משנה קנים ב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת קנים · פרק ב · משנה ב | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כיצד, שתי נשים, לזו שתי קנים ולזו שתי קנים, פרח מזו לזו, פוסל אחד בהליכתו.

חזר, פוסל אחד בחזירתו.

פרח וחזר, פרח וחזר, לא הפסיד כלום, שאפילו ד הן מעורבות, אין פחות משתים.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

כיצד שתי נשים לזו שתי קנים ולזו שתי קנים פרח מזו לזו פוסל אחד בהליכתו חזר פוסל אחד בחזירתו פרח וחזר פרח וחזר לא הפסיד כלום שאפילו הן מעורבות אין פחות משתים.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

כיצד שתי נשים לזו שתי קנים ולזו שתי קנים כו': דע כי מה שנאמר בכל ההלכות האלו חזר אינו ר"ל שחזר אותו העוף בעצמו לפי שכל זמן שיהא כאן אין שם הפסד כל עיקר אבל ר"ל כשאמר חזר שמאחר שפרח מכת זו לאחרת חזר עוף אחר ופרח לכת ראשונה והרי (הוא) אפשר שהוא הראשון בעצמו שחזר בחבורתו או הוא עוף אחר לפיכך כשהיו אצל רחל דרך משל שתי קנים כמו שזכר ואצל לאה שתי קנים אחר כך פרח גוזל מאת רחל ללאה הרי אצל לאה חמשה עופות ואצל רחל שלשה לפיכך החמשה שהם אצל לאה שלשה מהם בלבד כשרים ושנים פסולים האחד שפרח מאת רחל ואחד כנגדו כמו שבארנו לפי שהוא מקריב אלו החמשה שלשה לצד זה ושנים לצד זה ר"ל צדדין אלו מעלה ומטה ומקום שיעשה השנים אחד מהם הוא כשר הכרח לפי שיש לה שנים משלה באותו הצד ובמקום שעושה השלשה יהיו שנים מהם כשרים הכרח וכל זה מבואר לכשתבין מה שהקדמנו ואם חזר ופרח אחד מן החמשה ונתערב עם השלשה שנשארו לרחל הרי הפסיד בחזירתו אחת מהשלשה של רחל ויהיה הנשאר לרחל שנים כשרים בלבד מן הארבעה שחזרו אצלה וכן הפסיד על לאה בחזירתו אחד מהשלשה כשרים והארבעה שנשארו אצלה שנים מהם כשרים בלבד לפי שאנו אומרים אחד מהם של רחל שפרח ראשון ופוסל אחד כנגדו שלא היו ללאה אלא שלשה כשרים כשהיו החמשה עופות אצלה אבל הואיל וחזרו אצלה ארבעה וארבעה של רחל הרי הם שוות שתיהן בדין והרי נתבאר שבחזירתו פוסל אחד ללאה ואחד לרחל. אחר כך אמר שדין זה אינו אלא בחזירה ראשונה בלבד שהוא פוסל אחד לזו ואחד לזו בחזירתו מוסיף על מה שהפסיד בפריחתו וכל הבא אחר חזירה זו ואפילו פרח וחזר אלף פעמים אינו מוסיף שום הפסד על מה שהפסיד בחזירתו ראשונה והוא ענין מה שאמר לא הפסיד כלום לפי שהואיל וחזר הרי הארבעה שביד רחל שנים מהם כשרים ושנים פסולים וכן מה שביד לאה כמו שבארנו וכל מה שיארע בהם אחר כן מן התערובות אינו מוסיף הפסד על זה מן הטעם שזכר והוא מה שאמר אפילו הם מעורבות לפי שאם ערבנו הארבעה של לאה עם של רחל עד שלא נודע בשום פנים איזו של לאה ואיזו של רחל הרי הכל מחצה כשר ומחצה פסול כמו שהקדמנו בפרק ראשון והמחצית הכשר זה ארבעה שנים ללאה ושנים לרחל כמו שבארנו והוא מה שאמר אין פחות משנים וכל זה לפי שהלכה בב' קנים וב' קנים אבל אם ירבה המנין הרי מפסיד בחזירה שניה ג"כ בשלישית וברביעית כפי רוב המנין כמו שזכר בהלכה שאחר זו וקרוב הוא להבין והראוי לסמוך עליו בענין זה מה שאני אומר לך והוא שכל עוף בין שהוא אחד או שני מינין הפורח פסול ופוסל אחד כנגדו עד שתמצא הנשאר הוא חצי המנין המעורב לפי שהפריחה והחזירה אחר כן אינו מוסיף הפסד מפני שתכלית ההפסד שיהיה מחמת התערובת הגמורה הוא מחצה כשר ומחצה פסול:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

פרח פרידה אחת מזו לזו: פוסל אחד בהליכתו - ממקום שנפרש. ופסול הוא עצמו או אחר במקום שנתערב. דכשפרחה פרידה אחת משני קינין לשני קינין אחרים, הרי שלש פרידות לבד וחמש פרידות לבד, ומשלש פרידות אינו יכול להקריב רק שתים, אחד עולה ואחד חטאת, שאם יעשה שתים מהן עולות נמצא שהוקבע השלישי שנשאר ואותו שפרח לחטאת, ולא יוכל להקריב שוב מחמש פרידות כי אם שתי חטאות, כדין חטאת שנתערבה בחובה דאמרינן בפרק קמא דאין כשר אלא מנין חטאות שבחובה. אי נמי אין להקריב השלישי הנשאר, דחיישינן שמא יקריבו אותו שפרח בחמש פרידות ויעשוהו חטאת, וחבירו שנשאר בשלש פרידות נמי יעשוהו חטאת, ונמצאו שתי חטאות מקן אחד ג. וכן מן החמש פרידות אינו יכול להקריב רק שתי חטאות ושתי עולות, דכי עביד שלש חטאות או שלש עולות, דלמא עביד להו משני קינין של אשה אחת, ואין דין שני קינין אלא בשתי חטאות ושתי עולות. והיינו דפסול הוא או אחר במקום שנתערב, ופוסל [אחד] כנגדו ממקום שפרח ונפרש משם:

חזר פוסל אחד בחזרתו - חזר ופרח אחד מאותם החמש פרידות לתוך אלו השלש, שנמצאו עתה ארבע פרידות מכאן וארבע פרידות מכאן. פוסל אחד בחזרתו ממקום שנפרש ויצא משם, והוא או אחר פסולים במקום שמתערב שם, ואין יכולים להקריב אלא אחד חטאת ואחד עולה מן הארבעה שבכאן, ואחד חטאת ואחד עולה מן הארבעה האחרים. דדלמא אותה פרידה שפרחה שנית היא מאותם שני קינין ואינה אותה שנתערבה בה תחילה, ונשארו שם שלש פרידות מן השני קינין ואותה שפרחה שם ראשונה, וכן במקום השני. ואי עביד במקום אחד שתי עולות ואחד חטאת, יהא נקבע אותו שפרח לצד השני לחטאת ולא יוכל להקריב שם רק חטאת אחת, דדילמא כל השלש חטאות שנעשו מכאן ומכאן יהיו משני קינין של אשה אחת, הלכך עושה בכל מקום עולה אחת וחטאת אחת, או שתי עולות וחטאת אחת בצד זה וחטאת אחת בצד, זה או שתי חטאות ועולה בצד זה ובצד השני עולה אחת. ואם חזרו ונתערבו יחד, לעולם לא יהיו להם פחות משני קינין שהם כשרים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ג) (על הברטנורא) תימא, כיון דבסתומות איירינן ולכל אשה שתי קינים וכדין הוא שהקריב שתי חטאות ולא שבאו מקן אחד אלא משני קינים. ובהמפרש ליתא להאי אי נמי. ויש לישב ולהגיה שצ"ל ונצמאו שלש חטאות משני קינין, והכי קאמר, אי נמי אם יעשה אחד חטאת ואחד עולה שוב לא יקריב השלישי דחיישינן כו' ונמצאו שלש חטאות משני קינין, וה"נ מצי לאסבורה בשלש עולות:

(ד) (על המשנה) שאפילו כו'. שאפילו מעורבות כל השמונה פרידין שבארבעת הקינין יחד אין פחות משנים. פירוש, שני קינין כשרים בהן שתי עולות ושתי חטאות. אבל שלש חטאות ושלש עולות, לא מצי עביד, דדלמא עביד להו משני קינין של אשה אחת שהן שתי חטאות ושתי עולות מפרש:



פירושים נוספים