ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק שני

פרק שני - היה קורא תוספתא

כולל שיעורי שמע

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יב

^[דף יב עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •זהב הארץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א

מתני’: ^ב_אהיה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא. ובפרקים, שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר: ^ב_בבאמצע, שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים, שואל מפני הכבוד, ומשיב שלום לכל אדם.
גמ’: תנן: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא; אם כיון לבו יצא. אמר רבי אבא°: זאת אומרת שאין הברכות מעכבות, שהרי לא נאמר שברך. א"ר יוסה אם אומר את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן התיבון: והתנן: (משנה ב) לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ, ולא לבורסקי, ולא לאכול ולא לדין, ואם התחילו אין מפסיקים. תלמידי חכמים שתורתם אמנותם וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקים לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה. וכי יעלה על הדעת ושאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות, אף והכא, אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך. אמר רבי יוסה° אסי: כאן חייבים לאמר שלא ברך. שאם אומר אתה שהוא צריך לברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין את לבו לצאת. אף אם נאמר שברך וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא צריך שיכוין את לבו לפירוש המילים. האם צריך כוונה בכולן? נישמעינה מן הדא: °רבי אחי רבי אחי ברבי יאשיה אמר משום °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי: אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני, יצ.א מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני? ולמה די אם כיון בפרק ראשון. אמר רבי חנינא° בר חמא? כל


^[דף יב עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה • לדף חדש Ctrl+click🎧

מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד; אמר רבי עילא° אילעא: הראשון ליחיד, והשני לציבור. הראשון לתלמוד, והשני למעשה. בר קפרא° אמר: אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן: "ושננתם", עד כאן לכוונה, מיכן ואילך לשינון. רבי חונה° רבי אורי° רב יוסף° ורב יהודא° אמרו בשם שמואל° בר אבא בר אבא: ^ב_גצריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא, אם היה מהלך, עומד. תני: ^ב_דצריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב° אמר: ^ב_הובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר: כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. רבי ירמיה° הוה מאריך סגין. הרבה אמר לו רבי זעירא°: לית את צריך כל הכין, אלא ^ב_וכדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב° שאיל לרבי חייא רבא°: למה לית אנא חמי ולחנאלמה אנני רואה ל°רבי רבי יהודה הנשיא מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו: ^ב_זכד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי, כשתראה שרבי מניח ידו על פניו הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו: ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו: לית איפשר דלא יטי אין אפשרות שרבי לא יזכיר בכל השיעור מילה מיציאת מצרים. רבי טביומי° שאל לרבי חזקיה°: לית הדא אמרה, ^ב_חשאין לך צריך כוונה, אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו: אדא יתנה אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן בכדי שיאמר עד ושננתם. רבי מני° אמר משום רב יודה°, שאמר משום °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי : אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא° ורבי ירמיה° אמרו בשם רב°: הלכה כרבי מינא° שאמר משום רבי יהודה° שאמר משום °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי : רבי יוחנן° בר נפחא אמר בשם רבי שמעון בן יהוצדק°: אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא° ורב חסדא° הוו יתבין אמרין: ישבו ואמרו אף בתקיעות כן. כד סלקון הלכו לבית רב ושמעון לרב חונה° דאמר בשם רב°: ^ב_טאפילו שמען עד תשע שעות, יצא. אמר רבי זעירא°: עד דאנא תמן בבבל, צריכה לי הסתפקתי אם הפסיק בין התקיעות יצא. וכד סלקית להכא, כשעליתי לארץ ישראל שמעית רבי יסא° אסי דאמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא: ^ב_יאפילו שמען כל היום, יצא, ^ב_יאוהוא ששמען על הסדר. רבי יוסי° בר זבידא בעי: ^ב_יבהיה זה צריך פשוטה הראשונה, וזה צריך פשוטה האחרונה, כגון של תקיעה שברים תקיעה תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא° בעי: הא דאמרן מה שאמרנו אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה הכוונה לקריאת שמע וברכותיה, או היא ולא ברכותיה? הפסיק בברכותיה, היא וברכותיה, או ברכותיה ולא היא? הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה, מי מצטרפי? בקורא משערין או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא°: מסתברא ^ב_יגבקורא. רבי אבהו° שאל לרבי יוחנן° בר נפחא: בגין דאנא אם אני קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו: אבהו בני, ^ב_ידאם מפסיק אתה כדי לקרות את כולה, לא יצאתה ידי חובתך. רבי אלעזר° בן פדת סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא°, אמר לו: בגין דאנא תשיש בגלל שאני חלש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? ^ב_טו אמר לו: אין. רבי ירמיה° בעא קומוי רבי זעירא°: בגיןהאם אף על פי דרבי אלעזר° בן פדת ידע דרבי שמעון בר אבא°

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

1 ב_א מיי' פ ב' מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ס' סעיף ה' , סמ"ג עשין י"ח :

2 ב_ב מיי' פ ב' מהל' קריאת שמע הלכה ט"ו , מיי' פ ב' מהל' קריאת שמע הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ו סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח :

 [ע"ב] 
 

3 ב_ג מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ג סעיף ג' , סמ"ג עשין י"ח :

4 ב_ד מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ז' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ח' , סמ"ג עשין י"ח :

5 ב_ה מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ז' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ח' , סמ"ג עשין י"ח :

6 ב_ו מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ז' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ח' , סמ"ג עשין י"ח :

7 ב_ז טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ה':

8 ב_ח מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ס' סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ג סעיף ד' , סמ"ג עשין י"ח :

9 ב_ט מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין מב :

10 ב_י מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין מב :

11 ב_יא מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין מב :

12 ב_יב מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין מב :

13 ב_יג טור ושו"ע או"ח סי' ס"ה סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ח , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ד סעיף ו':

14 ב_יד טור ושו"ע או"ח סי' ס"ה סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ח:

15 ב_טו מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ג סעיף ה' , סמ"ג עשין י"ח :

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יג

^[דף יג עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה •זהב הארץ • לדף חדש Ctrl+click🎧
מדקדק במצוותא סגין, הורי ליה כן כי כך ההלכה, או בגין דהוא תשיש הורי ליה ואין ללמוד מכאן? אמר לו: בפירוש פליגין. רבי אלעזר° בן פדת אמר: יצא. ורבי יוחנן° בר נפחא אמר: לא יצא. ולכן הורה לו רבי אלעזר° בן פדת שיצא כשיטתו. במה פליגין? בקריאת שמע, מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שרחוקים זה מזה בתורה. אבל בהלל וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר° בן פדת מודי שלא יצא. תני: ^ב_טזהשואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה באמצע קריאת שמע, הרשות בידו. הדא אמרה, זה אומר שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד ראיה שצריך לשאול בשלום רבו מן הדא, דתני: ^ב_יזקרע וחזרה בו נשמה ומת אחר כך, אם על אתר, מיד אחר כך אינו צריך לקרוע, אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. ^ב_יחוכמה הוא כדי דיבור? אמר רבי סימון° בשם רבי יהושע בן לוי°: כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו, שאומר שלום עליך. אבא בר בר חנה° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא: כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו: שלום עליך רבי. רבי יוחנן° בר נפחא הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי°, והיה רבי אלעזר° בן פדת חמי ליה ומיטמר מן קדמוי. רואה אותו ותחבה מפניו אמר: הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי: שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן. חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו: כך אינון נהגין גביהן בבל, ^ב_יטזעירא לא שאל בשלמיה דרבה מיניה, קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו דאינון מקיימין את הפסוק: (איוב כט ח) "ראוני נערים ונחבאו" מי תוך שהיו מהלכין, חמי ליה הראה לו חד בית המדרש, אמר לו: הכא כאן הוה °רבי מאיר רבי מאיר יתיב דריש, ואמר שמועתא מן שמיה ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל , ולא אמר שמועתא מן שמיה ד°רבי עקיבה רבי עקיבא . אמר לו כל עלמא ידעין ד°רבי מאיר רבי מאיר תלמידו ד°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף. אמר לו: כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר° בן פדת תלמידיה דרבי יוחנן° בר נפחא. ועוד שאל אותו: מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה? האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי, ויש גורסים עבודה זרה ארורה אמר לו: מה איתפליג ליה איקר מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק! אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו: יאות עבד טוב עשה רבי אלעזר° בן פדת דלא עבר קומיך. אמר ליה רבי יוחנן° בר נפחא: יעקב בר אידי°, יודע אתה לפייס. ורבי יוחנן° בר נפחא אמאי בעי למה רצה דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים דכתיב: (תהילים סא ה) "אגורה באהלך עולמים" רבי פינחס° ורבי ירמיה° אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא: וכי עלתה על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד: אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מאי מהניא ליה? במה זה מועיל לו לוי בר נזירא° אמר: כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? דכתיב (שיר השירים ז י) "דובב שפתי ישינים". ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפא° ורבי סימון°; חד אמר: כהדין דשתי קונדיטון. כמו השותה יין קונדיטון וחרנה אמר: כהדין דשתי חמר עתיק ,כמו השותה יין ישן אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים. מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו: דוד, אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר: אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי דכתיב: (תהילים קכב א) "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך "כתיב (שמואל ב ז יב) "והיה כי ימלאו ימיך" אמר רבי שמואל בר נחמני°: אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: דוד, ימים מלאים אני מונה לך, ואיני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טע?ם דכתיב: (משלי כא ג) "עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח" פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר. בפרקים מפני מה הוא משיב? מפני היראה, או


^[דף יג עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה •זהב הארץ • לדף חדש Ctrl+click🎧
מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא: דתנן ובאמצע, שואל מפני היראה ומשיב, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של°רבי מאיר רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב, רק למי שמותר לשאול בשלומו, מותר גם להשיב לו הא בקדמיתא: שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד. תנן" ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד? על כרחך שמשיב מפני היראה. ומנין שבאמצע משיב מפני היראה? נשמעינה מן הדא דתנן: °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר: באמצע שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. הא קדמייתאל°רבי מאיר רבי מאיר שחולק עליו, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה. ^ב_כואפילו באמצע הפסוק? °רבי ירמיה רבי ירמיה מדמי, רומז רבי יונה° משתעי, מדבר רבי חונה° ורב יוסף° אמרו: כתיב (דברים ואתחנן ו ז) "ודברת בם" מיכן שיש לך רשות לדבר בם.

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב

מתני’: ^ב_כאואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר: בין ויאמר לאמת ויציב ^ב_כבלא יפסיק.
גמ’: אמר רבי לוי°: טעמיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי דכתיב: "אני ה' אלהיכם". וכתיב: (ירמיהו י י) "וה' אלהים אמת"

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג

מתני’: אמר °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה : למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר? שוהיה אם שמוע נוהג ביום ובלילה, ^ב_כגויאמר אינו נוהג אלא ביום.
גמ’: אמר רבי חייה° בשם רבי יוחנן° בר נפחא: מה טעם אמרו: אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב° אמר: קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא רב פליגא עילוי דרב דתניא: ^ב_כדהרי שהיה עסוק עם המת בקבר, והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב° דתנן: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. אמר רבי ינאי° הכהן: ^ב_כהתפילין צריכין גוף נקי. ורק חסידים ששומרים את גופם, רשאים להניח תפילין כל היום. ומפני מה לא החזיקו בהן? למה לא מחזיקים אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד מפני הרמאים. עובדא הוה מעשה היה בחד בר נש, דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו: לא לך הימנית, אלא

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

16 ב_טז מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ו סעיף א':

17 ב_יז מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ח' , טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף כ"ה , סמ"ג עשין ב :

18 ב_יח מיי' פ"ב מהל' שבועות הלכה י"ז , מיי' פ"כ מהל' עדות הלכה ג' , סמ"ג עשין צח סמ"ג לאוין רמ :

19 ב_יט טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף ט"ז:

 [ע"ב] 
 

20 ב_כ טור ושו"ע או"ח סי' ס"ו סעיף א':

21 ב_כא מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ו סעיף ה' , סמ"ג עשין י"ח :

22 ב_כב מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ו סעיף ה' , סמ"ג עשין י"ח :

23 ב_כג מיי' פ"ג מהל' ציצית הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' י"ח סעיף א' , סמ"ג עשין כו :

24 ב_כד מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"א סעיף ו' , טור ושו"ע יו"ד סי' שס"ה סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח :

25 ב_יכה מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' ל"ז סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ל"ז סעיף ג' , סמ"ג עשין כב :

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יד

^[דף יד עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה •זהב הארץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי° הכהן היה לובשן אחר חולייו כל היום במשך ג' ימים, לומר שהחולי ממרק. מה טעם? דכתיב: (תהילים קג ג) "הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדייך". עדייך אלו התפילין. °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי , לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא. לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף וכך נהג °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס תלמידו אחריו. רבי יוחנן° בר נפחא, בסיתוא בחורף דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון. היה לובש שתיהן של ראש ושל יד ברם בקייט,א דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה. אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד ואינו אסור משום ערוה. א"ר חייא בר אבא אפיקרסין היה לובש מבפנים וכד הוה אזיל מסחי, וכשהיה הולך למרחץ כיון שהיה מגיע אצל האוליירין, בלנים שהיו בבית הפנימי היה חולצן. {{{1}}}. מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני: נכנס למרחץ, ^ב_להמקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא ותפיליןה, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין, ואינו צריך לומר שלא יחלוץ; מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן. אבל אינו לובשן, עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

26 ב_כו מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' כ"ה סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' כ"ה סעיף ט' , סמ"ג עשין כב :

 [ע"ב] 
 

27 ב_כז טור ושו"ע או"ח סי' כ"ט:

28 ב_כח מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' ל' סעיף ב':

29 ב_כט מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' ל"א סעיף א' , סמ"ג עשין כב :

30 ב_ל מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' ל' סעיף ב':

31 ב_לא מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף ב' , סמ"ג עשין י"ח :

32 ב_לב מיי' פ"א מהל' תלמוד תורה הלכה א' , טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ו סעיף ו' , סמ"ג עשין יב :

33 ב_לג מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' ל"ח סעיף ג' , סמ"ג עשין כב :

34 ב_לד טור ושו"ע או"ח סי' ל"ח סעיף ג':

35 ב_לה מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ג' , מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה כ"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' מ"ה סעיף ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ד סעיף א':

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף טו

דאמר רבי יצחק° בר אבא: בגין על רבי יוחנן° בר נפחא, שכאשר הלך למרחץ, רק עד ביתו של יעקב תרמוסרה אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום ויש אומרים שהיה מוכר תורמוסין שהיה מחוץ למרחץ היה לובשום. רבי ירמיה° בעא קומוי רבי זעירא°: היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים, האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו: ^ב_לומרחץ ואף על פי שאינה מרחצת, ובית הכסא, אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא° אמר: ^ב_לזאהן חזירא, החזיר בית כסא מויטלטל הוה. רבי יונה° בעי: אהן צררה דעל גיף ימא גושים שעל חוף הים שהם ספק צואה מהו? אמר רבי אמי אסיא°: הורי רבי ירמיה° מעבר ליה בפיליוס, יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה ולא סמכינן עילוי. אמר רבי זעירא° בשם אבא בר ירמיה°: ^ב_לחאוכל בהן עם תפילין אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני: מברך עליהם רק פעם אחת ביום. אית תניי תני: כמה פעמין. מאן דאמר מברך פעם אחתכמה פעמים, ניחא. מאן דאמר מברך שתי פעמיםפעם אחת, הא ודאי אכל במשך היום והרי אסור לאכול ואינון עילוי, ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר רבי זעירא°: קיימא אבא בר ירמיה°, באוכל בהן אכילת עראי. אמר רבי זעירא° בשם רבי אבא°: ^ב_לטלא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו. רבי יוחנן° בר נפחא, כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן; כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון. כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה°, דתנן: ^ב_מנכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידו. אמר רבי זעירא°: קיימא אבא בר ירמיה°: ^ב_מאכאן שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא, בויכול ללובשן אחר שיצא, כאן בשאינו יכול ללובשן. דלכן, שאים לא כן אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין שמחוץ לבית הכסא. וכשאירע אותו

^[דף טו עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה • לדף חדש Ctrl+click🎧
מעשה: שזונה נטלתן, ובאה לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד, עלה לגג ונפל ומת. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. רבי יעקב בר אחא° בשם רבי זעירא° אמר: והוא שיהא ביום כדי ללובשן, אבל אם אין ביום כדי ללובשן, אסור. דלכן, שאם לא כן מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי° אמר: מאן דעבד טבאות, מי שרוצה לנהוג בדרך טובה ^ב_מבעושה להן כיס של טפח, ונותנן על לבו. מה טעם? דכתיב: (תהילים טז ח) "שויתי ה' לנגדי תמיד" תמן אמרין: ^ב_מג כל שאינו כאלישע בעל כנפים, לא ילבש תפילין. אמר רבי זעירא° בשם רבי אבא בר ירמיה°: ^ב_מד לא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם. ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר: (משלי יז ה) "לועג לרש חרף עושהו" דלמא: את זה מספרים רבי חייא רובא° ו°רבי יונתן רבי יונתן (תנא) בן אלעזר היו מהלכין קומי ערסיה הלכו בלויה לפני מיטתו ד°רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא , והוה °רבי יונתן רבי יונתן (תנא) בן אלעזר מפסע על קברים. אמר ליה רבי חייא רובא°: כדון אינון מימר: עכשיו המתים יאמרו למחר אינון גבן, ואינון מעיקין לן. אמר לו: וחכמין אינון כלום? לא כן כתב: (קהלת ט ה) "והמתים אינם יודעים מאומה". אמר לו: לקרות את יודע, לדרוש אין את יודע. (קהלת ט ה) "כי החיים יודעים שימותו" אילו הצדיקים, שאפילו במיתתן קרויין חיים. "והמתים אינם יודעים מאומה", אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? שנאמר: (יחזקאל יח לב) "כי לא אחפוץ במות המת". וכי המת מת? אלא אילו הרשעים, שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב: (דברים וזאת הברכה לד ד) "ויאמר ה' אליו, זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר". מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו: לך ואמור לאבות: כל מה שהתניתי לכם, עשיתי לבניכם אחריכם. עירב את האותיות: שאות התחברה לאות סמוכה אית תניי תני: כשר. ואית תניי תני: ^ב_מהפסול. רבי אידי ברבי שמעון° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא: מן דאמר כשר, בשהתחברו מלמטן. מן דאמר פסול, מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון ארצך שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’, צריכה. יש מקום לספק תפארתך צריכה. יש מקום לספק אמר רבי אידי ברבי שמעון° בשם רבי ייסה°: ^ב_מולא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי°, דכתיב: (תהילים קל א) "ממעמקים קראתיך ה'" אמררבי אידי ברבי שמעון° בשם רבי יוחנן° בר נפחא: ^ב_מזלא יעמוד אדם ויתפלל, וצריך לנקביו. מה טעם? דכתיב: (עמוס ד', י"ב) "הכון לקראת אלהיך ישראל". אמר רבי אלכסנדרי°: מאי דכתיב (קהלת ד יז) "שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים"? שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים, אבל בגסים, ^ב_מחאם יכול לסבול, יסבול. רבי יעקב בר אביי° אמר בשם רבי אחא°: (קהלת ד יז) "שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים". שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים, ביום המות שתהא טהור ונקי. אמר רבי אבא°, כתיב: (משלי ה יח) "יהי מקורך ברוך", יהי מקראך לקבר ברוך, שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה° הכהן, כתיב: (קהלת ג ב) "עת ללדת ועת למות", אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד

מתני’: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר: לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר: יצא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר: לא יצא. הקורא למפרע

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

36 ב_לו מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' פ"ג סעיף א':

37 ב_לז מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ו סעיף ג':

38 ב_לח מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' מ' סעיף ח' , סמ"ג עשין כב :

39 ב_לט מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ז , מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ט , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף ו' , סמ"ג עשין כב :

40 ב_מ מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ז , מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ט , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף ו' , סמ"ג עשין כב :

41 ב_מא מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ז , מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ט , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף ו' , סמ"ג עשין כב :

 [ע"ב] 
 

42 ב_מב מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ז , מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ט , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף ו' , סמ"ג עשין כב :

43 ב_מג מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' ל"ז סעיף ב' , סמ"ג עשין כב :

44 ב_מד מיי' פי"ד מהל' אבל הלכה י"ג , טור ושו"ע יו"ד סי' שס"ח סעיף א' , סמ"ג עשין ב :

45 ב_מה טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף י"ח:

46 ב_מו מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

47 ב_מז מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

48 ב_מח מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

49 ב_מט מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ב סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ב סעיף ג' , סמ"ג עשין י"ח :

50 ב_נ מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ב סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ב סעיף ג' , סמ"ג עשין י"ח :

51 ב_נא מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ד סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח :

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף טז

^[דף טז עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה • לדף חדש Ctrl+click🎧
לא יצא. ^ב_נבקרא וטעה, יחזור למקום שטעה.
גמ’: רב° אמר: הלכה כדברי שניהן להקל. פשיטא, דאי לא דלכן מה אנן אמרין? הרי סתמה ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא, הלכה כסתמא. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי, הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא. ומה צריכה למימר רב°, הלכה כדברי שניהן להקל? אלא בגין דהוא שמע דתני לה רבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי את מה ששנינו בסתם בשם °רבי מאיר רבי מאיר , דתניא: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי בן חלפתא אומר: לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא, והלכה כרבי יוסי בן חלפתא. לפום כן צריך למימר: הלכה כדברי שניהן להקל. תני: נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא. למי נצרכה? ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא. היידין איזה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא? הדא דתנינן: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא. ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר: לא יצא. קא משמע לן, שרק בקריאת שמע לא יצא, אבל בתפילה, יצא. תמן תנינן: הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן. אמר רב מתנה°: ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא היא. אמר רבי יוסי° בר זבידא: הוינן סברין מימר, חשבנו לומר במה פליגין רבנן ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא? בקריאת בשמע, דכתיב בה שמע. ^ב_נגהא שאר כל המצות לא. מן מה דתנינן: הכל כשרים לקרא מגילה חוץ מחרש שוטה וקטן, דואמר


^[דף טז עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה • לדף חדש Ctrl+click🎧

רב מתנה°: ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא היא. הוי היא קריאת שמע, היא שאר כל המצות. מאי טעמא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא? דכתיב: (שמות בשלח טו כו) "והאזנת למצותיו", ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא°: אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על רבי יוסי בן חלפתא, ולאמר שמודים חכמים שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי, להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע, ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר, לית כאן חרש. שלא היה צריך להיכתב, ורק השגרת לשון היא מתניתא. דכיוון שהוזכרו שוטה וקטן, הוזכר אף חרש. אמר רבי יוסי° בר זבידא: מסתברא דיודה רב חסדא° דהא דתנן בתרומות דהיא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא. דתנן: חרש המדבר ואינו שומע, לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן אמר רבי חנינא° בר חמא בשם רב חסדא°: ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא היא, ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות. אמר רבי יוסי ברבי בון°: על כרחיך איתמר דהיא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא, דלרבנן אפילו לכתחילה יצא. דתנינן חמשיתא קדמייתא, דתנן: חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה: החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל, ולא תניתא לא נשנה עמהן חרש המדבר ואנו שומע. אם תאמר שלא נשנה עימהם משום שכל אלו אף בדיעבד שאין תרומתן תרומה ,ואילו חרש המדבר ואינו שומע, לרבנן בדיעבד תרומתו תרומה, והא תנינן חמשתי אחרנייתא דתנן: חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי, ולא תניתה ולא נשנה אף עמהן. מכאן שלרבנן, אפילו לכתחילה תורם. הוי סופך מימר הא דתנן: חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא היא. ומודה רבי יוסי בן חלפתא, שבדיעבד יצא. תנן: קרא ולא דיקדק באותיותיה. רבי יוסי בן חלפתא אומר: יצא. רבי יהודה בר עילאי אומר: לא יצא. ^ב_נדאלו צריך דיקדוק: "על לבבך", "על לבבכם", "עשב בשדך", "ואבדתם מהרה", "הכנף פתיל", "אתכם מארץ". אמר רבי חנינא° בר חמא בשם רב אחא°: ^ב_נה "אשר נשבע ה'" צריך להדגיש את האות ע’. אמר רבי שמואל בר חנינא° בשם רבי הושעיא°: צריך שיאמר: "יוצר אור ובורא חושך", יש אומרים שזה כדי שיזכיר מידת לילה ביום להוציא מלבם של הכופרים שאומרים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה דולא יימר "יוצר אור ובורא נוגה". אמר רבי חגיי° בשם רבי אבא בר זבדא°: צריך שיאמר באמת ויציב "שם שרו לך", דולא יימר "שם הללו לך" שעל פי המדרש ביציאת מצרים לא אמרו הלל ולכן עשה הקב"ה שהמצרים ירדפו אחריהם ויטבעו בים כדי שיאמרו הלל ובגלל שעברו שמונה ימים שלא אמרו הלל נצטוו ישראל על הציצית שיש בה שמונה חוטים רבי לוי° ורבי אבדימא דחיפה° אמרו בשם לוי בר סיסי°: ^ב_נוצריך להתיז להדגיש את האות ז’ ב"למען תזכרו". אמר רבי יונה° בשם רב חסדא°: צריך להתיז להדגיש את האות ס’ ב"כי לעולם חסדו" תני: ^ב_נז אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין, אנשי חיפה טבריה וטבעון מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אלפין. אם היה לשונו ערוך שיודע לבטא נכון מותר. פיסקא: הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה° אמר: תנא רב נחמן בר אדא°: ורבי יוסי° בר זבידא אומר: תנא נחמן סבא°: "והיו" כדרך הוייתן יהיו. תני: ^ב_נח אף בהלל ובקריאת המגילה כן. ניחא ^ב_נטבקריאת המגילה,

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

52 ב_נב מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ד סעיף ב' , סמ"ג עשין י"ח :

53 ב_נג מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ה סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ג' , סמ"ג עשין כז :

 [ע"ב] 
 

54 ב_נד מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף כ' , סמ"ג עשין י"ח :

55 ב_נה טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ט"ז:

56 ב_נו מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף י"ז , סמ"ג עשין י"ח :

57 ב_נז מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ג סעיף י"ב , סמ"ג עשין יט :

58 ב_נח מיי' פ"ג מהל' מגילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ב סעיף ו':

59 ב_נט מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ו' , סמ"ג עשין ד :

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יז

^[דף יז עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה • לדף חדש Ctrl+click🎧
דכתיב בה: (אסתר ט כז) "ככתבם" ברם בהלילא מנלן? בגין דכתיב: (תהילים קיג ג) "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'". והגאולה היא זריחת שמש לישראל. וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע, כך לגאולתם של ישראל יש סדר קבוע. מה איך את שמע מינה? איך אתה מוכיח מכאן שצריך לקרא את פרקי ההלל לפי הסדר אמר רבי אבון°: עוד היא פרקי הגאולה אמורה על הסדר. (תהילים קיד א) "בצאת ישראל ממצרים" לשעבר. (תהילים קטו א) "לא לנו ה' לא לנו" לדורות הללו. (תהילים קטז א) "אהבתי כי ישמע ה' את קולי" לימות המשיח. (תהילים קיח כז) "אסרו חג בעבותים" לימות גוג ומגוג. (תהילים קיח כח) "אלי אתה ואודך" לעתיד לבוא. אמר רב אחא° בשם רבי יהושע בן לוי°: אף מי שהתקין את התפילה, על הסדר התקינה: והקורא למפרע לא יצא. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות, צרכן של בריות, וכל בקשה תלויה בקדמתה. חננו דיעה! אחר שחננתנו דעה, רצה תשובתינו! רצית תשובתינו, סלח לנו! סלחת לנו, גאלינו! גאלתנו, רפא חליינו! ריפית חליינו, ברך שנותינו! בירכת שנותינו, קבצינו! קיבצתנו, שופטינו בצדק! שפטתנו בצדק, הכנע קמינו! הכנעת קמינו, צדקינו במשפט! צידקתנו, בנה ביתך ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה, כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את ברכת למלשינים. ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו! לית צורכה וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו ושמע עתירתינו? אלא כמה דאישתעי קרייא, כמו הסדר שמופיע בפסוק כן אשתעייא מתניתא, דכתיב: (ישעיהו נו ז) "והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי" אמר רבי ירמיה°: ^ב_סמאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את התפילה הזאת. ומה ראו לסמוך "האל הקדוש" ל"חונן הדעת"? על שם (ישעיהו כט כג) "והקדישו את קדוש יעקב" מה כתיב בתריה? (ישעיהו כט כד) "וידעו תועי רוח בינה". דיעה לתשובה? דכתיב: (ישעיהו ו י) "השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעניו ןבאזניו ישמע, לבבו יבין ושב" תשובה לסליחה? דכתיב: (ישעיהו נה ז) "וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח" סליחה לגאולה? דכתיב: (תהילים קג ג) "הסולח לכל עווניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי". ויאמר רופא חולים קדמיי? קדם לגאולה כמו בפסוק אמר רב אחא°: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. מניין? אמר רבי יונה° בשם רב אחא°, דכתיב: (תהילים קכו א) "שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון" שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא°: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם: (מלאכי ב ה) "בריתי היתה אתו החיים והשלום" אמר רבי אלכסנדרי°: מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד הקול התשיעי, שנאמר: (תהילים כט ה) "קול ה' שובר ארזים", שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. שהגשם מוזיל את התבואה אמר רבי לוי° בשם רבי אחא בר חנינא°: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם מה שנאמר: (יחזקאל לו ח) "ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל", למה? "כי קרבו לבוא". נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה: כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים. דכתיב: (הושע ג ה) "אחר ישובו בני ישראל, ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם". רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא, מלך המשיח אם מהחיים הוא דוד שמיה. אין מי דמכייא הוא, אם מהמתים הוא שיקום לתחיה דוד שמיההוא. אמר רבי תנחומא° בר אבא: אנא אמרית טעמא דכתיב: (תהילים יח נא) "מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם" רבי יהושע בן לוי° אמר: צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו° אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו°: ולא פליגי: חושבניה גמטריא דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו דאמר רבי יודן בריה דרבי אייבו°: עובדא הוה בחד יהודאי, דהוה

^[דף יז עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה • לדף חדש Ctrl+click🎧

קאים רדי, שהיה חורש געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! שרי תורך ושרי קנקנך, התר את השור והמחרשה דהא חריב בית מקדשא. געת זמן תניינות, געתה פעם שניה אמר לו: בר יודאי, בר יודאי! קטור תוריך וקטור קנקניך, חזור ורתום את הפרה למחרשה דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו: מה שמיה? אמר לו: מנחם. ומה שמיה דאבו?י אמר לו: חזקיה. מהיכן הוא? אמר לו: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי, מכר את הפרה ואת המחרשה ואיתעביד זבין נעשה מוכר לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה נכנס לכפר ונפקא קרייה, ויוצא מכפר עד דעל לההוא קרתא. עד שהגיע לאותו כפר והויין כל נשייא זבנן והיו כל הנשים קונות ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין: אימיה דמנחם, אימיה דמנחם! איתיי זובנין לברך! בואי קני לבנך אמרה: בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל, אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא. אמר לה: רחיציא מאמינים אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה: לית לי פריטין. אין לי כסף אמר לה: מה לא איכפת ליה, איתיי זובנין ליה! בואי קני לו אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב. אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה: מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני, משעה שראיתה אותי אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. באה רוח סערה וחטפה אותו מידי אמר רבי בון°: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה שביום החורבן נולד המשיח? והלא מקרא מלא הוא, דכתיב: (ישעיהו י לד) "והלבנון באדיר יפול" מה כתיב בתריה? (ישעיהו יא א) "ויצא חוטר מגזע ישי" אמר רבי תנחומא° בר אבא: מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד האזכרה החמש עשרה (תהילים כט י) "ה' למבול ישב", שהוא כולה שהתפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. מפני מה קדמה עבודה להודייה? דכתיב (תהילים נ כג) "זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים", קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר °רבי שמעון בן חלפתא רבי שמעון בן חלפתא : אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? דכתיב: (תהילים כט יא) "ה' עוז לעמו יתן ה', יברך את עמו בשלום". ^ב_סאקרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין וכתבתם של פרשה הראשונה לשנייה, חוזר לוכתבתם הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא: את זה מספרים רבי חייא° רבי יסא° אסי ורבי אמי° בן נתן סלקון מיעבד גנוניה הלכו להכין את החופה דרבי אלעזר° בן פדת. שמעון קליה דרבי יוחנן° בר נפחא שיושב ודורש. אמרין: אי מחדית מילה, אם יחדש דבר מן נחית מי ילך שמע לה מיניה? אמרין: וייחות רבי אלעזר° בן פדת דהוא זריז סגין .נחית וסליק אמר לון: כן אמר רבי יוחנן° בר נפחא: קרא ומצא עצמו ב"למען", חזקה כוין. רבי אילא° אילעא ורבי יסא° אסי אמרו בשם רב אחא רובא°: נתפלל ומצא עצמו ב"שומע תפילה", חזקה כוין. רבי ירמיה° אמר בשם רבי אלעזר° בן פדת: נתפלל ולא כוין לבו, אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא°: אנא מן יומי לא כוונית, אלא חד זמן בעי מכוונה פעם אחת רציתי לכוון והרהרית בלבי ואמרית: מאן עליל קומי מלכא קדמי? ארקבסה אי ריש גלותא. ובמקום לחשוב על התפילה הרהרתי בליבי מי נכנס ראשון למלך השר הממונה על היהודים או ראש הגולה שמואל° בר אבא בר אבא אמר: אנא מנית אפרוחיא. ספרתי אפרוחים רבי אבון בר חייא° אמר: אנא מנית דימוסיא. ספרתי שורות לבנים אמר רבי מתניה°: אנא מחזק טיבו אני מחזיק טובה לראשי, דכד הוה מטי "מודים", הוא כרע מגרמיה. כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

60 ב_ס מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ד' , טור או"ח סי' קיב, טור או"ח סי' קיג, סמ"ג עשין יט :

 [ע"ב] 
 

61 ב_סא מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ג , מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ד סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ד סעיף ג' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ד סעיף ד' , סמ"ג עשין י"ח :

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יח

^[דף יח עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה •זהב הארץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ה

מתני’: ^ב_סבהאומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה.
גמ’: כיני מתניתה: כך כוונת המשנה הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך, ותני כן: ^ב_סג הפועלים קורין בראש האילן ומתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן, ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה התירו? רבי אבא°ורבי סימון° תרויהון שניהם אמרין: מפני שטרחותן לעלות ולרדת מרובה. תני: ^ב_סד הכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין כ, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של עד ארבעת קבין, מותר. אמר °רבי יונתן רבי יונתן (תנא) בן אלעזר: והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין מהמשא לחורויי וחד לקומויי. תני: ^ב_סהלא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני: ^ב_סוהפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ, וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעודתן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. אמר רבי מנא° בן יונה: זאת אומרת, ^ב_סזשאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך. דאי לא דלכן, מה אנן אמרין שלא יברך את כל הברכות? יעשה מלאכה ויברך שלוש ברכות. אמר רבי שמואל בר רב יצחק° בשם רב חונה°: לא יעמוד אדם ויתפלל ^ב_סח ומין מטבע בידו. ואם היה המטבע מונח, לפניו אסור, לאחריו מותר. רבי יסא° אסי היה צוררן ותופשן בידו, דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן ולמדת הדין, שהמפקיד כסף אצל חברו, צריך לשמרם צרורים בידו. אמר רבי יצחק° בר אבא מדכתיב: (דברים יא כה) "וצרת הכסף בידך", ^ב_סטובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון° הורי לרבי הלל° חתניה כן. רבי חזקיה° ורבי יעקב בר אחא° הוו יתבין בחד אתר, ישבו במקום אחד והוה גבי רבי יעקב בר אחא° פריטין .מטבעות אתת ענתא דצלותא, הגיעה זמן התפילה

^[דף יח עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה • לדף חדש Ctrl+click🎧
ושרתון ויהבון לשמעיה התיר את הארנק ונתן לשמש לדרבי חזקיה°. שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה קטר פורתיה קשר את בגדו לפורתיה דשמעיה דרבי חזקיה. כדי שלא יברח לו ושרתון וערק. השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף אמר לו רבי חזקיה°: ומה בידך? כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר. אמר רבי חנינא° בר חמא: אף מי שהיו מימיו מי חטאת על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל .רב חונא° אמר: הדא אמרה קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. שאם היה צריך כוונה, היו המים נפסלים בהיסח הדעת. אמר רב מנא° בן יונה: קשייתה קומי רבי פינחס°: ואפילו תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה, תפילה אינה צריכה כוונה? ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר רבי יוסי° בר זבידא: קיימתיה כיי דאמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא: הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. שמדאוריתא עשיית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה, הנשיאה זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו

מתני’: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב°רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו: לא לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת.
גמ’: תנן: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון, עד מוצאי שבת, אם לא עשה מעשה. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס° בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי°: זאת אומרת ^ב_עא שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת. אמר רבי חגיי° קומי רבי יוסה° אסי: אפילו תימא אסור, תיפתר באלמנה, שאינה עושה חבורה. אמר לו: והא תנינן: נותנין לה ^ב_עבארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר רבי יעקב בר זבדי°: קשייתה קומי

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

62 ב_סב מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ג סעיף ח' , סמ"ג עשין י"ח :

63 ב_סג מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף ג':

64 ב_סד טור ושו"ע או"ח סי' ס"ג סעיף ט':

65 ב_סה מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף ו':

66 ב_סו מיי' פ ב' מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"א סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

67 ב_סז טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ג סעיף י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"א סעיף ג':

68 ב_סח מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ו סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

69 ב_סט מיי' פ"ד מהל' שאלה הלכה ו' , טור ושו"ע חו"מ סי' רצ"א סעיף כ' , סמ"ג עשין מח :

 [ע"ב] 
 

70 ב_ע מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף ג' , סמ"ג עשין י"ח :

71 ב_עא מיי' פ"ל מהל' שבת הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' ר"פ סעיף ב' , טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ג סעיף א' סמ"ג לאוין סה , סמ"ג עשין מח :

72 ב_עב מיי' פ"ה מהל' איסורי ביאה הלכה י"ט:

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יט

^[דף יט עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה • לדף חדש Ctrl+click🎧
רבי יוסי° בר זבידא: למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה, וכי מה בינה לבין ^ב_עגשובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אומור דבתרה, סוף המשנה ששם נאמר: ^ב_עדובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא° בעי: מה בינה ^ב_עהלמפיס מורסא בשבת? אמר לו: אתה מקשה מהרישא, אומור דבתרה סוף המשנה ששם נאמר: ^ב_עוובלבד שלא יתכוין לעשותה פה. וכאן כיוון שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שהוא מתכוין לעשותה פה. תני: לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון°: טעמון ודאחרים: דלמלאכתו הוא מתכוין, ומאיליה נעשה חבורה. אסי° אמר: אסור. בנימן גנזכייה° נפק ואמור משמיה דרב°: מותר. שמע שמואל° בר אבא בר אבא ואיקפד עילוי ומית. וקרי עלה: ברוך שנגפו. ועל רב° קרא את הפסוק: (משלי יב כא) "לא יאונה לצדיק כל און" שמואל° בר אבא בר אבא אמר: כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה, כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות, שנותנים לה עד שתחיה המכה, ובהגיעה זמנה לראות, נותנים לה ארבע לילות, להלכה אבל ^ב_עזלא למעשה. שלמעשה, בועל בעילת מצווה ופורש. רבי ינאי° הכהן, ערק ^ב_עחאפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת, והורה שבועל בעילת מצוה ופורש. בעון קומוי רבי יוחנן° בר נפחא: מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין: לתלות בדם המכה בבעילה ראשונה לא הורו, שהרי אמרו: בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה? במה הוא הסתפק בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. שמדאוריתא: אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה. ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי, עושה הפסק טהרה, וטובלת בלילה, והיא טהורה לבעלה מיד. ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה. והם לא עת נידתה, לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות. ואפילו ראתה כל היום, אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה: ראתה יום אחד, הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה. למחרת אחר הזריחה היא טובלת, ואסורה לשמש עד הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים, הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום. ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת, ואסורה לשמש על הלילה שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים, הרי היא זבה גדולה, וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי, ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת, להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין. והשאלה היתה, למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת, האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה? או שחוששים שמא הפתח עדין סגור. אמר רבי אבהו°: שושביניה דרבי שמעון בר אבא° הוינא, ושאלית לרבי אלעזר° בן פדת: מהו לבעול בעילה שנייה? ושרא ליה, דהוא סבר כהדא דשמואל° בר אבא בר אבא. דשמואל° בר אבא בר אבא אמר: פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת, אפילו משרת צרורות. אמר רבי חגי°: שושביניה דרבי שמואל קפודקיה° הוינא. שאילית לרבי יאשיה° ושרע מיניה. נמנע ולא רצה לענות שאילית לרבי שמואל בר יצחק°, אמר לו: מעתה, אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור, והדם הוא דם בתולים. אם כך, ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף. תני: כלה משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ואסורה לביתה כל שבעה. ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס. מאי טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז

מתני‘ רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: לא לימדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ? אמר להן: איני כשאר כל אדם – איסטניס אני.
גמ’: מאן תנא ^ב_פאבל אסור ברחיצה כל שבעה? °רבי נתן רבי נתן . רבי אמי° בן נתן הוה ליה עובדא ,אבלות ושאל לרבי חייא בר אבא°, והורי ליה כל שבעה כ°רבי נתן רבי נתן . רבי יוסי° בר זבידא הוה ליה עובדא, אבלות ושאל לרבי אבא בר כהן°, על לגבי רב אחא° אמר לו: לא כן אלפך לא לימדו אותך דרבי אמי° בן נתן הוה ליה



^[דף יט עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה • לדף חדש Ctrl+click🎧
עובדא, אבלות ושאל לריש לקיש°, והורי ליה כ°רבי נתן רבי נתן , שאסור ברחיצה כל שבעה? אמר לו: דילמא תרין עובדין אינון? האם היו שני מקרים אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא°, ואתון אמרין ליה על דריש לקיש°. ועוד ראיה שאסור מן הדא: רבי חמא אבוי דרבי אושעיא° הוה ליה עובדא, אבלות שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי° בר זבידא בעי: איילן רבנן? רבנן דהכא שבטבריה, או רבנן דרומיא. רבהי הדרום אין תימר רבנן דהכא, ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי גדולים לפניו והוא שאל לזעירייא? לקטנים ועוד אין תימר רבנן דרומייא, הרי אינון שריין ואינון אסרין. הם פוסקים שמותר והם אסרו לו דתני: ^ב_פאמקום שנהגו האבלים שעסקו בקבורה להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין, ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון°: מי שהוא מתיר את הרחיצה כל שבעה, זה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתייה, שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר, הדא דתימר ברחיצה של תענוג, ^ב_פבאבל ברחיצה שאינה של תענוג, מותר. כהדא דשמואל בר אבא°: עלו בו חטטין, אתון באו שיילון לרבי יסא° אסי: מהו דיסחי? שירחץ אמר לון: דלא יסחי. ירחץ מיית הוא במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה, פשיטא. אין בעי ^ב_פגאפילו בתשעה באב, אין בעי ^ב_פדאפילו ביום הכפורים. אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה: שרחיצה שאין בה תענוג מותר. רבי יוסי ברבי חנינא° ראו אותו טובל בימי אבלו. אם לקירוי, לא ידעין; ואם להקר גופו, וסבר שאין רחיצת צונן רחיצה, לא ידעין. הורי רבי אבא°: כהך תניא שבמקום שנהגו מותר. הורי רב אחא°: בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, ^ב_פהשמותר להרחיצן במים. תני: ^ב_פואבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר, יחלוצו. וכן בתשעה באב, וכן בתענית ציבור. תני: במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא° אזל לחד אתר, הלך למקום אחד וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון. ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם אמר לון: אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. °רבי יוסי בי רבי חלפתא רבי יוסי בן חלפתא משבח בד°רבי מאיר רבי מאיר קומי ציפוראי: לפני אנשי ציפורי אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע! חד זמן, חמא אבילייא בשובתא ושאל בון. אמרו לו: זה דאת מתני שבחיה! אמר לון: מה עיסקיה? אמרו לו: חמא ראה אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון: בעי אתון מידע מהו חיליה? רוצים לדעת מה כוחו בא להודיעכם שאין אבלות בשבת. כהדא דכתיב: (משלי י כב) "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה". "ברכת ה' היא תעשיר" זו ברכת שבת. "ולא יוסיף עצב עמה" עצב זו אבילות. כמה דתימא: (שמואל ב יט ג) "נעצב המלך על בנו"

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח

מתני’: וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו: לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר העבדים, כשר היה.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

73 ב_עג מיי' פכ"ג מהל' שבת הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף א' סמ"ג לאוין סה :

74 ב_עד מיי' פכ"ג מהל' שבת הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף א' סמ"ג לאוין סה :

75 ב_עה מיי' פ"י מהל' שבת הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף כ"ח סמ"ג לאוין סה :

76 ב_עו מיי' פ"י מהל' שבת הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף כ"ח סמ"ג לאוין סה :

77 ב_עז מיי' פי"א מהל' איסורי ביאה הלכה ח' , טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ג סמ"ג לאוין קיא :

78 ב_עח מיי' פי"א מהל' איסורי ביאה הלכה ח' , טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ג סמ"ג לאוין קיא :

79 ב_עט מיי' פ"ה מהל' אבל הלכה א' , טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"א סעיף א' , סמ"ג עשין ב :

80 ב_פ מיי' פ"ה מהל' אבל הלכה א' , טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"א סעיף א' , סמ"ג עשין ב :

 [ע"ב] 
 

81 ב_פא טור יורה דעה סי' שפא:

82 ב_פב טור יורה דעה סי' שפא:

83 ב_פג מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ג' , מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ג סעיף א' סמ"ג לאוין סט , סמ"ג עשין לב :

84 ב_פד מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ג' , מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ג סעיף א' סמ"ג לאוין סט , סמ"ג עשין לב :

85 ב_פה מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ג' , מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ג סעיף א' סמ"ג לאוין סט , סמ"ג עשין לב :

86 ב_פו מיי' פ"ה מהל' אבל הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף י"ז , טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"ב סעיף ד':

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כ

^[דף כ עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה • לדף חדש Ctrl+click🎧

גמ’: תנן: שאין מקבלין תנחומין על העבדים. הא בני חורים אחרים שאינם קרוביו מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה: אין עבד מקבל תנחומין על העבדים הקרובים שלו. תני: מעשה שמתה שפחתו של °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס, ונכנסו תלמידיו לנחמו, ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן: כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין, ורואה אני ושאי אתם נכוין אפילו ברותחין! והלא אמרו: ^ב_פזאין מקבלין תנחומין על העבדים, מפני שהעבדים כבהמה. ועוד קל וחומר, אם על בני חורין אחרים שאינם קרוביו אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. אלא מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו: ^ב_פחהמקום ימלא חסרונך. כד דמך כשמת רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא°, קביל ריש לקיש° תנחומים עילוי, דהוה רביה. דתלמידיה דבר נשא, חביב עליה כבריה. עאל ואיפטר עילוי, דרש מאי דכתיב (שיר השירים ו ב) "דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים" לא צורכה לא היה צריך לכתוב אלא "דודי ירד לגנו לרעות בגניםו" ולמה נאמר בלשון רבים? "דודי" זה הקדוש ברוך הוא. "ירד לגנו" זה העולם. "לערוגת הבושם" אילו ישראל. "לרעות בגנים" אילו אומות העולם. "וללקוט שושנים" אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר מדי. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם, ונוטעה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא: את זה מספרים רבי חייא בר אבא° וחבורתיה, ואית דאמרין ויש אומרים °רבי יוסי בי רבי חלפתא רבי יוסי בן חלפתא וחבורתיה, ואית דאמרין °רבי עקיבה רבי עקיבא וחבורתיה, הוו יתבין לעיי באוריתא ישבו ועסקו בתורה תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ והיה בעל התאנה משכים ולקיט לה בכל יום. אמרין: שמא הוא חושדינו? נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון: מריי! למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי, מנעתונה מיני! אמרון ליה: אמרין, דלמא דאחשד לן. אמר: בצפרא דאתי בבקר שיבא אנא מודעא יתהון למה נהגתי כך. למחרת בבקר לא לקט, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיה. באותה שעה אמרו: בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט, והיה לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלק.ן כד דמך כשמת רבי בון בר רבי חייא°, על רבי זעירא° ואפטר דרש עילוי: מאי דכתיב (קהלת ה יא) "מתוקה שנת העובד אם מעט אם הרבה יאכל"? ישן אין כתיב כאן, אלא "אם מעט אם הרבה יאכל" למה היה רבי בון ברבי חייא° דומה? למלך ששכר פועלים הרבה, והיה שם פועל אחד חרוץ, והיה המלך משתכר במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו, והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים: אנו יגענו כל היום, וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם! אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך יגע רבי בון° בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך כשמת רבי סימון בר זביד°, עאל רבי ליא° אילעא ואפטר דרש עילוי ואמר: ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין דכתיב: (איוב כח א ב) "כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה." אלו, אם אבדו יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת, מי מביא לנו חליפתו, מי מביא לנו תמורתו? דכתיב (איוב יב כא) "והחכמה מאין תמצא, ואי זה מקום בינה?" וכתיב (איוב כח כא) "ונעלמה מעיני כל חי". אמר רבי לוי°: מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה, יצא לבם, דכתיב: (בראשית מקץ מב כח) "ויצא לבם", אנו, שאבדנו את רבי סימון בר זביד°,



^[דף כ עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ • לדף חדש Ctrl+click🎧

על אחת כמה וכמה! כד דמך כשמת רבי לוי בר סיסי°, על אבוי דשמואל° ואפטר דרש עילוי: כתיב (קהלת יב יג) "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא". למה היה לוי בן סיסי° דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. יבשו חלקם ועמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר, עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי° חביב לפני הקדוש ברוך הוא ככל בני האדם יחד. הדא הוא דכתיב: (קהלת יב יג) "כי זה כל האדם". כהנא° הוה עלם סגין גבוה מאד ויש אומרים צעיר מאד כד סליק להכא. כשעלה לארץ חמתיה חד בר פחין פרחח אמר לו בלגלוג: מה קלא בשמיא? בלגלוג על שהיה גבוה מאד. ויש אומרים בגלל שרבי יוחנן° המית אותו כשחשב שהוא לועג לו וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת (בבא קמא דף קיז עמוד א) ^[1] אמר לו אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה, וכן הוות ליה. ומדפגע ביה חמתיה חד חרן ראה אותו אדם אחר אמר לו: מה קלא בשמיא אמר לו: גזר דיניה דההוא גברא מיחתם, וכן הוות ליה. אמר: מה סליקית למה עליתי לארץ ישראל מזכי ללמוד תורה ואנא איחטי? מה סליקית למיקטלה האם עליתי כדי להרוג בני ארעא דישראל? ניזול וניחות אלך וארד לי חזרה לבבל מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן° בר נפחא אמר לו: בר נש דאימיה מבסרא מבזה ליה, ואיתתיה דאבוהי אשת אביו מוקרא ליה, מכבדת אותו להן ייזול ליה? אמר לו: ייזול להן דמוקרין ליה. ילך להיכן שמכבדים אותו נחת ליה כהנא מן הן דסלק. ירד כהנא למקום שממנו עלה אתון אמרין ליה לרבי יוחנן° בר נפחא: הא נחית ירד כהנא° לבבל. אמר: מה הוה מיזל ליה בלא מיסב רשותא? איך הלך בלא ליטול רשות אמרין ליה: ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא° כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון רצה לקנות חדא ליטרא דקופד בשר מן טבחא. אמר לו: בכמה הדין ליטרתא? אמר לו: בחמשין מניי וחד קורסם. ומכה אחת אמר לו: סב לך שיתין, ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה, ולא קביל עילוי. אמר לו: עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא, בלילה ירד לישיבה אמר לון: רבנן מה ביש מנהגא דהכ,א מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם! אמרין ליה: ומה הוא דין דעביד הכי? מי עשה לך כך אמר לון: פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה לדינה, רצו להביאו לדין ואשכחון ארוניה נפקא שמת. אמרו לו: רבי, כל הכין הקפדתה עליו? אמר לו: ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברתי דמנהגא כן. רבי יסא° אסי כד סליק להכא, אזל סבפר, הלך להסתפר בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא. רצה להתרחץ במרחצאות טבריה פגע ביה חד ליצן ויהב ליה חד פורקדל. נתן לו מכה אחת על העורף אמר לו: הליצן עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא! עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות והוה ארכונא היה שם שופט קאים דאין ליסטים אחד. וההוא ליצן אזל קם גחיך כל קבליה. הלך וצחק לידו על מה שעשה לרבי יסא אמר לו ארכונא ללסטים: מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא ראה דהוא גחיך, וחשב שצחק עליו אמר לו: אהן דגחיך הוא הוה עמי. נסביה, ודניה, ואודי ליה על חד קטיל. הודה על רצח שביצע מי נפקין תרויהון כשהוציאו את שניהם טעינין תרתי כשורין. קורות,להיתלות עליהם נפק יצא רבי יסא° אסי מן מסחא, מהמרחץ אמר לו הליצן: ההוא עונקתא הצוואר דהות רפיא, שהיתה רפויה כבר שנצת! התחזקה עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך. אמר ליה רבי יסא° אסי: ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב: (ישעיהו כח כב) "ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם"? רבי פינחס° ורבי ירמיה° אמרו בשם רבי שמואל בר רב יצחק°: קשה היא הליצנות, שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב (ישעיהו כח כב) "ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם". וסופן כלייה דכתיב: (ישעיהו כח כב) "כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ"

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

87 ב_פז מיי' פי"ב מהל' אבל הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ז סעיף א':

88 ב_פח מיי' פי"ב מהל' אבל הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ז סעיף א':

[ע"ב]

=

דף כא (התחלה)

=

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כא

^[דף כא עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב סירלאו •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות •רבי אברהם משה לונץ •שמחת תורה • לדף חדש Ctrl+click🎧

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ט

מתני’: ^ב_פטחתן, אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול.
גמ’: תני: ^ב_צכל דבר שהוא של צער, כגון הא דתנן: (משנה תענית א ד) הגיעה י"ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. וכן כגון הא דתנן: (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי"ד, עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים, כל הרוצה לעשות עצמו תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני: מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו ^ב_צאמסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות ובשעה שהדרך בוצית שהוא משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו°: מעשה ב{תנא-ירו"מ|רבן גמליאל}} דיבנה ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את °רבי יהודה בן פפוס רבי יהודה בן פפוס שהחמיר על עצמו והיה משתקע ובא כנגדן. אמר °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה ל°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה: מי הוא זה שמראה עצמו באצבע כאילו שהוא חסיד? אמר לו: °יהודה בן פפוס יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו: ולא כן תני: כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה, אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה: והתני: כל דבר של צער, כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה, תלמיד חכם עושה ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא°: ובלחוד ובלבד דלא יבזה חורנין. שהוא נוהג בחסידות והם לא דלמא: את זה מספרים רבי יסא° אסי ורבי שמואל בר רב יצחק° הוו יתבין אכלין ישבו לאכול בחדא מן אילין כנישתא עלייתה. באחד מעליות בית הכנסת אתת עונתה דצלותא, הגיעה זמן התפילה וקם רבי שמואל בר רב יצחק° מצלויא. אמר ליה רבי מיישא°: לא כן אלפן רבי: לא כך למדנו רבי ^ב_צבאם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה°: ^ב_צג כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו, נקרא הדיוט. אמר לו: והא תנינן: ^ב_צדחתן פטור מקרית שמע, ואף על פי כן תנינן: חתן אם רוצה לקרא קרית שמע קורא. אמר לו: ולא דרבן גמליאל היא יכיל אנא פתר כ°רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה, ד°רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה אמר: איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

89 ב_פט מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף ג':

90 ב_צ מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף א':

91 ב_צא מיי' פ"ה מהל' נזקי ממון הלכה ג' , טור ושו"ע חו"מ סי' רע"ד , סמ"ג עשין סו :

92 ב_צב מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' רל"ב סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

93 ב_צג טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ט סעיף ז':

94 ב_צד מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף ג' , סמ"ג עשין י"ח :

[ע"ב]

הדרן עלך פרק היה קורא

1. מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב°: לא תחוי ולא תחוי אל תמסור ואל תמסור, אמר ליה לרב°: מחוינא ומחוינא אמסור ואמסור.יתיב רב כהנא° קמיה דרב° באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה, שבר את מפרקתו והרגו. קרי רב° עילויה: (ישעיהו נא כ) בניך עולפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר כשור הבר הנלכד ברשת שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו מה תוא זה כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב° לרב כהנא° שהרג את המוסר: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין שאומרים רוצח ירצח .לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי  קבל על עצמך שלא להקשות לרבי יוחנן°בר נפחא שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש° דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום, אמר להו רב כהנא° לרבנן: ריש לקיש° היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא, אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור. אמרו ליה לריש לקיש° את דברי רב כהנא°. אזל ריש לקיש° אמר ליה לרבי יוחנן°בר נפחא: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר שיכין טוב את השיעור של מחר. למחר אותבוה בדרא קמא הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה של היושבים קמיה דרבי יוחנן°בר נפחא, אמר רבי יוחנן°בר נפחא שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא°, אמר רבי יוחנן°בר נפחא שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן °בר נפחא אימרה ורב כהנא° לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי העבירו אותו שורה אחת אחורה, עד שהעבירו אותו שבע דרי שורות עד דאותביה בדרא בתרא עד שישב בשורה האחרונה. אמר ליה רבי יוחנן°בר נפחא לרבי שמעון בן לקיש°: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא°: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים דאמר לי רב° שלא להקשות לרבי יוחנן °בר נפחא. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא° לרבי יוחנן°בר נפחא: נהדר מר ברישא יחזור הרב על תחילת דבריו. אמר רבי יוחנן°בר נפחא שמעתתא ואקשי רב כהנא°, וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא, ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן. המשיך רבי יוחנן° ואמר שמעתתא ורב כהנא° המשיך ואקשי. רבי יוחנן°בר נפחא הוה יתיב אשבע בסתרקי היה יושב על שבעה כרים. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא° שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה הוציאו כר אחד מתחתיו. שוב אמר רבי יוחנן° שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא°, והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן° גברא סבא הוה ומסרחי גביניה רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף. חזא דפרטיה שפוותיה ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות סבר רבי יוחנן°בר נפחא כי אחוך קמחייך ביה שרב כהנא צוחק עליו. חלש דעתיה של רבי יוחנן°בר נפחא ונח נפשיה דרב כהנא°, למחר אמר להו רבי יוחנן°בר נפחא לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן °בר נפחא לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא ראה נחש כרוך על הפתח. אמר ליה רבי יוחנן°בר נפחא לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן °בר נפחא: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן עכשיו יבוא אדוני איתנו. אמר ליה רב כהנא°: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא° אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה הקיצו רבי יוחנן משנתו, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם. היינו דאמר רבי יוחנן °בר נפחא: דילכון אמרי, דילהון מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל