עין איה על שבת ב רכה

(שבת לב:): "מאי משמע, תנא דכי רבי ישמעאל בשביל רברים שצויתי אתכם כימות החמה ולא עשיתם יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים".

הציור של הטובה הכללית היוצאת ע"י ההתאגדות של הכחות הנראים מרוחקים זה מזה, נראה בכל חלקי הבריאה, עד שתקופות השנה לחילופי תכונותיהן יעידו על הכלל הגדול הזה החודר בכל מלא רוחב המציאות הגדול. ימות החמה וימות הגשמים, כמה הפוכים הם בתכונותיהם וכמה מאוחדים הם לתכלית קיום החיים וטובתם, ע"י השפעתם הפנימית שהם משפיעים זה ע"ז, עד שהם מתמזגים יחד לנושא כללי אחד. דוקא החום של ימות החמה הוא הגורם שיהיה אפשר לקור של ימות הגשמים לחולל את הגשם, המכונה מצד פעולת החום על הקור בהתחברם מימי שלג. וכתקופות כן המעשים, וכמעשים כן הכתות שבבנ"א, המיוחדים לקדושה לעבודת ד' ולחיי הרוח, עם אנשי המעשה השקועים בעניני הזמן, בתיקון העולם ושכלולו לעצמם ולאחרים. כשהם נמזגים יפה, כשכל אחד נהנה מפעולתו של חבירו ונותן לו ידים איך להתרחב יפה, איך לפעול כראוי לו, אז מתכוננת החברה האנושית בכלל, והחברה הלאומית הישראלית במלא כח קדושתה בפרט, כראוי וכנכון. ובחסרון האיגוד, בהתבטל היחש ע"י הסרת אותן התעודות המכוונות אותו, הנועדות מאדון כל המעשים ב"ה - ברית הכהונה והלויה המיוסדת בנחלה לישראל מאז נתנה ארץ חמדה לנו למורשה - הקרעים מתגלים. חסרון היחס הבא מקצרות ההשגה כשהיא מתחברת לקשיות הלב, היא מסתיימת בחסרון השפעה לקשרי המציאות שהם ג"כ נראים כמפורדים, אמנם מאוגדים הם בכח אדון כל ב"ה למען החיות עם רב. דברים שצויתי בימות החמה ולא עשיתם, התבודדתם בפני עצמכם, המפלגה המעשית כאילו אפשר לעולם להתקיים לחצאין, כאילו אין הכל מתאחד לגוף חי אחד לפעול ולהתפעל. הנה ימות החמה כשהם אינם משפיעים יפה על ימות הגשמים, גוזלים הם מימי שלג, וצורה בלתי טבעית שאינה נוחה כלל מתגלה על במת החיים, למען ישוב האדם ויקח דעה והשכל. אשמעה מה ידבר האל ד' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה. אך קרוב ליראיו ישעו לשכן כבוד בארצנו. חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף. גם ד' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה".

<< · עין איה על שבת · ב · רכה · >>