משנה קנים ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת קנים · פרק ב · משנה ה | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

חטאת מכאן ועולה מכאן וסתומה באמצע, פרח מן האמצע לצדדין, אחד הלך ואחד הלך, לא הפסיד כלום, אלא יאמר, "זה שהלך אצל חטאות, חטאת. וזה שהלך אצל עולות, עולה".

חזר לאמצע, האמצעיים ימותו, אלו יקרבו חטאות, ואלו יקרבו עולות.

חזר [ או שפרח ] ז מן האמצע לצדדין, הרי כולן ימותו.

אין מביאין תורין כנגד בני יונה, ולא בני יונה כנגד תורין.

כיצד, האשה שהביאה חטאתה תור, ועולתה בן יונה, תכפול ותביא עולתה תור.

עולתה תור, וחטאתה בן יונה, תכפול ותביא עולתה בן יונה.

בן עזאי אומר, הולכין אחר הראשון.

האשה שהביאה חטאתה ומתה, יביאו היורשין ט עולתה.

עולתה ומתה, לא יביאו היורשין חטאתה.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

חטאת מיכן ועולה מיכן וסתומה באמצע פרח מן האמצע לצדדין אחד הילך ואחד הילך לא הפסיד כלום אלא יאמר זה שהלך אצל חטאות חטאת וזה שהלך אצל עולות עולה חזרו לאמצע האמצעיין ימותו ואלו יקרבו חטאות ואלו יקרבו עולות חזר או שפרח מן האמצע לצדדין הרי כלם ימותו.

(ו)‏[1] אין מביאין תורין כנגד בני יונה ולא בני יונה כנגד תורין כיצד האישה שהביאה חטאתה תור ועולתה בן יונה תכפול ותביא עולתה תור עולתה תור וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולתה בן יונה בן עזאי אומר הולכין אחר ראשון האישה שהביאה חטאתה ומתה יביאו היורשין עולתה עולתה ומתה לא יביאו היורשין חטאתה.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

חטאת מיכן ועולה מיכן וסתומה באמצע פרח מן כו': אם חזרו לאמצע הוא שמתערבת חטאת בעולה ולפיכך ימותו וכן אם חזרו מן האמצע לצדדים כולם ימותו לפי שאפשר עולה הלכה אצל חטאת וחטאת אצל עולה. וענין מה שאמר או שפרח מן האמצע לצדדין הוא שפרח לצד זה ששם החטאות או העולות ופרח משם לקצה האחר הרי כבר היה תערובת החטאת בעולה לפיכך כולם ימותו כמו שנתבאר בתחלת המסכת ת"ק הולך אחר החטאת לפי שהכתוב הקדים אותה כמו שבארנו בעשירי מזבחים ובן עזאי הולך אחר המין שהפרישה ממנה בתחלתה בין שהוא עולה או חטאת והלכה כת"ק:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

חטאת מכאן - פרידה המפורשת לחטאת לצד אחד, ופרידה המפורשת לעולה לצד השני, ושתי פרידות של קן סתומה באמצע:

פרח מן האמצע - פרידה אחת לימין ופרידה אחת לשמאל:

לא הפסיד כלום - דאותו שמעורב עם החטאת יעשה חטאת, ואותו שעם העולה יעשה עולה, אבל לא חטאת, דשמא יעשוהו מן העולה המפורשת:

חזר לאמצע - חזרו מן הצדדים אחד מכאן ואחד מכאן ונתערבו יחד, אלו ימותו, דחטאת ועולה נתערבו יחד. אבל אותן שנשארו כל אחד לבדו, קריבים כל אחד כדינו:

חזר מן האמצעיים לצדדים - הרי חטאות ועולות מעורבים, וימותו כולן ו:

אין מביאים תורים כנגד בני יונה - אלא או שניהם תורים או שניהן בני יונה:

תכפול ותביא עולתה בן יונה - כדין החטאת. שהחטאת היא עיקר ח, בין שהפרישתו תחילה בין שהפרישתו בסוף:

הולכין אחר הראשון - ואינה מביאה השני אלא ממין שהפרישה הראשון, בין שהיה הראשון חטאת בין שהיה עולה. והלכה כת"ק:

לא יביאו היורשים חטאתה - דהויא חטאת שמתו בעליה. ואי לא מהאי טעמא, מביאים חטאת אע"פ שקרבה עולה תחילה. ואע"ג דבכל מקום חטאת קודמת לעולה, היינו דוקא למצוה אבל לא לעכב:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

זה שהלך אצל חטאות כו' וזה כו' עולות. וכן הוא בכל הנוסחאות ואף הרמב"ם העתיק כן בחבורו ספ"ט מהלכות פסולי המוקדשים. ואע"ג דברישא תנן חטאת לשון יחיד וכן העתיק שם. מ"מ הא לית לן בה בין שהיא חטאת א' או חטאות רבות ומש"ה לא קפיד. אבל הר"ב והמפרש נסבי בסיפא נמי חטאת:

[*לא הפסיד כלום. פי' הר"ב דאותו שמעורב עם החטאת יעשה חטאת אבל לא עולה דשמא יעשהו מן החטאת המפורשת. והמגיה כן בדברי הר"ב. לא הפסיד]:

*) חזר. לשון הר"ב חזר מן האמצעים לצדדין הרי חטאות ועולות מעורבים וימותו כולן. וכ"כ המפרש. גם הרמב"ם בפירושו ובחבורו והיו יכולין לפרש דכולן ימותו מפני שפרח בהן מבין המתות:

או שפרח מן האמצע לצדדין. הוא שפרח לצד זה ששם החטאות או העולות ופרח משם לקצה האחר הרי כבר היה תערובת החטאת בעולה לפיכך כולם ימותו כמו שנתבאר בתחלת המסכת. הרמב"ם. ובחבורו העתיק לבבא זו. פרח מן האמצעית לצדדין. ולא העתיק חזר. אבל להר"ב והמפרש נראה דלא גרסי לבבא דאו שפרח כו':

תכפול ותביא עולתה כו'. פי' הר"ב שהחטאת היא עיקר. לשון הרמב"ם לפי ההכתוב הקדים אותה כמ"ש בעשירי מזבחים ע"כ. ואע"ג דביולדת הקדים הכתוב לעולה כדכתיב (ויקרא י"ב) א' לעולה וא' לחטאת. כבר כתבתי שם במ"ד דלא הקדימו אלא למקראה. ובת"כ פ' תזריע ספ"ד מה ת"ל אחד לעולה ואחד לחטאת כו' כאן שהיא מביאה עולתה תחלה אינו דין שתביא חטאתה מעין עולתה ת"ל אחד לעולה וא' לחטאת הביאה חטאתה תור וכו' כדתנינן הכא. ויראה לי דהכי דרוש דה"מ למכתב לעולה ולחטאת והוה שמעינן דעולה קודמת כיון דלא נקט חטאת ברישא כמו במקום אחר אלא להכי כתב אחד למדרש בג"ש מא' לחטאת וא' לעולה דגבי טומאת מקדש וקדשיו דהתם כתב והקריב אשר לחטאת ראשונה דה"נ תהא החטאת עיקר לכל דבר חוץ למקראה. ובספר קרבן אהרן מפרש דדייק מאחד אחד דמייתרי אלא דה"ק אחד לעולה ויהי' מהאחד שהוא לחטאת תמיד ע"כ. וראיתי ג"כ בנוסחאות דל"ג כאן שהיא כו' אינו דין כו' אלא ה"ג מנין שאם הביאה כו' שתביא כו':

[*יביאו היורשים עולתה. דשעבודא דאורייתא ומש"ה אפילו לא הפרישתו מחיים. פ"ק דקדושין דף י"ג. ופסק כן הרמב"ם ספ"א מהלכות מחוסרי כפרה ע"ש. וגם עיין מ"ש בפ"ה דערכין משנה ב' ד"ה יתנו]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ו) (על הברטנורא) כך כתב הר"מ והמפרש. והוה מצי למימר דימותו מפני שפרח בהן מבין המתות:

(ז) (על המשנה) שפרח כו'. שפרח לצד זה ששם החטאות או העולות ופרח משם לקצה האחר הרי כבר היו תערובת החטאת בעולה ולפיכך כולם ימותו כמו שנתבאר בתחלת המסכת. הר"מ. והר"ב והמפרש נראה דלא גרסי ליה:

(ח) (על הברטנורא) עיין פרק י' דזבחים משנה ד'. ועתוי"ט:

(ט) (על המשנה) יביאו כו'. דשעבודא דאורייתא. ומש"ה אפילו לא הפרישתו מחיים. גמרא:


פירושים נוספים

הערות

  1. ^ משנה ו בפרק ב במסכת קנים קיים רק בנוסח הרמב"ם.