(תהלים קכב א): "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד: שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי 'בֵּית ה' נֵלֵךְ'."

שיר המעלות לדוד , הנועד להיקרא בעת העליה מכל עיר ועיר אל ירושלים: " שמחתי כששמעתי את זקני עירי אומרים לי ולבני עירי: הגיע הזמן לעלות לירושלים - בית ה' נלך! "

כותרת השיר מעוררת שאלה: מצד אחד השיר הוא לדוד ; מצד שני, הוא מדבר על בית ה' , בית המקדש, ובהמשך השיר מדובר על ירושלים; והרי בית המקדש בירושלים נבנה רק לאחר מותו של דוד, בידי שלמה בנו!

א. יש אומרים, שהשיר אכן נאמר ע"י דוד, אחרי שנתן הנביא ניבא לו, שבית המקדש ייבנה רק אחרי מותו (שמואל ב ז). ומי הם האומרים " בית ה' נלך "? שני פירושים:

1. אנשים שלא אהבו את דוד, וחיכו שדוד כבר ימות, כדי שהמקדש ייבנה. דוד היה אמור להצטער - אבל הוא דווקא שמח: "שמעתי בני אדם שאומרים 'מתי ימות אותו זקן וימלוך שלמה בנו ויבנה בית המקדש ונעלה לרגל', ואני שמח" ( רש"י . ע"פ ר' יהושע בן לוי, בבלי מכות י א) . הוא שמח על כך שאנשים רוצים להתקרב אל ה' - גם אם זה כביכול 'על חשבונו'.

• אולם הפירוש הזה לא מסביר היטב את הפסוקים בהמשך הפרק, בהם נראה שבית המקדש כבר בנוי, ואף יש בו כיסאות למשפט עבור מלכי בית דוד, (תהלים קכב ה): "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד".

2. נתן הנביא עצמו. כשדוד אמר לו שהוא רוצה לבנות את בית המקדש, התשובה הראשונה של נתן היתה, (שמואל ב ז ג): "כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה, כִּי ה' עִמָּךְ". דוד שמח, וכבר דמיין את בית המקדש נבנה וכסאות למשפט יושבים בו, אבל אז נתן קיבל נבואה חדשה, הדוחה את בניין הבית לדור הבא; "וכשראה שלא נתקיימה מחשבתו, דיבר דבריו כחושק המתאונן על שאינו יכול להפיק רצונו וחשקו, מעורר בני גילו, שמאחר שאינו זוכה בבניינה, לא הוא ולא הם עמו, שיברכוה וישאלו בשלומה לאל ובשלום אוהביה" (המאירי) .

ב. ייתכן גם, שהמילה " לדוד " אינה מציינת את שם המחבר, אלא רק מציינת שהמזמור הוקדש לדוד (כדברי אבן עזרא על תהלים קכז א) . המזמור נכתב ע"י מחבר אלמוני, לאחר הקמת בית המקדש בירושלים; הוא החליט להקדיש את המזמור לדוד, שרצה מאד לבנות את המקדש ועשה ככל יכולתו להכין את הקרקע למקדש. אם כך, מתי בדיוק נכתב המזמור? שני פירושים:

3. המזמור נכתב בגולה; הגולים נזכרים בערגה בשמחה שהיו שמחים כשהיו עולים לרגל, "שמחתי - הוא מאמר בני הגולה, שאומרים 'הן מאז שמחתי בעת שהיו אומרים לי נלך אל בית ה בזמן הרגל" ( מצודות ע"פ רד"ק ור' ישעיה מטראני) .

• אולם, הגלות לא נזכרה כלל במזמור.

4. בתלמוד הירושלמי מתוארת העליה לירושלים בעת הבאת הביכורים (ירושלמי ביכורים ג ב) . בין השאר מסופר שם, שהעולים היו שרים פסוקים מהמזמור שלנו. אם כך, מסתבר שהמזמור שלנו נכתב מלכתחילה כמזמור שיש לשיר בעת העליה לרגל. הביכורים היו מובאים מכל איזור בתקופה אחרת, בהתאם לזמני ההבשלה של הפירות. כשהגיע הזמן המתאים, היו חכמי אותו איזור מכריזים " בית ה' נלך! ", אוספים את כל חקלאי האיזור, ועולים יחד לירושלים עם הביכורים שלהם. בשיר שלנו מדבר אחד החקלאים, השומע את החכמים מכריזים "בית ה' נלך", ושמח שהגיע הזמן לעלות ולהביא ביכורים (ע"פ הרב אלחנן סמט, עיונים במזמורי תהלים, מזמור קכב. ודומה לזה כתב הרב יהודה שביב בספרו "יסוד המעלה" - עיונים על שירי המעלות) .

5. ייתכן גם, שהמזמור נכתב ע"י דוד המלך, עבור עולי הרגלים שיעלו לבית המקדש לאחר שייבנה. דוד ידע שהבית ייבנה בימי בנו, ואף הכין חומרים רבים לבניין המקדש ע"י בנו; באותו אופן, הוא הכין גם שירים וזמירות שישירו לאחר בניין הבית (ע"פ ר' משה ג'קטילא, מובא בפירוש אבן עזרא ובדברי הרב אלחנן סמט שם).