עין איה על שבת ב קעא

(שבת לא:): "אמר רב יהודה לא ברא הקב"ה את עולמו אלא כדי שייראו מלפניו, שנאמר והאלהים עשה שייראו מלפניו".

המציאות היותר נבחרת, היא המציאות הרוחנית, הציורים הנעלים והנשגבים שהם קיימים לעד לעולם והם הם יסוד החיים. והנה שני ציורים קבועים, שהם אוצר אורה וחיים אנו שואבים ממקור החיים השם יתברך שמו: היראה והאהבה. וכאשר נחקור על מקורם בטבע הנפש והמציאות נבין, שבאשר כל המציאות כולה וחיותה היא תלוי' רק באמתת מציאותו של אדון העולמים ב"ה, ע"כ כל מצוי במציאות, מצד השלמות שבו הרי הוא כבר נמצא במציאות השלם האמיתי ב"ה. אמנם הצל והגרעון שבו, הוא המפרידו ועושהו להרגיש א"ע ואת זולתו לדבר בפני עצמו. והנה מצד השלמות שבנמצאים, שמצדה הם כולם נמצאים באמתת מציאותו יתברך, תבא מזה האהבת. אבל מדת אהבה זו לא תמצא מצד הבריאה הנפרדת, כי האהבה היא נערכת לפי הידיעה ביקרת האהוב, ואין אמתתו יתברך ידועה כ"א לו לבדו, ע"כ האהבה השלמה כבר היא מצואה וכוללת מאז באמתת מציאותו. לא כן היראה, היא באה ע"י הערכת ציור החסרון לעומת ציור המעלה, ציור החסרון שבברואים לעומת המעלה המוחלטת של שלימות השם יתברך. וזה הציור, שהוא ציור האמת הגמורה, לא יוכל להמצא בלתי אם יהיו נבראים בעלי הגבלה ושיעור לערכם, שאז יצוייר ציור היראה בפועל. ומתוך שהוא ציור נשגב ומיוסד בעומק האמת האלהית, הרי הוא מלא עז ואורה לעד לדבקים בו. א"כ רק זוהי תעודת בריאת העולם בתור בריאה מוגבלת. אבל האהבה היא עולה מערך בקשת התכלית, שנופלת על פעולה של חידוש והגבלה. ע"כ יסוד האהבה היא באמתת המציאות, ושופעת על הנבראים מצד אמתת מציאותם בשלמות העליונה של אדון כל המעשים ב"ה, שהוא ענין נשגב יותר מתעודת בריאת עולם. אבל מה שברא הקב"ה את עולמו הוא רק כרי שייראו מלפניו, שנאמר והאלהים עשה שייראו מלפניו, שזהו הציור הנשלם, שלולא חסרון הנבראים, לא היה מקום למעלת ושלמות אמתת הציור הזה. ובאשר מקור האושר והטוב הוא האמת, אין ערוך להטוב הגנוז באוצר היראה, "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".

<< · עין איה על שבת · ב · קעא · >>