ביאור:בבלי סוכה דף ז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת סוכה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

ויעמידנו כנגד ראש תור ^[1]? ^[2]

שתיק רב.

איתמר נמי: אמר שמואל משמיה דלוי: מעמידו כנגד היוצא;

וכן מורין בי מדרשא: מעמידו כנגד היוצא.

רבי סימון ואיתימא רבי יהושע בן לוי אמר: עושה לו טפח שׂוֹחק ^[3] ומעמידו בפחות משלשה טפחים סמוך לדופן, וכל פחות משלשה סמוך לדופן כלבוד דמי ^[4].

אמר רב יהודה: סוכה העשויה כמבוי ^[5] – כשרה ^[6], ואותו טפח - מעמידו לכל רוח שירצה ^[7].

רבי סימון - ואיתימא רבי יהושע בן לוי – אמר: עושה לו פס ארבעה ^[8] ומשהו ומעמידו בפחות משלשה סמוך לדופן ^[9], וכל פחות משלשה סמוך לדופן כלבוד דמי.

ומאי שנא התם דקאמרת סגיא טפח שׂוֹחק, ומאי שנא הכא דקאמרת בעיא פס ארבעה?

התם דאיכא שתי דפנות ^[10] כהלכתן ^[11] - סגי ליה בטפח שׂוֹחק; הכא דליכא שתי דפנות, אי איכא פס ארבעה – אִין, אי לא – לא.

אמר רבא: ואינה נתרת אלא בצורת הפתח ^[12].

איכא דאמרי אמר רבא: 'וניתרת נמי בצורת הפתח' ^[13];

איכא דאמרי אמר רבא: 'וצריכא נמי צורת הפתח' ^[14].

רב אשי אשכחיה לרב כהנא דקא עביד טפח שוחק ^[15] וקא עביד צורת הפתח; אמר ליה: לא סבר מר להא דרבא דאמר רבא 'ונתרת נמי בצורת הפתח ^[16]'?

אמר ליה: אנא כאידך לישנא דרבא סבירא לי, דאמר רבא 'וצריכא נמי צורת הפתח'.

שתים כהלכתן [ושלישית אפילו טפח]:

אמר רבא: וכן לשבת ^[17]: מגו דהויא דופן ^[18] לענין סוכה - הויא דופן ^[19] לענין שבת.

איתיביה אביי: ומי אמרינן מגו? והתניא: 'דופן סוכה כדופן שבת, ובלבד שלא יהא בין קנה לחברו שלשה טפחים ^[20]; ויתירה שבת על סוכה: שהשבת אינה נתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ ^[21], מה שאין כן בסוכה ^[22]' מאי לאו יתירה שבת דסוכה אסוכה ^[23] ולא אמרינן מגו?

לא, ^[24] יתירה ^[25] שבת דעלמא על ^[26] שבת דסוכה ^[27].

אי הכי ^[28], ליתני נמי 'יתירה ^[29] סוכה דעלמא ^[30] אסוכה ^[31] דשבת: דאילו סוכה דעלמא בעיא טפח שׂוֹחק ואילו סוכה דשבת לא בעיא טפח שוחק וסגי בלחי ^[32]', דהא את הוא דאמרת 'סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשר ^[33]'?

ההוא לא אצטריכא ליה ^[34]: השתא מקילתא לחמירתא אמרינן ^[35], מחמירתא לקילתא לא כל שכן ^[36]!

גופא: אמר רבא:

עמוד ב

סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי כשרה; ואמר רבא: סיכך על גבי פסי ביראות ^[37] - כשרה ^[38];

וצריכא ^[39]: דאי אשמעינן מבוי - ^[40] משום דאיכא שתי דפנות מעלייתא, אבל גבי פסי ביראות דליכא שתי דפנות מעלייתא אימא לא? ואי אשמעינן פסי ביראות - משום דאיכא שם ארבע דפנות ^[41], אבל סיכך על גבי מבוי, דליכא שם ארבע דפנות אימא לא? ואי אשמעינן הני תרתי ^[42] - ^[43] מחמירתא לקילתא ^[44], אבל מקילתא לחמירתא אימא לא? – צריכא!!

ושחמתה מרובה מצלתה פסולה:

תנו רבנן: 'חמתה מחמת סיכוך ^[45] ולא ^[46] מחמת דפנות; רבי יאשיה אומר: אף מחמת דפנות'. אמר רב יימר בר שלמיה משמיה דאביי: מאי טעמא דרבי יאשיה? - דכתיב (שמות מ ג) [וְשַׂמְתָּ שָׁם אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת] וְסַכֹּתָ עַל הָאָרֹן אֶת הַפָּרֹכֶת: פרוכת מחיצה ^[47],וקא קרייה רחמנא סככה, אלמא מחיצה כסכך בעינן.

ורבנן?

^[48] ההוא דניכוף ביה ^[49] פורתא ^[50], דמחזי כסכך.

אמר אביי: רבי, ורבי יאשיה, ורבי יהודה, ורבי שמעון, ורבן גמליאל, ובית שמאי, ורבי אליעזר, ואחרים - כולהו סבירא להו: סוכה - דירת קבע בעינן ^[51]:

רבי – דתניא: רבי אומר: כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות – פסולה;

רבי יאשיה - הא דאמרן;

רבי יהודה – דתנן [סוכה פ"א מ"א]: סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, רבי יהודה מכשיר;

ורבי שמעון – דתניא [תוספתא סוכה פ"א ה"יג [ליברמן]]: שנים כהלכתן ושלישי אפילו טפח; רבי שמעון אומר: שלש כהלכתן ^[52] ורביעית אפילו טפח;

רבן גמליאל – דתניא: 'העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה ^[53], רבן גמליאל פוסל ורבי עקיבא מכשיר';

בית שמאי – דתנן [סוכה פ"ב מ"ז]: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלין ^[54] ובית הלל מכשירין;

רבי אליעזר – דתנן [סוכה פ"א מ"יא]: העושה סוכתו כמין צריף ^[55], או שסמכה לכותל ^[56] - רבי אליעזר פוסל, לפי שאין לה גג, וחכמים מכשירין;

שובך - הכוונה כנראה לקבר שובכים (קולומבריום), מגדל עגול עם חריצים בקירותיו ששימש כמתקן לגידול יונים, המתקן היה נפוץ בארץ בתקופה הרומית.

אחרים – דתניא: אחרים אומרים: סוכה העשויה כשובך ^[57] – פסולה, לפי שאין לה זויות.

אמר רבי יוחנן ^[58]: סוכה העשויה ככבשן ^[59], אם יש בהקיפה כדי לישב בה כ"ד בני אדם ^[60] – כשרה, ואם לאו – פסולה.

כמאן ^[61]? כרבי, דאמר כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה ^[62]?

מכדי גברא באמתא יתיב ^[63], ^[64] כל ^[65] שיש בהקיפו שלשה טפחים - יש בו רוחב טפח ^[66] בתריסר ^[67] סגי ^[68]!?

הערות

^ ראש שורה: במקצוע צפונית מערבית באלכסון, או מזרחית דרומית, כשהמחיצות מערבית צפונית, דנראה נוטה לשתי מחיצות, ומיחזי כארבע מחיצות
^ 'ראש תור' היא תלם מענה של סוף שדה, שהתלמים כלים והולכין באלכסון, זה ארוך מזה מעט;
^ מודדין בארבע אצבעות שאינם נוגעות זו בזו, דהוי טפח ומשהו
^ ומעמידו סמוך לאחת הדפנות ופחות משלשה, כלבוד, והויא ליה כמחיצה של ארבעה טפחים, ומשך סוכה שבעה - נמצא רובו של דופן עשוי
^ המפולש: ששתי הדפנות זו כנגד זו
^ דהא נמי קרי כהלכתן
^ שהרי יש כאן ארבעה יוצאין, ולאיזה יוצא שירצה יעשנו
^ דופן גמור של ארבעה טפחים
^ אצל מקצוע פס ארבעה, דכי אמרינן לבוד איכא שבעה טפחים ארוך כדי סוכה קטנה
^ שלמות
^ כמין גאם, דאין נראות מפולשות כי האי
^ בעירובין (דף יא,ב) אמר: היכי דמי צורת הפתח? - קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן, והכא קאמר רבא: דטפח ששנינו בברייתא שמתיר בדופן שלישית - אינו מתיר אלא אם כן עשאו לאותו טפח צורת הפתח על פני כל הדופן כולו; כיצד? - קנה של חצי טפח אצל היוצא, וקנה של חצי טפח במקצוע שכנגדו, וקנה על גביהם מזה לזה - הוה ליה כאילו כל הדופן סתום, דפתח שיש לו צורת פתח - סתימה מעלייתא היא [בפרק קמא דעירובין (דף ב,ב)] וזהו טפח שאמרו חכמים
^ משמע דטפח ששנינו היינו כדפריש רבי סימון לעיל: עושה סתימה טפח אצל היוצא, ואתא רבא למימר דאם עשה צורת הפתח על פני כל הדופן בשני קנים כל שהוא וקנה על גביהם - קאי ליה במקום טפח, ומכשר ליה כוותיה, דאו האי או האי מכשר
^ משמע דתרוייהו בעינן טפח אצל היוצא, וקנה בזוית שכנגדו, וקנה שעל גביהם קאי מטפח זה לקנה של זוית
^ אצל היוצא כדרבי סימון
^ או האי או האי
^ אף על פי שצריך לשבת שלש מחיצות ליעשות רשות היחיד - שבת של סוכות מותר לסמוך על מחיצות הסוכה: אם עשה ברשות הרבים סמוך לפתחו סוכה דאין בה אלא שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח - מכניס ומוציא הימנה לביתו, ואף על גב דבשאר שבתות לא מישתרי; אי נמי בשאר מחיצות שאינן של סוכה לא מישתרו בהכי, לשבת דסוכה שריא
^ מיגו דההוא טפח אגמריה רחמנא למשה במחיצות סוכה דליהוי ליה דופן שלימה
^ נמי בשבת דסוכה
^ כל צידי דפנות שהתירו חכמים לשבת, כגון מחיצה של שתי בלא ערב, כדאמר בעירובין (פ"א מ"י דף טז,ב) מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים, ואף על פי שרחב קנה אינו אלא מלא אצבע, ויש בין קנה לקנה שלשה טפחים חסר משהו, ואיכא פרוץ מרובה על העומד - שפיר דמי דאמרינן לבוד, והוה ליה כולו עומד; או של ערב בלא שתי, כדתנן התם (עירובין פ"א מ"ט) מקיפין שלשה חבלים הוי היקף נמי לדופן סוכה, ובלבד שיהא זהיר שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים כשהוא מקיף, כי היכי דאמר לענין שבת, דאם כן נפיק ליה מתורת לבוד; ודווקא במקומות הרבה דהוי ליה פרוץ מרובה על העומד, אבל מקום אחד או שני מקומות הוו להו כפתחים
^ שהשבת אינה נתרת אם יש בה פתחים הרבה שאין בהם צורת הפתח ורבים על העומד ומבטלי ליה לעומד
^ דסגי ליה בשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, ואפילו היו לה פתחים בשתי הדפנות אחד או שנים, דכי מצטרפת להו בהדי שתים הפרוצות, הוה ליה פרוץ מרובה - שריא
^ מאי לאו אפילו בשבת שבתוך החג קאמר דלא מישתריא לטלטולי, והכי קאמר: יתירה הלכות טלטול שבת דסוכה אהלכות הכשר סוכה לאכול ולישן ולצאת ידי חובת סוכה: דלענין מיפק ידי חובתו – נפיק, ובלבד שלא יטלטל בה אלא ארבעה ולא יכניס מתוכה לבית
^ הכי קאמר:
^ הלכות טלטול
^ הלכות טלטול
^ ששבת דעלמא אינה נתרת אלא בעומד מרובה דליכא למימר בה מיגו, ושבת דסוכה נתרת משום מיגו
^ ואי שבת דעלמא קאמר אבל שבת דסוכה והלכות הכשר סוכה שוין משום מיגו
^ הלכות הכשר
^ דחול
^ אהלכות הכשר סוכה
^ סוכה דשבת, אם עשויה כמבוי: שתי דפנותיה זו כנגד זו - סגי לה בלחי זקוף אצל היוצא אף על גב דאין רחבו טפח: דמיגו דהוי דופן לשבת - הוי נמי דופן לסוכה, דהא מר - משום דאית ליה מיגו - אמר הכי לדידך, דאמרת 'לחי משום מחיצה, והזורק למבוי מפולש שיש לו לחי חייב' - אלמא מדאורייתא מחיצה היא, ומתוכו לרשות היחיד נהי דמדרבנן אסור - מדאורייתא מיהא מותר, דהא מר משום דאית ליה מיגו אמר הכי
^ בשבת ולא בחול, דמיגו דהוי דופן לשבת למהוי רשות היחיד - הוי דופן לענין סוכה
^ לאשמעינן דיתירה סוכה דעלמא אסוכה דשבת, משום דמרישא שמעינן ליה
^ מיגו דהוי דופן לסוכה דקילא הוי דופן לשבת דחמירא
^ דמבוי שיש לו לחי זקוף דכשר לסוכה בשבת
^ בפרק שני דעירובין (משנה א, דף יז,ב) תנן דהתירו חכמים משום עולי רגלים לעשות לביראות שברשות הרבים פסין ארבעה, כמו דיומדין, ורואין כאלו יש מחיצה מזה לזה ונמצא הבור מוקף מחיצות, וממלאין מתוכה לתוך המחיצה; ואם סיכך על גבן
^ בשבת דסוכות: דמיגו דהוי דופן לשבת - הוי דופן לסוכה, ואף על גב דבעינן שתים כהלכתן
^ לרבא למימר הנך תלת שמעתתא לאשמועינן דאמרינן מיגו
^ הוה אמינא: התם הוא דמכשרינן לסוכה על ידי מיגו
^ פסי ביראות איכא שם ארבעה דיומדין נוטין לארבע הרוחות, שנים לכל מחיצה אמה מכאן ואמה מכאן, שהדיומדין רחבין אמה לכל צד
^ ולא אשמעינן הך דאמרינן לעיל וכן לשבת
^ הוה אמינא:
^ הוא דאמר מיגו
^ מחמת סכך פוסלת בה
^ חמתה
^ דכתיב (שמות כו לג) וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם [בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים]
^ אמרי לך: מאי וְסַכֹּתָ דאמר רחמנא? -
^ למעלה
^ כעין גג יעשה ממקצתה
^ ראויה להשתמש קבוע, ונראית כבית
^ ופרשינן טעמא למעלה (דף ו,ב) למחסה ולמסתור מזרם
^ שהיא גבוהה מאד, כספינות הים שהן גדולות, והרוח באה ועוקרתה; ובראש העגלה נמי: כיון דניידי - מתחזי כעין עראי
^ דראוי לתשמיש בעינן
^ גגה ודפנותיה באין כאחד כעין כוורת שאין גג ניכר לבד והדפנות לבד
^ עשה קנים ארוכים וסמך ראשו אחד מוטה על הכותל וראשו אחר מוטה על הארץ: דגגה ודופנה אחד, שאין לה גג ואין נאה לדירה
^ עגולה
^ דלית ליה כאחרים
^ עגולה
^ סביבות הקיפה מבפנים
^ בעי רבי יוחנן סוכה גדולה כל כך
^ בתמיה: דעל כרחך לית לן תנא דמפיש בשיעורא דסוכה כוותיה, וכי בעי רבי יוחנן כולי האי - אליבא דמאן אמרה
^ כל אחד - מקומו אמה, נמצא הקיפה כ"ד אמות
^ וקיימא לן (עירובין דף יג,ב)
^ עגול
^ דכתיב (מלכים א ז,כג; דברי הימים ב ד,ב) בים שעשה שלמה עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וקוה וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב: לעשר אמות רוחב שלשים אמה היקף, אלמא הכא נמי
^ אמות היקף
^ דנהוי פותיא ארבעה

[1] ראש שורה: במקצוע צפונית מערבית באלכסון, או מזרחית דרומית, כשהמחיצות מערבית צפונית, דנראה נוטה לשתי מחיצות, ומיחזי כארבע מחיצות

[2] 'ראש תור' היא תלם מענה של סוף שדה, שהתלמים כלים והולכין באלכסון, זה ארוך מזה מעט;

[3] מודדין בארבע אצבעות שאינם נוגעות זו בזו, דהוי טפח ומשהו

[4] ומעמידו סמוך לאחת הדפנות ופחות משלשה, כלבוד, והויא ליה כמחיצה של ארבעה טפחים, ומשך סוכה שבעה - נמצא רובו של דופן עשוי

[5] המפולש: ששתי הדפנות זו כנגד זו

[6] דהא נמי קרי כהלכתן

[7] שהרי יש כאן ארבעה יוצאין, ולאיזה יוצא שירצה יעשנו

[8] דופן גמור של ארבעה טפחים

[9] אצל מקצוע פס ארבעה, דכי אמרינן לבוד איכא שבעה טפחים ארוך כדי סוכה קטנה

[10] שלמות

[11] כמין גאם, דאין נראות מפולשות כי האי

[12] בעירובין (דף יא,ב) אמר: היכי דמי צורת הפתח? - קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן, והכא קאמר רבא: דטפח ששנינו בברייתא שמתיר בדופן שלישית - אינו מתיר אלא אם כן עשאו לאותו טפח צורת הפתח על פני כל הדופן כולו; כיצד? - קנה של חצי טפח אצל היוצא, וקנה של חצי טפח במקצוע שכנגדו, וקנה על גביהם מזה לזה - הוה ליה כאילו כל הדופן סתום, דפתח שיש לו צורת פתח - סתימה מעלייתא היא [בפרק קמא דעירובין (דף ב,ב)] וזהו טפח שאמרו חכמים

[13] משמע דטפח ששנינו היינו כדפריש רבי סימון לעיל: עושה סתימה טפח אצל היוצא, ואתא רבא למימר דאם עשה צורת הפתח על פני כל הדופן בשני קנים כל שהוא וקנה על גביהם - קאי ליה במקום טפח, ומכשר ליה כוותיה, דאו האי או האי מכשר

[14] משמע דתרוייהו בעינן טפח אצל היוצא, וקנה בזוית שכנגדו, וקנה שעל גביהם קאי מטפח זה לקנה של זוית

[15] אצל היוצא כדרבי סימון

[16] או האי או האי

[17] אף על פי שצריך לשבת שלש מחיצות ליעשות רשות היחיד - שבת של סוכות מותר לסמוך על מחיצות הסוכה: אם עשה ברשות הרבים סמוך לפתחו סוכה דאין בה אלא שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח - מכניס ומוציא הימנה לביתו, ואף על גב דבשאר שבתות לא מישתרי; אי נמי בשאר מחיצות שאינן של סוכה לא מישתרו בהכי, לשבת דסוכה שריא

[18] מיגו דההוא טפח אגמריה רחמנא למשה במחיצות סוכה דליהוי ליה דופן שלימה

[19] נמי בשבת דסוכה

[20] כל צידי דפנות שהתירו חכמים לשבת, כגון מחיצה של שתי בלא ערב, כדאמר בעירובין (פ"א מ"י דף טז,ב) מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים, ואף על פי שרחב קנה אינו אלא מלא אצבע, ויש בין קנה לקנה שלשה טפחים חסר משהו, ואיכא פרוץ מרובה על העומד - שפיר דמי דאמרינן לבוד, והוה ליה כולו עומד; או של ערב בלא שתי, כדתנן התם (עירובין פ"א מ"ט) מקיפין שלשה חבלים הוי היקף נמי לדופן סוכה, ובלבד שיהא זהיר שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים כשהוא מקיף, כי היכי דאמר לענין שבת, דאם כן נפיק ליה מתורת לבוד; ודווקא במקומות הרבה דהוי ליה פרוץ מרובה על העומד, אבל מקום אחד או שני מקומות הוו להו כפתחים

[21] שהשבת אינה נתרת אם יש בה פתחים הרבה שאין בהם צורת הפתח ורבים על העומד ומבטלי ליה לעומד

[22] דסגי ליה בשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, ואפילו היו לה פתחים בשתי הדפנות אחד או שנים, דכי מצטרפת להו בהדי שתים הפרוצות, הוה ליה פרוץ מרובה - שריא

[23] מאי לאו אפילו בשבת שבתוך החג קאמר דלא מישתריא לטלטולי, והכי קאמר: יתירה הלכות טלטול שבת דסוכה אהלכות הכשר סוכה לאכול ולישן ולצאת ידי חובת סוכה: דלענין מיפק ידי חובתו – נפיק, ובלבד שלא יטלטל בה אלא ארבעה ולא יכניס מתוכה לבית

[24] הכי קאמר:

[25] הלכות טלטול

[26] הלכות טלטול

[27] ששבת דעלמא אינה נתרת אלא בעומד מרובה דליכא למימר בה מיגו, ושבת דסוכה נתרת משום מיגו

[28] ואי שבת דעלמא קאמר אבל שבת דסוכה והלכות הכשר סוכה שוין משום מיגו

[29] הלכות הכשר

[30] דחול

[31] אהלכות הכשר סוכה

[32] סוכה דשבת, אם עשויה כמבוי: שתי דפנותיה זו כנגד זו - סגי לה בלחי זקוף אצל היוצא אף על גב דאין רחבו טפח: דמיגו דהוי דופן לשבת - הוי נמי דופן לסוכה, דהא מר - משום דאית ליה מיגו - אמר הכי לדידך, דאמרת 'לחי משום מחיצה, והזורק למבוי מפולש שיש לו לחי חייב' - אלמא מדאורייתא מחיצה היא, ומתוכו לרשות היחיד נהי דמדרבנן אסור - מדאורייתא מיהא מותר, דהא מר משום דאית ליה מיגו אמר הכי

[33] בשבת ולא בחול, דמיגו דהוי דופן לשבת למהוי רשות היחיד - הוי דופן לענין סוכה

[34] לאשמעינן דיתירה סוכה דעלמא אסוכה דשבת, משום דמרישא שמעינן ליה

[35] מיגו דהוי דופן לסוכה דקילא הוי דופן לשבת דחמירא

[36] דמבוי שיש לו לחי זקוף דכשר לסוכה בשבת

[37] בפרק שני דעירובין (משנה א, דף יז,ב) תנן דהתירו חכמים משום עולי רגלים לעשות לביראות שברשות הרבים פסין ארבעה, כמו דיומדין, ורואין כאלו יש מחיצה מזה לזה ונמצא הבור מוקף מחיצות, וממלאין מתוכה לתוך המחיצה; ואם סיכך על גבן

[38] בשבת דסוכות: דמיגו דהוי דופן לשבת - הוי דופן לסוכה, ואף על גב דבעינן שתים כהלכתן

[39] לרבא למימר הנך תלת שמעתתא לאשמועינן דאמרינן מיגו

[40] הוה אמינא: התם הוא דמכשרינן לסוכה על ידי מיגו

[41] פסי ביראות איכא שם ארבעה דיומדין נוטין לארבע הרוחות, שנים לכל מחיצה אמה מכאן ואמה מכאן, שהדיומדין רחבין אמה לכל צד

[42] ולא אשמעינן הך דאמרינן לעיל וכן לשבת

[43] הוה אמינא:

[44] הוא דאמר מיגו

[45] מחמת סכך פוסלת בה

[46] חמתה

[47] דכתיב (שמות כו לג) וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם [בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים]

[48] אמרי לך: מאי וְסַכֹּתָ דאמר רחמנא? -

[49] למעלה

[50] כעין גג יעשה ממקצתה

[51] ראויה להשתמש קבוע, ונראית כבית

[52] ופרשינן טעמא למעלה (דף ו,ב) למחסה ולמסתור מזרם

[53] שהיא גבוהה מאד, כספינות הים שהן גדולות, והרוח באה ועוקרתה; ובראש העגלה נמי: כיון דניידי - מתחזי כעין עראי

[54] דראוי לתשמיש בעינן

[55] גגה ודפנותיה באין כאחד כעין כוורת שאין גג ניכר לבד והדפנות לבד

[56] עשה קנים ארוכים וסמך ראשו אחד מוטה על הכותל וראשו אחר מוטה על הארץ: דגגה ודופנה אחד, שאין לה גג ואין נאה לדירה

[57] עגולה

[58] דלית ליה כאחרים

[59] עגולה

[60] סביבות הקיפה מבפנים

[61] בעי רבי יוחנן סוכה גדולה כל כך

[62] בתמיה: דעל כרחך לית לן תנא דמפיש בשיעורא דסוכה כוותיה, וכי בעי רבי יוחנן כולי האי - אליבא דמאן אמרה

[63] כל אחד - מקומו אמה, נמצא הקיפה כ"ד אמות

[64] וקיימא לן (עירובין דף יג,ב)

[65] עגול

[66] דכתיב (מלכים א ז,כג; דברי הימים ב ד,ב) בים שעשה שלמה עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וקוה וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב: לעשר אמות רוחב שלשים אמה היקף, אלמא הכא נמי

[67] אמות היקף

[68] דנהוי פותיא ארבעה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]