משנה קנים ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


קנים פרק ב', ב: משנה תוספתא בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת קנים · פרק שני ("קן סתומה") · >>

פרקי מסכת קנים: א ב ג

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א

קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאויר, או שפרח לבין המתות, או שמת אחד מהן, יקח זוג לשני.

פרח לבין הקריבות, פסול ופוסל אחד כנגדו, שהגוזל הפורח, פסול ופוסל אחד כנגדו.

משנה ב

כיצד? שתי נשים, לזו שתי קנים ולזו שתי קנים, פרח מזו לזו, פוסל אחד בהליכתו.

חזר, פוסל אחד בחזירתו.

פרח וחזר, פרח וחזר, לא הפסיד כלום, שאפילו הן מעורבות, אין פחות משתים.

משנה ג

לזו אחת, לזו שתים, לזו שלש, לזו ארבע, לזו חמש, לזו שש, לזו שבע, פרח מן הראשונה לשניה, לשלישית, לרביעית, לחמישית, לשישית, לשביעית, חזר, פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו.

הראשונה והשניה אין להם כלום, השלישית יש לה אחת, הרביעית יש לה שתים, החמישית יש לה שלש, השישית יש לה ארבע, השביעית יש לה שש.

פרח וחזר, פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו.

השלישית והרביעית אין להם כלום, החמישית יש לה אחת, הששית יש לה שתים, השביעית יש לה חמש.

פרח וחזר, פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו, החמישית והששית אין להם כלום, השביעית יש לה ארבע.

ויש אומרים, השביעית לא הפסידה כלום.

ואם פרח מבין המתות לכולם, הרי כולם ימותו.

משנה ד

קן סתומה וקן מפורשת, פרח מן הסתומה למפורשת, יקח זוג לשני.

חזר, או שפרח מן המפורשת ראשון, הרי כולן ימותו.

משנה ה

חטאת מכאן ועולה מכאן וסתומה באמצע, פרח מן האמצע לצדדין, אחד הילך ואחד הילך, לא הפסיד כלום, אלא יאמר, "זה שהלך אצל חטאות, חטאת. וזה שהלך אצל עולות, עולה".

חזר לאמצע, האמצעיים ימותו, אלו יקרבו חטאות, ואלו יקרבו עולות.

חזר [ או שפרח ] מן האמצע לצדדין, הרי כולן ימותו.

אין מביאין תורין כנגד בני יונה, ולא בני יונה כנגד תורין.

כיצד, האשה שהביאה חטאתה תור, ועולתה בן יונה, תכפול ותביא עולתה תור.

עולתה תור, וחטאתה בן יונה, תכפול ותביא עולתה בן יונה.

בן עזאי אומר, הולכין אחר הראשון.

האשה שהביאה חטאתה ומתה, יביאו היורשין עולתה.

עולתה ומתה, לא יביאו היורשין חטאתה.

(א) קֵן סְתוּמָה
שֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה גּוֹזָל לָאֲוִיר,
אוֹ שֶׁפָּרַח לְבֵין הַמֵּתוֹת,
אוֹ שֶׁמֵּת אֶחָד מֵהֶן,
יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי.
פָּרַח לְבֵין הַקְּרֵבוֹת,
פָּסוּל,
וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ;
שֶׁהַגּוֹזָל הַפּוֹרֵחַ,
פָּסוּל,
וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ:
(ב) כֵּיצַד?
שְׁתֵּי נָשִׁים,
לָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים וְלָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים,
פָּרַח מִזּוֹ לְזוֹ,
פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ.
חָזַר,
פּוֹסֵל אֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ.
פָּרַח וְחָזַר, פָּרַח וְחָזַר,
לֹא הִפְסִיד כְּלוּם;
שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְעֹרָבוֹת,
אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתַּיִם:
(ג) לָזוֹ אַחַת,
לָזוֹ שְׁתַּיִם,
לָזוֹ שָׁלֹשׁ,
לָזוֹ אַרְבַּע,
לָזוֹ חָמֵשׁ,
לָזוֹ שֵׁשׁ,
לָזוֹ שֶׁבַע,
פָּרַח מִן הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה,
לַשְּׁלִישִׁית,
לָרְבִיעִית,
לַחֲמִישִׁית,
לַשִּׁשִּׁית,
לַשְּׁבִיעִית,
חָזַר,
פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ.
הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה אֵין לָהֶם כְּלוּם,
הַשְּׁלִישִׁית יֵשׁ לָהּ אַחַת,
הָרְבִיעִית יֵשׁ לָהּ שְׁתַּיִם,
הַחֲמִישִׁית יֵשׁ לָהּ שָׁלֹשׁ,
הַשִּׁשִּׁית יֵשׁ לָהּ אַרְבַּע,
הַשְּׁבִיעִית יֵשׁ לָהּ שֵׁשׁ.
פָּרַח וְחָזַר,
פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ,
וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ;
הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית אֵין לָהֶם כְּלוּם,
הַחֲמִישִׁית יֵשׁ לָהּ אַחַת,
הַשִּׁשִּׁית יֵשׁ לָהּ שְׁתַּיִם,
הַשְּׁבִיעִית יֵשׁ לָהּ חָמֵשׁ.
פָּרַח וְחָזַר,
פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ וְאֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ;
הַחֲמִישִׁית וְהַשִּׁשִּׁית אֵין לָהֶם כְּלוּם,
הַשְּׁבִיעִית יֵשׁ לָהּ אַרְבַּע.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים,
הַשְּׁבִיעִית לֹא הִפְסִידָה כְּלוּם.
וְאִם פָּרַח מִבֵּין הַמֵּתוֹת לְכֻלָּם,
הֲרֵי כֻּלָּם יָמוּתוּ:
(ד) קֵן סְתוּמָה וְקֵן מְפֹרֶשֶׁת,
פָּרַח מִן הַסְּתוּמָה לַמְּפֹרֶשֶׁת,
יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי.
חָזַר,
אוֹ שֶׁפָּרַח מִן הַמְּפֹרֶשֶׁת רִאשׁוֹן,
הֲרֵי כֻּלָּן יָמוּתוּ:
(ה) חַטָּאת מִכָּאן וְעוֹלָה מִכָּאן וּסְתוּמָה בָּאֶמְצָע,
פָּרַח מִן הָאֶמְצַע לַצְּדָדִין,
אֶחָד הֵילָךְ וְאֶחָד הֵילָךְ,
לֹא הִפְסִיד כְּלוּם;
אֶלָּא יֹאמַר:
זֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל חַטָּאוֹת, חַטָּאת;
וְזֶה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל עוֹלוֹת, עוֹלָה.
חָזַר לָאֶמְצָע,
הָאֶמְצָעִיִּים יָמוּתוּ;
אֵלּוּ יִקְרְבוּ חַטָּאוֹת,
וְאֵלּוּ יִקְרְבוּ עוֹלוֹת.
חָזַר אוֹ שֶׁפָּרַח מִן הָאֶמְצַע לַצְּדָדִין,
הֲרֵי כֻּלָּן יָמוּתוּ.

אֵין מְבִיאִין תּוֹרִין כְּנֶגֶד בְּנֵי יוֹנָה,

וְלֹא בְּנֵי יוֹנָה כְּנֶגֶד תּוֹרִין.
כֵּיצַד?
הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ תּוֹר,
וְעוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה,
תִּכְפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ תּוֹר.
עוֹלָתָהּ תּוֹר, וְחַטָּאתָהּ בֶּן יוֹנָה,
תִּכִפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה.
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר:
הוֹלְכִין אַחַר הָרִאשׁוֹן.
הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ וּמֵתָה,
יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין עוֹלָתָהּ;
עוֹלָתָהּ וּמֵתָהּ,
לֹא יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין חַטָּאתָהּ:


נוסח הרמב"ם

(א) קן סתומה -

שפרח ממנה גוזל לאוויר,
או שפרח לבין המתות,
או שמת אחד מהן - יקח זוג לשני.
פרח לבין הקרבות -
פסול - ופוסל אחד כנגדו,
שהגוזל הפורח - פסול, ופוסל אחד כנגדו.


(ב) כיצד?

שתי נשים - לזו שתי קנים, ולזו שתי קנים,
פרח מזו לזו - פוסל אחד בהליכתו.
חזר - פוסל אחד בחזירתו.
פרח וחזר, פרח וחזר - לא הפסיד כלום,
שאפילו הן מעורבות - אין פחות משתים.


(ג) לזו אחת, ולזו שתים, ולזו שלש, ולזו ארבע, ולזו חמש, ולזו שש, ולזו שבע -

פרח מן הראשונה, לשניה, לשלישית, לרביעית, לחמישית, לשישית, לשביעית, וחזר - פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו.
הראשונה והשניה - אין להן כלום,
השלישית - יש לה אחת,
הרביעית - יש לה שתים,
החמישית - יש לה שלש,
השישית - יש לה ארבע,
והשביעית - יש לה שש.
פרח וחזר - פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו.
השלישית והרביעית - אין להן כלום,
החמישית - יש לה אחת,
והשישית - יש לה שתים,
השביעית - יש לה חמש.
פרח וחזר - פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו.
החמישית והשישית - אין להן כלום,
והשביעית - יש לה ארבע.
ויש אומרין - השביעית לא הפסידה כלום.
ואם פרח מבין המתות לכולם - הרי כולם ימותו.


(ד) קן סתומה, וקן מפורשת -

פרח מן הסתומה למפורשת - יקח זוג לשני.
חזר, או שפרח מן המפורשת ראשון - הרי כולם ימותו.


(ה) חטאת מכאן, ועולה מכאן, וסתומה באמצע -

פרח מן האמצע לצדדין, אחד הילך ואחד הילך - לא הפסיד כלום,
אלא יאמר: "זה שהלך אצל חטאות - חטאת,
וזה שהלך אצל עולות - עולה".
חזרו לאמצע - האמצעיין ימותו,
ואלו יקרבו חטאות, ואלו יקרבו עולות.
חזר, או שפרח מן האמצע לצדדין - הרי כולם ימותו.


אין מביאין תורין - כנגד בני יונה,
ולא בני יונה - כנגד תורין.
כיצד?
האשה שהביאה חטאתה תור, ועולתה בן יונה -
תכפול - ותביא עולתה תור.
עולתה תור, וחטאתה בן יונה -
תכפול - ותביא עולתה בן יונה.
בן עזאי אומר: הולכין אחר ראשון.
האשה שהביאה -
חטאתה ומתה - יביאו היורשין עולתה.
עולתה ומתה - לא יביאו היורשין חטאתה.


פירושים


הערות