ביאור:משנה קנים פרק ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת קנים: א ב ג

מסכת קנים עם מפרשי המשנה: א ב ג

תערובות חלקיות[עריכה]

חטיבה I: גוזל שפרח מקן סתומה אחת לאחרת[עריכה]

אם אבד אחד הגוזלים - משלימים את החסר, ואין בכך בעיה. אבל אם התערב בקן אחר, יש אפשרות שיוקרב שם, ואין אנו יודעים אם לחטאת או לעולה. כיוון שכך, הגוזל הנותר אינו סתום עוד אלא ספק, ולכן גם אותו אי אפשר להקריב.

(א) קן סתומה שלא פירשו איזה גוזל חטאת ואיזה עולה שפרח ממנה גוזל לאויר, או שפרח לבין המתות, התערבב עם גוזלים שאינם מוקרבים או שמת אחד מהן

יקח זוג לשני. יקנו עוד גוזל, והקן חוזרת להיות סתומה.

פרח לבין הקרבות - פסול, להקרבה ופוסל אחד כנגדו בן זוגו של הפורח בקן הסתום נפסל

שהגוזל הפורח - פסול, ופוסל אחד כנגדו:


המשנה מקבילה למשנה א בפרק ג, שעוסקת במספר זהה של קינים לשתי נשים.

במעבר הראשון פסל הגוזל אחד משלושת הגוזלים שנשארו, וכשחזר (לאו דווקא אותו גוזל) - פסל גוזל בקן השני. לכל אחת נשארו שני גוזלים כשרים.

אם הגוזל שעבר לקן השני נשאר מזוהה - כמובן מחזירים אותו למקומו (אם לא חזר בעצמו) והכל כשר.

גם אם התערבו ארבעת הקינים לגמרי - כל אחת יכולה להקריב זוג אחד מהתערובת שלה, ראו לעיל א, ג.

שיטת החישוב מורכבת משיטת הפסילות שבמשנה א ומשיטת התערובות שבפרק א.

(ב) כיצד? שתי נשים, לזו שתי קנים ולזו שתי קנים

פרח מזו לזו - פוסל אחד בהליכתו.
חזר - פוסל אחד בחזירתו.
פרח וחזר, פרח וחזר - לא הפסיד כלום,
שאפילו הן מעורבות - אין פחות משתים:


(ג) לזו אחת, לזו שתים, לזו שלש, לזו ארבע, לזו חמש, לזו שש, לזו שבע

פרח מן הראשונה לשניה, לשלישית, לרביעית,

המשנה מקבילה למשנה ב בפרק ג, שגם בה מדובר בקינים בגדלים שונים.

כמו במשנה ב, גם כאן הביטוי "חזר" אינו מכוון דווקא לאותו גוזל, אחרת לא היה פוסל בכלל. למעשה המשנה מתיחסת למקרה יותר כללי, שאין אנו יודעים גם את סדר הדילוגים של הגוזלים.

אם המינימום היה שני קינים, הרי בכל מצב היו לכל אחת לפחות קן אחד, כבמשנה ב. אבל כיון שלראשונה היה רק קן אחד - מחשבים לפי פסילות.

קופל מסביר את דברי "יש אומרים" כקביעה שבכל מקרה ניתן להחליף את הכלל של הפסילה בכלל שהקבוצה הגדולה ביותר אינה נפגעת.

את הביטוי "כולם ימותו" הוא מסביר שכל הקינים ימותו חוץ מקיני המתות שאותם ניתן להקריב במלואם!

לחמישית, לשישית, לשביעית, חזר כל הדרך...
פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו.
הראשונה והשניה - אין להם כלום
השלישית - יש לה אחת, הרביעית - יש לה שתים, החמישית - יש לה שלש
השישית - יש לה ארבע, השביעית - יש לה שש.

פרח וחזר שוב, כל הדרך - פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו.

השלישית והרביעית - אין להם כלום
החמישית - יש לה אחת, הששית - יש לה שתים, השביעית - יש לה חמש.

פרח וחזר - פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו

החמישית והששית - אין להם כלום, השביעית - יש לה ארבע.
ויש אומרים: השביעית לא הפסידה כלום.

ואם פרח מבין המתות לכולם - הרי כולם ימותו:


מהסתומה למפורשת - ראו משנה א: דין הקן המפורשת כדין המתות. מהמפורשת לסתומה - ראו לעיל א, ב, וכן בסוף משנה ג.

נראה שהביטוי "כולם ימותו" מתייחס רק לקן הסתומה. שהרי אם נוצר ספק בקן המפורשת, כלומר התערבו גוזלי החטאת והעולה שלה - הקן נפסל אפילו אם היה לבדו, כאמור לעיל א, ב.

הדבר מסייע לפרשנות של קופל במשנה ג.

(ד) קן סתומה וקן מפורשת

פרח מן הסתומה למפורשת - יקח זוג לשני.
חזר, או שפרח מן המפורשת ראשון - הרי כולן ימותו:


(ה) חטאת מכאן ועולה מכאן וסתומה באמצע

מבחינה לשונית יש דמיון בין המשנה לבין משנה ד בפרק ג, שגם בה מדובר על חטאת ועולה, סתומה ומפורשת.

חזר לאמצע - ראו לעיל א, ב.

אם אחרי כן עברו לצדדים - ראו בסוף משנה ג: "מן המתות..."

פרח מן האמצע לצדדין, אחד הילך ואחד הילך - לא הפסיד כלום
אלא יאמר: זה שהלך אצל חטאות - חטאת.
וזה שהלך אצל עולות - עולה.
חזר לאמצע - האמצעיים ימותו, אלו יקרבו חטאות, ואלו יקרבו עולות.
חזר [או שפרח] מן האמצע לצדדין - הרי כולן ימותו.

חטיבה II: בין החטאת והעולה[עריכה]

לדעת ת"ק הקובע הוא החטאת, ועל פיו משלימים את העולה, כי החטאת תלויה בקיום האשה, ואילו העולה - לא. וראו גם נזיר ו, ז. גם בסוף המשנה, אם מתה האשה, זה הכלל. דין העולה כנדר, שחייבים באחריותו (ראו בתחילת המסכת).

לדעת בן עזאי - הקרבן הראשון קובע.

אין מביאים את חטאת האשה שמתה - ראו תמורה ב, ב.

אין מביאין תורין כנגד בני יונה, ולא בני יונה כנגד תורין.

כיצד? האשה שהביאה חטאתה תור, ועולתה בן יונה - תכפול ותביא עולתה תור.
עולתה תור, וחטאתה בן יונה - תכפול ותביא עולתה בן יונה.
בן עזאי אומר: הולכין אחר הראשון.

האשה שהביאה חטאתה ומתה - יביאו היורשין עולתה.

עולתה ומתה - לא יביאו היורשין חטאתה: