לדלג לתוכן

משנה קנים ב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת קנים · פרק ב · משנה ב | >>

כיצד? שתי נשים, לזו שתי קנים ולזו שתי קנים, פרח מזו לזו, פוסל אחד בהליכתו.

חזר, פוסל אחד בחזירתו.

פרח וחזר, פרח וחזר, לא הפסיד כלום, שאפילו ד הן מעורבות, אין פחות משתים.

כֵּיצַד?

שְׁתֵּי נָשִׁים,
לָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים וְלָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים,
פָּרַח מִזּוֹ לְזוֹ,
פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ.
חָזַר,
פּוֹסֵל אֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ.
פָּרַח וְחָזַר, פָּרַח וְחָזַר,
לֹא הִפְסִיד כְּלוּם;
שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְעֹרָבוֹת,
אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתַּיִם:

כיצד?

שתי נשים - לזו שתי קנים, ולזו שתי קנים,
פרח מזו לזו - פוסל אחד בהליכתו.
חזר - פוסל אחד בחזירתו.
פרח וחזר, פרח וחזר - לא הפסיד כלום,
שאפילו הן מעורבות - אין פחות משתים.

דע כי מה שנאמר בכל ההלכות האלו חזר, אינו רוצה לומר שחזר אותו העוף בעצמו, לפי שכל זמן שיהא כאן אין שם הפסד כל עיקר, אבל רוצה לומר כשאמר "חזר" שמאחר שפרח מכת זו לאחרת חזר עוף אחר ופרח לכת ראשונה, והרי אפשר שהוא הראשון בעצמו שחזר בחבורתו או הוא עוף אחר.

לפיכך כשהיו אצל רחל דרך משל שתי קינים כמו שזכר ואצל לאה שתי קינים, אחר כך פרח גוזל מאת רחל ללאה, הרי אצל לאה חמישה עופות ואצל רחל שלשה, לפיכך החמישה שהם אצל לאה שלשה מהם בלבד כשרים ושנים פסולים, האחד שפרח מאת רחל ואחד כנגדו כמו שבארנו, לפי שהוא מקריב אלו החמישה שלשה לצד זה ושנים לצד זה, רוצה לומר צדדין אלו מעלה ומטה, ומקום שיעשה השנים אחד מהם הוא כשר הכרח לפי שיש לה שנים משלה באותו הצד, ובמקום שעושה השלשה יהיו שנים מהם כשרים הכרח, וכל זה מבואר לכשתבין מה שהקדמנו. ואם חזר ופרח אחד מן החמישה ונתערב עם השלשה שנשארו לרחל, הרי הפסיד בחזירתו אחד מהשלשה של רחל, ויהיה הנשאר לרחל שנים כשרים בלבד מן הארבעה שחזרו אצלה, וכן הפסיד על לאה בחזירתו אחד מהשלשה כשרים. והארבעה שנשארו אצלה שנים מהם כשרים בלבד, לפי שאנו אומרים אחד מהם של רחל שפרח ראשון ופוסל אחד כנגדו, שלא היו ללאה אלא שלשה כשרים כשהיו החמישה עופות אצלה, אבל הואיל וחזרו אצלה ארבעה וארבעה של רחל הרי הם שוות שתיהן בדין, והרי נתבאר שבחזירתו פוסל אחד ללאה ואחד לרחל.

אחר כך אמר שדין זה אינו אלא בחזירה ראשונה בלבד שהוא פוסל אחד לזו ואחד לזו בחזירתו מוסיף על מה שהפסיד בפריחתו, וכל הבא אחר חזירה זו ואפילו פרח וחזר אלף פעמים אינו מוסיף שום הפסד על מה שהפסיד בחזירתו ראשונה, והוא עניין מה שאמר לא הפסיד כלום, לפי שהואיל וחזר הרי הארבעה שביד רחל שנים מהם כשרים ושנים פסולים, וכן מה שביד לאה כמו שבארנו.

וכל מה שיארע בהם אחר כן מן התערובות אינו מוסיף הפסד על זה מן הטעם שזכר, והוא מה שאמר אפילו הם מעורבות, לפי שאם ערבנו הארבעה של לאה עם של רחל עד שלא נודע בשום פנים איזו של לאה ואיזו של רחל, הרי הכל מחצה כשר ומחצה פסול כמו שהקדמנו בפרק ראשון, והמחצית הכשר זה ארבעה שנים ללאה ושנים לרחל כמו שבארנו, והוא מה שאמר אין פחות משנים. וכל זה לפי שהלכה בשני קינים ושני קינים, אבל אם ירבה המניין הרי מפסיד בחזירה שניה גם כן בשלישית וברביעית כפי רוב המניין כמו שזכר בהלכה שאחר זו, וקרוב הוא להבין.

והראוי לסמוך עליו בעניין זה מה שאני אומר לך, והוא שכל עוף בין שהוא אחד או שני מינין הפורח פסול ופוסל אחד כנגדו, עד שתמצא הנשאר הוא חצי המניין המעורב, לפי שהפריחה והחזירה אחר כן אינו מוסיף הפסד, מפני שתכלית ההפסד שיהיה מחמת התערובת הגמורה הוא מחצה כשר ומחצה פסול:


פרח פרידה אחת מזו לזו: פוסל אחד בהליכתו - ממקום שנפרש. ופסול הוא עצמו או אחר במקום שנתערב. דכשפרחה פרידה אחת משני קינין לשני קינין אחרים, הרי שלש פרידות לבד וחמש פרידות לבד, ומשלש פרידות אינו יכול להקריב רק שתים, אחד עולה ואחד חטאת, שאם יעשה שתים מהן עולות נמצא שהוקבע השלישי שנשאר ואותו שפרח לחטאת, ולא יוכל להקריב שוב מחמש פרידות כי אם שתי חטאות, כדין חטאת שנתערבה בחובה דאמרינן בפרק קמא דאין כשר אלא מנין חטאות שבחובה. אי נמי אין להקריב השלישי הנשאר, דחיישינן שמא יקריבו אותו שפרח בחמש פרידות ויעשוהו חטאת, וחבירו שנשאר בשלש פרידות נמי יעשוהו חטאת, ונמצאו שתי חטאות מקן אחד ג. וכן מן החמש פרידות אינו יכול להקריב רק שתי חטאות ושתי עולות, דכי עביד שלש חטאות או שלש עולות, דלמא עביד להו משני קינין של אשה אחת, ואין דין שני קינין אלא בשתי חטאות ושתי עולות. והיינו דפסול הוא או אחר במקום שנתערב, ופוסל [אחד] כנגדו ממקום שפרח ונפרש משם:

חזר פוסל אחד בחזרתו - חזר ופרח אחד מאותם החמש פרידות לתוך אלו השלש, שנמצאו עתה ארבע פרידות מכאן וארבע פרידות מכאן. פוסל אחד בחזרתו ממקום שנפרש ויצא משם, והוא או אחר פסולים במקום שמתערב שם, ואין יכולים להקריב אלא אחד חטאת ואחד עולה מן הארבעה שבכאן, ואחד חטאת ואחד עולה מן הארבעה האחרים. דדלמא אותה פרידה שפרחה שנית היא מאותם שני קינין ואינה אותה שנתערבה בה תחילה, ונשארו שם שלש פרידות מן השני קינין ואותה שפרחה שם ראשונה, וכן במקום השני. ואי עביד במקום אחד שתי עולות ואחד חטאת, יהא נקבע אותו שפרח לצד השני לחטאת ולא יוכל להקריב שם רק חטאת אחת, דדילמא כל השלש חטאות שנעשו מכאן ומכאן יהיו משני קינין של אשה אחת, הלכך עושה בכל מקום עולה אחת וחטאת אחת, או שתי עולות וחטאת אחת בצד זה וחטאת אחת בצד, זה או שתי חטאות ועולה בצד זה ובצד השני עולה אחת. ואם חזרו ונתערבו יחד, לעולם לא יהיו להם פחות משני קינין שהם כשרים:

פוסל א' בהליכתו. מ"ש הר"ב א"נ אין להקריב השלישי הנשאר דחיישינן שמא יקריבו אותו שפרח בה' פרידות ויעשוהו חטאת כו'. ונמצא שתי חטאות מקן א'. תימה כיון דבסתומות איירינן ולכל אשה שתי קנים נמצאו ב' חטאות הן באלו השתי קנים וכדין הוא שהקריב שתי חטאות ולא שבאו מקן א' אלא משתי קנים. ובהמפרש ליתא להאי א"נ. והקרוב אלי שלא לשבש כל הגירסא ולהגיה שצ"ל ונמצאו ג' חטאות [משני קנין] וה"ק א"נ אם יעשה אחד חטאת ואחד עולה שוב לא יקרב השלישי דחיישינן וכו' ונמצאו ג' חטאות משני קנין. וה"נ מצי לאסבורי בג' עולות ועיין בפי' הר"ב במתניתין דלקמן על פרח מן הששית לחמישית:

שאפילו הן מעורבות אין פחות משנים. שאפילו מעורבות כל השמנה פרידין שבארבעה הקנין יחד אין פחות משנים פי' שני קנין כשרין בהן שתי עולות ושתי חטאות. אבל ג' חטאות או ג' עולות לא מצי עביד דדילמא עביד להו משתי קינין של אשה א' שהן שני חטאות ושני עולות. המפרש:

(ג) (על הברטנורא) תימא, כיון דבסתומות איירינן ולכל אשה שתי קינים וכדין הוא שהקריב שתי חטאות ולא שבאו מקן אחד אלא משני קינים. ובהמפרש ליתא להאי אי נמי. ויש לישב ולהגיה שצ"ל ונצמאו שלש חטאות משני קינין, והכי קאמר, אי נמי אם יעשה אחד חטאת ואחד עולה שוב לא יקריב השלישי דחיישינן כו' ונמצאו שלש חטאות משני קינין, וה"נ מצי לאסבורה בשלש עולות:

(ד) (על המשנה) שאפילו כו'. שאפילו מעורבות כל השמונה פרידין שבארבעת הקינין יחד אין פחות משנים. פירוש, שני קינין כשרים בהן שתי עולות ושתי חטאות. אבל שלש חטאות ושלש עולות, לא מצי עביד, דדלמא עביד להו משני קינין של אשה אחת שהן שתי חטאות ושתי עולות מפרש:

חזר פוסל אחר בחזירתו:    פי' הרמב"ם ז"ל דע כי כל מה שנאמר בכל הלכות אלו חזר אינו רוצה לאמר שחזר אותו העוף לפי שכל זמן שיהא כן אין שם הפסד כל עיקר אבל ר"ל כשאמר חזר שמאחר שפרח מכת זו לאחרת חזר עוף אחר ופרח לכת הראשונה והרי אפשר שהוא הראשון עצמו שחזר לחבורתו או הוא עוף אחר ע"כ: בפי' רעז"ל ז"ל צ"ל ולא יוכל להקריב שם רק חטאת אחת ולא שתי חטאות דדלמא כל השלש וכו'. ואם פרח וחזר מזה לזה לא הפסיד כלום בפריחה זו וחזרה זו שאפילו מעורבות כל השמנה פרידין [עיין בתוי"ט]:

יכין

כיצד שתי נשים:    בכולה מכילתן נקט הדוגמא בנשים, משום דמצוי בהן קנין מחיובי זבות ויולדות וכמש"ל:

ולזו שתי קנים:    וכולן סתימות, שתוכל כל אחת לעשות מב' קינין שלה כל ב' מהן שתתרצה לעולות והשאר הב' לחטאות. [ונ"ל דלהכי נקט כיצד, אף שכבר מפורש הדין יפה במשנה א'. משום דאתא לאשמעינן דינא דסיפא, דבחזר פוסל א' בחזירתו. ומה"ט נמי נקט הדוגמא בשיש לכל אחת ב' קנין, אף דביש לכל אשה רק קן א' נמי יוכל לצייר שיפסול הפורח ושפוסל א' כנגדו. היינו משום דבכה"ג לא מצי למנקט בסיפא דפוסל א' בחזירתו, דהיינו במקום שפרח לשם, משום דהפרידה הנשארת כבר פסול וקאי, גם קודם שחזר ופרח לשם מהתערובות. ומכ"ש דלא הוה מצי תנא למנקט שהיה לאחת קן א' ולשנייה ב' קנין ופרח מבעלת א' לבעלת ב'. ליתא, דבכה"ג לא שייך לומר דפוסל א' בחזירתו, דהרי פסול וקאי וכדאמרן. ולא שייך נמי סיפא דסיפא, דבפרח וחזר, ופרח וחזר, לא הפסיד כלום, מטעם שאפילו מעורבות אין פחות משנים. ליתא דהרי בקן אחת לאשה אחת, ונתערבה עם אותה של ב' קנין, אז רק המועט כשר, וכפ"א מ"ג]:

פרח:    פרידה אחת:

מזו לזו פוסל אחד בהליכתו:    ר"ל בהליכתו כשפרח נפסל א' במקום שפרח משם. ומכ"ש שנפסל א' במקום שפרח לשם, מדנתערב בהם הפורח והוא שם מיותר. מיהו פשיטא שאותה אשה שפרח ממנה א' היתה יכולה להקריב ג' פרידות הנותרים ב' מהן חטאת וא' עולה, וא"כ נחשוב שאותו שפרח לבין הד' עולה היה, ולפיכך הו"ל כעולה שנתערב בחובה [פ"א מ"ב] ותקריב חברתה מהתערובות ב' עולות, ותפסיד כל החטאת שבב' קינים שלה. אלא דלא מסתבר שנפסיד לזו שלא פשעה כדי שתרוויח זו שפשעה ולא שמרה קיניה יפה שלא יפרח מהם. וטעם הדבר דכשפרח א' מהד' פרידות לתוך ד' פרידות האחרות, נשארו כאן ג' ושם ה', ואסור להקריב מהג' רק ב' פרידות, א' לחטאת וא' לעולה. דאם יקריבו מהג' ב' חטאות, אז יוקבע הפרידה הג' הנשארת וגם הפרידה שנתערב, להיות ב' עולות, ושמא יעשו בהתערובות את הפורח ג"כ חטאת, והרי הוקבע להיות עולה. ומה"ט נמי אי אפשר שיקריבו מהג' הנשארים ב' עולות. וכ"כ בעלת ה' אי אפשר שתקריב מהה' פרידות רק שתי עולות וב' חטאות, דאם תקריב ג' חטאות או ג' עולות, שמא כל הג' משלה הן, והרי חייבת רק ב' חטאות וב' עולות:

חזר:    שחזר ופרח א' מהה' פרידות לתוך הג', ונמצא השתא ד' מכאן וד' מכאן כבתחלה:

פוסל אחד בחזירתו:    דמאותן שהיה תחלה ה' והשתא ד', נפסל מלבד א' שבתחלה, עוד א', ואי אפשר תו להקריב מהד' רק א' חטאת וא' עולה, דאם יקריבו מהן ב' חטאות או ב' עולות, שמא אותו שחזר ופרח ממנה, משלה היה, ויעשוהו ג"כ שם חטאת או עולה במקום שפרח לשם, ונמצא שיקריבו ג' חטאות או ג' עולות מב' קנין שלה. וכ"כ מאותן שהיו תחלה ג' והשתא ד', אי אפשר להקריב עכשו רק א' חטאת וא' עולה כקודם שחזרו, דאם יקריבו מהן ב' חטאות או ב' עולות, יש לחוש שמא לא חזר אליהן אותה הפרידה שפרח תחלה, ושמא אותה הפרידה שפרח לה תחלה, יעשוהו במקום התערובות ג"כ חטאת או עולה, ונמצא שיקריבו משלה ג' חטאות או ג' עולות, והרי אינה רשאי להביא מב' קנין רק ב' חטאות וב' עולות:

לא הפסיד כלום:    ממה שהיתה רשאה להקריב אחר פריחה וחזרה הראשונה:

שאפילו הן מעורבות אין פחות משתים:    ר"ל דהרי אפילו יתערבו הכל יחד, יכול להקריב מכל התערובות ב' חטאות וב' עולות, דהרי בין שיהיו כל הנקרבים משל אשה א' או משל ב' הנשים, יקריבו שפיר ב' חטאות וב' עולות כב' לזו וב' לזו [פ"א מ"ג]:

בועז

פירושים נוספים