שולחן ערוך אורח חיים תריג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אסור לרחוץ ביום הכיפורים בין בחמין בין בצונן ואפילו להושיט אצבעו במים אסור ואם היו ידיו או רגליו או שאר גופו מלוכלכים בטיט או בצואה או שנטף דם מחוטמו אמותר לרחצם בשלא אסרו אלא רחיצה של תענוג:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

בטיט או בצואה כו'. אבל להעביר את הזיעה אסור כמ"ש סי' שאח"ז גבי סיכה שאסור כדי להעביר הזוהמא וה"ה ברחיצ':


 

מגן אברהם

(א) מותר לרחצם:    ויזהר שלא יטול אלא מקום המטונף בד כ"מ ברמב"ם עס"ב:
 

באר היטב

(א) בצואה:    אבל להעביר את הזיעה אסור. ט"ז.

(ב) לרחצם:    ויזהר שלא יטול אלא מקום המטונף בלבד. רמב"ם מ"א.
 

משנה ברורה

(א) מותר לרחצם וכו':    ומ"מ צריך ליזהר שלא ירחץ אלא מקום המטונף ואם גופו מלוכלך בכמה מקומות והוא טורח לרחוץ מקומות המטונפים כ"א בפ"ע מותר לכנוס במים לרחוץ כל גופו בפ"א בכדי להסיר הלכלוך שעליו וכשרוחץ מחמת טינוף יכוין שאינו להנאת רחיצה רק להעביר הלכלוך וכדלקמן בסוף ס"ב [אחרונים]:

(ב) שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג:    מלשון זה משמע דאם הזיעה הרבה ורוצה לרחוץ להעביר הזיעה מותר כיון שאינה רחיצה של תענוג ומ"מ מי שאינו איסטניס וא"צ לרחיצה זו כ"כ נכון להחמיר שלא לרחוץ בשביל העברת הזיעה כמו שאסור לסוך בשמן להעביר הזוהמא כמו שמבואר בסימן תרי"ד:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש