עין איה על שבת ב רטו

(שבת לב:): "ת" ר כעון נדרים בנים מתים דברי רבי אליעזר כר"ש".

רכי יהודה הנשיא אומר כעון כיטול תורה. אמנם יסוד גדול הוא בחינוך הבנים פיתוח כח הרגש הקדוש שיסודו הכללי הוא יראת ד' והכרת כבודו הנמצא בעמקי נפש האדם וחובת החינוך הוא לעוררו יפה ולהרחיבו ע"י עזרת מאורעות החיים הנותנים לו יד. וזה הוא מקור הנדר, שיסודו בעת צרה והתעלות רגשי הנפש לחסות באלהי עוזה. זהו אמנם רגש כללי הנאה לכל האדם אשר על פני האדמה, אמנם נעלה מזה הוא חלק בן ישראל אשר לא רק ע"פ הרגש הטבעי לבדו יחיה, כ"א נפלאות יחזה מתורת ד'. ע"כ אחרי לקיחת העזר מרגש הטבע, רק אז יצליח החינוך כשתהיה התורה פועלת על פיתוחו, שלא יהיה נעזב לפי הסברא ההרגשית הפשוטה. ע"כ 'על' החסרון לעומת היסוד הפוגע בהשלמת החינוך שאמרנו מצד הרגש הכללי, שהוא מתאמת גם בכל האדם אשר לא השהו אלוה חכמהי לדעת דרכיו וליראה אותו בלב נאמן, המובן בנדרים, יוסיף רבי יהודה הנשיא היסוד העקרי שהוא נחלה לישראל, שגם הרגש הטבעי רק אז יכשר לנו לפעול לטוב על חינוך בנינו, כשיהיה מפותח על יתרון שלו הנמצא בישראל הבא מאוצר התורה. ומבלעדי אור התורה שיזרח על החינוך לפתח את הרגש הטבעי הטוב, שהוא יסוד הראשי שלו, לא יכשר לחינוך ילדי ישראל. ע"כ בעון ביטול תורה ומיעוט השפעתה, יגודלו הבנים באפס זכות של קיום להשכיל ולהיטיב, ע"כ הם מתים לעת רעה כשתפול עליהם ע"פ עצת שופט צדיק, הנוטע כרם בית ישראל ע"פ תעודתו.

<< · עין איה על שבת · ב · רטו · >>