שולחן ערוך אורח חיים לח ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · לח · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(א) שהזמן גרמא. דהא שבת וי"ט לאו זמן תפילין:
(ב) מוחין בידם. לפי שאינן זריזות להזהר:
(ג) מוחין - מפני שצריכין גוף נקי ונשים אינם זריזות להזהר אבל אם היו חייבים לא היו פטורין מהאי טעמא דהוי רמי אנפשייהו ומזדהרי כנ"ל דלא כעולת תמיד:
ס"ג ואם הנשים וכו'. שאינן זריזות לשמור בגוף נקי שם ועתוס' דעירובין צ"ו א' ד"ה מיכל בפסיקתא כו' ונראה לפרש כו' ואע"ג דבגמ' אמרו דלא מיחו כו' וקי"ל כמ"ד סומכות רשות כמש"ל סי' י"ז חש לה לדברי פסיקתא ב"י. וכ"ה בירושלמי פ"ב דברכות תמן תנינן נשים ועבדים וקטנים פטורים כו' והרי מיכל בת כושי כו' ר' חזקיה בשם ר' אבהו מיכל ב"ש מיחו בה חכמים אשתו של יונה הושבה וי"ל דגם הגמ' ס"ל כן אלא לא הוצרכו להביאו אלא מ"ד דנשים חייבות ודחו ליה דס"ל כמ"ד רשות ומותרות אבל ר' אבסו ס"ל אע"ג דסומכות רשות אפ"ה אסורות כנ"ל:
(י) נשים — וטומטום ואנדרוגינוס חייבין בתפילין מספק ככל המצות:
(יא) שהזמן גרמא — דהא שבת ויו"ט לאו זמן תפילין:
(יב) הנשים — עיין בפמ"ג שה"ה לענין עבדים ועיין בספר תוספות שבת שכתב בהדיא להיפך ועיין בספר תוספות ירושלים:
(יג) מוחים בידן — מפני שצריכין גוף נקי ונשים אין זריזות להזהר:
(ז) סעיף ג: נשים ועבדים פטורים מתפילין מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא — ואף על גב דקיימא לן כרבי עקיבא דאמר לילה זמן תפילין הוא, מכל מקום שבת ויום טוב לאו זמן תפילין והויא לה מצות עשה שהזמן גרמא, הרא"ש בהלכות קטנות הלכות תפילין סימן כ"ט, בית יוסף, לבוש, ט"ז ס"ק א. ועיין שם בהרא"ש שכתב עוד טעמים אחרים:
(ח) שם: נשים ועבדים פטורים מתפילין וכו' — וכן הוא לפי דברי האר"י ז"ל. ועיין הטעם בסוד, עץ חיים של"ד פ"א. שער הכוונות בדרושי התפילין דרוש ה'. פרי עץ חיים שער התפילין פ"ז. עו"ת דף ל"א ע"א הנדפס מחדש:
(ט) שם הגהה: ואם הנשים רוצים להחמיר על עצמן מוחין בידם — וכן הסכים הברכי יוסף אות א', יעו"ש. ועיין להרב בית הילל ז"ל ביורה דעה סימן קפ"ב ס"ק ב' שהביא משם תרגום יונתן בן עוזיאל סדר תצא בפסוק "לא יהיה כלי גבר על אשה", לא יהא גולין דציצית ותפילין דהינון תיקוני גבר על איתתא, עד כאן, דשמע מינה דלא לבד שהיא פטורה מציצית ותפילין, אלא דגם עוברת בלאו. והביאו פתח הדביר אות ב' יעו"ש. ועוד עיין בספר שומר אמונים פרשת כי תצא בפסוק לא יהיה כלי גבר על אשה, שכתב וזה לשונו: "כלי גבר" בא"ת ב"ש[2] גימטריא זו תפילין, שהן סוד עלמא דדכורא וכו'. ואין ראיה ממיכל בת שאול שהיתה מנחת תפילין, ע"כ. והביאו יפה ללב ז"ל אות ב' וכתב, דמה שכתב: "ואין ראיה ממיכל בת שאול" וכו', אפשר לומר דמיכל בת שאול היתה אשה חכמה וידעה בעצמה שהיתה לה נשמה מעלמא דדכורא, ולכך ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד, עכ"ל. ועיין שער הגלגולים הקדמה ט' שכתב, שאשה שמגולגל בה נשמת זכר אי אפשר לה להתעבר, אם לא על ידי זכות גדול שתתעבר בה איזה נשמת אשה נקבה אחרת בסוד עיבור וכו', יעו"ש. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן טו"ב אות ה':
פירושים נוספים
(ג) מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא - אף על גב דקי"ל לילה זמן תפילין מ"מ כיון דבשבת ויום טוב פטור, מצות עשה שהזמן גרמא הוא:
(ד) ואם הנשים רוצין - הטעם כתב הכל בו (סימן כא) משום שאינן יודעות לשמור את עצמן בנקיות עכ"ל. ואני תמה אם כן למאי הצריכו בגמרא פרק מי שמתו (ברכות כ, א) לפרש מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא הנשים פטירות מן התפילין ת"ל דאפילו אם רוצים להחמיר אסורין להניח תפילין שהרי אינן יודעות לשמרם בטהרה, אלא ודאי דליתא להאי טעמא לפי סוגיית הגמרא, וכן אמרינן בר"פ המוצא תפילין (ערובין צו, א) מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים אע"ג דבפסיקתא (רבתי כב, ה) אמרו להיפך דמיחו בה חכמים מ"מ אנן אגמרא דידן סמכינן. מיהו יש לדחות הא דלא מפרש גמרא הטעם זה משום שרוצה ליתן טעם גם לעבדים דפטורות ואי משום טעם זה לבד היה נראה דעבדים חייבים, שהרי בודאי הם יודעים לשמרם בטהרה, ולפיכך מפרש מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא, דמשו"ה גם עבדים פטורים. מיהא מהא דאמרינן דלא מיחו בה חכמים משמע דאם האשה זקנה וידעינן בה שיודעת לשמור את עצמה , דאין למחות בה, ובהאי גוונא מיירי התם: