לדלג לתוכן

ביאור:בבלי סוכה דף כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת סוכה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו הדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין [1]' [2]!?

איפוך [3]: רבי מאיר חייש למיתה ורבי יהודה לא חייש למיתה [4], [5] דתניא: עשאה לבהמה דופן לסוכה - רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר!

קשיא דרבי מאיר [6] אדרבי מאיר [7]!?

אמר לך רבי מאיר: מיתה שכיחא, בקיעת הנוד לא שכיחא: אפשר דמסר ליה לשומר;

קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה?

טעמא דרבי יהודה לאו משום דחייש לבקיעת נוד, אלא משום דלית ליה ברירה [8].

ולא חייש רבי יהודה לבקיעת נוד? והא מדקתני סיפא 'אמרו לו לרבי מאיר: "אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא זה שותה טבלים למפרע"? ואמר להו: לכשיבקע [9]" [10]', מכלל דחייש רבי יהודה לבקיעת הנוד?

התם רבי יהודה הוא דקאמר לרבי מאיר: לדידי לית לי ברירה, אלא לדידך דיש ברירה - אי אתה מודה דשמא יבקע הנוד? אמר ליה "לכשיבקע".

ולא חייש רבי יהודה למיתה? והא תנן [יומא פ"א מ"א]: 'רבי יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו [11] שמא תמות אשתו [12]'?

הא איתמר עלה: אמר רב הונא בריה דרב יהושע: מעלה עשו בכפרה [13].

[14] בין למאן דאמר שמא תמות, בין למאן דאמר שמא תברח - [15] מדאורייתא מחיצה מעליא היא, ורבנן הוא דגזרו בה [16];

אלא מעתה לרבי מאיר תטמא משום גולל [17], אלמה תנן [18] '[19] רבי יהודה [במשנה: רבי יוסי] מטמא משום גולל ורבי מאיר מטהר'? [20]

אלא אמר רב אחא בר יעקב: קסבר רבי מאיר: כל מחיצה שעומדת ברוח [על ידי רוח] אינה מחיצה [21];

איכא דאמרי: אמר רב אחא בר יעקב: קסבר רבי מאיר: כל מחיצה שאינה עשויה בידי אדם אינה מחיצה [22];

מאי בינייהו?

איכא בינייהו דאוקמה [23] בנוד תפוח [24]: למאן דאמר מחיצה עומדת ברוח אינה מחיצה - הרי עומדת ברוח; למאן דאמר אינה עשויה בידי אדם

עמוד ב

הרי עשויה בידי אדם [25].

אמר מר: משום רבי יוסי הגלילי אמרו אף אין כותבין עליו גיטי נשים; מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי?

דתניא [דומה לתוספתא גיטין פ"ב הלכה ד [ליברמן]]: '(דברים כד א) [כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ] סֵפֶר [כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ] אין לי אלא סֵפֶר [26], מנין לרבות כל דבר [27]? - תלמוד לומר וְכָתַב לָהּ - מכל מקום [28];

אם כן מה תלמוד לומר סֵפֶר?

לומר לך: מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל - אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל'.

ורבנן?

אי כתב 'בספר' – כדקאמרת [29]; השתא דכתיב סֵפֶר [30] - [31] לספירת דברים [32] בעלמא הוא דאתא.

ורבנן, האי וְכָתַב מאי דרשי ביה? [33]

ההוא מיבעי להו 'בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף [34]'; סלקא דעתא אמינא הואיל ואיתקש יציאה להויה [35], מה הויה בכסף [36] אף יציאה בכסף - קא משמע לן.

ורבי יוסי הגלילי, האי סברא מנא ליה?

מ- סֵפֶר כְּרִיתֻת נפקא ליה [37]: ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה.

ואידך?

ההוא מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה [38], כדתניא: '"הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין ועל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם" - אין זה כריתות [39]; "כל שלשים יום" - הרי זה כריתות [40]'.

ואידך?

מכרת כְּרִיתֻת נפקא [41];

ואידך?

כרת כְּרִיתֻת לא דרשי.

משנה:

העושה סוכתו בין האילנות [42] והאילנות דפנות לה [43] – כשרה.

גמרא:

אמר רב אחא בר יעקב: כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה [44] - אינה מחיצה.

תנן: העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה - כשרה - והא קאזיל ואתי? הכא במאי עסקינן? – בקשין [45].

והאיכא נופו [46]?

דעביד ליה [47] בהוצא ודפנא.

אי הכי מאי למימרא?

מהו דתימא ניגזר דלמא אתי לאשתמושי באילן [48] - קא משמע לן;

תא שמע [תוספתא עירובין פ"א הלכה טו [ליברמן]]: '[49] היה שם [50] אילן [51] או גדר [52] או מחיצת הקנים - נידון משום דיומד [53]'!

התם נמי משום דעביד ליה בהוצא ודפנא.

תא שמע: 'אילן המיסך על הארץ [54]: אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו [55]' אמאי?: הא קא אזיל ואתי?

התם נמי דעביד ליה בהוצא ודפנא.

אי הכי [56] ניטלטל בכוליה [57], אלמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו [58]

הערות

[עריכה]
  1. ^ ואמרינן: גזרה שמא יבקע הנוד ולא יבא לידי ברירה, ונמצא שותה טבלים
  2. ^ אלמא רבי יהודה חייש לבקיעת הנוד, וכל שכן למיתת אדם, ורבי מאיר לא חייש
  3. ^ לא שנינהו אביי כדקאמרת, אלא איפכא שנינהו אביי
  4. ^ הא דלא חייש - רבי יהודה, והא דחייש - רבי מאיר
  5. ^ ולאו מ'הלוקח יין' שנינהו אביי, אלא מהך דסוכה: דרבי יהודה לא חייש ורבי מאיר חייש
  6. ^ דבקיעת נוד
  7. ^ דסוכה
  8. ^ ואפילו אינו נבקע אסור
  9. ^ נבין בדבר
  10. ^ כלומר: דלא חיישינן לה
  11. ^ מזמנין לכהן גדול לערב יום הכפורים
  12. ^ וכתיב (ויקרא טז ו) וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ - ביתו זו היא אשתו
  13. ^ בכפרת יום הכפורים עשה בו מעלה זו: שחשש בה במידי דלא חייש בעלמא
  14. ^ ופרכינן:
  15. ^ תרוייהו מפרשי לרבי מאיר
  16. ^ שמא תברח או תמות
  17. ^ תינח גבי סוכה מבוי וביראות, דרבי מאיר לחומרא, אבל גבי גולל רבי מאיר מקיל!? וכיון דמדאורייתא בטיל - היאך יכול לטהרו מידי טומאת גולל
  18. ^ בעירובין פ"א מ"ז
  19. ^ [בכל עושין לחיין, אפילו] דבר שיש בו רוח חיים
  20. ^ והוא הדין דמצי למיפרך ממתניתא דלעיל דקתני 'ולא גולל לקבר', אלא ממתניתין אלימא ליה לאקשויי; ועוד: משום דקתני 'מטהר' בהדיא, לשון קולא!
  21. ^ דעיקר עמידתה דבר שאין בו ממש הוא
  22. ^ רוח חיים - לאו בידי אדם הוא שהרי אין רוח בידו לנפחו
  23. ^ סמך הדופן
  24. ^ על הנוד תפוח ברוח
  25. ^ דרוח זה - בידי אדם בא
  26. ^ קלף
  27. ^ לכותבו עליו, כגון לוח עץ ועלה זית
  28. ^ דמצי למיכתב, ונתן בידה ספר כריתות
  29. ^ דהאי סֵפֶר - קלף הוא
  30. ^ אין זה קלף ואין הכתוב מדבר שיהא נכתב עליו
  31. ^ אלא דברי הגט קרוי 'ספר':
  32. ^ כריתות דברים: שיהו כורתין ומפרידין ביניהן
  33. ^ כיון ד-סֵפֶר לאו קלף הוא, האי וְכָתַב לָהּ לא אצטריך לרבות כל דבר, דמהיכא תיתי לך לייחד דבר לכתיבתו דאיצטריך לאשמועינן שכל דבר כשר לך?
  34. ^ ליתן לה כסף לשם גירושין ולומר "הרי את מגורשת בו" כדרך שנתן בקידושין ואמר "הרי את מקודשת בו"
  35. ^ וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר (דברים כד ב)
  36. ^ כשמהווה עצמה לאיש אפשר בכסף כדנפקא לן בקידושין (דף ב.) קיחה קיחה משדה עפרון
  37. ^ מדסמך כריתות לספר
  38. ^ שתהא ספירת דברים כורתת ביניהם ולא יהא תנאי האוגדם יחד
  39. ^ דכל ימיה קשורה בו: שמחמתו צריכה לעמוד שלא לילך
  40. ^ דיכול לבא לידי הפרדה לסוף שלשים, הלכך מעכשיו מותרת לינשא מן התורה
  41. ^ דמצי למיכתב ספר כרת
  42. ^ בארץ
  43. ^ ולא סמכה עליהן אבל הן דופנותיה
  44. ^ שהרוח מוליכה ומביאה
  45. ^ אילנות זקנים ועבים
  46. ^ שהולך ובא ופעמים שאף הנוף מן הדופן
  47. ^ אורג הנוף כמין מחיצה שלא יניענו הרוח
  48. ^ להניח עליו כליו
  49. ^ בפסי ביראות קאי:
  50. ^ באחת הפיאות
  51. ^ שעוביו אמה לכל צד
  52. ^ מרובע אמה על אמה; כל 'גדר' סתם - של אבנים הוא, וצריך שיהא אמה על אמה כדי לחלקו לשתי מחיצות: אמה למזרח ואמה לצפון או לדרום
  53. ^ שני עמודים: שהיו מחיצה לכאן ולכאן, שבכך הקילו חכמים עליהם
  54. ^ נופו גדול מאד, וראשי הנוף כפופין סביב על הארץ
  55. ^ דאמרינן לבוד, ומחיצה זו גבוהה עשרה מבפנים: שהנוף ארוך הוא, ובגובה האילן הוא
  56. ^ דעשויה בידים היא, וראוי לדור תחתיה, ולשמור שדה עשאה, וכיון דמוקף לדירה הוא
  57. ^ כלומר: יטלטל בו כל כמה שהוא גדול
  58. ^ כלל