עין איה על שבת ב רכא

<< · עין איה על שבת · ב · רכא · >>

(שבת לב:): "אר"ל כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשים לו ב' אלפים ות"ת עכדים, שנאמר כה אמר ד' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם".

הידיעה להתפאר בשם ד' אלהי ישראל הנקרא על עמו ונחלתו, ולהתהלל במצותיו ית' ג"כ כלפי חוץ, באופן הגלוי והבולט כיסוד מצות ציצית, המקשר זכרון כל מצותיה של תורה על כנפי הבגד הגלויים, שהוא עדות לכל באי עולם שהננו מתהללים במצות ד' עלינו, הוא לאות על הידיעה האמיתית עד כמה כוללת היא קדושת כללות המצות שהן מטביעות את שם ד' על ישראל, לחקק יפה את הצביון הישראלי האמיתי לכל צדדיו, בכל תנאי החיים והליכותיהם, ועד כמה שיש בכח היהדות להאיר את העולם החיצוני באור נוגה "אור ישראל לאש וקדושו ללהבה". ההשפעה הזאת שעתידה היהדות להריק על כל הכלל כולו, היא בודאי עשירה בפלגותיה, עד שעם כל שינויי הצביונות שיש לכל אומה ואומה, שעל פיהם משתנים המושגים הרוחניים והרגשות הפנימיים של תוכן המוסר, מ"מ תוכל כנסת ישראל להשפיע על הכל, לכל אומה לפי ערכה, לפי תכונתה ומדתה. כי זהו כח שם השי"ת היוצר כל ב"ה שהוא חלק יעקב, ששכינת כבודו ב"ה ורוחו על עמו כוללת כל האור היותר טוב ויותר נבחר שראוי להיות מתפשט לכל צד. ולא די שראוי האור הכללי הזה להתפלג מנקודה המרכזית על פרטי עמים רבים לפי שינוייהם, אלא שאפילו ההתחלקות הפרטית הנמצאת בכל אומה בפ"ע לפי הנטיות הטבעיות שמתחלקות בהמשך הזמן, גם ע"ז תשפיע כנסת ישראל בכל מילואיהם, "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" , ו"כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם" . וההשפעה הזאת, הנובעת ממקור ישראל, אינה מושפעת רק על יחידים כ"א היא ראויה להדרכת כנסיות וכתות רבות ושונות, שכ"א יש לה מטרה וצביון תכליתי. וכ"ז יצא אל הפועל ע"י התשובה הבאה אחרי בינה , להבין מעלתם של ישראל והודם ולהרים קרן להתהלל בשם קדשו, ע"י הכרת גודל ערך התורה והמצוה וקדושתה, בלי שום התבטלות מכל רוח עמים ומכל זרם זמני, בהכרה אמיתית שכל אלה העצות והמחשבות הנובעות ממחשבות בן אדם סופן להתמוטט "יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם" . ע"כ השפעת הציצית לפי רום ערכה ומעלתה, הכללית והפרטית, כשתצא לפעלה ביום שיאיר אור צדקת ציון כלפיד, הנה מכל עבר ופינה, מכל צד שביהדות, יוכלו להוכח עמים שונים איך להיות מושפעים ברב אושר באור ד' וכבודו ברגשי קדושה פנימיים, וברוממות רוח ונפש עדי עד, באהבה נאמנה ויראת רוממות כבוד אל בעונג עצמי נפלא. ע"כ לפי כל הצדדים שביהדות, מארבע הרוחות האפשריות, ינהרו גויים רבים, ולפי התפלגות העמים מכל עם ולשון יכיר כ"א שיוכל לקבל השפעה מיוחדת מכ"א מישראל המכיר את ערך יהדותו כראוי, עד כדי הנהגה מוסרית כללית הראוי' לעדה שאינה פחותה מעשרה , עשרה אנשים מכל לשונות הגויים בכנף איש יהודי, והיה כל צד מצדדי היהדות מוקף מושפעים מוקירים מכבדים ומקדשים מכל המפלגות הפרטיות של כל עם ולשון, שכ"א ימצא בה הגיונים היותר נעלים המתאימים עם הצד היותר מרום וקדוש שבנפשו, "נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם" .

<< · עין איה על שבת · ב · רכא · >>