טור אורח חיים לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן לא | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

דיני תפילין בשבת ויום טוב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


טור[עריכה]

  • שבת ויום טוב לאו זמן תפילין הן.
  • וחולו של מועד יש מסתפקין בו אם הוא זמן תפילין ומניח אותם בלא ברכה. ואדוני אבי ז״ל היה מניחן ומברך עליהם.

בית יוסף[עריכה]

  • שבת ויום טוב לאו זמן תפילין הן:    פשוט בסוף פרק הקומץ (מנחות לו ב).
  • וחולו של מועד יש מסתפקין בו וכו':    התוספות בסוף פרק הקומץ (שם ד״ה יצאו) כתבו אהא דאמרינן "יצאו שבתות וימים טובים שהם עצמם קרויים אות":     לאו משום דאסירי בעשיית מלאכה, דאפילו חול המועד דשרי בעשיית מלאכה איכא אות בפסח דאסור באכילת חמץ ובסוכות דחייב בסוכה. ומיהו בפרק בתרא דמועד קטן (מועד קטן יט, א) משמע דחולו של מועד חייב בתפילין. ומיהו לא ראיה היא דהנך תנאי לטעמייהו דאית להו (ערובין צה, ב) שבת זמן תפילין הוא.   ואח״כ הביאו ראיה מירושלמי (מועד קטן פרק ג׳ הל' ד' י״ב ע״ב) דחול המועד חייב בתפילין.
והרא״ש (ה״ק תפילין סימן ט״ז) כתב כל זה וכתב: הילכך מסתבר לפרש גמרא דידן דלא פליגא אירושלמי ונפרש ימים טובים דומיא דשבתות דאות שלהן שמירת שבת מעשיית מלאכה. וכתב עוד שבספר העתים כתוב בשם גאון שאסור להניח תפילין בחול המועד, והרא״ש דחה דבריו ואח״כ כתב "ויש שמניחין תפילין בלא ברכה והמברך לא הפסיד", ע״כ.
והמרדכי (ה״ק תפילין י״ג ע״ב) כתב בשם ר"י דנראה ראיה גמורה מן הירושלמי דחול המועד חייב בתפילין, וכתב עוד: ובסמ"ק (בסימן קנ"ג) וכן בספר התרומה (סימן רי"ז ד"ה תנו רבנן ועיי"ש) פירשו דיש להניח בלא ברכה ומיהו מהר"ם היה מברך עליהם מההיא דירושלמי שהבאתי, עכ"ל.
והרשב״א כתב בתשובה (חלק א׳ סימן תר״צ, ובמיוחסות סימן רל״ז) שאין מניחין תפילין בחול המועד וכן דעת התוספות והראב״ד ז"ל (תמים דעים סימן מ'). וכן אנו נוהגים. עכ״ל.
ועכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בחול המועד. ושמעתי שמקודם היו מניחים אותם בחול המועד כדברי הרא״ש ואחר כן מצאו שכתב רבי שמעון בן יוחאי במאמר אחד שאסור להניחם בחול המועד ועל פיו נמנעו מלהניחם בחול המועד.(א) וכן כתב מורי דודי הה״ר יצחק קארו ז"ל בתשובה, והמאמר ההוא איתיה במדרש הנעלם דשיר השירים (זוהר חדש דפוס מונקאטש שיר השירים ח׳ ע״א) על פסוק (שיר השירים א׳ ג') לריח שמניך טובים וז"ל:
רב המנונא סבא הכי אמר אילין אינון ימים דאיקרון טובים ואינון תפילין דרישא דקודשא בריך הוא מנח להון ועל דא איקרון טובים בגין דאינון נהרין ברישא דקודשא עילאה ובכל אתר ימים טובים אינון תפילין דרישא דקב״ה (מנחלין) [מנח להון]. חולו של מועד דלא איקרי יום טוב אילין תפילין דדרועא דהא לית לה לסיהרא מגרמא כלום אלא מנהירו דיום טוב [תפילין דדרועא דאיהו] תפילין של יד [לא נהירו אלא מגו נהירא דתפילין של ראש תפילה דרישא ימים טובים תפילה דדרועא] חולו של מועד ושפיר קאמר והכי איהו ועל דא חולו של מועד אינון לענין עבידתא (בגוונא) [כגוונא] דיום טוב ואצטריך חדוא (בגוונא) [כגוונא] דיליה ובגיני כך באילין יומין דאינון תפילין דמארי עלמא אסיר לאנחא שאר תפילין דהא אילין יומין דאינון תפילין עילאין שראן על רישיהון דישראל קדישין .
רבי אלעזר שאיל לרבי שמעון אבוי תינח תפילין דרישא דשריין על רישיהון דישראל קדישין ביום טוב, תפילין דדרועא דאיהו חולו של מועד היך אנן אחידן לה? [א״ל בגין דאנן אחידן לה] ואיהי יד כהה אסור למיעבד עבידתא בסטרא דילה אצטריך למעבד חדוא בסטרא דתפילין דרישא ועמא קדישא אחידן תפילין ושרייא עלייהו ביום טוב ובחולו של מועד ואסיר (לאעבדא) [לאעברא] תפילין למארי עלמא ולאנחה תפילין אחרנין לאינון דוגמא ודיוקנא לתתא .
למלכא דבעי לנטרא לעבדיה א״ל עביד (ב)דיוקנא דחותמא דילי. כל זימנא דההוא דיוקנא יתחזי עלך כולי עלמא יזועון וידחלון מינן. לבתר מגו רחימו עילאה דקא רחים ליה מלכא יהב בידיה חותמא דגושפנקא עילאה דיליה. כיון דאחיד חותמאה עילאה דמלכא בידיה שבק מיניה ההוא דיוקנא דאיהו עבד אי ההוא עבדא דחי חותמא עילאה דמלכא בגין ההוא חותמא דאיהו עבד ודאי בר קטולא הוא ההוא עבדא בגין דאיהו עביד קלנא בחותמא דמלכא ולא חייש ליה ובגיני כך אסיר לעמא קדישא לדחיה חותמא דמלכא עילאה דשרא עלן בגין דיוקנא דאנן עבדין האי במועד ובחולו של מועד וכל שכן בשבת דכלא שרא עלן .
ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש, מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רבי שמעון בן יוחאי המפליג כל כך באיסור הנחתם?:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שבת ויו"ט לאו זמן תפילין היא כבר נתבאר דנפקא לן מקרא והיה לאות על ידך יצאו שבתות ויו"ט דאין צריכין אות פי' אין חייב להניחן בהן מיהו אין איסור בדבר וז"ש רבינו לאו זמן תפילין הן כלומר וכיון שאין בהן חיוב אין לברך עליהן אלא מניחן בלא ברכה אם רוצה להניחן מיהו מדרבנן אסור להניחן בפרהסיא כמ"ש בסימן הקודם אבל בצינעא ליכא איסורא כלל ע"ל ריש סימן ש"ח:

ומ"ש וחש"מ יש שמסתפקין בו הם בעלי התוס' ועיין בתוס' סוף פרק הקומץ ואשר"י הל' תפילין כתב דמדאיתא בפרק ב' דמ"ק בתלמודא דידן דכותב אדם בחש"מ תפילין לעצמו אבל לא לאחרים אלמא דמותר להניחן בחש"מ דאי אסור ואינו כותב אלא להניחן אחר המועד מה לי לעצמו מה לי לאחרים וע"ש כי האריך ובירושלמי מפורש דמניחין בחש"מ דקאמר התם דכותב אדם תפילין בחש"מ אפי' לאחר כשצריך להם להניחם במועד אבל כשאינו צריך להם במועד אלא לאחר המועד אז לעצמו כותב במועד כדי שיהיו מזומנים בידו להניחם אחר המועד מיד אבל לאחר לא ויש שמסתפקין בו ודוחים הראיות וסוברים דהני תנאי ואמוראי כמ"ד שבת וי"ט זמן תפילין הן אבל לדידן דלאו זמן תפילין הן בכלל י"ט הוה נמי חש"מ דהאות דחג הפסח הוא דאסור באכילת חמץ ודסוכות דחייב בסוכות ולענין הלכה נהרא ונהרא ופשטיה ואנן במלכותינו נוהגין להניחם ולברך עליהן כמהר"ם והרא"ש ובני ספרד נהגו שלא להניחם ועיין בב"י ובש"ע ובהגה"ה לשם:

דרכי משה[עריכה]

(א) אבל בכל גלילותינו מניחין במועד ומברכין עליהן כדברי הרא"ש, אלא שאין מברכין עליהן בקול רם בבית הכנסת כמו בשאר ימות החול.

בית חדש[עריכה]