מגן אברהם על אורח חיים תריג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) מותר לרחצם:    ויזהר שלא יטול אלא מקום המטונף בד כ"מ ברמב"ם עס"ב:

סעיף ג[עריכה]

(ב) אם הטיל מים וכו':    כ' הב"ח דיקנח וישפשף כדי להוציא נפשו מפלוגתא ודוקא בלילה אבל ביום כיון שמתפללין כל היום א"צ:

(ג) העולה לדוכן:    וה"ה לוים במקום שנהגו (ר"ש הלוי רדב"ז ל"ז):

סעיף ד[עריכה]

(ד) קצת רפואה:    אבל משום רפואה גמורה מותר לרחוץ דלא גרע ממי שרגליו כהות וכ"מ בב"י בשם סמ"ק עיין סס"ט:

סעיף ה[עריכה]

(ה) שגדול ממנו:    משמע דבשווין אסור וכ"מ בכ"ה:

(ו) עד מתנים:    לאו דוק' אלא מעט למעל' מהם עיין בגמ':

סעיף ו[עריכה]

(ז) בספינה:    כ' בב"ה /בכנסת הגדולה/ דת"ח מותר כדאי' פ' תולין ולא דק דהתם דוקא על ידי הערמה מותר כמ"ש סוף סימן של"ט ע"ש בב"י:

(ח) יש מי שאוסר:    והטור כתב אם התירו רחיצה גמורה כ"ש שיטה דקילא וי"ל דכיון דלא מכוין לרחיצה ליכא איסורא כ"כ אבל שיטה דהוי גזירה משום חבית של שייטין (אסור) (ב"ח) ותימה על הטור הא דאפי' לשמור פירות מותר לעבור במים וא"כ נימא דמותר בספינה ובגמ' מוכח דאסור עיין בב"י סי' של"ט (ועיין ר"י הלוי סי' ל"ג) וע"ק דבהדיא אמרינן בגמרא ואי' סימן רמ"ח לדבר מצוה מפליגין בספינה אפי' בע"ש ופוסק עמו ע"מ שישבות ופר"י משום שט והביאו הטור א"כ דברי הטור סתרי אהדדי ואפשר דהתם מיירי כשעושה העכו"ם מלאכה בעבורו והכא מיירי במקום שאין מלאכה וביוצא בזה איתא בתשובת ר"מ אלשקר ובס' ב"ז ומ"מ אין להקל כלל וכ"מ בגמרא בעובדא דמברא דחצדד וסתם מברא היינו מקום שעוברין בספינות ואפ"ה לא רצו ללכת בספינ' ע"ש:

סעיף ח[עריכה]

(ט) מותר לעבור:    משום הפסד ממון (ר"ן):

(י) דלמעט בהילוך:    ולענין מעשה נ"ל להחמיר וכן כ' רש"ל בביאורי סמ"ג דגבי רבו מיירי שאין לו דרך אחר ולכן מותר לעבור עד כאן ל' בית חדש ולא ידעתי מאי חומרא היא דהא לדברי רבי משה איסרלש אסור להקיף ועיין סי' תצ"ח סעיף ז' וסימן תק"י ס"ח דאסור לישא משא גדול בבת אחת אף על גב דמפיש בהילוך כדי שלא יהא כעובדא דחול כ"ש כאן דיש איסור רחיצה וגזירה דלמא מתווסן מאניה במיא ואתי לידי סחיטה כדאיתא בגמרא דלא חיישינן במה שמרבה בהילוך כן נראה לי:

סעיף ט[עריכה]

(יא) לא תנגב יפה:    אף על גב דכשאינה נגוב' יש ג"כ איסור רחיצה מ"מ ליכא איסורא כ"כ כמו בסחיטה ועיין סי' ש"א סמ"ו וש"ב ס"י והרי"ף כ' דמ"מ מותר לקנח ידיו ורגליו עי"כ במפה ולמחר מעבירה על גבי עיניו דבזה לא חיישינן לסחיטה:

סעיף י[עריכה]

(יב) כלה:    כ"ה פשוט בגמ' וצע"ג ברש"י בכתובות דף ד' ע"א ע"ש:

סעיף יב[עריכה]

(יג) אסור לאשה לטבול:    נ"ל דהלובשת לבנים מותרת לרחוץ מעט בין יריכותיה כמ"ש סימן תקנ"א וביורה דעה סימן שפ"א ס"ה בש"כ בשם מ"ב עס"י: