ביאור:משנה הוריות פרק ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת הוריות: א ב ג

מסכת הוריות עם מפרשי המשנה: א ב ג

היררכיות ישנות וחדשות[עריכה]

חטיבה I: כהן משיח ומלך: התפקיד והאדם[עריכה]

כבר כאן נזכר שהכהן והנשיא עלולים לחטוא. ההבדל ביניהם הוא בכך שמינוי הכהן המשיח הוא לכל חייו, ואילו הנשיא ממונה רק לתקופת כהונתו.

התיאור של "כהן משיח שעבר ממשיחותו" נראה כסותר כלל זה. המצב של פרישת הכהן הגדול לפני מותו היה קיים רק החל בימי הורדוס, ולכן יש לראות את הדיון בו ובעצם התופעה של חטא של הכהן כראשית העקיצות כנגד הכהונה. וראו גם ספרי בלק א: "ובשביל שהיו מוכרים אותו בדמים התחילו שנותיהם מתקצרות. מעשה באחד ששלח ביד בנו שתי מדות של כסף מלאות כסף ומחוקיהם זהב. שוב מעשה באחד ששילח ביד בנו שתי מדות של זהב ומחוקיהם זהב. אמרו כפה סייח את המנורה"

(א) כהן משיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחותו, וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו,

כהן משיח מביא פר, והנשיא מביא שעיר:


(ב) כהן משיח שעבר ממשיחותו ואחר כך חטא, וכן הנשיא שעבר מגדולתו ואחר כך חטא,

כהן משיח מביא פר, והנשיא - כהדיוט:


(ג) חטאו עד שלא נתמנו ואחר כך נתמנו - הרי אלו כהדיוט.

כאן מוצאים מהדיון הכהנים הגדולים של ימי בית שני, שלא נמשחו בשמן – וכן המלכים של התקופה הרומית, שמלכו בחסד הרומאים, וכמובן הנשיאים שאחרי החורבן. כלומר, אין כבר קדושה בכהנים וגם לא במלכים. נשארו רק חכמים, שהם היחידים שמקריבים קרבן מיוחד על חטאם.

וראו תוספתא ב, ב, שכוללת ב"נשיא" גם את מלך ישראל שאינו מבית דוד, כבימי בית ראשון.

רבי שמעון אומר: אם נודע להם עד שלא נתמנו - חייבין
ומשנתמנו - פטורין.

ואיזהו הנשיא? זה המלך,

שנאמר (ויקרא ד כב), ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו,
[נשיא] שאין על גביו אלא ה' אלהיו:


ראו דעת ר' מאיר בתוספתא ב, ג, שגם המרובה בבגדים מביא פר.

(ד) ואיזהו המשיח? המשוח בשמן המשחה, לא המרובה בבגדים.

חטיבה II: ההיררכיה של הכהנים[עריכה]

ההיררכיה של הכהנים מתחילה להצטייר כאן: כהן משוח, כהן מרובה בגדים, כהן מרובה בגדים שעבר, כהן הדיוט.

וראו מגילה א, ט. להשלמת ההשוואה ראו תוספתא מגילה א, יח-כא.

לגבי פריעה ופרימה ראו ספרא שמיני מילואים מ.

לגבי החזרת הרוצח השוו מכות ב, ו.

אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים, אלא פר הבא על כל המצוות.

ואין בין כהן משמש לכהן שעבר, אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה.

זה וזה שוין בעבודת יום הכפורים, ומצווין על הבתולה, ואסורין על האלמנה,

ואינן מטמאין בקרוביהן, ולא פורעין, ולא פורמין, ומחזירין את הרוצח:


המשנה מתקנת את המשנה הקודמת: גם כהן גדול פורם, אבל מלמטה. גם הוא אינו אוכל את הבשר, אבל כיוון שאינו מיטמא - הוא מקריב. וראו ויקרא י יט.

(ה) כהן גדול פורם מלמטה, וההדיוט - מלמעלה.

כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל, וההדיוט - לא מקריב ולא אוכל:


חטיבה III: היררכיות נוספות[עריכה]

הכללים במשנה, שמקורם בזבחים י, א-ב מכוונים לסדר ההקרבה של קרבנות. גם הביטוי "מקודש" מכוון שם להיררכיה של קדושת הקרבנות.

וראו נימוק אחר לקדימות פר המשיח בתוספתא ב, ד.

המיקום של המשנה בהקשר שלנו מעלה על הדעת שהכללים הללו מכוונים גם לקדושת בני אדם ולסדר העדיפות שלהם להחיות, להשבת אבידה וכו', כמו במשנה הבאה.

(ו) כל התדיר מחברו - קודם את חברו.

וכל המקודש מחברו - קודם את חברו.

פר המשיח ופר העדה עומדים - פר המשיח קודם לפר העדה בכל מעשיו:


(ז) האיש קודם לאשה להחיות ולהשיב אבדה

לגבי השבת אבידה - ראו ב"מ ב, יא.

סיום המשנה מלמד כי האיש קודם לאשה תמיד, והקדימות שלה אליו היא רק במקרה, הרגיל כשלעצמו, שהיא נתונה יותר ממנו בסכנת אונס, אך אם שניהם עומדים בסכנת אונס - האיש קודם לאשה.

ויש אומרים שההעדפה שלו במקרה זה היא "שאין דרכו בכך", כלומר אונס של גבר נחשב מזעזע במיוחד, כי פגע לא רק בו עצמו אלא גם במעמדו כגבר.

והאשה קודמת לאיש לכסות ולהוציאה מבית השבי.
בזמן ששניהם עומדים לקלקלה - האיש קודם לאשה:


חטיבה IV: ההיררכיה החדשה של חז"ל - תלמיד חכם בראש![עריכה]

כאן ניתן לראות את המשך הקדימויות של בני אדם, לענייני החייאה, השבת אבידה וכו'. הצורך ברשימה זו מובן, כי מדובר במקרה בו עלינו לקבל החלטה מי קודם, במצב בו אי אפשר להציל את שתי האבידות או את שני האנשים.

ההיררכיה מבוססת על המוצא של האנשים, שהוא קריטריון אובייקטיבי וברור, והשוו קידושין ד, א, שם הממזרים והנתינים נחותים מהגרים והעבדים המשוחררים.

הסיומת של הפרק שוברת את ההיררכיות כולן: תלמיד חכם קודם לעם הארץ, וקדימות זו גוברת על השיקולים של המוצא. יש לציין שבכך נוצרת היררכיה חדשה, המבוססת על החכמה. היררכיה זו יעילה פחות מקודמתה, כי הפעם מדובר בקריטריון קשה יותר להבחנה אובייקטיבית מהקריטריון של המוצא. יתכן שזו הסיבה לכך שבענייני כבוד, כגון בעליות לתורה, נשמרה ההיררכיה הישנה (למרות התלונה של מהרש"א על כך, ראו חידושיו לנדרים פא, א.)

וראו נסיון לבסס היררכיה מתוקנת בתוספתא ב, ט-י.

משנה זו היא האחרונה בסדר נזיקין, וכדרך עורכי המשנה היא חוזרת ומדגישה לנו את ערכו של תלמוד תורה, העולה על זה של הכהונה ואינו תלוי בייחוס.

(ח) כהן קודם ללוי

לוי לישראל
ישראל לממזר
וממזר לנתין
ונתין לגר
וגר לעבד משוחרר.
אימתי? בזמן שכולן שוין.

אבל אם היה ממזר תלמיד חכם, וכהן גדול עם הארץ -

ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ!