תורה בבתים מפני הנכרים, ואותו הבית שהניחו לתוכו] היה בבית אחד שבחצר בית הכנסת ובתים הרבה היו פתוחין לחצר ולא עירבו, או שהיו חצרות הרבה פתוחות לאותו מבוי ובית הכנסת פתוח לו והיה ספר התורה בחצר שכנגד בית הכנסת ולא נשתתפו במבוי, ואסור להוציא מן החצרות למבוי [נראה שרש"י לא גרס "ולא הביאו ספר תורה מערב שבת"]
  43. ^ שהיו לרוחב המבוי וחלקו את המבוי ולא היו פתוחים מן המחיצה ולפנים אלא בית הכנסת וחצר שכנגדו
  44. ^ שהרי שאר החצרות נסתלקו ואין איסור כאן
  45. ^ והלא היה אסור להכניס ולהוציא
  46. ^ 'והלא הכל מודים כו' לא גרסינן: דמחיצה בלא גג לאו אהל הוא, ומחיצה כזו מותר לעשות, כדאמרינן בפרק 'כל גגות' (עירובין דף צד,א) 'אמר להם שמואל: נגידו לי גלימא';
  47. ^ והיו גבוהין מן הארץ, דהוה ליה מחיצה תלויה
  48. ^ שרחבה
  49. ^ וארכה כאורך הדופן
  50. ^ אם תולה אותה באויר בפחות משלשה סמוך לסכך ופחות משלשה לקרקע, וכגון שאין הסוכה גבוהה אלא עשרה מצומצמין
  51. ^ שבעה ומשהו - אלמא חד לבוד אמרינן ותו לא
  52. ^ הגבוהה הרבה שאין יכול לומר בה שני לבודין, הלכך בעי מחצלת שבעה ומשהו, ומעמידה בפחות משלשה סמוך לסכך דהויא לה מחיצה עשרה, ותו לא איכפת לן אם תלויה היא
  53. ^ אם גבוה עשרה ורחבה ארבעה ומשהו
  54. ^ השני במקצוע
  55. ^ וכי אמרינן לבוד - איכא דופן שבעה, וזה משך סוכה קטנה: כדי ראשו ורובו