עין איה על שבת ב רנז
<< · עין איה על שבת · ב · רנז · >>
(שבת לג:): "א"ר יצחק כר זעירי, וא"ל א"ר שמעון כן נזירא, מאי קרא אם לא תדעי לך היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן וגו', ואמרינן גדיים הממושכנים על הרועים".
רוב ההשפלות הכלליות שבאומה באות מפני חסרון הכרה אמיתית במעלותיה הגדולות, יסוד גאותן של ישראל שנטלה מהמי. כשישראל מכירים את מעלתן העליונה אז הם משכילים לדעת, שכל תשוקה של הוד קדושה, של הגברת כח תורה ונעם ד', של הדרן של מדות טובות ודרכי יושר הם הם דברים טבעיים (לה) 'לאומה', והיא משתוקקת להתקרב לטבעה. ע"כ היא מוספת מעלות בכל דבר טוב, ומתעלה בקרבת ד' אל אמת. ההכרה הטבעית יש להכיר הרבה יותר בקטנים מבגדולים. הגדולים ערבבה כבר המיית החיים את תכונתם הטהורה, עד שאי אפשר להבחין את צביונם ע"פ טבעם הטהור. אבל הילדים אם יהיו כראוי נשמרים, הם הנם גידולים טבעיים טהורים ובהם יש להכיר יפה את הצביון הישראלי. וע"כ גם כשהדור יורד כ"כ עד שאין בו כח מוסרי שיש בו די להכיל עליו אמ אותן החובות המתילדות לרגלי הרחבת ההוד המתעלה מהקדושה הישראלית הטהורה המצוייה בתינוקות של בית רבן, הנם נתפסים, ומתמעטים בעונם ואינם מתגדלים, לבלי להוסיף על חלישות כח הדור לשאת את האור המוסרי הנעלה המתגלה בנפשות הזכות הללו, בהיותו רחוק מתת להם את מכשיריהם המוסריים הצריכים לדברים שבכח הבחירה והשכל של האנשים הגמורים מלאי דעה ונסיון החיים. גדיים הממושכנים על הרועים, מעניות הרועים מלפרע את חובותם, והעניות המוסרית היא העושקת את הגדיים, הטבעיים הטהורים, כדי שלא לתן עז להדור הבא להתפתחיפה בכשרון רוחניותו,בהיותו משתמש בכל יתרונותיו שלא כשורה, ואינו ממלא את תפקידם מסבת נפילתו האיומה המוסרית.
<< · עין איה על שבת · ב · רנז · >>