ירושלמי ברכות דף יז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי ברכות · דף יז א · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


דכתיב בה (אסתר ט) "ככתבם" ברם בהלילא בגין דכתיב (תהילים קיג) "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'" – מה את שמע מינה.

א"ר אמר רב/י אבון: עוד היא אמורה על סדר:
(תהלים קיד) בצאת ישראל ממצרים – לשעבר.
(תהלים קטו) לא לנו ה' לא לנו – לדורות הללו.
(תהלים קטז) אהבתי כי ישמע ה' את קולי – לימות המשיח;
(תהלים קיח כז) אסרו חג בעבותים – לימות גוג ומגוג.
(תהלים קיח כח) אלי אתה ואודך – לעתיד לבוא

ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי:

אף מי שהתקין את התפילה הזאת- על הסדר התקינה: שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות – שבחו של מקום;
והאמצעיות – צרכן של בריות:
חננו דיעה! חננתנו דעה –רצה תשובתינו!
רצית תשובתינו– סלח לנו!
סלחת לנו– גאלינו!
גאלתנו– רפא חליינו!
ריפית חליינו– ברך שנותינו!
בֵּירַכתָ שנותינו– קבצינו!
קיבצתנו– שופטינו בצדק!
שפטתנו בצדק– הכנע קמינו!
הכנעת קמינו– צדקינו! ‏[1]
צידקתנו– בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו!

לית צורכה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו, אלא- כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא (ישעיהו נו ז) "והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי [וזבחיהם לרצון על מזבחי] ".

א"ר אמר רב/י ירמיה מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת.
ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת? על שם (ישעיהו כט כג) "וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב"– מה כתיב בתריה (ישעיהו כט כד) "וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה".
דיעה לתשובה? (ישעיהו ו) השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד ולבבו יבין ושב.
תשובה לסליחה? (ישעיהו כו) וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח.
סליחה לגאולה? (תהילים קג) הסולח לכל עווניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי.
ויאמר רופא חולים קדמיי

אמר רבי אחא: מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית? ללמדך שאין ישראל נגאלין, אלא בשביעית. רבי יונה בשם ר' אחא (תהילים קכו) "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון" שירה שביעית היא, להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית.

אמר רבי חייא בר אבא: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמונה, על שם "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ – הַחַיִּים". (מלאכי ב ה)
א"ר אמר רב/י אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית? כנגד (תהילים כט) "קול ה' שובר ארזים", שהוא עתיד לשַבֵּר כל בעלי שערים.
ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא: מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל? על שם (יחזקאל לו ח) "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" למה? "כי קרבו לבוא".


נתקבצו הגָליות והדין נעשה; הזֵידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים ב"מבטח לצדיקים".
ושל דוד בבונה ירושלים (הושע ג ה) "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם".

רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא אין מי חייא הוא דוד שמיה, אין מי דמכייא הוא דוד שמיה.

א"ר אמר רב/י תנחומא: אנא אמרית טעמא (תהילים יח) ועושה חסד למשיחו- לדוד. רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. ר' יודן בריה דר' אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דר' אבהו ולא פליגי חושבניה דהדין כחושבניה דהדין הוא צמח הוא מנחם.

ודא מסייעא להו דמר ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה

  1. ^ בנוסח הדפוס כתוב "צדקינו במשפט"; אך בכת"י ו"שרידי ירושלמי" תיבת "במשפט" -ליתא