מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
|
ס
|
פָּרָשַׁת חֲלוֹם יַעֲקֹב
|
כח י
|
וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃
|
יַעֲקֹב יָצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע וְהָלַךְ לְחָרָן.
|
יא
|
וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא׃
|
הוּא הִגִּיעַ לְמָקוֹם אֶחָד וְנִשְׁאַר שָׁם לִישׁוֹן כִּי הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה, הוּא לָקַח אֶבֶן מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וְשָׂם אוֹתָהּ מִתַּחַת רֹאשׁוֹ, וְשָׁכַב בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
|
יב
|
וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ׃
|
הוּא חָלַם שֶׁהִנֵּה סֻלָּם מֻנַּח בָּאָרֶץ וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ.
|
יג
|
וְהִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃
|
וְהִנֵּה ה' עוֹמֵד מֵעָלָיו וְאוֹמֵר: אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק, הָאָרֶץ שֶׁאַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ אֶתֵּן אוֹתָהּ לְךָ וּלְצֶאֱצָאֶיךָ.
|
יד
|
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְﬞכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
|
צֶאֱצָאֶיךָ יִהְיוּ רַבִּים כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וְהֵם יַרְחִיבוּ אֶת אַרְצָם לַמַּעֲרָב לַמִּזְרָח לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, וְכָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה יִרְצוּ לְהִתְבָּרֵךְ לִהְיוֹת כָּמוֹךָ וּכְמוֹ צֶאֱצָאֶיךָ.
|
טו
|
וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֙יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶֽעֱזׇבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ׃
|
וַאֲנִי אֶהְיֶה אִתְּךָ וְאֶשְׁמוֹר עָלֶיךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ, וְאַחֲזִיר אוֹתְךָ לָאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי לֹא אֶעֱזוֹב אוֹתְךָ עַד שֶׁאֶעֱשֶׂה אֶת מַה שֶּׁהִבְטַחְתִּי לְךָ.
|
טז
|
וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃
|
יַעֲקֹב הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וְאָמַר: וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ קְדֻשַּׁת ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי.
|
יז
|
וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם׃
|
הוּא פָּחַד וְאָמַר כַּמָּה נוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה! אֵין זֶה סְתָם מָקוֹם אֶלָּא בֵּית עֲבוֹדַת אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר לְהִתְקָרֵב לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם.
|
יח
|
וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ׃
|
יַעֲקֹב הִשְׁכִּים מֻקְדָּם בַּבּוֹקֶר, לָקַח אֶת הָאֶבֶן שֶׁשָּׂם מִתַּחַת לְרֹאשׁוֹ וְהֶעֱמִיד אוֹתָהּ לְמַצֵּבָה, וְיָצַק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ.
|
יט
|
וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֵּֽית־אֵ֑ל וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃
|
הוּא קָרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל, אֲבָל לִפְנֵי כֵן הָיָה שֵׁם הָעִיר 'לוּז'.
|
כ
|
וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
|
יַעֲקֹב נָדַר נֶדֶר וְאָמַר: אִם אֱלֹהִים יִהְיֶה אִתִּי וְיִשְׁמוֹר אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ בָּהּ, וְיִתֵּן לִי אוֹכֶל לֶאֱכוֹל וּבְגָדִים לִלְבּוֹשׁ.
|
כא
|
וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃
|
וְאָשׁוּב בְּשָׁלוֹם לְבֵית אָבִי – אָז ה' יִהְיֶה לִי לֵאלֹהִים,
|
כב
|
וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ׃
|
וּבַמָּקוֹם שֶׁל אֶבֶן זֹאת שֶׁשַּׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, וּמִכָּל מַה שֶּׁתִּתֶּן לִי אֶתֵּן לְךָ עֲשִׂירִית.
|
|
|
פָּרָשַׁת הַגָּעַת יַעֲקֹב לְחָרָן
|
כט א
|
וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃
|
יַעֲקֹב הָלַךְ בְּשִׂמְחָה וּבְרַגְלַיִם קַלּוֹת לְאֶרֶץ בְּנֵי הַמִּזְרָח.
|
ב
|
וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃
|
הוּא רָאָה וְהִנֵּה בְּאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלוֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רוֹבְצִים לְיָדָהּ כִּי מֵהַבְּאֵר הַהִיא הָרוֹעִים מַשְׁקִים אֶת הָעֲדָרִים, וְאֶבֶן גְּדוֹלָה מֻנַּחַת עַל פֶּתַח הַבְּאֵר.
|
ג
|
וְנֶאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה כׇל־הָעֲדָרִ֗ים וְגָלְﬞל֤וּ אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־הָאֶ֛בֶן עַל־פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ׃
|
וְרַק אַחֲרֵי שֶׁנֶּאֱסָפִים שָׁמָּה כָּל הָעֲדָרִים, הָרוֹעִים מְגַלְגְּלִים אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פֶּתַח הַבְּאֵר וּמַשְׁקִים אֶת הַצֹּאן, וּמַחֲזִירִים אֶת הָאֶבֶן לִמְקוֹמָהּ עַל פֶּתַח הַבְּאֵר.
|
ד
|
וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖י מֵאַ֣יִן אַתֶּ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵחָרָ֖ן אֲנָֽחְנוּ׃
|
יַעֲקֹב אָמַר לָהֶם: אַחַי! מֵאֵיפֹה אַתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: אֲנַחְנוּ מֵחָרָן.
|
ה
|
וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֖ם אֶת־לָבָ֣ן בֶּן־נָח֑וֹר וַיֹּאמְר֖וּ יָדָֽעְנוּ׃
|
אָמַר לָהֶם: הַאִם אַתֶּם מַכִּירִים אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר? אָמְרוּ: מַכִּירִים.
|
ו
|
וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם הֲשָׁל֣וֹם ל֑וֹ וַיֹּאמְר֣וּ שָׁל֔וֹם וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ בָּאָ֖ה עִם־הַצֹּֽאן׃
|
אָמַר לָהֶם: הַאִם שָׁלוֹם לוֹ? אָמְרוּ לוֹ: שָׁלוֹם, וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן.
|
ז
|
וַיֹּ֗אמֶר הֵ֥ן עוֹד֙ הַיּ֣וֹם גָּד֔וֹל לֹא־עֵ֖ת הֵאָסֵ֣ף הַמִּקְנֶ֑ה הַשְׁק֥וּ הַצֹּ֖אן וּלְכ֥וּ רְעֽוּ׃
|
אָמַר לָהֶם: הֲרֵי עֲדַיִן מֻקְדָּם וְלֹא הִגִּיעַ הַזְּמָן לֶאֱסוֹף אֶת הַצֹּאן, תְּנוּ לַצֹּאן לִשְׁתּוֹת וּלְכוּ רְעוּ!
|
ח
|
וַיֹּאמְרוּ֮ לֹ֣א נוּכַל֒ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר יֵאָֽסְפוּ֙ כׇּל־הָ֣עֲדָרִ֔ים וְגָֽלְﬞלוּ֙ אֶת־הָאֶ֔בֶן מֵעַ֖ל פִּ֣י הַבְּאֵ֑ר וְהִשְׁקִ֖ינוּ הַצֹּֽאן׃
|
אָמְרוּ לוֹ: לֹא נוּכַל, עַד שֶׁיֵּאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְהָרוֹעִים יְגַלְגְּלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פֶּתַח הַבְּאֵר וְנַשְׁקֶה אֶת הַצֹּאן.
|
ט
|
עוֹדֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה עִם־הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃
|
עוֹד הוּא מְדַבֵּר אִתָּם, רָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן שֶׁל אָבִיהָ כִּי הִיא רוֹעָה.
|
י
|
וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַעֲקֹ֜ב אֶת־רָחֵ֗ל בַּת־לָבָן֙ אֲחִ֣י אִמּ֔וֹ וְאֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמּ֑וֹ וַיִּגַּ֣שׁ יַעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמּֽוֹ׃
|
כְּשֶׁיַעֲקֹב רָאָה אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת הַצֹּאן שֶׁל לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, נִגַּשׁ יַעֲקֹב וְגִלְגֵּל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פֶּתַח הַבְּאֵר וְהִשְׁקָה אֶת הַצֹּאן שֶׁל לָבָן אֲחִי אִמּוֹ.
|
יא
|
וַיִּשַּׁ֥ק יַעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃
|
יַעֲקֹב נָשַׁק לְרָחֵל וְהֵרִים אֶת קוֹלוֹ בְּבֶכִי.
|
יב
|
וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֙יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רׇץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃
|
יַעֲקֹב סִפֵּר לְרָחֵל שֶׁהוּא קָרוֹב שֶׁל אָבִיהָ וְשֶׁהוּא בֵּן שֶׁל רִבְקָה, הִיא רָצָה וְסִפְּרָה לְאָבִיהָ.
|
יג
|
וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ לָבָ֜ן אֶת־שֵׁ֣מַע ׀ יַעֲקֹ֣ב בֶּן־אֲחֹת֗וֹ וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתוֹ֙ וַיְחַבֶּק־לוֹ֙ וַיְנַשֶּׁק־ל֔וֹ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיְסַפֵּ֣ר לְלָבָ֔ן אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
|
כְּשֶׁלָּבָן שָׁמַע אֶת הַשְּׁמוּעָה עַל יַעֲקֹב בְּנָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ הוּא רָץ לִקְרָאתוֹ חִבֵּק אוֹתוֹ נִשֵּׁק אוֹתוֹ וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ, וְהוּא סִפֵּר לְלָבָן אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁקָּרוּ לוֹ.
|
יד
|
וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמּ֖וֹ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
|
אָמַר לוֹ לָבָן הֲרֵי אַתָּה כְּמוֹ גּוּפִי – מִמִּשְׁפַּחְתִּי! וְהוּא גָּר אִתּוֹ חוֹדֶשׁ יָמִים.
|
|
|
פָּרָשַׁת נִשּׂוּאֵי יַעֲקֹב
|
טו
|
וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃
|
לָבָן אָמַר לְיַעֲקֹב וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה קְרוֹבִי תַּעֲבוֹד בִּשְׁבִילִי בְּחִנָּם?! אֱמוֹר לִי מַה תִּהְיֶה הַמַּשְׂכּוֹרֶת שֶׁלְּךָ.
|
טז
|
וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃
|
וּלְלָבָן הָיוּ שְׁתֵּי בָּנוֹת, שֵׁם הַגְּדוֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל.
|
יז
|
וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃
|
עֵינֵי לֵאָה הָיוּ יָפוֹת, וְרָחֵל הָיְתָה יָפָה בְּצוּרַת גּוּפָהּ וְנִרְאֵית טוֹב.
|
יח
|
וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבׇדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃
|
יַעֲקֹב אָהַב אֶת רָחֵל, וְאָמַר: אֶעֱבוֹד עֲבוּרְךָ שֶׁבַע שָׁנִים תְּמוּרַת רָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה.
|
יט
|
וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֗ן ט֚וֹב תִּתִּ֣י אֹתָ֣הּ לָ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֹתָ֖הּ לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר שְׁבָ֖ה עִמָּדִֽי׃
|
אָמַר לָבָן: עָדִיף לִי לָתֵת אוֹתָהּ לְךָ מִלָּתֵת אוֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר, תָּגוּר אִתִּי!
|
כ
|
וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃
|
יַעֲקֹב עָבַד תְּמוּרַת רָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים, וְהֵם הָיוּ בְּעֵינָיו כְּמוֹ יָמִים אֲחָדִים בִּגְלַל אַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ.
|
כא
|
וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃
|
יַעֲקֹב אָמַר לְלָבָן: תֵּן לִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶשָּׂא אוֹתָהּ, כִּי עָבַר הַזְּמָן שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי לַעֲבוֹד.
|
כב
|
וַיֶּאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כׇּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃
|
לָבָן אָסַף אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה.
|
כג
|
וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃
|
בָּעֶרֶב הוּא לָקַח אֶת לֵאָה בִּתּוֹ וְהֵבִיא אוֹתָהּ לְיַעֲקֹב, וְהוּא בָּא אֵלֶיהָ.
|
כד
|
וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לְלֵאָ֥ה בִתּ֖וֹ שִׁפְחָֽה׃
|
לָבָן נָתַן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ, שֶׁתִּהְיֶה לְלֵאָה בִּתּוֹ שִׁפְחָה.
|
כה
|
וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּה־הִ֖וא לֵאָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־לָבָ֗ן מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לִּ֔י הֲלֹ֤א בְרָחֵל֙ עָבַ֣דְתִּי עִמָּ֔ךְ וְלָ֖מָּה רִמִּיתָֽנִי׃
|
בַּבּוֹקֶר הוּא גִּלָּה שֶׁהִנֵּה הִיא לֵאָה! הוּא אָמַר לְלָבָן: מַה עָשִׂיתָ לִי?! הֲרֵי תְּמוּרַת רָחֵל עָבַדְתִּי אִתְּךָ, וְלָמָּה רִמִּיתָ אוֹתִי!
|
כו
|
וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹא־יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקוֹמֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃
|
אָמַר לָבָן: לֹא נוֹהֲגִים כָּךְ בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת אֶת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכוֹרָה.
|
כז
|
מַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וְנִתְּנָ֨ה לְךָ֜ גַּם־אֶת־זֹ֗את בַּעֲבֹדָה֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲבֹ֣ד עִמָּדִ֔י ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃
|
הַשְׁלֵם אֶת הַשָּׁבוּעַ שֶׁל שִׂמְחַת הַבַּת הַזֹּאת, וְאֶתֵּן לְךָ גַּם אֶת זֹאת תְּמוּרַת עֲבוֹדָה שֶׁתַּעֲבוֹד אִתִּי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת.
|
כח
|
וַיַּ֤עַשׂ יַעֲקֹב֙ כֵּ֔ן וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
|
יַעֲקֹב עָשָׂה כָּךְ, הוּא הִשְׁלִים אֶת שְׁבוּעַ הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַבַּת הַזֹּאת, וְהוּא נָתַן לוֹ אֶת רָחֵל בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.
|
כט
|
וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ אֶת־בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃
|
לָבָן נָתַן לְרָחֵל בִּתּוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁתִּהְיֶה לָהּ שִׁפְחָה.
|
ל
|
וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל וַיֶּאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּעֲבֹ֣ד עִמּ֔וֹ ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃
|
הוּא בָּא גַּם אֶל רָחֵל וְאָהַב אֶת רָחֵל יוֹתֵר מִלֵּאָה, וְעָבַד אִתּוֹ עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת.
|
|
|
פָּרָשַׁת לֵידַת בְּנֵי יַעֲקֹב
|
לא
|
וַיַּ֤רְא יְהֹוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃
|
ה' רָאָה שֶׁלֵּאָה דְּחוּיָה וּפָתַח אֶת רַחְמָהּ שֶׁתֵּלֵד, וְרָחֵל הָיְתָה עֲקָרָה.
|
לב
|
וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהֹוָה֙ בְּעׇנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃
|
לֵאָה נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה: ה' רָאָה אֶת עֶלְבּוֹנִי, וְנָתַן לִי בֵּן כְּדֵי שֶׁעַכְשָׁיו בַּעֲלִי יֹאהַב אוֹתִי.
|
לג
|
וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־שָׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־לִ֖י גַּם־אֶת־זֶ֑ה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃
|
הִיא נִכְנְסָה שׁוּב לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן, וְאָמְרָה: ה' שָׁמַע שֶׁאֲנִי דְּחוּיָה וְנָתַן לִי גַּם אֶת זֶה, וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן.
|
לד
|
וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֙עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ לֵוִֽי׃
|
הִיא נִכְנְסָה שׁוּב לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן וְאָמְרָה: עַכְשָׁיו הַפַּעַם, בַּעֲלִי יֹאהַב אוֹתִי וְיִתְלַוֶּה אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלוֹשָׁה בָּנִים, לָכֵן נִקְרָא שְׁמוֹ לֵוִי.
|
לה
|
וַתַּ֨הַר ע֜וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֙אמֶר֙ הַפַּ֙עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־יְהֹוָ֔ה עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃
|
הִיא נִכְנְסָה שׁוּב לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן וְאָמְרָה: הַפַּעַם אוֹדֶה לַה', לָכֵן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה, וְהִיא הִפְסִיקָה לָלֶדֶת.
|
ל א
|
וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי׃
|
רָחֵל רָאֲתָה שֶׁהִיא לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וְקִנְאָה בַּאֲחוֹתָהּ, הִיא אָמְרָה לְיַעֲקֹב: תֵּן לִי בָּנִים וְאִם לֹא – אָמוּת!
|
ב
|
וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־בָֽטֶן׃
|
יַעֲקֹב כָּעַס עַל רָחֵל וְאָמַר: וְכִי אֲנִי בִּמְקוֹם אֱלֹהִים שֶׁמָּנַע מִמֵּךְ יְלָדִים?!
|
ג
|
וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה׃
|
הִיא אָמְרָה: הִנֵּה שִׁפְחָתִי בִּלְהָה, בֹּא אֵלֶיהָ! וְהִיא תֵּלֵד וַאֲנִי אֲגַדֵּל אֶת בָּנֶיהָ וְיִהְיֶה גַּם לִי בֵּן מִמֶּנָּה.
|
ד
|
וַתִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־בִּלְהָ֥ה שִׁפְחָתָ֖הּ לְאִשָּׁ֑ה וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ יַעֲקֹֽב׃
|
הִיא נָתְנָה לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה, וְיַעֲקֹב בָּא אֵלֶיהָ.
|
ה
|
וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃
|
בִּלְהָה נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן.
|
ו
|
וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־לִ֖י בֵּ֑ן עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ דָּֽן׃
|
רָחֵל אָמְרָה: אֱלֹהִים דָּן אוֹתִי בְּרַחֲמִים וְגַם שָׁמַע בְּקוֹלִי וְנָתַן לִי בֵּן, לָכֵן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ דָּן.
|
ז
|
וַתַּ֣הַר ע֔וֹד וַתֵּ֕לֶד בִּלְהָ֖ה שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֑ל בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃
|
בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל נִכְנְסָה שׁוּב לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב.
|
ח
|
וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים ׀ נִפְתַּ֛לְתִּי עִם־אֲחֹתִ֖י גַּם־יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ נַפְתָּלִֽי׃
|
רָחֵל אָמְרָה: הִתְפַּתַּלְתִּי לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּתַחְבּוּלוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לִי בָּנִים כְּמוֹ אֲחוֹתִי וְגַם הִצְלַחְתִּי, וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ נַפְתָּלִי.
|
ט
|
וַתֵּ֣רֶא לֵאָ֔ה כִּ֥י עָמְדָ֖ה מִלֶּ֑דֶת וַתִּקַּח֙ אֶת־זִלְפָּ֣ה שִׁפְחָתָ֔הּ וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְיַעֲקֹ֖ב לְאִשָּֽׁה׃
|
לֵאָה רָאֲתָה שֶׁהִיא פָּסְקָה מִלָּלֶדֶת, הִיא לָקְחָה אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וְנָתְנָה אוֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה.
|
י
|
וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן׃
|
זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה יָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן.
|
יא
|
וַתֹּ֥אמֶר לֵאָ֖ה בגד [בָּ֣א גָ֑ד] וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ גָּֽד׃
|
לֵאָה אָמְרָה הִגִּיעַ מַזָּל! וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ גָּד, כְּלוֹמַר מַזָּל.
|
יב
|
וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּה֙ שִׁפְחַ֣ת לֵאָ֔ה בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃
|
זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה יָלְדָה בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב.
|
יג
|
וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאׇשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנ֑וֹת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אָשֵֽׁר׃
|
לֵאָה אָמְרָה: אֲנִי מְאוּשֶׁרֶת שֶׁהַבָּנוֹת מְשַׁבְּחוֹת אוֹתִי עַל בָּנַי הָרַבִּים, וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר.
|
יד
|
וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמּ֑וֹ וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ׃
|
רְאוּבֵן הָלַךְ בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וּמָצָא צִמְחֵי יַסְמִין בַּשָּׂדֶה וְהֵבִיא אוֹתָם לְלֵאָה אִמּוֹ, אָמְרָה רָחֵל לְלֵאָה: תְּנִי לִי בְּבַקָּשָׁה מִצִּמְחֵי הַיַּסְמִין שֶׁל בְּנֵךְ שֶׁהֵם סְגֻלָּה לְבָנִים.
|
טו
|
וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃
|
אָמְרָה לָהּ: לֹא דַּי שֶׁלָּקַחְתְּ אֶת בַּעֲלִי וְאַתְּ רוֹצָה לָקַחַת גַּם אֶת צִמְחֵי הַיַּסְמִין שֶׁל בְּנִי?! אָמְרָה רָחֵל: לָכֵן הוּא יִשְׁכַּב אִתָּךְ הַלַּיְלָה תְּמוּרַת צִמְחֵי הַיַּסְמִין שֶׁל בְּנֵךְ.
|
טז
|
וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶ֒רֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃
|
יַעֲקֹב בָּא מֵהַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וְלֵאָה יָצְאָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרָה: אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכַרְתִּי אוֹתְךָ תְּמוּרַת צִמְחֵי הַיַּסְמִין שֶׁל בְּנִי! הוּא שָׁכַב אִתָּהּ בַּלַּיְלָה הַהוּא.
|
יז
|
וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי׃
|
אֱלֹהִים שָׁמַע לְלֵאָה, וְהִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי.
|
יח
|
וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשכָֽר׃
|
לֵאָה אָמְרָה: אֱלֹהִים נָתַן אֶת שְׂכָרִי עַל שֶׁנָּתַתִּי אֶת שִׁפְחָתִי לְבַעֲלִי, וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר.
|
יט
|
וַתַּ֤הַר עוֹד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־שִׁשִּׁ֖י לְיַעֲקֹֽב׃
|
לֵאָה נִכְנְסָה שׁוּב לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב.
|
כ
|
וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים ׀ אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֙עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן׃
|
לֵאָה אָמְרָה: אֱלֹהִים נָתַן לִי חֵלֶק טוֹב! הַפַּעַם בַּעֲלִי יָגוּר אִתִּי בִּקְבִיעוּת כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים! וְהִיא קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ זְבוּלוּן (זְבוּל – דִּירָה).
|
כא
|
וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃
|
וְאַחַר כָּךְ הִיא יָלְדָה בַּת וְקָרְאָה אֶת שְׁמָהּ דִּינָה.
|
כב
|
וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֙יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ׃
|
אֱלֹהִים זָכַר אֶת רָחֵל, אֱלֹהִים שָׁמַע אֵלֶיהָ וּפָתַח אֶת רַחְמָהּ שֶׁתֵּלֵד.
|
כג
|
וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃
|
הִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן, וְאָמְרָה: אֱלֹהִים אָסַף אֶת בּוּשָׁתִי.
|
כד
|
וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהֹוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃
|
הִיא קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף, כְּלוֹמַר: הַלְוַאי וְה' יוֹסִיף לִי בֵּן אַחֵר.
|
|
|
פָּרָשַׁת הִתְעַשְּׁרוּת יַעֲקֹב
|
כה
|
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֙נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי׃
|
כְּשֶׁרָחֵל יָלְדָה אֶת יוֹסֵף יַעֲקֹב אָמַר לְלָבָן: שַׁחְרֵר אוֹתִי וְאֵלֵךְ אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי.
|
כו
|
תְּנָ֞ה אֶת־נָשַׁ֣י וְאֶת־יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ׃
|
תֵּן לִי אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי שֶׁעָבַדְתִּי בִּשְׁבִילְךָ תְּמוּרָתָן וְאֵלֵךְ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעָבַדְתִּי בִּשְׁבִילְךָ בְּנֶאֱמָנוּת.
|
כז
|
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָרְﬞכֵ֥נִי יְהֹוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ׃
|
אָמַר לוֹ לָבָן: אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל תַּעֲזוֹב אוֹתִי, כִּי נִחַשְׁתִּי בִּקְסָמַי וְנוֹדַע לִי שֶׁבִּרְכַּת ה' בָּאָה אֵלַי בִּזְכוּתְךָ.
|
כח
|
וַיֹּאמַ֑ר נׇקְבָ֧ה שְׂכָרְךָ֛ עָלַ֖י וְאֶתֵּֽנָה׃
|
אָמַר לוֹ: אֱמוֹר מַה שְּׂכָרְךָ שֶׁעָלַי לְשַׁלֵּם וְאֶתֵּן.
|
כט
|
וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲבַדְתִּ֑יךָ וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־הָיָ֥ה מִקְנְךָ֖ אִתִּֽי׃
|
אָמַר לוֹ: אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה עֲבַדְתִּי בִּשְׁבִילְךָ וְכַמָּה נִשְׁתַּנָּה הָעֵדֶר שֶׁלְּךָ אֶצְלִי.
|
ל
|
כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי׃
|
הֲרֵי הַמְּעַט שֶׁהָיָה לְךָ לִפְנֵי שֶׁבָּאתִי הִתְרַבָּה מְאוֹד, וַה' בֵּרֵךְ אוֹתְךָ בִּזְכוּתִי, וְעַכְשָׁיו מָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אֲנִי לְמִשְׁפַּחְתִּי?
|
לא
|
וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן־לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לֹא־תִתֶּן־לִ֣י מְא֔וּמָה אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹֽאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר׃
|
אָמַר לוֹ מָה אֶתֵּן לְךָ? אָמַר יַעֲקֹב: אַל תִּתֵּן לִי עַכְשָׁיו כְּלוּם, אִם תַּעֲשֶׂה אִתִּי אֶת הַהֶסְכֵּם הַזֶּה – אָשׁוּב וְאֶרְעֶה וְאֶשְׁמוֹר אֶת צֹאנְךָ.
|
לב
|
אֶֽעֱבֹ֨ר בְּכׇל־צֹֽאנְךָ֜ הַיּ֗וֹם הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כׇּל־שֶׂ֣ה ׀ נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכׇל־שֶׂה־חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים וְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי׃
|
אֶעֱבוֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם לְהָסִיר מִשָּׁם כָּל שֶׂה מְנֻקָּד אוֹ בַּעַל כְּתָמִים וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּבָשִׂים וּבַעַל כְּתָמִים וּמְנֻקָּד בָּעִזִּים, וּבְהֵמוֹת עִם סִימָנִים – אֵלֶּה יִהְיוּ שְׂכָרִי.
|
לג
|
וְעָֽנְתָה־בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּי֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי־תָב֥וֹא עַל־שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶ֩נּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי׃
|
וְכָךְ תִּהְיֶה לִי הוֹכָחָה עֲבוּרְךָ בֶּעָתִיד עַל צִדְקָתִי כְּשֶׁתָּבוֹא בְּטַעֲנָה עַל שְׂכָרִי שֶׁהוּא גָּנוּב – כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְנֻקָּד אוֹ בַּעַל כְּתָמִים בָּעִזִּים אוֹ חוּם בַּכְּבָשִׂים, הוּא גָּנוּב אֶצְלִי.
|
לד
|
וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן הֵ֑ן ל֖וּ יְהִ֥י כִדְבָרֶֽךָ׃
|
לָבָן אָמַר: בְּסֵדֶר, הַלְוַאי וְיִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ.
|
לה
|
וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כׇּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכׇל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו׃
|
לָבָן הֵסִיר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים בַּעֲלֵי סִימָן בַּקַּרְסוֹל וּבַעֲלֵי כְּתָמִים, וְאֶת כָּל הָעִזִּים (שֶׁהֵן כֵּהוֹת) הַמְּנֻקָּדוֹת וּבַעֲלוֹת הַכְּתָמִים – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לָבָן, וּבַכְּבָשִׂים (שֶׁהֵם בְּהִירוֹת) – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוּם, וְנָתַן בְּיַד בָּנָיו.
|
לו
|
וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּוֹתָרֹֽת׃
|
הוּא הִתְרַחֵק לְמֶרְחָק שֶׁל הֲלִיכַת שְׁלוֹשָׁה יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב רוֹעֶה אֶת שְׁאָר צֹאן לָבָן.
|
לז
|
וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעַרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת׃
|
יַעֲקֹב לָקַח לוֹ מַקְלוֹת מֵעֵץ לִבְנֶה לַח, וּמֵעֵץ שְׁקֵדִים וּמֵעֵץ עַרְמוֹנִים, וְקִלֵּף בָּהֵם קִלּוּפִים שֶׁיָּצְרוּ כְּתָמִים לְבָנִים – חֲשִׂיפַת הַלָּבָן שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּקְלוֹת.
|
לח
|
וַיַּצֵּ֗ג אֶת־הַמַּקְלוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּרְﬞהָטִ֖ים בְּשִֽׁקְﬞת֣וֹת הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתּוֹת֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתּֽוֹת׃
|
הוּא הֶעֱמִיד אֶת הַמַּקְלוֹת שֶׁקִּלֵּף בַּמָּקוֹם שֶׁל הַזְּרִימָה בְּשִׁקְתוֹת הַמַּיִם, כַּאֲשֶׁר נְקֵבוֹת הַצֹּאן בָּאוֹת לִשְׁתּוֹת מוּל הַצֹּאן הַזְּכָרִים וְהֵן מִתְיַחֲמוֹת בְּבוֹאָן לִשְׁתּוֹת.
|
לט
|
וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃
|
הַצֹּאן הִתְיַחֲמוּ כְּשֶׁהִבִּיטוּ בַּמַּקְלוֹת, וְהַצֹּאן יָלְדוּ וְלָדוֹת בַּעֲלֵי סִימָנִים בַּקַּרְסוֹל, מְנֻקָּדִים, וּבַעֲלֵי כְּתָמִים.
|
מ
|
וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּ֠ן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכׇל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־ל֤וֹ עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן׃
|
וְאֶת הַכְּבָשִׂים יַעֲקֹב הִפְרִיד וְהֶעֱמִיד אֶת פְּנֵי הַצֹּאן כָּךְ שֶׁיַּבִּיטוּ אֶל בַּעֲלֵי הַסִּימָנִים בַּקַּרְסוֹל וְאֶל כָּל חוּם בְּצֹאן לָבָן, וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ עֲדָרִים בְּנִפְרָד וְלֹא שָׂם אוֹתָם עִם הַצֹּאן שֶׁל לָבָן.
|
מא
|
וְהָיָ֗ה בְּכׇל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרְﬞהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת׃
|
בְּכָל פַּעַם – כְּשֶׁהִתְחִילָה עוֹנַת הַהִזְדַּוְּגוּת שֶׁל הַצֹּאן, יַעֲקֹב שָׂם אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בִּזְרִימַת הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ לְהֵרָיוֹן כְּשֶׁהֵן מִסְתַּכְּלוֹת בַּמַּקְלוֹת.
|
מב
|
וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃
|
וּבְסוֹף עוֹנַת הַהַמְלָטָה שֶׁל הַצֹּאן – הוּא לֹא שָׂם, הַטְּלָאִים שֶׁנּוֹלָדִים מְאוּחָר הָיוּ נִתָּנִים לְלָבָן, וְהַמֻּקְדָמִים הָיוּ לְיַעֲקֹב.
|
מג
|
וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־לוֹ֙ צֹ֣אן רַבּ֔וֹת וּשְׁפָחוֹת֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃
|
הָאִישׁ הִתְעַשֵּׁר מְאוֹד מְאוֹד, וְהָיָה לוֹ הַרְבֶּה צֹאן, וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים.
|
|
|
פָּרָשַׁת הַחֲזָרָה לָאָרֶץ
|
לא א
|
וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת־דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי־לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כׇּל־הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה׃
|
יַעֲקֹב שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנֵי לָבָן שֶׁאָמְרוּ: יַעֲקֹב לָקַח אֶת כָּל מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְאָבִינוּ וּמִשֶּׁל אָבִינוּ הוּא עָשָׂה אֶת כָּל הַנְּכָסִים הָאֵלֶּה.
|
ב
|
וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶ֛נּוּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃
|
יַעֲקֹב רָאָה אֶת פְּנֵי לָבָן שֶׁהִנֵּה הוּא כְּבָר לֹא מִתְיַחֵס אֵלָיו בַּחֲבִיבוּת כְּמוֹ אֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
|
ג
|
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב שׁ֛וּב אֶל־אֶ֥רֶץ אֲבוֹתֶ֖יךָ וּלְמוֹלַדְתֶּ֑ךָ וְאֶֽהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ׃
|
ה' אָמַר לְיַעֲקֹב: שׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ – לְאֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ, וְאֶהְיֶה אִתְּךָ.
|
ד
|
וַיִּשְׁלַ֣ח יַעֲקֹ֔ב וַיִּקְרָ֖א לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה הַשָּׂדֶ֖ה אֶל־צֹאנֽוֹ׃
|
יַעֲקֹב שָׁלַח שְׁלִיחִים וְקָרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה שֶׁתָּבֹאנָה לַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ.
|
ה
|
וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת־פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וֵֽאלֹהֵ֣י אָבִ֔י הָיָ֖ה עִמָּדִֽי׃
|
וְאָמַר לָהֶן: אֲנִי רוֹאֶה אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן הַזּוֹעֲמוֹת שֶׁכְּבָר אֵינוֹ מִתְיַחֵס אֵלַי כְּמוֹ אֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם, אֲבָל אֱלֹהֵי אָבִי הָיָה אִתִּי וְעָזַר לִי.
|
ו
|
וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכׇל־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־אֲבִיכֶֽן׃
|
וְאַתֶּן יוֹדְעוֹת שֶׁעָבַדְתִּי בְּכָל כּוֹחִי בִּשְׁבִיל אֲבִיכֶן.
|
ז
|
וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי׃
|
וַאֲבִיכֶן רִמָּה אוֹתִי וְהֶחֱלִיף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֶשֶׂר פְּעָמִים וֶאֱלֹהִים לֹא אִפְשֵׁר לוֹ לְהָרַע לִי.
|
ח
|
אִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כׇל־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כׇל־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים׃
|
כְּשֶׁאוֹמֵר: שְׂכָרְךָ יִהְיֶה מְנֻקָּדִים – כָּל הַצֹּאן יוֹלְדוֹת מְנֻקָּדִים, וּכְשֶׁאוֹמֵר: שְׂכָרְךָ יִהְיֶה בַּעֲלֵי סִימָן בַּקַּרְסוֹל – כָּל הַצֹּאן יוֹלְדוֹת בַּעֲלֵי סִימָן בַּקַּרְסוֹל.
|
ט
|
וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־לִֽי׃
|
וֶאֱלֹהִים הוֹצִיא מִתּוֹךְ עֶדְרֵי אֲבִיכֶן וְנָתַן לִי.
|
י
|
וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים׃
|
וּבְעוֹנַת הַהִזְדַּוְּגוּת שֶׁל הַצֹּאן הֵרַמְתִּי עֵינַי וְרָאִיתִי בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הַתְּיָשִׁים שֶׁמִּזְדַּוְּגִים עִם הַצֹּאן הֵם בַּעֲלֵי סִימָן בַּקַּרְסוֹל וּמְנֻקָּדִים וּבַעֲלֵי כְּתָמִים לְבָנִים.
|
יא
|
וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲל֖וֹם יַֽעֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃
|
וּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים אָמַר לִי בַּחֲלוֹם: יַעֲקֹב! אָמַרְתִּי: הִנֵּה אֲנִי!
|
יב
|
וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כׇּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃
|
אָמַר: הָרֵם אֶת עֵינֶיךָ וּרְאֵה, כָּל הַתְּיָשִׁים שֶׁעוֹלִים עַל הַצֹּאן לְהוֹלִיד, הֵם בַּעֲלֵי סִימָן בַּקַּרְסוֹל וּמְנֻקָּדִים וּבַעֲלֵי כְּתָמִים לְבָנִים וְכָךְ יִהְיוּ גַּם וְלָדוֹתֵיהֶם, כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל מַה שֶּׁלָּבָן עוֹשֶׂה לְךָ.
|
יג
|
אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּֽית־אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה ק֥וּם צֵא֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל־אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתֶּֽךָ׃
|
אֲנִי הָאֵל שֶׁנִּגְלָה אֵלֶיךָ בְּבֵית אֵל – הַמָּקוֹם שֶׁמָּרַחְתָּ שָׁם שֶׁמֶן עַל מַצֵּבָה וְשֶׁנָּדַרְתָּ לִי שָׁם נֶדֶר, עַכְשָׁיו קוּם צֵא מֵהָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב לְאֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ.
|
יד
|
וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה ל֑וֹ הַע֥וֹד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ׃
|
רָחֵל וְלֵאָה עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: וְכִי יֵשׁ לָנוּ עוֹד חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ?!
|
טו
|
הֲל֧וֹא נׇכְרִיּ֛וֹת נֶחְשַׁ֥בְנוּ ל֖וֹ כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם־אָכ֖וֹל אֶת־כַּסְפֵּֽנוּ׃
|
הֲרֵי נֶחְשַׁבְנוּ בְּעֵינָיו כְּמוֹ נָשִׁים זָרוֹת – שֶׁמָּכַר אוֹתָנוּ, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכַסְפֵּנוּ בִּמְקוֹם לִשְׁמוֹר אוֹתוֹ לָנוּ.
|
טז
|
כִּ֣י כׇל־הָעֹ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר אָמַ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֵלֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃
|
הֲרֵי כָּל הָעוֹשֶׁר שֶׁאֱלֹהִים הוֹצִיא מֵאָבִינוּ הוּא שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל בָּנֵינוּ, וְעַכְשָׁיו עֲשֵׂה כָּל מַה שֶּׁאֱלֹהִים אָמַר לְךָ.
|
יז
|
וַיָּ֖קׇם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־בָּנָ֥יו וְאֶת־נָשָׁ֖יו עַל־הַגְּמַלִּֽים׃
|
יַעֲקֹב קָם, וְהֶעֱלָה אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים.
|
יח
|
וַיִּנְהַ֣ג אֶת־כׇּל־מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־כׇּל־רְכֻשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָב֛וֹא אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
|
וְהוֹבִיל אֶת כָּל עֲדָרָיו, וְאֶת כָּל שְׁאָר רְכוּשׁוֹ שֶׁרָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם – מַה שֶּׁקָּנָה תְּמוּרַת הַצֹּאן, לָבוֹא לְיִצְחָק אָבִיו לְאֶרֶץ כְּנַעַן.
|
יט
|
וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת־צֹאנ֑וֹ וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת־הַתְּרָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְאָבִֽיהָ׃
|
וְלָבָן הָלַךְ לִגְזוֹז אֶת צֹאנוֹ, וְרָחֵל גָּנְבָה אֶת הַפְּסָלִים שֶׁל אָבִיהָ.
|
כ
|
וַיִּגְנֹ֣ב יַעֲקֹ֔ב אֶת־לֵ֥ב לָבָ֖ן הָאֲרַמִּ֑י עַל־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא׃
|
יַעֲקֹב הִטְעָה אֶת לָבָן הָאֲרַמִּי וְלֹא אָמַר לוֹ שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ.
|
כא
|
וַיִּבְרַ֥ח הוּא֙ וְכׇל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּ֖קׇם וַיַּעֲבֹ֣ר אֶת־הַנָּהָ֑ר וַיָּ֥שֶׂם אֶת־פָּנָ֖יו הַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
|
הוּא בָּרַח, הוּא וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ, וְקָם וְעָבַר אֶת הַנָּהָר, וּפָנָה אֶל הַר הַגִּלְעָד.
|
כב
|
וַיֻּגַּ֥ד לְלָבָ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֥י בָרַ֖ח יַעֲקֹֽב׃
|
סִפְּרוּ לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁיַּעֲקֹב בָּרַח.
|
כג
|
וַיִּקַּ֤ח אֶת־אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
|
הוּא לָקַח אִתּוֹ אֶת קְרוֹבָיו וְרָדַף אַחֲרָיו מֶרְחַק שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי הֲלִיכָה וְהִשִּׂיג אוֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד.
|
כד
|
וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע׃
|
אֱלֹהִים הִתְגַּלָּה אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה, וְאָמַר לוֹ: הִזָּהֵר לְךָ שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב לְהַחֲזִירוֹ, לֹא בְּטוֹב וְלֹא בְּרָע.
|
כה
|
וַיַּשֵּׂ֥ג לָבָ֖ן אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב תָּקַ֤ע אֶֽת־אׇהֳלוֹ֙ בָּהָ֔ר וְלָבָ֛ן תָּקַ֥ע אֶת־אֶחָ֖יו בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
|
לָבָן הִשִּׂיג אֶת יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב הֵקִים אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר, וְגַם לָבָן חָנָה עִם קְרוֹבָיו בְּאוֹתוֹ הָהָר – בְּהַר הַגִּלְעָד.
|
כו
|
וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ וַתִּגְנֹ֖ב אֶת־לְבָבִ֑י וַתְּנַהֵג֙ אֶת־בְּנֹתַ֔י כִּשְׁבֻי֖וֹת חָֽרֶב׃
|
לָבָן אָמַר לְיַעֲקֹב: מֶה עָשִׂיתָ?! הִטְעֵיתָ אוֹתִי וְהוֹבַלְתָּ אֶת בְּנוֹתַי כְּמוֹ שְׁבוּיוֹת מִלְחָמָה!
|
כז
|
לָ֤מָּה נַחְבֵּ֙אתָ֙ לִבְרֹ֔חַ וַתִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י וָֽאֲשַׁלֵּחֲךָ֛ בְּשִׂמְחָ֥ה וּבְשִׁרִ֖ים בְּתֹ֥ף וּבְכִנּֽוֹר׃
|
לָמָּה בָּרַחְתָּ בַּסֵּתֶר וְהִטְעֵיתָ אוֹתִי, וְלֹא סִפַּרְתָּ לִי וְהָיִיתִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים בְּתוֹף וּבְכִנּוֹר.
|
כח
|
וְלֹ֣א נְטַשְׁתַּ֔נִי לְנַשֵּׁ֥ק לְבָנַ֖י וְלִבְנֹתָ֑י עַתָּ֖ה הִסְכַּ֥לְתָּֽ עֲשֽׂוֹ׃
|
וְלֹא אִפְשַׁרְתָּ לִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנוֹתַי, עַכְשָׁיו נָהַגְתָּ בְּטִפְּשׁוּת.
|
כט
|
יֶשׁ־לְאֵ֣ל יָדִ֔י לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּכֶ֖ם רָ֑ע וֵֽאלֹהֵ֨י אֲבִיכֶ֜ם אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ מִדַּבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע׃
|
יֵשׁ בְּיָדִי כֹּחַ לַעֲשׂוֹת אִתְּכֶם רָע, אֲבָל אֱלֹהֵי אֲבִיכֶם אָמַר לִי הַלַּיְלָה: הִזָּהֵר לְךָ שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב לְהַחֲזִירוֹ לֹא בְּטוֹב וְלֹא בְּרַע.
|
ל
|
וְעַתָּה֙ הָלֹ֣ךְ הָלַ֔כְתָּ כִּֽי־נִכְסֹ֥ף נִכְסַ֖פְתָּה לְבֵ֣ית אָבִ֑יךָ לָ֥מָּה גָנַ֖בְתָּ אֶת־אֱלֹהָֽי׃
|
וְעַכְשָׁיו הָלַכְתָּ כִּי הִתְגַּעְגַּעְתָּ לָשׁוּב לְמִשְׁפַּחַת אָבִיךָ, אֲבָל לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת הַפְּסָלִים שֶׁלִּי?!
|
לא
|
וַיַּ֥עַן יַעֲקֹ֖ב וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֑ן כִּ֣י יָרֵ֔אתִי כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־תִּגְזֹ֥ל אֶת־בְּנוֹתֶ֖יךָ מֵעִמִּֽי׃
|
עָנָה יַעֲקֹב וְאָמַר לְלָבָן: בָּרַחְתִּי כִּי פָּחַדְתִּי כִּי רָצִיתִי שֶׁלֹּא תִּגְזוֹל מִמֶּנִּי אֶת בְּנוֹתֶיךָ.
|
לב
|
עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶ֘יךָ֮ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר־לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח־לָ֑ךְ וְלֹֽא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם׃
|
וּמִי שֶׁתִּמְצָא אֶת הַפְּסָלִים אֶצְלוֹ – לֹא יִחְיֶה! מוּל קְרוֹבֵינוּ תְּזַהֶה מָה אֶצְלִי שֶׁלְּךָ וְקַח לְךָ! וְיַעֲקֹב לֹא יָדַע שֶׁרָחֵל גָּנְבָה אוֹתָם.
|
לג
|
וַיָּבֹ֨א לָבָ֜ן בְּאֹ֥הֶל יַעֲקֹ֣ב ׀ וּבְאֹ֣הֶל לֵאָ֗ה וּבְאֹ֛הֶל שְׁתֵּ֥י הָאֲמָהֹ֖ת וְלֹ֣א מָצָ֑א וַיֵּצֵא֙ מֵאֹ֣הֶל לֵאָ֔ה וַיָּבֹ֖א בְּאֹ֥הֶל רָחֵֽל׃
|
לָבָן נִכְנַס לָאוֹהֶל שֶׁל יַעֲקֹב וְלָאוֹהֶל שֶׁל לֵאָה וְלָאוֹהֶל שֶׁל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת, וְלֹא מָצָא, הוּא יָצָא מֵהָאוֹהֶל שֶׁל לֵאָה וּבָא לָאוֹהֶל שֶׁל רָחֵל.
|
לד
|
וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת־כׇּל־הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא׃
|
וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַפְּסָלִים, וְשָׂמָה אוֹתָם בַּכָּר שֶׁל הַגָּמָל וְיָשְׁבָה עֲלֵיהֶם, לָבָן מִשֵּׁשׁ בְּכָל הָאוֹהֶל וְלֹא מָצָא.
|
לה
|
וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים׃
|
הִיא אָמְרָה לְאָבִיהָ: שֶׁלֹּא יַכְעִיס אֶת אֲדוֹנִי זֶה שֶׁלֹּא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ, כִּי יֵשׁ לִי מַחְזוֹר כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים, הוּא חִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַפְּסָלִים.
|
לו
|
וַיִּ֥חַר לְיַעֲקֹ֖ב וַיָּ֣רֶב בְּלָבָ֑ן וַיַּ֤עַן יַעֲקֹב֙ וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֔ן מַה־פִּשְׁעִי֙ מַ֣ה חַטָּאתִ֔י כִּ֥י דָלַ֖קְתָּ אַחֲרָֽי׃
|
הַדָּבָר הִכְעִיס אֶת יַעֲקֹב וְהוּא רָב עִם לָבָן, יַעֲקֹב עָנָה וְאָמַר לְלָבָן: מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי שֶׁרָדַפְתָּ אַחֲרַי?!
|
לז
|
כִּֽי־מִשַּׁ֣שְׁתָּ אֶת־כׇּל־כֵּלַ֗י מַה־מָּצָ֙אתָ֙ מִכֹּ֣ל כְּלֵי־בֵיתֶ֔ךָ שִׂ֣ים כֹּ֔ה נֶ֥גֶד אַחַ֖י וְאַחֶ֑יךָ וְיוֹכִ֖יחוּ בֵּ֥ין שְׁנֵֽינוּ׃
|
כְּשֶׁמִּשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי – מַה מָּצָאתָ מִכָּל כְּלֵי בֵּיתֶךָ?! שִׂים כָּאן מוּל קְרוֹבַי וּקְרוֹבֶיךָ וִיבָרְרוּ מִי הַצּוֹדֵק בֵּין שְׁנֵינוּ!
|
לח
|
זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃
|
זֶה כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁאֲנִי אִתְּךָ, שׁוּם וְלָד שֶׁל כִּבְשׂוֹתֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא מֵת, וַאֲפִלּוּ לֹא אָכַלְתִּי כַּמְּקֻבָּל מִצֹּאנְךָ זְכָרִים שֶׁאֵינָם יוֹלְדִים.
|
לט
|
טְרֵפָה֙ לֹא־הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י י֔וֹם וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה׃
|
לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ שׁוּם בְּהֵמָה שֶׁנִּטְרְפָה, אֲנִי הָיִיתִי מְשַׁלֵּם עָלֶיהָ, מִמֶּנִּי הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ, וְכָךְ גַּם בְּהֵמָה שֶׁנִּגְנְבָה בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה.
|
מ
|
הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃
|
הָיִיתִי בַּשָּׂדֶה – בַּיּוֹם שָׂרַף אוֹתִי שָׁרָב, וּבַלַּיְלָה הִקְפִּיא אוֹתִי קֶרַח, וּשְׁנָתִי נָדְדָה מֵעֵינַי.
|
מא
|
זֶה־לִּ֞י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֮ בְּבֵיתֶ֒ךָ֒ עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ וַתַּחֲלֵ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים׃
|
זֶה כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁאֲנִי בְּבֵיתְךָ, עֲבַדְתִּי עֲבוּרְךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה תְּמוּרַת שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תְּמוּרַת צֹאנְךָ, וְשִׁנִּיתָ אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֶשֶׂר פְּעָמִים.
|
מב
|
לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עׇנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃
|
אִלּוּ אֱלֹהֵי אָבִי – אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִרְאָתוֹ שֶׁל יִצְחָק – לֹא הָיָה עוֹזֵר לִי, הָיִיתָ עַכְשָׁיו מְשַׁחְרֵר אוֹתִי בְּלִי כְּלוּם! אֱלֹהִים רָאָה אֶת צַעֲרִי וְאֶת עֲמַל כַּפַּי וְהוֹכִיחַ הַלַּיְלָה.
|
מג
|
וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַבָּנ֨וֹת בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי־ה֑וּא וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה־אֶעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֙לֶּה֙ הַיּ֔וֹם א֥וֹ לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ׃
|
לָבָן עָנָה וְאָמַר לְיַעֲקֹב: הַבָּנוֹת שֶׁלְּךָ הֵן בְּנוֹתַי, וְהַבָּנִים שֶׁלְּךָ הֵם בָּנַי, וְהַצֹּאן שֶׁלְּךָ הוּא צֹאנִי, וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה – הוּא שֶׁלִּי, וְלִבְנוֹתַי – אֵיזֶה רַע אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם לָהֵן אוֹ לִבְנֵיהֶן שֶׁיָּלְדוּ?
|
מד
|
וְעַתָּ֗ה לְכָ֛ה נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה וְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃
|
וְעַכְשָׁיו בֹּא נַעֲשֶׂה אֲנִי וְאַתָּה הֶסְכֵּם שָׁלוֹם, וְיִהְיֶה סִימָן לְתֵעוּד בֵּינִי וּבֵינְךָ.
|
מה
|
וַיִּקַּ֥ח יַעֲקֹ֖ב אָ֑בֶן וַיְרִימֶ֖הָ מַצֵּבָֽה׃
|
יַעֲקֹב לָקַח אֶבֶן וְהֵרִים אוֹתָהּ לַעֲשׂוֹת מַצֵּבָה.
|
מו
|
וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב לְאֶחָיו֙ לִקְט֣וּ אֲבָנִ֔ים וַיִּקְח֥וּ אֲבָנִ֖ים וַיַּֽעֲשׂוּ־גָ֑ל וַיֹּ֥אכְלוּ שָׁ֖ם עַל־הַגָּֽל׃
|
יַעֲקֹב אָמַר לִקְרוֹבָיו: אִסְפוּ אֲבָנִים! הֵם לָקְחוּ אֲבָנִים וְעָשׂוּ עֲרֵמָה וְאָכְלוּ שָׁם עַל הָעֲרֵמָה.
|
מז
|
וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד׃
|
לָבָן קָרָא לָהּ בַּאֲרָמִית 'יְגַר שָׂהֲדוּתָא', כְּלוֹמַר 'עֲרֵמַת הָעֵדוּת', וְיַעֲקֹב קָרָא לָהּ גַּל-עֵד.
|
מח
|
וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן הַגַּ֨ל הַזֶּ֥ה עֵ֛ד בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ הַיּ֑וֹם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ גַּלְעֵֽד׃
|
לָבָן אָמַר: גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה יְשַׁמֵּשׁ כְּעֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם, לָכֵן נִקְרָא שְׁמוֹ 'גַּלְעֵד'.
|
מט
|
וְהַמִּצְפָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔ר יִ֥צֶף יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ כִּ֥י נִסָּתֵ֖ר אִ֥ישׁ מֵרֵעֵֽהוּ׃
|
וְנִקְרָא גַּם 'הַמִּצְפֶּה' כִּי אָמַר: ה' יַבִּיט בֵּינִי וּבֵינְךָ וְיָעִיד כְּשֶׁלֹּא נוּכַל לִרְאוֹת זֶה אֶת זֶה,
|
נ
|
אִם־תְּעַנֶּ֣ה אֶת־בְּנֹתַ֗י וְאִם־תִּקַּ֤ח נָשִׁים֙ עַל־בְּנֹתַ֔י אֵ֥ין אִ֖ישׁ עִמָּ֑נוּ רְאֵ֕ה אֱלֹהִ֥ים עֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃
|
אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים נוֹסָפוֹת עַל בְּנוֹתַי, אָמְנָם אֵין אִישׁ אִתָּנוּ שֶׁרוֹאֶה – אֲבָל רְאֵה! אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ!
|
נא
|
וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן לְיַעֲקֹ֑ב הִנֵּ֣ה ׀ הַגַּ֣ל הַזֶּ֗ה וְהִנֵּה֙ הַמַּצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָרִ֖יתִי בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃
|
לָבָן אָמַר לְיַעֲקֹב: הִנֵּה הָעֲרֵמָה הַזֹּאת וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה שֶׁהֵקַמְתִּי בֵּינִי וּבֵינְךָ.
|
נב
|
עֵ֚ד הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְעֵדָ֖ה הַמַּצֵּבָ֑ה אִם־אָ֗נִי לֹֽא־אֶעֱבֹ֤ר אֵלֶ֙יךָ֙ אֶת־הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְאִם־אַ֠תָּ֠ה לֹא־תַעֲבֹ֨ר אֵלַ֜י אֶת־הַגַּ֥ל הַזֶּ֛ה וְאֶת־הַמַּצֵּבָ֥ה הַזֹּ֖את לְרָעָֽה׃
|
גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה יִהְיֶה עֵד וְהַמַּצֵּבָה תִּהְיֶה עֵדָה, שֶׁאֲנִי לֹא אֶעֱבוֹר אֶת הַגַּל הַזֶּה וְגַם אַתָּה לֹא תַּעֲבוֹר אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת רָע.
|
נג
|
אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י נָחוֹר֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ אֱלֹהֵ֖י אֲבִיהֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֣ע יַעֲקֹ֔ב בְּפַ֖חַד אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃
|
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵּינֵינוּ – הֵם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, אֲבָל יַעֲקֹב נִשְׁבַּע רַק בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים שֶׁיִּצְחָק אָבִיו הָיָה יָרֵא.
|
נד
|
וַיִּזְבַּ֨ח יַעֲקֹ֥ב זֶ֙בַח֙ בָּהָ֔ר וַיִּקְרָ֥א לְאֶחָ֖יו לֶאֱכׇל־לָ֑חֶם וַיֹּ֣אכְלוּ לֶ֔חֶם וַיָּלִ֖ינוּ בָּהָֽר׃
|
יַעֲקֹב שָׁחַט שָׁם בָּהָר בְּהֵמָה וְקָרָא לִקְרוֹבָיו לֶאֱכוֹל סְעוּדָה, הֵם סָעֲדוּ וְיָשְׁנוּ בָּהָר.
|
לב א
|
וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנוֹתָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שׇׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֽוֹ׃
|
לָבָן הִשְׁכִּים בַּבּוֹקֶר וְנִשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וּבֵרֵךְ אוֹתָם, וְלָבָן הָלַךְ וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ.
|
ב
|
וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
|
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וּפָגְשׁוּ אוֹתוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.
|
ג
|
וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃
|
אָמַר יַעֲקֹב כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם: זֶה מַחֲנֵה אֱלֹהִים! וְהוּא קָרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנַיִם.
|