קטגוריה:במדבר כט לה

<< | ספר במדבר • פרק כ"ט • פסוק ל"ה | >>

מהדורת הכתיב:

ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו.

המהדורה המנוקדת:

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

המהדורה המוטעמת:

בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

בַּיּוֹם֙ בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
יּוֹם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/3117
מורפ': HRd/Ncmsa הַשְּׁמִינִ֔י הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׁמִינִ֔י - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/8066
מורפ': HTd/Aomsa עֲצֶ֖רֶת עֲצֶ֖רֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6116
מורפ': HNcfsa תִּהְיֶ֣ה תִּהְיֶ֣ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3fs לָכֶ֑ם לָ - מילת יחס
כֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־מְלֶ֥אכֶת מְלֶ֥אכֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 4399
מורפ': HNcfsc עֲבֹדָ֖ה עֲבֹדָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5656
מורפ': HNcfsa לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תַעֲשֽׂוּ תַעֲשֽׂוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi2mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

בַּיּוֹם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

הַשְּׁמִינִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עֲצֶ֖רֶת טפחא (מלך, דרגא 2)

תִּהְיֶ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) לָכֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

כָּל־מְלֶ֥אכֶת מרכא (משרת, דרגא 5) עֲבֹדָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) תַעֲשֽׂוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי: עֲצֶרֶת יום חג נוסף, להתעכב בו תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	בְּיוֹמָא תְּמִינָאָה כְּנִישִׁין תְּהוֹן לְכוֹן כָּל עֲבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעְבְּדוּן׃
ירושלמי (יונתן):	בְּיוֹמָא תְמִינָאָה כְּנִישִׁין תֶּהֱווֹן בְּחֶדְוָא מִן מַטִילְכוֹן לְבָתֵּיכוֹן כְּנִישַׁת חֶדְוָא וְיוֹמָא טָבָא וְאִירוּעַ קַדִישׁ תֶּהֱוֵי לְכוֹן כָּל עִיבִידַת פּוּלְחָנָא לָא תַעַבְדוּן:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

ביום השמיני עצרת תהיה לכם - עצרו הכתוב מלצאת. הרי שהביא את קדשיו מבית פגי לירושלם, שומע אני יאכלם בירושלם וילן בבית פאגי? ת"ל ביום השמיני עצרת תהיה לכם, עצרו הכתוב מלצאת. אין עצירה אלא כניסה, שנאמר ירמיה לו ואני עצור לא אוכל לבוא בית ה', ירמיה לג ויהי דבר ה' אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור. אין לי אלא י"ט האחרון שאסור מלצאת; י"ט הראשון מנא לן? ודין הוא: הואיל וזה קרוי מקרא קודש וזה קרוי מקרא קודש, מה זה עצור מלצאת אף זה עצור מלצאת!

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"עצרת תהיה לכם" - עצורים בעשיית מלאכה (ספרי) ד"א עצרת עצרו מלצאת מלמד שטעון לינה ומדרשו באגדה לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד ע' אומות וכשבאין ללכת אמר להם המקום בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ו] עצורים הם מעשיית מלאכה. והא דכתיב אחריו "כל מלאכת עבודה לא תעשו", דאי כתב "עצרת תהיה לכם" בלבד, הוה אמינא "עצרת" הוא עשה בלבד, ולפיכך כתב "כל מלאכת עבודה לא תעשו", לומר שהוא לאו. ואילו כתב "כל מלאכת עבודה לא תעשו" בלבד, ולא כתב "עצרת תהיה לכם", לא הוי אלא לאו, לכך כתב "עצרת תהיה לכם" - עשה:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם – עֲצוּרִים בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה (חגיגה י"ח ע"א). דָּבָר אַחֵר: עֲצֶרֶת, עִצְרוּ מִלָּצֵאת; מְלַמֵּד שֶׁטָּעוּן לִינָה (ספרי קנא). וּמִדְרָשׁוֹ בָּאַגָּדָה, לְפִי שֶׁכָּל יְמוֹת הָרֶגֶל הִקְרִיבוּ כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת; וּכְשֶׁבָּאִין לָלֶכֶת, אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, עֲשׂוּ לִי סְעֻדָּה קְטַנָּה, כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִכֶּם,

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ביום השמיני עצרת תהיה לכם. על דרך הפשט מלת עצרת שתהיו עצורים מעשית מלאכה. ודרשו רז"ל שמיני עצרת רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב, פייס בפני עצמו, זמן בפני עצמו, רגל בפני עצמו, קרבן בפני עצמו, שיר בפני עצמו, ברכה בפני עצמו, כלומר ברכה ותפלה שמזכירין בו את יום שמיני חג העצרת הזה, ואין יושבים בו בסכה, ולענין שהחיינו, ולענין אבלות, שהקובר מתו ערב הרגל בטלה ממנו מחמת שמיני זה גזרת שלשים שנתנו חכמים לאסור תספורת, כמו שאמרו יום אחד לפני החג חשוב כשבעת ימי אבלות, והחג שבעה, ושמיני שלו שהוא כשבעה הרי כאן כ"א יום, וימנה עוד תשעה ויהא מותר בתספורת. ודרשו רז"ל במסכת סכה, כתיב הכא פרים והכא פר, הכא כתיב וביום והכא כתיב ביום. ובאור הענין כי בשאר הימים היו מקריבין בכל יום ויום פרים אבל ביום שמיני פר אחד, ובשאר הימים הזכיר וביום אבל ביום שמיני הזכיר ביום בלא וא"ו לומר שהוא רגל בפני עצמו.

וע"ד המדרש ביום השמיני עצרת, עצרתי אתכם לפני, כמלך שזמן את בניו לסעודה לכך וכך ימים כיון שהגיע זמנו אמר בבקשה מכם עכבו עמי יום אחד שקשה עלי פרידתכם. ובגמרא דסכה פרק החליל, אמר אביי שבעים פרים כנגד שבעים אומות, פר יחידי למה כנגד אומה יחידה, משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה, באחרונה אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך.

וע"ד הקבלה עצרת זו כנסת ישראל, כי שם נעצר הכל, והוא לשון מלכות, כמו (שמואל א ט) זה יעצור בעמי, וכן (שופטים יח) יורש עצר. ולכך יום שמיני רגל בפני עצמו, והוא האתרוג שהוא בפני עצמו ואינו נאגד עם הלולב, והוא החג של יום מתן תורה שקראוהו ז"ל עצרת, הוא הלשון בעצמו שקראתו התורה ליום שמיני זה ובו ביום שמענו דבריו מתוך האש, אבל יום שביעי של פסח שהוא מכלל הרגל קראו הכתוב עצרת, והוא היסוד, ונקרא כל אחד בשם עצרת כשם שנקרא כל אחד בשם שבת שהרי כנסת ישראל בת זוגו של שבת, ועל היסוד היה מקלס דוד ע"ה ואמר (תהלים צב) מזמור שיר ליום השבת, ועל כנסת ישראל היה מקלס (שם י) למנצח על השמינית. ותן אל לבך לשון עצרת תהיה לכם כלשון (ויקרא יא) להיות לכם לאלהים. ובסדר אמור אל הכהנים (שם כג) נאמר עצרת היא, ופירוש עצרת של היא, כי המלת סמוכה והוא כאלו אמר עצרת של שבת שנקראת אות היא ביני וביניכם. ותן אל לבך כי על כן קראו חכמי האמת ליום שמיני זה סעודה קטנה, והיא א' זעירי של (ויקרא א) ויקרא, והוא ה"א זעירי של (בראשית ב) בהבראם, והיא יו"ד זעירי של (דברים לב) תשי, והוא סוד מה שאמרו תשעה וקטן מצטרפין, כלומר לתפלה ולזמון, לתפלה אליבא דמאן דאמר, ולזמון שהוא שהוא פרנסת עולמו לדברי הכל. והוא סוד מה שאמרו עוד (תהלים לז) נער הייתי גם זקנתי, פסוק זה שר העולם אמרו. וכן הזכיר ישעיה ע"ה בבית ראשון ואמר (ישעיה כח) זעיר שם זעיר שם, כל אלה ענין אחד ודרך אחד להם.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"עצרת תהיה לכם" כמו שהתבאר בפרשת אמור:

דון יצחק אברבנאל

עריכה

• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •

ביום השמיני עצרת וגומר עד סוד הסדר הזה. פי' רש"י עצרת עצורים מעשיית מלאכה ואין צורך אחרי שכבר צוה כל מלאכת עבודה לא תעשו. אבל ענינו שבעבור שצוה שיעשו חג הסכות שבעת ימים ושיתעכבו בירושלים כלם צוה שמלבד זה גם היום השמיני אחריהם יהיו עצורים לשבת שמה ולשמוח וכן פירשו חז"ל. ואמנם יהיה קרבנו פר אחד איל אחד ז' כבשים אם בדרך התורה כדבריהם ז"ל לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד ע' אומות צוה יתברך שיעשו היום הזה זכרון למלכותו ואלהותו עליהם ולכן היה פר אחד איל אחד לרמוז אל המנהיג האחד ואולי היו הכבשים שבעה כנגד שבעת הצדיקים שזכרתי למעלה או כנגד שבעת ימי הבריאה עם תשלום יום השבת ואפשר שעל כן קרא יום זה עצרת מלשון זה יעצור בעמי שהוא לשון מלכות ואדנות. והנכון בעיני כפי זה הדרך התורני שהיה היום הזה רומז לקבוץ הגליות שאז תתחדש מלכות ביד דוד כמו שאמר ועבדי דוד נשיא להם לעולם. ולכך קרא את היום הזה עצרת בהיותו מורה על המלכות העתיד להיות. וצוה להקריב בו פר אחד לרמוז שיהיה מלכות אחד ומלך אחד כי לא יהיה אז חלוק מלכיות. כי הפרים נאמרו במשלי הנבואה על המלכים כמו שנאמר סבבוני פרים רבים. וכן צוה שיקריבו בו איל אחד לרמוז שיהיה ביניהם כהן גדול אחד מזרע אהרן כמו שיהיה מלך אחד מזרע דוד. ושבעת הכבשי' הם שבעת הרועים שיעדו השם שיהיו לישראל בזמן ההוא כמו אמר והקמונו עליו שבעה רועי' זהו הדרך התורני כפי דרכי חז"ל והקדמותיה'. ואמנם הדרך המדעי הוא מבואר ממה שביארתי למעלה בשאר הקרבנות והוא שהפר האחד הוא רומז לגלגל העליון המקיף בכל והאיל האחד רומז לגלגל השמיני אשר בו הכוכבים הקיימים. ושבעת הכבשים רומזים אל גלגלי שבעה כוכבי לכת. ואמרו תמימים אינו חוזר לכבשים בלבד אלא לכל הבהמות שזכר פר ואיל וכבשים. והענין הוא שצוה יתברך שעמו וחסידיו לא ישימו בטחונם במערכות השמים ומחברות הכוכבים ממסילותם ומאותות השמים אל יחתו. אבל ישימו באלהים כסלם ואליו ייחסו הדברים כלם כי הוא הפועל האמתי ולא אחר והגרמים השמימיים הם כלם כלים ואמצעיים להשלים רצונו וחפצו יתברך. ולכך אמר והקרבתם עולה אשה ריח נחוח לה' כי הוא הפועל בגלגל העליון ובשמיני ובשאר כוכבי לכת תחתיהם. ואחרי שהשלים זכרון קרבנותיהם אמר אלה תעשו לה' במועדיכם ולפי שמלבד הקרבנות האלו עוד היו ישראל כשעולים לרגל מקריבים עולות וזבחי' אחרים בנדר ובנדבה לכן אמר לבד מנדריכם ונדבותיכם לעולותיכם. ואמרו לעולותיכם ולמנחותיכם לנסכיכם ולשלמיכם אין הכוונה שהיו באים בנדבה עולה ונסך מבלי קרבן אבל הכוונה על המנחות והנסכים הבאים עם העולות כי לא מצינו נסכים באים לבדם בנדבה ואמר הכתוב שמשה אמר לעם כל המצוות האלו כאשר נאמרו לו. תם:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"נה ""ביום השמיני עצרת תהיה לכם". שם עצרת נאמר (בפ' ראה) על יו"ט האחרון של פסח ועל שמיני של חג נאמר ב"פ, בפ' אמור ופה, וכבר בארתי בהתו"ה (אמור סי'

קפ"ז) הטעם, כי באשר יש חוש"מ לפניהם שאסור ג"כ בקצת מלאכות קרא יו"ט האחרון בשם עצרת שצריך להעצר אף ממלאכות שמותרים בחוש"מ עיי"ש. אולם למה נאמר זה שני פעמים בשמיני של חג. וע"כ פי' חז"ל שפעם א' בא ללמד שטעון לינה בפ"ע, ובא שם עצרת כפשוטו שמורה על ההעכבה מלצאת כמו שהוא בירמי' ולבל נאמר שפי' עצרת ממלאכה אמר כל מלאכת עבודה לא תעשו. והנה על שטעון לינה בשאר יו"ט יש למודים אחרים ובכאן למד על שמיני של חג שהוא רגל לענין לינה, והתוס' האריכו בזה בר"ה (דף ה) ד"ה מה ובסוכה (דף מז) ד"ה לינה ובחגיגה (דף יז) ולפענ"ד הלמוד דכאן הוא רק על שמיני של חג. ומ"ש הרי שמצא פרים התבאר למעלה (סי' מ"ז):