עין איה/שבת/פרק ב
מראה
תוכן העניינים
[עריכה]- [א] שמחה חיצונית מזויפת ושמחה פנימית אמיתית.
- [ב] השימוש הנכון בעושר שזוכה בו העשיר.
- [ג] הכשרת נטיות הגוף אל הקדושה והשכל ביחיד ובעמים.
- [ד] הכוחות הגופניים הטבעיים והתקדשותם ביחיד ובאומה.
- [ה] יש פנים בחכמת התורה לדעות המתחדשות מרוח בני אדם.
- [ו] השלמת ההבנה בזיקנה על ידי הלימוד בילדות.
- [ז] מחלוקת בית הלל ובית שמאי בהדלקת נר חנוכה. [שלמות ישראל בעצמה או בהשפעתה על העולם].
- [ח] "חינוך" - לשון פועל והשפעה, ו"חנוכה" - מקבלת ומושפעת.
- [ט] שמונת ימי חנוכה מקשרים את ההווה עם תעודת העתיד.
- [י] להשמר שההצלחה החומרית לא תפגום ביתרון האנושי.
- [יא] את הטפל שבחיים יש לקחת מהעמים אך לא את רוחם.
- [יב] את העולם הפנימי הישראלי לא יכלו היונים לטמא.
- [יג] מפגש ישראל ויון אחריתו לטובה.
- [יד] חסרונות הגלות לקיום עם ישראל.
- [טו] ההבדל בין קדושה למצוה ומהי תכלית המצוות.
- [טז] האורה המיוחדת לישראל וזו המשפיעה על העולם.
- [יז] השפעת הדת על החיים בישראל ובעמים.
- [יח] מטרת הכתיבה - להפיץ אור החכמה בעולם.
- [יט] ספרים המועילים בכל פרט שבהם וכאלו שרק ברעיון הכללי.
- [כ] הקפדה העיקרית שכל פרט בספר יהיה בעל תוכן.
- [כא] מחברי ספרים שזה עיקר עיסוקם וכאלו שזהו עיסוק צדדי.
- [כב] כל מעשה מצוה עושה חלק מהטוב הכללי.
- [כג] מטרת המצוות - להביא את החיים לקדושה התכליתית.
- [כד] פירורי הדעות מעלתם וחסרונם.
- [כה] מצוות דרבנן למילוי צרכי השעה ולקישור האומה עם עברה המפואר.
- [כו] יסוד טעמי המצוות - שכל הנשה בהויה הכל מונהג בהשגחה האלוקית.
- [כז] מצות הצדקה היא חובה משפטית וגם פעולה התנדבותית.
- [כח] ההתרגלות לאורה החושית מביאה לאהבת אורה של תורה.
- [כט] הרחבת החיים החומריים אינה מטרי אלא אמצעי לחיים הרוחניים.
- [ל] כח העיון (אגדה) והכח המעשי (הלכה) באחדות ובהתפצלות.
- [לא] הקשר בין העתיד וההווה, הקודש והחול, שלא להקדים ושלא לאחר.
- [לב] הכרת התורה מצד סגולתה ומצד פעולותיה הישירות.
- [לג] שאלות הלכתיות שבאות לעורר רגשות טובים.
- [לד] חכמה שיש בה הנהגה מעשית אסור שתהיינה בה סתירות.
- [לה] יתרון החיים על המות הוא יחוסי ולא מוחלט.
- [לו] תשוקת התעלות מול התשוקה להיות במצב מעולה.
- [לז] קיומם של ישראל אינו מזכויות ההווה אלא מברית אבות.
- [לח] העצמות האנושיות של הדורות הקודמים חשובה מקריהם המעשיים של דורות אחרונים.
- [לט] במחילת העון החוטא חוזר למעלתו ולהשפעתו על העולם.
- [מ] תפקיד המקדש והכהונה - לחבר הרגש עם השכל.
- [מא] השכל שואף להטבה כללית והרגש לאהבה לאומית פרטית.
- [מב] העיסוק במגמות פרטיות משכיח את תכלית הלאומיות לגדל שם ה'.
- [מג] גילוי כבוד ה' ורוח ישראל לא במלחמה וברעש אלא בקול דממה.
- [מד] השפעה כפייתית והשפעה בחירתית על של ישראל על העמים.
- [מה] חיבור קדושת ישראל הזמנית אל קדושת ישראל הנצחית.
- [מו] הבושת הכפולה של מתנגדי דוד.
- [מז] ההשפעה החינוכית של המלך על האיש הפרטי ועל הגוי כולו.
- [מח] העבר הנשגב [מלכות דוד] פועל על העתיד הנצחי.
- [מט] ערך האומה בתור כלל והתברכות המלך מפרטיה וכמשפיעה על כל אחד מפרטיה.
- [נ] ההשלמה האלקית אינה מעטת אלא מרוממת ומטהרת את הנטיות הטבעיות.
- [נא] העון והכפרה הוא בתחום הפרט, בכלל - הכל לטובה.
- [נב] האמת והדמיון בתפיסת החיים והמות.
- [נג] קצבת החיים ותעודת האדם נעלמות אפילו מהנבואה.
- [נד] השפעת האדם מצד פעולותיו הפרטיות והכלליות.
- [נה] שלמותו הפרטית של דוד ופעולות המשלימות את הכלל.
- [נו] המעשה והתלמוד - שני יסודות דרך ה'.
- [נז] סיבות המות ועסק התורה המגינה מהן.
- [נח] עסק התורה בחי הגוף והטוב הצפון באוצר החיים.
- [נט] התאמת מקום הלימוד להשגות הנלמדות.
- [ס] גדלות הנפש שמכילה בבת אחת ענינים נעלים עם צרכים פחותי ערך.
- [סא] הנהגת המנהיג לפי אמיתת המציאות ולפי הרושם החיצוני.
- [סב] המציאות כפי שהיא עצמה וכפי שהיא מורגשת על ידי אחרים.
- [סג] האור שמצד בחירת האדם והאור שמצד החיים עצמם.
- [סד] גלות ישראל מארצו הביאה להסתגרות ולהתבודדות חברותית.
- [סה] הגלות פגעה ברגישות ישראל לחיים הטבעיים.
- [סו] פגיעת הגלות בצרכים האלמנטריים של החיים.
- [סז] פגיעת הגלות בחוש היופי.
- [סח] בחיים השלמים הדרישות הרוחניות תואמות לדברים הטבעיים.
- [סט] החול ומעשיו הם מכשיר לתכלית החיים שהוא הקודש.
- [ע] מטרת העושר - הרחבת הדעת ושלות הנפש לעסוק במושכלות.
- [עא] תשוקת העושר צריכה להיות להרבות הטבה לאחרים.
- [עב] השימוש בעושר לקנינים מועילים ולא דמיוניים.
- [עג] השביעה מעושר הקנינים דומה לשביעה מן המזונות.
- [עד] ההזדקקות ליפיפות יפת וחכמת העמים בזהירות גדולה.
- [עה] הישוב היהודי המדולדל בא"י לאחר חורבן בית ראשון.
- [עו] יתרון חכמת התורה על שאר החכמות.
- [עז] אור התורה ואורות אחרים להארת יהדותו של האדם.
- [עח] לכל רע תכלית טובה באחרית מבלי לפגום בשנאת הרע בהווה.
- [עט] הגונים השונים, כולל הערב רב, יש להם תכלית טובה.
- [פ] העוזבים את עם ישראל הם צאצאי הערב רב.
- [פא] מלחמה נגד האויב הראשי ונגד המתנגדים הצדדיים.
- [פב] ההנהגה בזמן שהרע שולט והצפיה לתכלית הטוב.
- [פג] צריך שיהיה ניכר בעולם הכח שמכין את העתיד הנעלה.
- [פד] גיעול הרע ושלילתו הוא במציאות ההווה, ולעתיד יתברר החיוב שבו.
- [פה] המאבק ברע בימי אדם הראשון ובדורות שלאחריו.
- [פו] הגנה והנאה של האדם בכוחותיו הגופניים והשכליים.
- [פז] הנטיה הטבעית של האדם והתפתחותה במהלך הדורות.
- [פח] השפעת אור ישראל על העמים בדרך ישירה ועקיפה.
- [פט] מושגים הכוללים תיקון העולם בהווה עם דברים נעלים ורמים.
- [צ] הסכנה מהשפעה של מקור שדבריו סותרים זה את זה.
- [צא] אין להבהל מהסתירות שבסופן המחקר המדעי יהיה תואם לאמונה התמימה.
- [צב] בתחילה - הסתכלות שלילית על המציאות, לבסוף - הסתכלות חיובית.
- [צג] המציאות בפרטיה משמשת לנברא תכלית.
- [צד] העולם כצוותא לאדם השלם.
- [צה] הדעות המוסריות תלויות בהשקפה זועמת הפסימית או טובה האופטימית.
- [צו] הטוב והרע שבחיים בחלק התמידי ובחלק המקרי.
- [צז] מצב חיים של מנוחה ומצב של רעש שמחה ועליזות.
- [צח] הכוונת הנטיות הטבעיות אל מטרתן ולא לשנותן.
- [צט] השראת השכינה רק בנפש שלימה שטבעה לא נפגם.
- [ק] שמחה בכל אורחות האדם בכשרון השכלי והדמיוני.
- [קא] תחילת הלימוד בעמל ובמרירות ואחר כך בעונג ובשמחה.
- [קב] בלימוד דברים חדשים צריך ריכוז המחשבה ובהקנייתם לאחרים מועיל הריבוי.
- [קג] גם הרב המלמד הפותח בבדיחותא צריך כובד ראש בהוספת לימוד לעצמו.
- [קד] היחס לסתירה שיש בשכל העיוני (קהלת) ובשכל המעשי (משלי).
- [קה] נטיה מדרך האמת מפני טעות שכלית או מפני רצון לתאוות חומריות.
- [קו] דעות ואמונות שמתאמתות במופתים חותכים או בהכרה פנימית.
- [קז] פגיעת הרשעה לא רק באמיתות הפנימיות אלא גם באמיתות המקובלות.
- [קח] השפעת התפילה על טבעיות האדם ועל חיי הנפש שלו.
- [קט] שלמות ההויה וגילוי האלקות על ידי פעילות האדם ועל ידי התערבות ההשגחה.
- [קי] לפי ערך השתלמות האדם כך יושפע לטובה העולם הסובב אותו.
- [קיא] חוקי הטבע עתידים להשתנות בהתאם למטרה המוסרית הכללית.
- [קיב] הענוה ראויה לחקוי ולא הקפדנות.
- [קיג] גדולת הלל ניכרת מההכנות להקנטתו.
- [קיד] ענוה אמיתית שאינה מתרגשת מהקנטה בשום מצב בחיים.
- [קטו] הזלזול המתוכנן היותר אפשרי בכבודו של הלל.
- [קטז] ענוה היא הכרת האמת של כבוד עצמו וחסרונותיו.
- [קיז] מתנאי הענוה - כבוד לזולת מחובר עם אהבה.
- [קיח] שאלה חצופה שלא התשובה תכליתה.
- [קיט] אהבה הממלאת לבו של העניו.
- [קכ] השפעת התנהגות האדם על ההשגחה העליונה.
- [קכא] דרך זלזול נוספת להקניט את הלל.
- [קכב] העניו האמיתי אינו מזלזל בכבוד עצמו.
- [קכג] שאלה נוספת לבזות ולהלעיג.
- [קכד] שאלה שממנה משמע שאלות נוספות.
- [קכה] ההשגחה צופיה עד פרטי פרטים ומעדיפה את הבריאות על היופי.
- [קכו] אברי הגוף הוכשרו להגבר על מכשולים ע"י התלמדות וק"ו כוחות הנפש.
- [קכז] הקנטת העניו כאילו הוא קפדן.
- [קכח] יחס כבוד לשאלות מצד חשיבות הנושא או עומק העיון שבשאלה.
- [קכט] אישיותו של נושא המשרה והשפעת המשרה על אישיותו.
- [קל] העניו רואה מגרעות עצמו ומעלות חבריו ושמח בבזיונו.
- [קלא] עזות ההקנטה עד שביטל את הלל לא רק מנשיאותו אלא בכלל.
- [קלב] גם אדם שיכולתו מוגבלת, כשירבו כמותו יתרבה הטוב.
- [קלג] הקללה באה בגלל נזק פרטי.
- [קלד] אין לאדם לאבד את נטיותיו הטבעיות אלא לכוונן עפ"י התורה והשכל.
- [קלה] הפלא האלקי בתורה שהיא הדרכה אחת כוללת כל מדרגות האומה.
- [קלו] התורה במקורה מאוחדת ומתפרשת לפי השגת המקבלים.
- [קלז] גירות שיש עמה רק רצון לדעת מבלי שמסילת התורה תדריכהו בכל אורחות החיים.
- [קלח] .
- [קלט] .
- [קמ] .
- [קמא] .
- [קמב] .
- [קמג] .
- [קמד] .
- [קמה] .
- [קמו] .
- [קמז] .
- [קמח] .
- [קמט] .
- [קנ] .
- [קנא] .
- [קנב] .
- [קנג] .
- [קנד] .
- [קנה] .
- [קנו] .
- [קנז] .
- [קנח] .
- [קנט] .
- [קס] .
- [קסא] .
- [קסב] .
- [קסג] .
- [קסד] .
- [קסה] .
- [קסו] .
- [קסז] .
- [קסח] .
- [קסט] .
- [קע] .
- [קעא] .
- [קעב] .
- [קעג] .
- [קעד] .
- [קעה] .
- [קעו] .
- [קעז] .
- [קעח] .
- [קעט] .
- [קפ] .
- [קפא] .
- [קפב] .
- [קפג] .
- [קפד] .
- [קפה] .
- [קפו] .
- [קפז] .
- [קפח] .
- [קפט] .
- [קצ] .
- [קצא] .
- [קצב] .
- [קצג] .
- [קצד] .
- [קצה] .
- [קצו] .
- [קצז] .
- [קצח] .
- [קצט] .
- [ר] .
- [רא] .
- [רב] .
- [רג] .
- [רד] .
- [רה] .
- [רו] .
- [רז] .
- [רח] .
- [רט] .
- [רי] .
- [ריא] .
- [ריב] .
- [ריג] .
- [ריד] .
- [רטו] .
- [רטז] .
- [ריז] .
- [ריח] .
- [ריט] .
- [רכ] .
- [רכא] .
- [רכב] .
- [רכג] .
- [רכד] .
- [רכה] .
- [רכו] .
- [רכז] .
- [רכח] .
- [רכט] .
- [רל] .
- [רלא] .
- [רלב] .
- [רלג] .
- [רלד] .
- [רלה] .
- [רלו] .
- [רלז] .
- [רלח] .
- [רלט] .
- [רמ] .
- [רמא] .
- [רמב] .
- [רמג] .
- [רמד] .
- [רמה] .
- [רמו] .
- [רמז] .
- [רמח] .
- [רמט] .
- [רנ] .
- [רנא] .
- [רנב] .
- [רנג] .
- [רנד] .
- [רנה] .
- [רנו] .
- [רנז] .
- [רנח] .
- [רנט] .
- [רס] .
- [רסא] .
- [רסב] .
- [רסג] .
- [רסד] .
- [רסה] .
- [רסו] .
- [רסז] .
- [רסח] .
- [רסט] .
- [רע] .
- [רעא] .
- [רעב] .
- [רעג] .
- [רעד] .
- [רעה] .
- [רעו] .
- [רעז] .
- [רעח] .
- [רעט] .
- [רפ] .
- [רפא] .
- [רפב] .
- [רפג] .
- [רפד] .
- [רפה] .
- [רפו] .
- [רפז] .
- [רפח] .
- [רפט] .
- [רצ] .
- [רצא] .
- [רצב] .
- [רצג] .
- [רצד] .
- [רצה] .
- [רצו] .
- [רצז] .
- [רצח] .
- [רצט] .
ראו גם: צילומים של סימנים רנט - רצא באתר שכם. אורכב 2008-11-21 ב Wayback Machine.
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |