ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק שני

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה א

-----------------------------------דף יב

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • זהב הארץ • 

^[דף יב עמוד א] מתני’: ^ב_אהיה קורא בתורה והגיע זמן המקרא. אם כיון לבו יצא. ואם לאו לא יצא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, ^ב_בבאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם:

גמ’: תנן, היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא. אם כיון לבו יצא. אמר רבי אבא רבי אבא° זאת אומרת, שאין הברכות מעכבות, שהרי לא נאמר שברך. התיבון. והתנן (משנה ב)לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקים _{או תלמידי חכמים שתורתם אמנותם, וכן כותבי ספרים תפילין ומזוזות} מפסיקים לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה וכי יעלה על הדעת שאינו מפסיק גם לברכות? ולא תנינתה התם מפסיקין לקריאת שמע ולברכות. אף הכא אף על גב דלא תנינתה, צריך לברך. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° כאן חייבים לאמר שלא ברך. שאם אומר אתה שברך, מאי אם כיון לבו יצא? אם ברך, קל וחומר שכוין את לבו לצאת. אף אם נאמר שברך וודאי התכוון לצאת, אפשר שלא די שיכוון ליבו לצאת, אלא צריך שיכוין את לבו לפירוש המילים. האם צריך כוונה בכולן? נישמעינה מן הדא. °רבי אחי רבי אחי אמר משום °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אם כיון לבו בפרק ראשון, אף על פי שלא כיון לבו בפרק שני יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני, ולמה די אם כיון בפרק ראשון? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. כל

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • 

^[דף יב עמוד ב] מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד? אמר רבי עילא רבי עילא° הראשון ליחיד והשני לציבור הראשון לתלמוד והשני למעשה. בר קפרא בר קפרא° אמר אין לך צריך כוונה, אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד. ותני כן. ושננתם, עד כאן לכוונה. מיכן ואילך לשינון. רבי חונה רב הונא° רבי אורי רבי אורי° רב יוסף רב יוסף° ורב יהודא רב יהודה° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°, ^ב_גצריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה, אם היה יושב עומד? לא. אם היה מהלך עומד. תני, ^ב_דצריך להאריך באחד. רב נחמן ברבי יעקב רב נחמן ברבי יעקב° אמר, ^ב_הובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר. כל המאריך באחד, מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. רבי ירמיה רבי ירמיה° הוה מאריך סגין  הרבה. אמר לו רבי זעירא רבי זעירא°, לית את צריך כל הכין. אלא ^ב_וכדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב רב (אמורא)° שאיל לרבי חייא רבא רבי חייא רבה°. למה לית אנא חמי  למה אנני רואה ל°רבי רבי יהודה הנשיא מקבל עליו עול מלכות שמים? אמר לו. ^ב_זכד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי  כשתראה שרבי מניח ידו על פניו, הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. ואמר לו. ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים? אמר לו. לית איפשר דלא יטי  אין אפשרות שרבי לא יזכיר בכל השיעור מילה מיציאת מצרים. רבי טביומי רבי טביומי° שאל לרבי חזקיה רבי חזקיה°. לית הדא אמרה ^ב_חשאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד? אמר לו. אדא יתנה _{אותו זמן ששם רבי ידו על עיניו, היה בו די זמן} בכדי שיאמר עד ושננתם. אמר רבי מני רבי מני° משום רב יודה רב יודה°, שאמר משום °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי. אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה, לא יצא ידי חובתו. רבי אבא רבי אבא° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)°. הלכה כרבי מינא רבי מינא°, שאמר משום רבי יהודה רבי יהודה°, שאמר משום °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר בשם רבי שמעון בן יהוצדק רבי שמעון בן יהוצדק°, אף בהלל ובקריאת המגילה כן. אבא בר רב הונא אבא בר רב הונא° ורב חסדא רב חסדא° הוו יתבין אמרין  ישבו ואמרו, אף בתקיעות כן. כד סלקון  כשהלכו לבית רב, שמעון לרב חונה רב הונא° דאמר בשם רב הונא רב הונא°. ^ב_טאפילו שמען עד תשע שעות יצא. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. עד דאנא תמן בבבל, צריכה לי  הסתפקתי אם הפסיק בין התקיעות יצא. וכד סלקית להכא _{כשעליתי לארץ ישראל}. שמעית רבי יסא רבי אסי° דאמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ^ב_יאפילו שמען כל היום יצא. ^ב_יאוהוא ששמען על הסדר. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי. ^ב_יבהיה זה צריך פשוטה הראשונה וזה צריך פשוטה האחרונה _{כגון של תקיעה שברים תקיעה}. תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן? רבי אבון בר חייא רבי אבון בר חייא° בעי. הא דאמרן  מה שאמרנו אם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש. האם כולה, הכוונה לקריאת שמע וברכותיה. או היא ולא ברכותיה, הפסיק בברכות. היא וברכותיה או ברכותיה ולא היא. הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה מי מצטרפי? בקורא משערין, או בכל אדם משערין? אמר רבי מתניא רבי מתניה° מסתברא ^ב_יגבקורא. רבי אבהו רבי אבהו° שאל לרבי יוחנן רבי יוחנן°. בגין דאנא  אם אניקרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק, נפיק אנא ידי חובתי? אמר לו, אבהו בני. ^ב_ידאם מפסיק אתה כדי לקרות את כולה, לא יצאתה ידי חובתך. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא°. אמר לו, בגין דאנא תשיש  בגלל שאני חלש ואנא קרי שמע ומתנמנם, נפיק אנא ידי חובתי? ^ב_טואמר לו אין. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא קומוי רבי זעירא רבי זעירא° האם אף על פי דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ידע דרבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ב_א מיי' פ ב' מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ס' סעיף ה' , סמ"ג עשין י"ח :

2 ב_ב מיי' פ ב' מהל' קריאת שמע הלכה ט"ו , מיי' פ ב' מהל' קריאת שמע הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ו סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח :
[ע"ב]

3 ב_ג מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ג סעיף ג' , סמ"ג עשין י"ח :

4 ב_ד מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ז' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ח' , סמ"ג עשין י"ח :

5 ב_ה מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ז' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ח' , סמ"ג עשין י"ח :

6 ב_ו מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ו' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ז' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ח' , סמ"ג עשין י"ח :

7 ב_ז טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ה':

8 ב_ח מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ס' סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ג סעיף ד' , סמ"ג עשין י"ח :

9 ב_ט מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין מב :

10 ב_י מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין מב :

11 ב_יא מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין מב :

12 ב_יב מיי' פ"ג מהל' שופר הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין מב :

13 ב_יג טור ושו"ע או"ח סי' ס"ה סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ח , טור ושו"ע או"ח סי' ק"ד סעיף ו':

14 ב_יד טור ושו"ע או"ח סי' ס"ה סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ח:

15 ב_טו מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ג סעיף ה' , סמ"ג עשין י"ח :

-----------------------------------דף יג

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • זהב הארץ • 

^[דף יג עמוד א] מדקדק במצוותא סגין הורי ליה כן כי כך ההלכה. או בגין דהוא תשיש הורי ליה ואין ללמוד מכאן? אמר לו בפירוש פליגין. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר יצא, ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר לא יצא. ולכן הורה לו רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שיצא כשיטתו. במה פליגין? בקריאת שמע. מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שרחוקים זה מזה בתורה. אבל בהלל וקריאת המגילה, אוף רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מודי שלא יצא. תני. ^ב_טזהשואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה באמצע קריאת שמע, הרשות בידו. הדא אמרה  זה אומר, שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד ראיה שצריך לשאול בשלום רבו מן הדא דתני. ^ב_יזקרע וחזרה בו נשמה. _{ומת אחר כך} אם על אתר  מיד אחר כך, אינו צריך לקרוע. אם לאחר זמן, צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר? כדי דיבור. ^ב_יחוכמה הוא כדי דיבור? אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו. שאומר שלום עליך. אבא בר בר חנה אבא בר בר חנה° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד, ויאמר לו שלום עליך רבי. רבי יוחנן רבי יוחנן° הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי°. והיה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° חמי ליה ומיטמר מן קדמוי  רואה אותו ותחבה מפניו. אמר, הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי  שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן. חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו. כך אינון נהגין גביהן בבל ^ב_יטזעירא לא שאל בשלמיה דרבה מיניה  קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו. דאינון מקיימין את הפסוק (איוב כט ח) ראוני נערים ונחבאו. תוך שהיו מהלכין, חמי ליה  הראה לו חד בית המדרש. אמר לו הכא  כאן הוה °רבי מאיר רבי מאיר יתיב דריש. ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא אמר שמועתא מן שמיה ד°רבי עקיבה רבי עקיבא. אמר לו, כל עלמא ידעין ד°רבי מאיר רבי מאיר תלמידו ד°רבי עקיבא רבי עקיבא. אמר לו, כולי עלמא ידעין דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° תלמידיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°. ותו בעי  ועוד שאל מיניה. מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי ויש גורסים עבודה זרה ארורה {{{2}}}? אמר לו מה איתפליג ליה איקר  מה אתה חולק לו כבוד _{בזה שאתה שומר ממנו מרחק}? אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו, יאות עבד  טוב עשה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דלא עבר קומיך. אמר ליה רבי יוחנן רבי יוחנן°. יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי°, יודע אתה לפייס. ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמאי בעי  למה רצה דיימרון שמועתא מן שמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים דכתיב (תהילים סא ה) אגורה באהלך עולמים. רבי פינחס רבי פינחס° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° וכי עלתה על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד. אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מאי מהניא ליה  במה זה מועיל לו? אמר לוי בר נזירא לוי בר נזירא°. כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? דכתיב (שיר השירים ז י) דובב שפתי ישינים. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו, רבי חנינא בר פפא רבי חנינא בר פפא° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי°. חד אמר כהדין דשתי קונדיטון  כמו השותה יין קונדיטון. וחרנה אמר, כהדין דשתי חמר עתיק  כמו השותה יין ישן. אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. אין דור שאין בו ליצנים מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו. דוד. אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר. אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי דכתיב (תהילים קכב א) שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. כתיב (שמואל ב ז יב) והיה כי ימלאו ימיך. אמר רבי שמואל בר נחמני רבי שמואל בר נחמני°. אמר הקדוש ברוך הוא לדוד. דוד, ימים מלאים אני מונה לך ואיני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? דכתיב (משלי כא ג) עשה צדקה ומשפט, נבחר לה' מזבח: פיסקא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי רבי מאיר רבי מאיר°. בפרקים מפני מה הוא משיב? מפני היראה או
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • זהב הארץ • 

^[דף יג עמוד ב] מפני הכבוד? נשמעינא מן הדא דתנן, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי °רבי מאיר רבי מאיר. _{וכאן על כרחך משיב מפני היראה כמו שהגמרא תוכיח בהמשך. רואים של°רבי מאיר רבי מאיר אין הבדל בין לשאול לבין להשיב רק למי שמותר לשאול בשלומו מותר גם להשיב לו}: הא בקדמיתא שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד: תנן, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. מפני מה הוא משיב? מפני היראה או מפני הכבוד. על כרחך שמשיב מפני היראה, ומנין שבאמצע משיב מפני היראה? נשמעינה מן הדא דתנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא ל°רבי מאיר רבי מאיר _{שחולק עליו}, שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון, באמצע הפרשה. ^ב_כואפילו באמצע הפסוק? °רבי ירמיה רבי ירמיה מדמי  רומז רבי יונה רבי יונה° משתעי  מדבר. רבי חונה רב הונא° ורב יוסף רב יוסף° אמרו כתיב (דברים ואתחנן ו ז) ודברת בם. מיכן שיש לך רשות לדבר בם

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ב

מתני’: ^ב_כאואלו הן בין הפרקים. בין ברכה ראשונה לשנייה, בין שנייה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר, בין ויאמר לאמת ויציב. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. בין ויאמר לאמת ויציב ^ב_כבלא יפסיק:

גמ’: אמר רבי לוי רבי לוי°. טעמיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי דכתיב, אני ה' אלהיכם וכתיב (ירמיהו י י) וה' אלהים אמת:

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ג

מתני’: אמר °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה. למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. והיה אם שמוע לויאמר. שוהיה אם שמוע, נוהג ביום ובלילה. ^ב_כגויאמר אינו נוהג אלא ביום:

גמ’: אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מה טעם אמרו אדם לובש תפילין, וקורא את שמע, ומתפלל? כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם, רב רב (אמורא)° אמר. קורא את שמע, ולובש את תפיליו ומתפלל, מתניתא פליגא עילוי דרב דתניא. ^ב_כדהרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע עונת קריאת שמע. הרי זה פורש למקום טהרה, ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב רב (אמורא)° דתנן. למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע? שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. אמר רבי ינאי רבי ינאי°, ^ב_כהתפילין צריכין גוף נקי. ורק חסידים ששומרים את גופם רשאים להניח תפילין כל היום. ומפני מה לא החזיקו אדם שמניח תפילין כל היום כחסיד? מפני הרמאים. עובדא הוה  מעשה היה בחד בר נש דאפקיד גבי חבריה, וכפר ביה. אמר לו. לא לך הימנית אלא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

16 ב_טז מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ו סעיף א':

17 ב_יז מיי' פ"ח מהל' אבל הלכה ח' , טור ושו"ע יו"ד סי' ש"מ סעיף כ"ה , סמ"ג עשין ב :

18 ב_יח מיי' פ"ב מהל' שבועות הלכה י"ז , מיי' פ"כ מהל' עדות הלכה ג' , סמ"ג עשין צח סמ"ג לאוין רמ :

19 ב_יט טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף ט"ז:
[ע"ב]

20 ב_כ טור ושו"ע או"ח סי' ס"ו סעיף א':

21 ב_כא מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ו סעיף ה' , סמ"ג עשין י"ח :

22 ב_כב מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ו סעיף ה' , סמ"ג עשין י"ח :

23 ב_כג מיי' פ"ג מהל' ציצית הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' י"ח סעיף א' , סמ"ג עשין כו :

24 ב_כד מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' ע"א סעיף ו' , טור ושו"ע יו"ד סי' שס"ה סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח :

25 ב_יכה מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' ל"ז סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ל"ז סעיף ג' , סמ"ג עשין כב :

-----------------------------------דף יד

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • זהב הארץ • 

^[דף יד עמוד א] לאילין דברישך הימנית. רבי ינאי רבי ינאי° היה לובשן אחר חולייו, כל היום במשך ג' ימים. לומר שהחולי ממרק. מה טעם? דכתיב (תהילים קג ג) הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים המשביע בטוב עדייך. ועדייך אלו התפילין. °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי. לא הוון תפילוי זעין מיניה, לא בקייטא ולא בסיתוא  לא היו תפילין זזים ממנו לא בקיץ ולא בחורף. וכך נהג רבי אליעזר רבי אליעזר° תלמידו אחריו. רבי יוחנן רבי יוחנן°. בסיתוא  בחורף דהוה חזיק רישיה, הוה לביש תרויהון  היה לובש שתיהן של ראש ושל יד. ברם בקייטא דלא הוה חזיק רישיה, לא הוה לביש אלא דאדרעיה  אבל בקיץ שראשו לא היה חזק היה לובש רק של יד. וכד הוה אזיל מסחי  וכשהיה הולך למרחץ. כיון שהיה מגיע אצל האוליירין _{בלנים שהיו בבית הפנימי}, היה חולצן. ואינו אסור משום ערוה? שהרי הוא עומד ערום אצל האויילרין. אמר רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°, אפיקרסין _חלוק היה לובש מבפנים. אמר רבי יצחק רבי יצחק°. רק עד יעקב תרמוסרה אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום היה לובשן. וכד הוה נפיק מסחי  וכשהיה יוצא מהמרחץ, אם הוו מאחרין יהבין לה. עד דהוה מייתן ליה עד שהיו מביאים לו את התפילין הוה אמר דא מילתא  היה אומר דבר זה. שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר. ארונו של חי העולמים, וארונו של יוסף. והיו אומות העולם שואלים מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן. זה ארונו של יוסף עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם מגנין את ישראל ואומרים. וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים. על ידי ששימר זה מה שכתב בזה. ולמה הוא אמר דא מילתא  דבר זה? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° בגין מימר מילא דאוריא שכל זמן שהיה במרחץ היה אסור בדברי תורה. אמר לו רבי מנא רבי מנא°, וכי לא הוי ליה מילא דאוריא חורי למימר אלא דא וכי לא היה לו דבר תורה אחר אלא זה? אלא קינתורין הוון שהיו מתעכבים עד שמביאים לו תפיליו. לומר, יוסף לא זכה למלכות, אלא על ידי ששימר מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואף אנו לא זכינו לכל הכבוד הזה, אלא על ידי ששמרנו מצותיו של הקדוש ברוך הוא. ואתון בעיי מבטלה מצוותא מינן? ^ב_כו באי זה צד הוא מברך עליהן? אמר רבי זריקן רבי זריקא° בשם רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי°. כשהוא נותן על יד אומר ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות תפילין. כשהוא נותן על הראש אומר, ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצות הנחת תפילין. כשהוא חולצן אומר, ברוך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • זהב הארץ • 

^[דף יד עמוד ב] ואתיא  וזה כשיטת כמאן דאמר, ושמרתה את החוקה הזאת מימים ימימה, בחוקת תפילין הכתוב מדבר. מכאן שצריכים לחלוץ תפילין בלילה לכן מברך על החליצה. ברם למאן דאמר בחוקת הפסח הכתוב מדבר, ^ב_כזלא בדא, דאף הלילה זמן תפילין ואין צריך לברך כשחולץ. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. הנותן תפילין בלילה, עובר בעשה. ומה טעם? דכתיב (שמות בא יג י) ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. ^ב_כחימים ולא לילות. ימימה, ^ב_כטפרט לשבתות וימים טובים, והא רבי אבהו רבי אבהו° יתיב מתני ברמשא  בלילה ותפילוי עילוי? מצודדין הוו _{ולא היו במקומם}, וכמין פיקדון היו בידו. אית דבעי מימר, לא אמר אלא הנותן. ^ב_לאבל אם היו עליו מבעוד יום, מותר. אית דבעי מימר, מנין שאין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים? נשמעיניה מן הדא דכתיב (שמות בא יג ט) והיה לך לאות. את שרק הוא לך לאות. פרט לימים טובים ושבתות, שכולן אות. ולא כן כבר למדנו דין זה מדכתיב מימים ימימה? לית לך אלא כיי דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. כל מילא דלא מחוורא שלא ברור שהוא מהתורה מסמכין לה מן אתרין סגין  מביאים לו סימוכין מהרבה מקומות. תמן תנינן. נשים ועבדים פטורים ^ב_לאמקריאת שמע ^ב_לבומן התפילין. נשים מניין? דכתיב (דברים עקב יא יט) ולמדתם אותם את בניכם. בניכם ולא את בנותיכם. אחר שהתמעטו נשים מלימוד תורה התמעטו מתפילין. דאת שהוא חייב בתלמוד תורה, חייב בתפילין. נשים ^ב_לגשאינן חייבות בתלמוד תורה, אינן חייבין בתפילין. התיבון  הקשו. הרי מיכל בת כושי היתה לובשת תפילין, ואשתו של יונה היתה עולה לרגלים, ^ב_לדולא מיחו בידיה חכמים? אמר רבי חזקיה רבי חזקיה° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. אשתו של יונה הושבה  החזירו אותה שלא תעלה, מיכל בת כושי, מיחו בידיה חכמים. תני, נכנס למרחץ. ^ב_להמקום שבני אדם עומדין לבושין, יש שם מקרא ותפילין, ואין צריך לומר שאילת שלום. נותן תפילין ואינו צריך לומר שלא יחלוץ. מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין, אין שם שאילת שלום ואין צריך לומר מקרא ותפילה. וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שלא יתן. מקצתן ערומין ומקצתן לבושין. יש שם שאילת שלום, ואין שם לא מקרא ולא תפילה. ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן, אבל אינו לובשן עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

26 ב_כו מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' כ"ה סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' כ"ה סעיף ט' , סמ"ג עשין כב :
[ע"ב]

27 ב_כז טור ושו"ע או"ח סי' כ"ט:

28 ב_כח מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' ל' סעיף ב':

29 ב_כט מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' ל"א סעיף א' , סמ"ג עשין כב :

30 ב_ל מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' ל' סעיף ב':

31 ב_לא מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף ב' , סמ"ג עשין י"ח :

32 ב_לב מיי' פ"א מהל' תלמוד תורה הלכה א' , טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ו סעיף ו' , סמ"ג עשין יב :

33 ב_לג מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' ל"ח סעיף ג' , סמ"ג עשין כב :

34 ב_לד טור ושו"ע או"ח סי' ל"ח סעיף ג':

35 ב_לה מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ג' , מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה כ"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' מ"ה סעיף ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ד סעיף א':

-----------------------------------דף טו

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף טו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • זהב הארץ • 

^[דף טו עמוד א] ודא מסייעא להא  וזה מסייעה למה דאמר רבי יצחק רבי יצחק° בגין על רבי יוחנן רבי יוחנן°, שכאשר יצא מהמרחץ, לא היה לובשם עד ביתו של יעקב תרמוסרה אחראי על חימום המים תרמו פירושו חום שהיה מחוץ למרחץ. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא קומוי רבי זעירא רבי זעירא°. היתה מרחץ מרחצת בימות החמה, ואינה מרחצת בימות הגשמים האם מותר בתפילין בימות הגשמים כשאינה פעילה? אמר לו, ^ב_לומרחץ ואף על פי שאינה מרחצת. ובית הכסא אף על פי שאין בו צואה. מר עוקבא אמר. ^ב_לזאהן חזירא  החזיר, בית כסא מטולטל הוה. רבי יונה רבי יונה° בעי. אהן צררה דעל גיף ימא  גושים שעל חוף הים שהם ספק צואה מהו? אמר רבי אמי אסיא רבי אמי אסיא°. הורי רבי ירמיה רבי ירמיה° מעבר ליה בפיליוס  יכסהו במטפחת ויש אומרים שיכסה פניו כדי שלא יראה ולא סמכינן עילוי. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם אבא בר ירמיה אבא בר ירמיה°. ^ב_לחאוכל בהן עם תפילין אכילת עראי, ואינו אוכל בהן אכילת קבע. ישן בהן שינת עראי, ואינו ישן בהן שינת קבע. אית תניי תני, מברך עליהם רק פעם אחת ביום. אית תניי תני, כמה פעמין. מאן דאמר מברך כמה פעמים, ניחא, מאן דאמר פעם אחת. הא ודאי אכל במשך היום והרי אסור לאכול ואינון עילוי. ואיך יתכן שדי בברכה אחת? אמר רבי זעירא רבי זעירא°. קיימא אבא בר ירמיה אבא בר ירמיה° באוכל בהן אכילת עראי. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי אבא רבי אבא°. ^ב_לטלא יכנס אדם לבית המים וספריו ותפיליו בידיו, רבי יוחנן רבי יוחנן°. כד הוה סיפרא בידיה, הוה יהיב ליה לחורן  כשהיה ספר בידו ונכנס לשרותים נתנו לאחר. כד הויין תפילוי עילוי, הוה קאים בון  כשהיו תפילין עליו היה משתין כשהם עליו. מתניתא פליגא על אבא בר ירמיה אבא בר ירמיה° דתנן. ^ב_מנכנס אדם לבית המים, וספריו ותפיליו בידו. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. קיימא אבא בר ירמיה אבא בר ירמיה°, ^ב_מא כאן שישאר שהות ביום אחר שיצא מבית הכסא ויכול ללובשן אחר שיצא. כאן בשאינו יכול ללובשן. דאי לא כן _{אם אין זמן להניחם אחר שיצא מבית הכסא} מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? בראשונה היו נותנין אותן לחביריהן, והיו נוטלין אותן ובורחין. התקינו שיהו מניחין בחורין שמחוץ לבית הכסא. וכשאירע אותו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • 

^[דף טו עמוד ב] מעשה שזונה נטלתן ובאה לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי תלמיד שלכם באתנני. שמע אותו תלמיד עלה לגג ונפל ומת. התקינו שיהא אדם נכנס והן בידו. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי זעירא רבי זעירא° והוא שיהא ביום כדי ללובשן אבל אם אין ביום כדי ללובשן אסור. דאי לא כן, מצוה לא עביד בון, למה הוא מבזי לון? מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי° אמר. מאן דעבד טבאות  מי שרוצה לנהוג הדרך טובה, ^ב_מבעושה להן כיס של טפח ונותנן על לבו, מה טעם? דכתיב (תהילים טז ח) שויתי ה' לנגדי תמיד. תמן אמרין. ^ב_מגכל שאינו כאלישע בעל כנפים לא ילבש תפילין. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי אבא בר ירמיה רבי אבא בר ירמיה°. ^ב_מדלא יכנס אדם לבית הקברות ויעשה צרכיו שם. ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר (משלי יז ה) לועג לרש חרף עושהו. דלמא  את זה מספרים. רבי חייא רובא רבי חייא רבה° ו°רבי יונתן רבי יונתן (תנא) היו מהלכין קומי ערסיה  הלכו בלויה לפני מיטתו ד°רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא רבי שמעון בר יוסי בר לקוניא, והוה °רבי יונתן רבי יונתן (תנא) מפסע על קברים. אמר ליה רבי חייא רובא רבי חייא רבה°. כדון אינון מימר  עכשיו המתים יומרו, למחר אינון גבן ואינון מעיקין לן. אמר לו, וחכמין אינון כלום? לא כן כתב (קהלת ט ה) והמתים אינם יודעים מאומה. אמר לו, לקרות את יודע. לדרוש אין את יודע (קהלת ט ה) כי החיים יודעים שימותו, אילו הצדיקים. שאפילו במיתתן קרויין חיים. והמתים אינם יודעים מאומה, אילו הרשעים. שאפילו בחייהן קרויים מתים. מניין שהרשעים אפילו בחייהן קרויים מתים? שנאמר (יחזקאל יח לב) כי לא אחפוץ במות המת. וכי המת מת? אלא אילו הרשעים שאפילו בחייהן קרויין מתים. ומניין שהצדיקים אפילו במיתתן קרויין חיים? דכתיב (דברים וזאת הברכה לד ד) ויאמר אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר. מה תלמוד לומר לאמר? אמר לו. לך ואמור לאבות, כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם. תפילין שעירב את האותיות _{שאות התחברה לאות סמוכה}. אית תניי תני כשר. ואית תניי תני ^ב_מהפסול. רבי אידי ברבי שמעון רבי אידי ברבי שמעון°, שאמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מן דאמר כשר, בשהתחברו מלמטן. מן דאמר פסול מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו _{שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה או מלמטה} אך אם החיבור היה באמצע אות, כגון ארצך _{שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’} צריכה יש מקום לספק. תפארתך צריכה יש מקום לספק. אמר רבי אידי ברבי שמעון רבי אידי ברבי שמעון° בשם רבי ייסה רבי אסי°. ^ב_מולא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל. מה טעם? אמר רבי אבא בריה דרב פפי רבי אבא בריה דרב פפי°. דכתיב (תהילים קל א) ממעמקים קראתיך ה'. אמר רב אידי ברבי שמעון רב אידי ברבי שמעון° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ב_מזלא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו. מה טעם? דכתיב (עמוס ד', י"ב) הכון לקראת אלהיך ישראל. אמר רבי אלכסנדרי רבי אלכסנדרי°. מאי דכתיב (קהלת ד יז) שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר, בדקים. אבל בגסים, ^ב_מחאם יכול לסבול יסבול. רבי יעקב בר אביי רבי יעקב בר אביי° אמר בשם רבי אחא רבי אחא°. שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים ביום המות, שתהא טהור ונקי. אמר רבי אבא רבי אבא° כתיב (משלי ה יח) יהי מקורך ברוך. יהי מקראך לקבר ברוך. שתהיה בלא חטא. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° כתיב (קהלת ג ב) עת ללדת ועת למות. אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי, כך בשעת מיתתו יהא נקי.
ירושלמי ברכות ב ד

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ד

מתני’: הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו ^ב_מטיצא. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר לא יצא. קרא ולא דיקדק באותיותיה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר ^ב_ניצא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר לא יצא. ^ב_נאהקורא למפרע

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

36 ב_לו מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' פ"ג סעיף א':

37 ב_לז מיי' פ"ג מהל' קריאת שמע הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' ע"ו סעיף ג':

38 ב_לח מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' מ' סעיף ח' , סמ"ג עשין כב :

39 ב_לט מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ז , מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ט , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף ו' , סמ"ג עשין כב :

40 ב_מ מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ז , מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ט , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף ו' , סמ"ג עשין כב :

41 ב_מא מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ז , מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ט , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף ו' , סמ"ג עשין כב :

[ע"ב]
42 ב_מב מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ז , מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה י"ט , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ג סעיף ו' , סמ"ג עשין כב :

43 ב_מג מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' ל"ז סעיף ב' , סמ"ג עשין כב :

44 ב_מד מיי' פי"ד מהל' אבל הלכה י"ג , טור ושו"ע יו"ד סי' שס"ח סעיף א' , סמ"ג עשין ב :

45 ב_מה טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף י"ח:

46 ב_מו מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

47 ב_מז מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

48 ב_מח מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

49 ב_מט מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ב סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ב סעיף ג' , סמ"ג עשין י"ח :

50 ב_נ מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ב סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ב סעיף ג' , סמ"ג עשין י"ח :

51 ב_נא מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ד סעיף א' , סמ"ג עשין י"ח :

-----------------------------------דף טז

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף טז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • 

^[דף טז עמוד א] לא יצא. ^ב_נבקרא וטעה יחזור למקום שטעה:

גמ’: רב רב (אמורא)° אמר הלכה כדברי שניהן להקל. פשיטא. דאי לא כן מה אנן אמרין? הרי סתמה ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא הלכה כסתמא, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ומה צריכה רב רב (אמורא)° למימר הלכה כדברי שניהן להקל ? אלא בגין דהוא שמע דתני לה רבי חייא רבי חייא רבה° את מה ששנינו בסתם בשם °רבי מאיר רבי מאיר. דתניא הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר לא יצא. יכולנו לחשוב שזו מחלוקת °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא והלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. לפום כן צריך למימרא, הלכה כדברי שניהן להקל. תני. נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא. למי נצרכה? ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, היידין  איזה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? הדא דתנינן, הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא. ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר לא יצא. קא משמע לן שרק בקריאת שמע לא יצא אבל בתפילה יצא. תמן תנינן הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן. אמר רב מתנה רב מתנא°, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. הוינן סברין מימר  חשבנו לומר במה פליגין רבנן ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? בקרית שמע, דכתיב בה שמע. ^ב_נגהא שאר כל המצות לא. מן מה דתנינן הכל כשרים לקרא מגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן. ואמר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • 

^[דף טז עמוד ב] רב מתנה רב מתנא° דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° היא. שמע מינא, הוא הדין בשאר כל המצות. מאי טעמא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? דכתיב (שמות בשלח טו כו) והאזנת למצותיו. ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. אמר רב חסדא רב חסדא°. אין הכרח לאמר שהמשנה כדעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. אפשר להעמיד את המשנה כרבנן שחולקים על °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ולאמר שמודים רבנן שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. אי נמי להעמיד שמדובר בחרש שאינו מדבר ואינו שומע. ואף שפשיטא שאינו מוציא, שהרי אינו מדבר. לית כאן חרש. שלא היה צריך להיכתב, ורק השגרת לשון כיוון שהוזכרו שוטה וקטן הוזכר אף חרש. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מסתברא דיודה רב חסדא רב חסדא° דהא דתנן בתרומה, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. דתנן, חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. ואם תרם, תרומתו תרומה. ואכן אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° בשם רב חסדא רב חסדא°, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. ובדיעבד תרומתו תרומה, שברכות אינן מעכבות. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. על כרחיך איתמר דהיא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, דלרבנן אפילו לכתחילה יצא. דתנינן חמשייתא קדמייתא דתנן, חמשה לא יתרומו, ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש שאינו שומע ואינו מדבר, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, ועובד כוכבים שתרם את של ישראל, ולא תניתא  לא נשנה עמהן חרש המדבר ואנו שומע. וכי תימא משום שכל אלו אף בדיעבד אין תרומתן תרומה. ולכן חרש המדבר ואינו שומע לא נימנה עימהן לפי שבדיעבד תרומתו תרומה. והא תנינן חמשה אחרנייתא, דתנן חמשה לא יתרומו, ואם תרמו תרומתן תרומה. האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי. ולא תניתה  ולא נשנה אף עמהן. מכאן שלרבנן אפילו לכתחילה תורם. הוי סופך מימר, הא דתנן, חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה, ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא. ומודה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שבדיעבד יצא. תנן, קרא ולא דיקדק באותיותיה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר יצא, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר לא יצא. ^ב_נדאלו צריך דיקדוק. על לבבך, על לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, הכנף פתיל, אתכם מארץ. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° בשם רב אחא רב אחא°. ^ב_נהאשר נשבע ה' צריך להדגיש את האות ע’. אמר רבי שמואל בר חנינא רבי שמואל בר חנינא° בשם רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°. צריך שיאמר יוצר אור ובורא חושך כדי שיזכיר מידת לילה ביום, ולא יאמר יוצר אור ובורא נוגה. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בשם רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°. צריך שיאמר באמת ויציב שם שרו, ולא יאמר שם הללו לך. רבי לוי רבי לוי° ורבי אבדימא דחיפה רבי אבדימא דחיפה° אמרו בשם לוי בר סיסי לוי בר סיסי°, ^ב_נוצריך להתיז _{להדגיש את האות ז’} בלמען תזכרו. אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רב חסדא רב חסדא°, צריך להתיז _{להדגיש את האות ס’} בכי לעולם חסדו. תני, ^ב_נזאין מעבירין לפני התיבה, לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין _{אנשי חיפה טבריה וטבעון}, מפני שהן עושין היהין חיתין, ועיינין אלפין. אם היה לשונו ערוך _{שיודע לבטא נכון} מותר: פיסקא. הקורא למפרע לא יצא. מאי טעמא? רבי יונה רבי יונה°אמר. תנא רב נחמן בר אדא רב נחמן בר אדא°. ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר, תנא נחמן סבא נחמן סבא°. והיו, כדרך הוייתן יהיו. תני, ^ב_נחאף בהלל ובקריאת המגילה כן. ניחא ^ב_נטבקריאת המגילה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

52 ב_נב מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ד סעיף ב' , סמ"ג עשין י"ח :

53 ב_נג מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ה סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ג' , סמ"ג עשין כז :
[ע"ב]

54 ב_נד מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף כ' , סמ"ג עשין י"ח :

55 ב_נה טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף ט"ז:

56 ב_נו מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"א סעיף י"ז , סמ"ג עשין י"ח :

57 ב_נז מיי' פ"ח מהל' תפילה הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' נ"ג סעיף י"ב , סמ"ג עשין יט :

58 ב_נח מיי' פ"ג מהל' מגילה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ב סעיף ו':

59 ב_נט מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ו' , סמ"ג עשין ד :

-----------------------------------דף יז

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • 

^[דף יז עמוד א] דכתיב בה (אסתר ט כז) ככתבם. ברם בהלילא מנלן? בגין דכתיב (תהילים קיג ג) ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. שהגאולה היא זריחת שמש לישראל וכמו שזריחת השמש היא בסדר קבוע כך גאולתם של ישראל יש לה סדר קבוע. איך את שמע מינה שצריך לקרא את ההלל לפי הסדר? אמר רבי אבון רבי אבין°. עוד היא _הגאולה אמורה על הסדר בפרשיות (תהילים קיד א) בצאת ישראל ממצרים, לשעבר. (תהילים קטו א) לא לנו ה' לא לנו, לדורות הללו. (תהילים קטז א) אהבתי כי ישמע ה' את קולי, לימות המשיח (תהילים קיח כז) אסרו חג בעבותים, לימות גוג ומגוג. (תהילים קיח כח) אלי אתה ואודך, לעתיד לבוא. אמר רב אחא רב אחא° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. אף מי שהתקין את התפילה, על הסדר התקינה. והקורא למפרע לא יצא. שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות, שבחו של מקום. והאמצעיות צרכן של בריות. וכל בקשה תלויה בקדמתה. חננו דיעה. אחר שחננתנו דעה, רצה תשובתינו. רצית תשובתינו, סלח לנו. סלחת לנו, גאלינו. גאלתנו, רפא חליינו. ריפית חליינו, ברך שנותינו. בירכת שנותינו, קבצינו. קיבצתנו, שופטינו בצדק. שפטתנו בצדק, הכנע קמינו. הכנעת קמינו, צדקינו במשפט. צידקתנו, בנה ביתך. _{ואת צמח דוד עבדך היו כוללים עימה כדי שיהיו שמונה עשרה ברכות אחר שהוסיפו את בירכת למלשינים}, ושמע עתירתינו, ורצינו בתוכו. וכי לא היה צריך לאמר בסדר שונה. בנה ביתך ורצינו בתוכו ושמע עתירתינו? אלא כמה דאישתעי קרייא  כמו הסדר שמופיע בפסוק, כן אשתעייא מתניתא דכתיב (ישעיהו נו ז) והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי, עולתיהם וזבכיהם לרצון על מזבחי. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° ^ב_סמאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את התפילה הזאת. ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת? על שם (ישעיהו כט כג) והקדישו את קדוש יעקב. מה כתיב בתריה? (ישעיהו כט כד) וידעו תועי רוח בינה. דיעה לתשובה דכתיב (ישעיהו ו י) השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד ולבבו יבין ושב. תשובה לסליחה דכתיב (ישעיהו נה ז) וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. סליחה לגאולה דכתיב (תהילים קג ג) הסולח לכל עווניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי. ויאמר רופא חולים קדם לגאולה כמו בפסוק? אמר רב אחא רב אחא°. מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. מניין? אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רב אחא רב אחא° דכתיב (תהילים קכו א) שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון, שירה שביעית היא. להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה. על שם (מלאכי ב ה ) בריתי היתה אתו החיים והשלום. אמר רבי אלכסנדרי רבי אלכסנדרי° מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד הקול התשיעי שנאמר (תהילים כט ה) קול ה' שובר ארזים. שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים שהגשם מוזיל את התבואה. אמר רבי לוי רבי לוי° בשם רבי אחא רבי אחא° בר חנינא. מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם מה שנאמר (יחזקאל לו ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו, ופריכם תשאו, לעמי ישראל, למה? כי קרבו לבוא. נתקבצו הגליות והדין נעשה, הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה. כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים דכתיב (הושע ג ה) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם. רבנן אמרי. אהן מלכא משיחא אם מין חייא הוא  מלך המשיח אם מהחיים הוא, דוד שמיה. אם מן דמכייא הוא  אם מהמתים הוא שיקום לתחיה, דוד הוא. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°. אנא אמרית טעמא דכתיב (תהילים יח נא) מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, צמח שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבו רבי יודן בריה דרבי אייבו° אמר, מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו חנינה בריה דרבי אבהו°. ולא פליגי. חושבניה דהדין בגמטריא, כחושבניה דהדין. הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו. דאמר רבי יודן בריה דרבי אייבו רבי יודן בריה דרבי אייבו°. עובדא הוה בחד יהודאי דהוה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • 

^[דף יז עמוד ב] קאים רדי  שהיה חורש. געת תורתיה קומוי. עבר חד ערביי ושמע קלה. אמר לו, בר יודאי בר יודאי. שרי תורך ושרי קנקנך התר את השור והמחרשה, דהא חריב בית מוקדשא. געת זמן תניינות  געתה פעם שניה. אמר לו, בר יודאי בר יודאי, קטור תוריך וקטור קנקניך חזור ורתום את הפרה למחרשה, דהא יליד מלכא משיחא. אמר לו, מה שמיה? אמר לו מנחם. ומה שמיה דאבוי? אמר לו חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. מהיכן הוא? אמר לו מן בירת מלכא דבית לחם יהודה. אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי  מכר את הפרה ואת המחרשה ואיתעביד זבין נעשה מוכר לבדין למיינוקא. והוה עייל קרייה  נכנס לכפר, ונפקא קרייה  ויוצא מכפר. עד דעל לההוא קרתא  עד שהגיע לאותו כפר. והויין כל נשייא זבנן  והיו כל הנשים קונות, ואימה דמנחם לא זבנה. שמע קלן דנשייא אמרין. אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך  בואי קני לבנך. אמרה, בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל אני רוצה לחנוק את שונאי ישראל {{{2}}}. דביומא דאיתיליד, איחרוב בית מוקדשא. אמר לו רחיציא  מאמינים אנן, דברגליה חריב וברגליה מתבניי. אמרה ליה, לית לי פריטין  אין לי כסף. אמר לו לא איכפת לי, איתיי זובנין ליה  בואי קני לו. אין לית קומך יומא דין, בתר יומין אנא אתי ונסיב  אם אין לך כעת, פעם הבא תשלמי לי. בתר יומין עאל לההיא קרתא. אמר לה, מהו מיינוקא עביד? אמרה ליה, מן שעתא דחמיתני  משעה שראיתה אותי, אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי  באה רוח סערה וחטפה אותו מידי אמר רבי בון רבי אבין° בון. מה לנו ללמוד מן הערבי הזה שביום החורבן נולד המשיח? ולא מקרא מלא הוא דכתיב (ישעיהו י לד) והלבנון באדיר יפול. מה כתיב בתריה? (ישעיהו יא א) ויצא חוטר מגזע ישי. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°. מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה? כנגד האזכרה החמש עשרה (תהילים כט י) ה' למבול ישב. שהתפילה מונעת את הפורענות מלבוא לעולם. מפני מה קדמה עבודה להודייה? דכתיב (תהילים נ כג) זובח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים. קדם זובח תודה, ואחר כך יכבדני. וחותם בשלום, שכל הברכות חותמיהן שלום. אמר °רבי שמעון בן חלפתא רבי שמעון בן חלפתא. אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום. ומה טעם? דכתיב (תהילים כט יא) ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום. ^ב_סאקרא וטעה, יחזור למקום שטעה. טעה בין וכתבתם של פרשה הראשונה לשנייה, חוזר לוכתבתם הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה, יחזור למקום הברור לו. דלמא  את זה מספרים. רבי חייא רבי חייא רבה° רבי יסא רבי אסי° ורבי אמי רבי אמי° סלקון מיעבד גנוניה  הלכו להכין את החופה דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. שמעון קליה דרבי יוחנן רבי יוחנן° שיושב ודורש. אמרין, אי מחדית מילה  אם יחדש דבר, מן נחית  מי ילך שמע לה מיניה? אמרין וייחות רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון, כן אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. קרא ומצא עצמו בלמען, חזקה כוין. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רב אחא רובא רב אחא רובא°, נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה, חזקה כוין. רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. נתפלל ולא כוין לבו. אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו, יתפלל. ואם לאו, אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא רבי חייא רבה°. אנא מן יומי לא כוונית. אלא חד זמן בעי מכוונה  פעם אחת רציתי לכוון, והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי,ארקבסה אי ריש גלותא  ובמקום לחשוב על התפילה הרהרתי בליבי מי נכנס ראשון למלך השר או ראש הגולה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר אנא מנית אפרוחיא  ספרתי אפרוחים. רבי אבון בר חייא רבי אבון בר חייא° אמר, אנא מנית דימוסיא  ספרתי שורות לבנים. אמר רבי מתניה רבי מתניה°, אנא מחזק טיבו  אני מחזיק טובה לראשי. דכד הוה מטי מודים, הוא כרע מגרמיה  כשמגיע זמן מודים הוא כורע מעצמו.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

60 ב_ס מיי' פ"א מהל' תפילה הלכה ד' , טור או"ח סי' קיב, טור או"ח סי' קיג, סמ"ג עשין יט :
[ע"ב]

61 ב_סא מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ג , מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ד סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ד סעיף ג' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ד סעיף ד' , סמ"ג עשין י"ח :

-----------------------------------דף יח

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יח

תלמוד ירושלמי (וילנא), מסכת ברכות, פרק שני הלכה ה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • זהב הארץ • 

^[דף יח עמוד א] מתני’: ^ב_סבהאומנים קורין בראש האילן או בראש הנדבך, מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה:

גמ’: .כיני מתניתה.  כך כוונת המשנה הפועלים קורין בראש האילן, והאומנין בראש הנדבך. ותני כן. ^ב_סג הפועלים קורין בראש האילן, ומתפללים בראש הזית ובראש התאנה. הא בשאר כל האילנות, יורד ומתפלל למטן. ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן. ולמה בראש הזית ובראש התאינה התירו? רבי אבא רבי אבא° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי° תרויהון  שניהם אמרין, מפני שטרחותן לעלות ולרדת מרובה. תני. ^ב_סדהכתף, אף על פי שמשאו על כתיפו, הרי זה קורא את שמע. אבל לא יתחיל, לא בשעה שהוא פורק, ולא בשעה שהוא טוען, מפני שאין לבו מיושב. בין כך ובין כך, אל יתפלל עד שעה שיפרוק. ואם היה עליו משאוי של עד ארבעת קבין מותר. אמר °רבי יונתן רבי יונתן (תנא), והוא ששיקל. מהו ששיקל? תרין חלקין מהמשא לחורויי וחד לקומויי. תני ^ב_סהלא יהא מרמז בעיניו וקורא. תני. ^ב_סוהפועלין שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית. הרי אילו מברכין ברכה ראשונה, וכוללין של ירושלים ושל ארץ וחותמין בשל ארץ. אבל אם היו עושין עמו בסעודתן, או שהיה בעל הבית אוכל עמהן, הרי אילו מברכין ד' ברכות. אמר רבי מנא רבי מנא°. זאת אומרת, ^ב_סזשאסור לעשות מלאכה בשעה שמברך. דאי לא כן, אנן אמרין יעשה מלאכה ויברך שלוש ברכות. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° בשם רב חונה רב הונא°. לא יעמוד אדם ויתפלל ^ב_סחומטבע בידו. ואם היה המטבע מונח, לפניו אסור לאחריו מותר. רבי יסא רבי אסי° היה צוררן ותופשן בידו, דאז דעתו מיושבת שלא חושש שיפלו. וכן למידת הדין. שהמפקיד כסף אצל חברו צריך לשמרם צרורים בידו. אמר רבי יצחק רבי יצחק°. מדכתיב וצרת הכסף בידך. ^ב_סטובלבד בידך. רבי יוסי בר אבון רבי יוסי ברבי בון° הורי לרבי הלל רבי הלל° חתניה כן. רבי חזקיה רבי חזקיה° ורבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° הוו יתבין בחד אתר  ישבו במקום אחד, והוה גבי רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° פריטין  מטבעות. אתת ענתא דצלותא  הגיעה זמן התפילה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • 

^[דף יח עמוד ב] ושרתון ויהבון לשמעיה  התיר את הארנק ונתן לשמש דרבי חזקיה רבי חזקיה°. שהחמיר על עצמו שלא להחזיקן בידו בזמן התפילה. קטר פורתיה _{קשר את בגדו} לפורתיה דשמעיה דרבי חזקיה חזקיה בן רבי חייא° _{כדי שלא יברח לו}. ושרתון וערק _{השמש התיר את הקשר וברח עם הכסף}. אמר לו רבי חזקיה רבי חזקיה° ומה בידך? כיוון שהתירו חכמים לא היה לך להחמיר. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אף מי שהיו מי חטאת על כתיפו, הרי זה קורא את שמע ומתפלל. אמר רב חונא רב הונא° הדא אמרה, קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. שאם היה צריך כוונה היו המים נפסלים בהסח הדעת. אמר רב מנא רב מנא°. קשייתה קומי רבי פינחס רבי פינחס°. ואפילו תימר קרית שמע אינה צריכה כוונה. הרי תפילה צריכה כוונה. ואיך לא נפסלו המים בהסח הדעת? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. קיימתיה כיי דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורין דבר תורה. שמדאוריתא עשית מלאכה פוסלת רק בשאיבה, שהיא תחילת עבודת המים. אבל סוף המלאכה _הנשיאה זה רק חומרה דרבנן, והם הקלו שיכול להתפלל ולקרא קריאת שמע.

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ו

מתני’: ^ב_עחתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מעשה ב°רבן גמליאל רבן גמליאל שנשא וקרא לילה הראשון. אמרו לו תלמידיו. לימדתנו רבינו שחתן פטור? אמר להם, איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת:

גמ’: תנן, חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס רבי אלעזר בן אנטיגנוס° בשם רבי אליעזר בי רבי ינאי רבי אליעזר בי רבי ינאי°. זאת אומרת ^ב_עאשמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. אפילו תימא אסור. תיפתר באלמנה שאינו עושה חבורה. אמר לו, והא תנינן נותנין לה ^ב_עבארבעה לילות. אית לך למימר ארבעה לילות באלמנה? הרי אלמנה מותרת לו כל זמן שהיא טהורה. אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי°. קשייתה קומי

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

62 ב_סב מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' ס"ג סעיף ח' , סמ"ג עשין י"ח :

63 ב_סג מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף ג':

64 ב_סד טור ושו"ע או"ח סי' ס"ג סעיף ט':

65 ב_סה מיי' פ"ב מהל' קריאת שמע הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף ו':

66 ב_סו מיי' פ ב' מהל' ברכות הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"א סעיף א' , סמ"ג עשין כז :

67 ב_סז טור ושו"ע או"ח סי' קפ"ג סעיף י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' קצ"א סעיף ג':

68 ב_סח מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' צ"ו סעיף א' , סמ"ג עשין יט :

69 ב_סט מיי' פ"ד מהל' שאלה הלכה ו' , טור ושו"ע חו"מ סי' רצ"א סעיף כ' , סמ"ג עשין מח :
[ע"ב]

70 ב_ע מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף ג' , סמ"ג עשין י"ח :

71 ב_עא מיי' פ"ל מהל' שבת הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' ר"פ סעיף ב' , טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ג סעיף א' סמ"ג לאוין סה , סמ"ג עשין מח :

72 ב_עב מיי' פ"ה מהל' איסורי ביאה הלכה י"ט:

-----------------------------------דף יט

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף יט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • 

^[דף יט עמוד א]

רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. למה הסתפקתה האם מותר לבעול בתולה בשבת ולכן רציתה להעמיד את המשנה באלמנה? וכי מה בינה לבין ^ב_עגשובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? אמר לו, אתה מקשה מהרישא, אמור דבתרה _{סוף המשנה} ששם נאמר, ^ב_עדובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי. וכאן שמתכוין לעשותה בעולה, כמי שמתכוין לעשותה כלי. רב יצחק בר רב משרשיא רב יצחק בר רב משרשיא° בעי. מה בינה ^ב_עהלמפיס מורסא בשבת? אמר לו, ואמור דבתרה _{סוף המשנה} ששם נאמר. ^ב_עוובלבד שלא יתכוין לעשותה פה אף כאן כיוון שמתכוין לעשותה בעולה. כמי שהוא מתכוין לעשותה פה. תני, לא יבעול אדם בעילה לכתחילה בשבת, מפני שהוא עושה חבורה. ואחרים מתירין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון רבי יוסי ברבי בון°. טעמון דאחרים דלמלאכתו הוא מתכוין ומאיליה נעשה חבורה. אסי רבי אסי° אמר אסור. בנימן גנזכייה בנימן גנזכייה° נפק ואמר משמיה דרב רב (אמורא)°, מותר. שמע שמואל שמואל (אמורא)° ואיקפד עילוי ומית. וקרי עלה, ברוך שנגפו. ועל רב רב (אמורא)° קרא את הפסוק(משלי יב כא) לא יאונה לצדיק כל און. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה  כל ההלכות שנאמרו בתחילת הפרק האחרון במסכת נידה בדין תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות שנותנים לה עד שתחיה המכה. ובהגיעה זמנה לראות נותנים לה ארבע לילות. להלכה, אבל ^ב_עזלא למעשה. שלמעשה בועל בעילת מצווה ופורש. רבי ינאי רבי ינאי° ערק ^ב_עחאפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות. שבעל בעילת מצוה ופרש בעון קומוי רבי יוחנן רבי יוחנן°, מהו לבעול בעילה שנייה? אמרין, לתלות בדם המכה בבעילה ראשונה לא הורו. שהרי אמרו בועל בעילת מצווה ופורש, שחששו שמא דם נידה מעורב בדם בתולים. ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא? מה צריכה לה  במה הוא הסתפק, בשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. _{שמדאוריתא אשה שראתה פעם ראשונה הרי היא נידה ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה קדם בין השמשות של יום השביעי עושה הפסק טהרה וטובלת בלילה והיא טהורה לבעלה מיד ולמחרת אחר צאת הכוכבים היא טהורה גם לטהרות. ראתה בתוך אחד עשר ימים שאחר שבעת ימי הנידה, הם הנקראים ימי זיבה והם לא עת נידתה לפי שלא אמורה לראות בהם. ומטמא בימים ולא בראיות ואפילו ראתה כל היום אינו נחשב אלא כראיה אחת. וכך דינה. ראתה יום אחד הרי היא שומרת יום כנגד יום. שאותו יום שראתה היא טמאה למחרת אחר הזריחה היא טובלת ואסורה לשמש שמא תראה ותסתור. ראתה שתי ימים הרי היא שומרת יום כנגד יום ויום ולמחרת אחר הנץ החמה טובלת ואסורה לשמש שמא תראה ותסתור. ראתה שלושה ימים הרי היא זבה גדולה וצריכה לספור שבעה נקיים. וטובלת ביום השבעי ובערב היא טהורה. ומביאה קרבן ביום השמיני. שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. להתיר לה כניסה למקדש אכילת קדשים. ואינה צריכה לטבול במעיין.} והשאלה היתה למאן דאמר שאסור לבעול בתחילה בשבת. האם לדעתו מותר לבעול בעילה שנייה בשבת אחר הפסק טהרה, או שחוששים שמא הפתח עדין סגור? אמר רבי אבהו רבי אבהו°, שושביניה דרבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° הוינא, ושאלית לרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מהו לבעול בעילה שנייה, ושרא ליה. דהוא סבר כהדא דשמואל שמואל (אמורא)°. דשמואל שמואל (אמורא)° אמר פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפילו משרת צרורות. אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)° שושביניה דרבי שמואל קפודקיה רבי שמואל קפודקיה° הוינא. שאילית לרבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° ושרע מיניה  נמנע ולא רצה לענות. שאילית לרבי שמואל בר יצחק רב שמואל בר יצחק°, אמר לו. מעתה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים? שאם תאסור ביאה שניה בשבת, סימן שאתה סובר שהפתח סגור והדם הוא דם בתולים. אם כך ביאה שניה תעשה כביאה ראשונה, וגם בביאה שלישית תחשוש, ואין לדבר סוף. תני. כלה משנבעלה, מחזיקין אותה כנדה ואסורה לביתה כל שבעה, ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה, דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, מאי טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ז

מתני’: רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו. לימדתנו רבינו ^ב_עטשאבל אסור לרחוץ? אמר להן, איני כשאר כל אדם, איסטניס אני:

גמ’: מאן תנא ^ב_פאבל אסור ברחיצה כל שבעה? °רבי נתן רבי נתן. רבי אמי רבי אמי° הוה ליה עובדא _אבלות, ושאל לרבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° והורי ליה כל שבעה כ°רבי נתן רבי נתן. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° הוה ליה עובדא _אבלות. ושלח לרבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן°. על גבי רב אחא רב אחא°. אמר לו, לא כן אלפך  לא לימד אותך רבי דרבי אמי רבי אמי° הוה ליה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • 

^[דף יט עמוד ב] עובדא _אבלות. ושאל לריש לקיש ריש לקיש°, והורי ליה כ°רבי נתן רבי נתן שאסור ברחיצה כל שבעה. אמר לו דילמא תרין עובדין אינון  האם היו שני מקרים? אנן אמרין ליה על דרבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° ואתון אמרין ליה על דריש לקיש ריש לקיש°. ועוד ראיה שאסור מן הדא. רבי חמא אבוי דרבי אושעיא רבי חמא אבוי דרבי אושעיא° הוה ליה עובדא אבלות, שאל לרבנן ואסרון. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי איילן רבנן? רבנן דהכא שבגליל או רבני הדרום. אין תימר רבנן דהכא ניחא. אין תימר רבנן דרומיא, רברבייא קומוי  גדולים לפניו והוא שאל לזעירייא  לקטנים? ועוד אין תימר רבנן דרומייא. הרי אינון שריין, ואינון אסרין  הם פוסקים שמותר והם אסרו לו? דתני. ^ב_פאמקום שנהגו _{האבלים שעסקו בקבורה} להרחיץ אחר המיטה, מרחיצין. ובדרום מרחיצין. אמר רבי יוסי בי רבי אבון רבי יוסי ברבי בון°. מאי טעמא דמי שהוא מתיר את הרחיצה כל שבעה? מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתייה שאי אפשר בלעדיה לרגיל בה. ואף למי שאוסר, הדא דתימר ברחיצה של תענוג. ^ב_פבאבל ברחיצה שאינה של תענוג מותר. כהדא, דשמואל בר אבא שמואל בר אבא° עלו בו חטטין. אתון  באו שיילון לרבי יסא רבי אסי° מהו דיסחי  שירחץ? אמר לון יסחי  ירחץ. במה אנן קימין? אי בשיש בו סכנה. פשיטא, אין בעי ^ב_פגאפילו בתשעה באב, אין בעי ^ב_פדאפילו ביום הכפורים. אלא בשאין בו סכנה. הדא אמרה שרחיצה שאין בה תענוג מותר. רבי יוסי ברבי חנינא רבי יוסי בר חנינא°, ראו אותו טובל בימי אבלו. ולא ידעינן אם לקירוי ואם להקר גופו, וסבר שאין רחיצת צונן רחיצה. הורי רבי אבא רבי אבא° כהך תניא, שבמקום שנהגו מותר. הורי רב אחא רב אחא° בבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו, ^ב_פהשמותר להרחיצן במים. תני. ^ב_פואבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך, מותרין בנעילת הסנדל. לכשיבואו אל העיר יחלוצו. וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור. תני. במקום שנהגו לשאול אבילים בשבת, שואלין. ובדרום שואלין. רבי הושעיא רובא רבי הושעיא רובא° אזל לחד אתר  הלך למקום אחד וחזא אביליא בשובתא ושאיל בון  ראה אבלים בשבת ושאל בשלומם. אמר לון, אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. °רבי יוסי בי רבי חלפתא רבי יוסי בן חלפתא משבח בד°רבי מאיר רבי מאיר קומי ציפוראי  לפני אנשי ציפורי. אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע. חד זמן חמא אבילייא בשובתא, ושאל בון. אמרו לו, זה דאת מתני שבחיה? אמר לון, מה עיסקיה? אמרו לו, חמא  ראה אבילייא בשובתא ושאל בון. אמר לון, בעי אתון מידע מהו חיליה  רוצים לדעת מה כוחו? בא להודיעכם שאין אבלות בשבת. כהדא דכתיב (משלי י כב) ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה. ברכת ה' היא תעשיר, זו ברכת שבת. ולא יוסיף עצב עמה. _עצב זו אבילות. כמה דתימא (שמואל ב יט ג) נעצב המלך על בנו:

ירושלמי ברכות, פרק ב, הלכה ח

מתני’: וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומין. אמרו לו, לא לימדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים? אמר להם, אין טבי עבדי כשאר העבדים. כשר היה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

73 ב_עג מיי' פכ"ג מהל' שבת הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף א' סמ"ג לאוין סה :

74 ב_עד מיי' פכ"ג מהל' שבת הלכה ב' , טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף א' סמ"ג לאוין סה :

75 ב_עה מיי' פ"י מהל' שבת הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף כ"ח סמ"ג לאוין סה :

76 ב_עו מיי' פ"י מהל' שבת הלכה י"ז , טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ח סעיף כ"ח סמ"ג לאוין סה :

77 ב_עז מיי' פי"א מהל' איסורי ביאה הלכה ח' , טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ג סמ"ג לאוין קיא :

78 ב_עח מיי' פי"א מהל' איסורי ביאה הלכה ח' , טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ג סמ"ג לאוין קיא :

79 ב_עט מיי' פ"ה מהל' אבל הלכה א' , טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"א סעיף א' , סמ"ג עשין ב :

80 ב_פ מיי' פ"ה מהל' אבל הלכה א' , טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"א סעיף א' , סמ"ג עשין ב :

[ע"ב]
81 ב_פא טור יורה דעה סי' שפא:

82 ב_פב טור יורה דעה סי' שפא:

83 ב_פג מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ג' , מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ג סעיף א' סמ"ג לאוין סט , סמ"ג עשין לב :

84 ב_פד מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ג' , מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ג סעיף א' סמ"ג לאוין סט , סמ"ג עשין לב :

85 ב_פה מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ג' , מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ג סעיף א' סמ"ג לאוין סט , סמ"ג עשין לב :

86 ב_פו מיי' פ"ה מהל' אבל הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף י"ז , טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"ב סעיף ד':

-----------------------------------דף כ

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כ

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • 

^[דף כ עמוד א]

גמ’: תנן, שאין מקבלין תנחומין על העבדים. הא בני חורים אחרים אף שאינם קרוביו מקבלין תנחומין עליהן? כיני מתנייתה. אין עבד מקבל תנחומין על העבדים הקרובים שלו. תני, מעשה שמתה שפחתו של °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, ונכנסו תלמידיו לנחמו ולא קיבל. נכנס מפניהם לחצר, ונכנסו אחריו. לבית, ונכנסו אחריו. אמר להן. כמדומה הייתי שאתם נכוין בפושרין ורואה אני שאי אתם נכוין אפילו ברותחין. והלא אמרו, ^ב_פזאין מקבלין תנחומין על העבדים מפני שהעבדים כבהמה. ועוד קל וחומר. אם על בני חורין אחרים שאינם קרוביו אין מקבלין תנחומין, כל שכן על העבדים. אלא מי שמת עבדו או בהמתו אומר לו, ^ב_פחהמקום ימלא חסרונך. כד דמך  כשמת רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא רבי חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא°, קביל ריש לקיש ריש לקיש° תנחומים עילוי, דהוה רביה. דתלמידיה דבר נשא, חביב עליה כבריה. עאל ואיפטר עילוי _דרש מאי דכתיב (שיר השירים ו ב) דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים? לא צורכה, אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנו.ולמה נאמר בלשון רבים? דודי זה הקדוש ברוך הוא. ירד לגנו זה העולם. לערוגת הבושם אילו ישראל. לרעות בגנים אילו אומות העולם. וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן. משלו משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו ביותר. מה עשה המלך? נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו, היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו, היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם, ומביאו ומדבקו לישראל, כגון יתרו ורחב. ובשעה שהן מכעיסין אותו, היה מסלק הצדיקים שביניהן. דלמא  את זה מספרים. רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° וחבורתיה. ואית דאמרין  ויש אומרים °רבי יוסי בי רבי חלפתא רבי יוסי בן חלפתא וחבורתיה. ואית דאמרין °רבי עקיבה רבי עקיבא וחבורתיה. הוו יתבין לעיי באוריתא  ישבו ועסקו בתורה תחות הדא תאינה, והוה מרא דתאינתא קריץ  והיה בעל התאנה משכים ולקיט לה בכל יום. אמרין שמא הוא חושדינו, נחליף את מקומינו. למחר אתיא מרה דתאינתא גבון, אמר לון מריי  למחרת בא בעל התאנה אלהם ואמר להם אדונים. אף חדא מצוה דהויתן נהיגין ועבדין עמי מנעתונה מיני. אמרון ליה, אמרין, דלמא דאחשד לן. אמר, בצפרא דאתי  בבקר שיבא אנא מודעא יתהון למה נהגתי כך, למחרת בבקר לא לקט, זרחה עליו החמה והתליעו תאינותיו. באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט והוא לוקטה. כך הקדוש ברוך הוא יודע אימתי עונתן של צדיקים לסלק מן העולם, והוא מסלקן. כד דמך  כשמת רבי בון בר רבי חייא רבי בון בר רבי חייא°, על רבי זעירא רבי זעירא° ואפטר דרש עילוי. מאי דכתיב (קהלת ה יא) מתוקה שנת העובד אם מעט אם הרבה יאכל. ישן אין כתיב כאן, אלא אם מעט אם הרבה יאכל. למה היה רבי בון ברבי חייא רבי בון ברבי חייא° דומה? למלך ששכר פועלים הרבה. והיה שם פועל אחד שהיה חרוץ, והיה משתכר המלך במלאכתו יותר מדאי. מה עשה המלך? נטלו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. לעיתותי ערב, באו אותם פועלים ליטול שכרן, ונתן לו שכרו עמהן משלם. והיו הפועלים מתרעמין ואומרים. אנו יגענו כל היום. וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם? אמר להן המלך. יגע זה לשתי שעות, יותר ממה שלא יגעתם אתם כל היום כולו. כך, יגע רבי בון רבי אבין° בתורה לעשרים ושמונה שנה, מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה. כד דמך  כשמת רבי סימון בר זביד רבי סימון בר זביד°. עאל רבי ליא רבי ליא° ואפטר _דרש עילוי ואמר. ארבעה דברים תשמישו של עולם, וכולן אם אבדו יש להן חליפין. דכתיב (איוב כח א ב) כי יש לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח, ואבן יצוק נחושה. אלו אם אבדו, יש להן חליפין. אבל תלמיד חכם שמת מי מביא לנו חליפתו? מי מביא לנו תמורתו? דכתיב (איוב יב כא) והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה ונעלמה מעיני כל חי. אמר רבי לוי רבי לוי°. מה אם אחי יוסף על שמצאו מציאה יצא לבם. דכתיב (בראשית מקץ מב כח) ויצא לבם. אנו שאבדנו את רבי סימון בר זביד רבי סימון בר זביד°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כ עמוד ב] על אחת כמה וכמה. כד דמך  כשמת רבי לוי בר סיסי רבי לוי בר סיסי°, על אבוי דשמואל אבוי דשמואל° ואפטר _דרש עילוי. כתיב (קהלת יב יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא. למה היה לוי בן סיסי לוי בר סיסי° דומה? למלך שהיה לו כרם, והיה בו מאה גפנים. והיו עושות כל שנה ושנה מאה חביות של יין. יבשו חלקם ועמד על חמשים, עמד על ארבעים, עמד על שלשים, עמד על עשרים, עמד על עשר עמד על אחד, והיה עושה מאה חביות של יין. והיה אותו הגפן חביב עליו ככל הכרם כולו. כך היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא, ככל בני האדם יחד. הדא הוא דכתיב (קהלת יב יג) כי זה כל האדם. כהנא הוה עלם  צעיר סגין כד סליק להכא  כשעלה לארץ. חמתיה חד בר פחין  פרחח. אמר לו בלגלוג, מה קלא בשמיא? _{שרבי יוחנן רבי יוחנן° המית אותו כשחשב שהוא לועג לו וכאשר הסבירו לו שכך מבנה פניו החיה אותו. כפי שמסופר (בתלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף קיז עמוד א) מעשה: ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה  היה אדם שרצה למסור לאנסים את התבן של חברו, אתא לקמיה דרב, אמר ליה רב רב (אמורא)°: לא תחוי ולא תחוי  אל תמסור ואל תמסור, אמר ליה לרב רב (אמורא)°: מחוינא ומחוינא  אמסור ואמסור.יתיב רב כהנא רב כהנא° קמיה דרב רב (אמורא)° באותה שעה, שמטיה לקועיה מיניה,  שבר את מפרקתו והרגו. קרי רב רב (אמורא)° עילויה: (ישעיהו נא כ) בניך עולפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר כשור הבר הנלכד ברשת שהוא שם במקום שנלכד ואי אפשר לו לזוז ממקומו מה תוא זה כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו. אמר ליה רב רב (אמורא)° לרב כהנא רב כהנא° שהרג את המוסר: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים  עד עכשיו היו כאן פרסיים שאינם מקפידים על שפיכות דמים ואינם עונשים את ההורג, אבל השתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין  שאומרים רוצח ירצח .לכן קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי  קבל על עצמך שלא להקשות לרבי יוחנן רבי יוחנן° שבע שנין. אזיל אשכחיה לריש לקיש ריש לקיש° דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן  שהיה חוזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן רבי יוחנן° אותו היום, אמר להו רב כהנא רב כהנא° לרבנן: ריש לקיש ריש לקיש° היכא? אמרו ליה: אמאי? אמר להו: האי קושיא והאי קושיא, והאי פירוקא והאי פירוקא,  אלו הקושיות שיש לי להקשות ואלו התירוצים שיש לי לתרץ על השיעור. אמרו ליה לריש לקיש ריש לקיש° את דברי רב כהנא רב כהנא°. אזל ריש לקיש ריש לקיש° אמר ליה לרבי יוחנן רבי יוחנן°: ארי עלה מבבל, לעיין מר במתיבתא דלמחר|שיכין טוב את השיעור של מחר}}. למחר אותבוה בדרא קמא הושיבו את רב כהנא בשורה הראשונה של היושבים קמיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°, אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° שמעתתא אחת ולא אקשי ליה רב כהנא רב כהנא°, אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° שמעתתא נוספת ולא אקשי. וכל פעם שאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° אימרה ורב כהנא רב כהנא° לא הקשה על זה, אנחתיה אחורי  העבירו אותו שורה אחת אחורה, עד שהעבירו אותו שבע דרי  שורות עד דאותביה בדרא בתרא עד שישב בשורה האחרונה. אמר ליה רבי יוחנן רבי יוחנן° לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°: ארי שאמרת נעשה שועל. אמר רב כהנא רב כהנא°: יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין יהי רצון שאלו שבע השורות שהעבירוני לאחור, יחשבו כתחליף לשבע השנים דאמר לי רב רב (אמורא)° שלא להקשות לרבי יוחנן רבי יוחנן°. קם אכרעיה, אמר ליה רב כהנא רב כהנא° לרבי יוחנן רבי יוחנן°: נהדר מר ברישא יחזור הרב על תחילת דבריו. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° שמעתתא ואקשי רב כהנא רב כהנא°, וכך הקשה לו על כל אימרה שאמר, עד שאוקמיה בדרא קמא,  ששוב הושיבוהו בשורה הראשונה לפני רבי יוחנן רבי יוחנן°. המשיך רבי יוחנן רבי יוחנן° ואמר שמעתתא ורב כהנא רב כהנא° המשיך ואקשי. רבי יוחנן רבי יוחנן° הוה יתיב אשבע בסתרקי  היה יושב על שבעה כרים. מחמת הקושיא שהקשה עליו רב כהנא רב כהנא° שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה הוציאו כר אחד מתחתיו {{{2}}}. שוב אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° שמעתתא ואקשי ליה רב כהנא רב כהנא°, והוציאו כר נוסף מתחתיו, עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא. רבי יוחנן רבי יוחנן° גברא סבא הוה ומסרחי גביניה,  רבי יוחנן היה אדם זקן, וגבות עיניו היו גדולות וכיסו את עיניו. אמר להו לשמשיו: דלו לי עיני ואחזייה, דלו ליה במכחלתא דכספא הרימו לו את הגבות עם מלקחים של כסף. חזא דפרטיה שפוותיה  ראה ששפתיו של רב כהנא שסועות סבר רבי יוחנן רבי יוחנן° כי אחוך קמחייך ביה שרב כהנא צוחק עליו. חלש דעתיה של רבי יוחנן רבי יוחנן° ונח נפשיה דרב כהנא רב כהנא°, למחר אמר להו רבי יוחנן רבי יוחנן° לרבנן: חזיתו לבבלאה היכי עביד? אמרו ליה: דרכיה הכי ולא היה זה צחוק. על רבי יוחנן רבי יוחנן° לגבי מערתא. חזא דהוה הדרא ליה עכנא ראה נחש כרוך על הפתח. אמר ליה רבי יוחנן רבי יוחנן° לנחש: עכנא, עכנא, פתח פומיך, ולא פתח. יכנס חבר אצל חבר, ולא פתח. אמר: יכנס תלמיד אצל הרב, פתח ליה. בעא רחמי ואוקמיה, אמר ליה רבי יוחנן רבי יוחנן°: אי הוה ידענא דדרכיה דמר הכי לא חלשא דעתי, השתא ליתי מר בהדן עכשיו יבוא אדוני איתנו. אמר ליה רב כהנא רב כהנא°: אי מצית למיבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא, ואי לא לא אזילנא, ויש מפרשים שרב כהנא רב כהנא° אמר: הואיל וחליף שעתא וכבר קבלתי צער מיתה, לא אקבל שוב צער מיתה ולא אלך מכא. תייריה הקיצו רבי יוחנן משנתו, אוקמיה ושייליה כל ספיקא דהוה ליה ופשטינהו ניהליה  העמידו והקשה לו רבי יוחנן את כל הספיקות שהיו לו, ותירץ לו רב כהנא את כולם. היינו דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°: דילכון אמרי, דילהון מה שאמרתי לכם, של בני בבל היא, ששמעתי מרב כהנא שעלה מבבל.} אמר לו, אמרו בשמים שגזר דיניה דההוא גברא מיחתם למיתה. וכן הוות ליה. ומדפגע ביה, חמתיה חד חרן. אמר לו מה קלא בשמיא? אמר לו גזר דיניה דההוא גברא מיחתם. וכן הוות ליה. אמר, מה סליקית  למה עליתי לארץ ישראל? מזכי ללמוד תורה, ואנא איחטי. מה סליקית למיקטלה  האם עליתי כדי להרוג בני ארעא דישראל? ניזול וניחות  אלך וארד לי חזרה לבבל מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן רבי יוחנן°, אמר לו. בר נש דאימיה מבסרא  מבזה ליה. ואיתתיה דאבוהי  אשת אביו מוקרא ליה  מכבדת אותו. להן ייזול ליה? אמר לו ייזול להן דמוקרין ליה  ילך להיכן שמכבדים אותו. נחת ליה כהנא מן הן דסלק  ירד כהנא למקום שממנו עלה. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן רבי יוחנן°, הא נחית  ירד כהנא לבבל. אמר, מה הוה מיזל ליה בלא מיסב רשותא  איך הלך בלא ליטול רשות? אמרין ליה. ההוא מילתא דאמר לך, הוא הוה נטילת רשות דידיה. רבי זעירא רבי זעירא° כד סלק להכא, אזל אקיז דם. אזל בעי מיזבון  רצה לקנות חדא ליטרא דקופד  בשר מן טבחא. אמר לו, בכמה הדין ליטרתא? אמר לו, בחמשין מניי וחד קורסם  ומכה אחת. אמר לו, סב לך שיתין. ולא קביל עילוי. סב לך ע', ולא קביל עילוי. סב לך פ', סב לך צ', עד דמטא מאה ולא קביל עילוי. אמר לו, עביד כמנהגך. ברומשא נחית לבית וועדא.  בלילה ירד לישיבה אמר לון רבנן, מה ביש מנהגא דהכא  מה המנהג הרע הזה שנהוג כאן, דלא אכיל בר נש ליטרא דקופד, עד דמחו ליה חד קורסם. אמרין ליה, ומה הוא דין דעביד הכי  מי עשה לך כך? אמר לון פלן טבחא. שלחון בעיי מייתיתיה לדינה  רצו להביאו לדין, ואשכחון ארוניה נפקא שמת. אמרו לו רבי כל הכין הקפדתה עליו? אמר לו, ייתי עליי דלא כעסית עילוי, כי סברתי דמנהגא כן. רבי יסא רבי אסי° כד סליק להכא, אזל ספר  הלך להסתפר. בעי מסחי באהן דימוסן דטיבריא  רצה להתרחץ במרחצאות טבריה. פגע ביה חד ליצן ויהב ליה חד פורקדל  נתן לו מכה על צוארו. אמר לו הליצן. עד כדון עונקתיה דההוא גברא רפיא  עדיין צוארך רפוי וצריך לחזקו עם מכות. והוה ארכונא  היה שם שופט קאים דאין ליסטים אחד. וההוא ליצן אזל קם גחיך כל קבליה  הלך וצחק לידו על מה שעשה לרבי יסא. אמר לו ארכונא ללסטים. מאן הוה עמך? תלה עינוי וחמא ראה דהוא גחיך, וחשב שצחק עליו. אמר לו, אהן דגחיך הוא הוה עמי. נסביה ודניה ואודי ליה על חד קטיל  הודה על רצח שביצע. כד הוו נפקין תרויהון  כשהוציאו את שניהם טעינין תרתי כשורין  קורות להיתלות עליהם. נפק יצא רבי יסא רבי אסי° מן מסחא מהמרחץ {{{2}}}. אמר לו הליצן, ההוא עונקתא  הצוואר דהות רפיא  שהיתה רפויה, כבר שנצת  התחזקה. עכשיו תוכל ללכת בצואר זקוף שנענשתי על שהכתי אותך. אמר רבי יסא רבי אסי°, ביש גדא דההוא גברא. ולא כתיב (ישעיהו כח כב) ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם. רבי פינחס רבי פינחס° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°. קשה היא הליצנות. שתחילתה ייסורין וסופן כלייה. תחילתה ייסורין דכתיב, (ישעיהו כח כב)ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם. וסופן כלייה דכתיב (ישעיהו כח כב) כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' צבאות על כל הארץ:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

87 ב_פז מיי' פי"ב מהל' אבל הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ז סעיף א':

88 ב_פח מיי' פי"ב מהל' אבל הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ז סעיף א':

[ע"ב]

דף כא (התחלה)

ירושלמי מאיר מסכת ברכות דף כא

תלמוד ירושלמי (וילנא), מסכת ברכות, פרק שני הלכה ט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • שמחת תורה • 

^[דף כא עמוד א] מתני’: ^ב_פטחתן אם רוצה לקרות את שמע בלילה הראשון, קורא. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול:

גמ’: תני, ^ב_צכל דבר שהוא של צער. כגון הא דתנן, (משנה תענית א ד) הגיעה י"ז בחשוון ולא ירדו גשמים, התחילו היחידים להתענות. כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה. וכן כגון הא דתנן, (משנה פסחים ד א) מקום שנהגו לעשות מלאכה בי"ד עושין. מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושים. ובכל מקום תלמדי חכמים אינם עושים. כל הרוצה לעשות עצמו תלמיד חכם עושה, ותבוא לו ברכה. וכל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הציבור. תני. מעשרה תנאים שהתנה יהושע, שיהיו ^ב_צאמסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים _{שהבוץ מתקשה ונעשה כיתדות} ובשעה _{שהדרך בוצית והוא} משתקע, אפילו בשדה שהיא מליאה כורכמין. אמר רבי אבהו רבי אבהו° מעשה ב°רבן גמליאל רבן גמליאל ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שהיו בדרך, והיו מסתלקין לצדדין מפני יתידות דרכים. וראו את °רבי יהודה בן פפוס רבי יהודה בן פפוס שהחמיר על עצמו והיה משתקע ובא כנגדן. אמר °רבן גמליאל רבן גמליאל ל°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, מי הוא זה שמראה עצמו באצבע כאילו שהוא חסיד? אמר לו °יהודה בן פפוס יהודה בן פפוס הוא, שכל מעשיו לשום שמים. אמר לו ולא כן תני, כל דבר שהוא של שבח, לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד חכם עושה. אלא אם כן מינו אותו פרנס על הצבור? אמר ליה, והתני. כל דבר של צער כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד חכם עושה, ותבוא עליו ברכה. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. ובלחוד  ובלבד דלא יבזה חורנין _{שהוא נוהג בחסידות והם לו}. דלמא  את זה מספרים. רבי יסא רבי אסי° ורבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° הוו יתבין אכלין  ישבו לאכול בחדא מן אילין כנישתא שבעלייתה באחד מעליות בית הכנסת. אתת עונתה דצלותא  הגיעה זמן התפילה, וקם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° מצלויא. אמר ליה רבי מיישא רבי מיישא°. לא כן אלפן רבי  לא כך למדנו רבי ^ב_צבאם התחילו אין מפסיקין? ותני חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. ^ב_צגכל מי שהוא פטור מדבר ועושהו, נקרא הדיוט? אמר לו. והא תנינן ^ב_צדחתן פטור מקרית שמע. ואף על פי כן תנינן חתן אם רוצה לקרא קרית שמע קורא? אמר לו, יכיל אנא פתר כ°רבן גמליאל רבן גמליאל. ד°רבן גמליאל רבן גמליאל אמר, איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

89 ב_פט מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף ג':

90 ב_צ מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף א':

91 ב_צא מיי' פ"ה מהל' נזקי ממון הלכה ג' , טור ושו"ע חו"מ סי' רע"ד , סמ"ג עשין סו :

92 ב_צב מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' רל"ב סעיף ב' , סמ"ג עשין יט :

93 ב_צג טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ט סעיף ז':

94 ב_צד מיי' פ"ד מהל' קריאת שמע הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' ע' סעיף ג' , סמ"ג עשין י"ח :

[ע"ב]

הדרן עלך פרק היה קורא