מ"ג תהלים קכב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים קכב · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית יהוה נלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד
שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י
  בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמחתי באומרים לי" - שמעתי בני אדם שאומרים מתי ימות אותו זקן וימלוך שלמה בנו ויבנה בית המקדש ונעלה לרגל ואני שמח

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שיר המעלות לדוד", מדבר בשבח ירושלים, מצייר את האומה בכללה כגוף אחד המורכב מאיברים פרטים שונים וירושלים היא העיר שחוברה לה יחדיו ויתחברו האיברים הפרטים, להיות גוף שלם יחול בו רוח החיים ונפש המשכלת ונפש האלהית, והנה בית ה' הנמצא בה היא הכלי המכין את הגויה הכללית אל חול השכינה ונפש האלהית בה, אמנם העיר עצמה היא כלב ומוח בגויה אשר יכינו אותה אל קבלת נפש החים ונפש המשכלת, עפ"ז יאמר הנה "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך", מצד ששם ה' שכן והוא משכן השכינה והאלהות בקדש, אמנם.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמחתי" - הוא מאמר בני הגולה שאומרים הן מאז שמחתי בעת שהיו אומרים לי נלך אל בית ה' בזמן הרגל