באר היטב על אורח חיים תריג
סעיף א
[עריכה](א) בצואה: אבל להעביר את הזיעה אסור. ט"ז.
(ב) לרחצם: ויזהר שלא יטול אלא מקום המטונף בלבד. רמב"ם מ"א.
סעיף ג
[עריכה](ג) ושפשף: משמע אבל בלא שפשוף אין ליטול ידים רק אם רוצה להתפלל כמו שכתב אח"ז. וט"ז כתב כיון דצריך לברך אשר יצר יטול אפי' בלא שפשוף. עיין שם.
(ד) כהן: וה"ה לוים במקום שנהגו. רדב"ז מ"א.
סעיף ד
[עריכה](ה) רפואה: אבל משום רפואה גמורה מותר לרחוץ דלא גרע ממי שרגליו כהות. מ"א.
סעיף ה
[עריכה](ו) שגדול: משמע דבשוין אסור. מ"א.
(ז) מתנים: ל"ד אלא מעט למעלה מהם. מ"א.
סעיף ו
[עריכה](ח) בספינה: עיין בטור מ"ש בשם בה"ג. וע' אחרונים מה שהקשו עליו ועיין בכנה"ג ועיין בבאר היטב אשר לפני.
סעיף ז
[עריכה](ט) תלמידו: ואם א"א לו לתלמיד לילך מותר לרבו לילך אצלו ט"ז. ובלבוש לא כ"כ עיין שם.
סעיף ח
[עריכה](י) טפי: וב"ח בשם רש"ל כתב שיקיף וכן דעת אחרונים.
סעיף ט
[עריכה](יא) לשרות: מ"מ מותר לקנח ידיו ורגליו עיו"כ במפה ולמחר מעבירה ע"ג עיניו דבזה לא חיישינן לסחיטה. הרי"ף.
סעיף י
[עריכה](יב) כלה: וצ"ע ברש"י בכתובות דף ד' ע"א מ"א. וע' במרדכי דמ"ק שהקשה כן לרש"י ותירץ ע"ש.
סעיף יב
[עריכה](יג) לטבול: נ"ל דהלובשת לבנים מותרת לרחוץ מעט בין ירכותיה. מ"א עיין שם.