שולחן ערוך אורח חיים רפ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · רפ · ב

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

מותר לבעול לכתחילה בתולה בשבת, ואין בו משום חובל ולא משום צער לה:

מפרשים

מגן אברהם

באר היטב

(ב) לבעול:    כתב הב"ח דבמדינותינו נתפשט המנהג דאין בועלין ואין להורות היתר לבטל המנהג. אבל הט"ז כתב ואני אומר חלילה לעשות איסור בזה ובבירור שמעתי שהחסידים גאוני עולם נהגו בעצמם היתר בזה ע"כ אין כאן חשש חומרא כלל ואין ראיה ממה שנוהגים שלא לבעול בשבת הוא מפני הבושה ואפי' במ"ש רוב פעמים שאין בועלים והמחמיר הוא מן המתמיהין ועיין בשכנה"ג ובע"ש.


משנה ברורה

(ד) משום חובל - דדם מיפקד פקיד, דהיינו שדם בתולים אינו מובלע בכותלי בית הרחם, אלא כנוס הוא שם כמופקד ומוצנע בתוך הכלי, וזה פתחו שיצא הדם מתוכו. והנה יש אומרים דבמקום שנתפשט המנהג להחמיר בזה אין להקל להם, אבל הט"ז כתב: חלילה לעשות איסור בזה, ובבירור שמעתי שהחסידים גאוני העולם נהגו בעצמם היתר בזה, על כן אין חשש חומרא בזה כלל, והמחמיר אינו אלא מן המתמיהין. ועיין לקמן סימן של"ט ס"ק י"א במ"א דלכתחילה ראוי ליחדן אחר החופה יחוד גמור קודם השבת, דיש אומרים דחופה שלנו לא מקרי חופה, ואם כן כשיתייחדו אחר כך בשבת יהיה אחר כך כקונה קניין בשבת:

ביאור הלכה

(*) מותר וכו':    ולקנח אח"כ במפה דם בתולים עיין סימן ש"כ במגן אברהם אות כ"ד וכ"ה ובבגד אדום בודאי יש ליזהר [פמ"ג]:.