עין איה על שבת ב קע

<< · עין איה על שבת · ב · קע · >>

(שבת לא:): "מכריז רבי ינאי, חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתא עביד".

תחילת הציורים הטובים שצריכים לתפוס מקום בלבו של אדם, הוא, שהחיים צריכים להיות ע"פ דרך ד', דרך הטוב והצדק המתבאר בתורה לכל פרטי פרטיה הרחבים והרבים. והנה מי שיש לו זה הציור הכללי, כמה גדול הוא הערך של החיים כשיהיו ע"פ הטוב והאמת וכמה גרוע הוא ערכם כשיהיו מיוסדים על דרך של רשע וכסל, הוא יכיר ערכה של תורה ויבין וידע כמה טוב צפון בקרבה בהדריכה את האדם בדרכי החיים. ע"כ יגדל בלבבו ערך התורה, וכל אשר יוסיף לקח לדעת ולהכיר כל פרט מפרטיה, יוסיף בה אהבה ובנפשו יתגבר כח הטוב בדעת ויראת ד' ובמוסר השכל, מה שא"כ אם הציור הכללי הזה, שהוא כולל הכל, חסר לו, אז לא יכיר כלל תעודתה של תורה, כיון שהצדק לא הכה בלבבו שורש ואיננו מכיר הטובה הגדולה של ההדרכה בדרכי החיים היוצאת מדרכה של תורה. איש כזה לא יוכל להכיר יקר ערכה של תורה, וכל אשר יראה שרבו פרטיה של תורה, תחשב עליו כמשא כבד וכעסק של טורח. ויותר טוב היה מעמדו המוסרי אם תחת עמלו בתורה לפרטיה, מה שאין לו הכרה להבחין רוממות ערכם ויוכלו להחשב בעיניו כדברים של עול והכבדה, אם היה בתחילה מקבץ ידיעות והכרות כוללות להכיר על ידן את הטוב הכללי והקדושה העליונה הנשגבה היוצאת מארחה של תורה, שע"י הידיעות הכלליות יתפתחו עיניו להכיר קדושתה של תורה עד שיבין וידע כי לא יוכל איש להיות באמת דבק באורה העליונה של זיו התורה כ"א בהיותו דבק בפרטי לימודיה והולך באורח החיים שעל פיה. אז יתעוררו בקרבו רגשי קודש להשכיל כמה ראוי הוא לרדוף אחרי הידיעות הפרטיות שבעמקי דקדוקי תורה, עד שירדוף ג"כ מהכרה פנימית להעשיר נפשו בידיעות הפרטיות של עניני ההרחבה שדקדוקי תורה עסוקים בהם, בהיותו מבין את תעודתם. ע"כ חובה רבה היא לגדולי ת"ח הנכנסים כבר לשוט בעמקי פרטי דקדוקי תורה, להכיר את גדולת עומק הצדק הכללי שבתורה, שאז יחשבו בעיניהם עסק הדיוקים הפרטיים להכנה לדבר גדול הערך כמו שהם באמת, ויביאו אותם לכל טוב ורוממות. כמו שהעסק בעשיית תרעא מרומם הוא את נפש אדון החצר הצריך באמת לשער להכנס על ידו. אבל בהיות התביעה הכוללת של עומק הצדק הנטוע בתורה בפרטיה בלתי נטועה .בלב, איננו מרגיש כבודו והודו של התלמוד, המבאר בהרחבה וחכמה רבה המון דקדוקי מעשים לפרטיהם, א"כ יהיה בעיניו העסק בפרטי דיוקי המעשים בעומק דעת, כמו שעוסק איש בעשיית שער באין לו חצר, שאיננה מלאכה צריכה ולא נכבדה בעיניו, ועי"ז יבא להוריד בעיניו מעלת הלימודים הקדושים של פרטי דקדוקי תורה והגיון עמקי דיניה הרחבים. והדרכה זאת צריכה פרסום מרובה, באשר רוב עמלי תורה נוטים להתעסק בעומק פרטי דקדוקי דינים ותולדות רחוקים טרם שהגיעו להישיר שכלם אל עוצם ההוד והקדושה התכליתית הנטועה בהם. ומתוך שאינם מכירים את עומק ערכם הנשגב והקדוש, יבאו הדברים להיות בעיניהם ירודים ממעלתם העליונה, ולא יפעלו בנפשם אותה הפעולה שתלמוד תורה צריך לפעול על לב הוגיה. ע"כ מכריז רכי ינאי, חבל על דלית ליה דרהא ותרעא לדרתא עכיד. שבעשותו רוב עסקו בדברים שהם באמת נשגבים ועליונים ברוממות קדושתם, והוא לא הקדים להכשיר עצמו להבנת כלל ערכם, יורדים אצלו הדברים ממעלתם, ועי"כ מצטיירים בנפשו ציורים כוזבים על כלל תעודת התורה ופעולתה על החיים האנושיים. נמצא שההרחבה הפרטית כשאינה מוקדמת להכלל בתכליתה הכללית בציור של אמונת אמן והכרת דעת ויראת ד', תחת לרומם ולהועיל היא מזקת ומחבלת. ע"כ צריך האדם תמיד להקדים הכללים אל הפרטים, אז כפי הבהירות שיאירו בו הכללים בהבנתו הפנימית, יכיר וידע שאינם קנויים ולא יוצאים לפעלם כ"א לפי מרבית הסתעפות הפרטים המתפוצצים שהם "כפטיש יפוצץ סלע" . ואז יחרץ להרחיב גבולות דרישתו בסעיפים וענפים רבים ורחבים, שיהיו לו פתחים ושערי צדק להכנס לחצרות ד', ששם אוצר החיים של דרך ד' ויראתו הטהורה.

<< · עין איה על שבת · ב · קע · >>