ביאור:משנה מדות פרק ה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
- מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
- נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
- נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
- קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
- טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין
----
העזרה ולשכותיה[עריכה]
|
בדומה לסוף פרק ד, גם החטיבה הזאת מוקדשת לחתכי אורך ורוחב. |
חטיבה I: מבנה העזרה[עריכה]
|
המשנה מצטטת ומרחיבה את האמור לעיל, ב, ו. וראו שם "עזרת ישראל" ו"עזרת הכהנים" - מקום דריסת ישראל והכהנים בהתאמה. המזבח - ראו לעיל ג, א. בין האולם ולמזבח - ראו לעיל ג, ו. ההיכל - ראו לעיל ד, ז. אחורי בית הכפורת מחזיר לתחילת המסכת, ראו לעיל א, א. |
(א) כל העזרה היתה ארך מאה ושמונים ושבע, על רחב מאה ושלשים וחמש.
מן המזרח למערב - מאה ושמונים ושבע:
- מקום דריסת ישראל - אחת עשרה אמה, מקום דריסת הכהנים - אחת עשרה אמה
- המזבח - שלשים ושתים, בין האולם ולמזבח - עשרים ושתים אמה,
- ההיכל - מאה אמה, ואחת עשרה אמה - לאחורי בית הכפורת:
|
ראו לעיל פרק ג. שם כתוב שהמזבח היה באורך 32 אמות והכבש (משנה ג) - גם הוא 32 אמה. יתכן שמדידת הכבש היתה באלכסון: הבסיס הוא באורך 30 אמה, והגובה הוא 10 אמות, ואז היתר הוא באורך כ32 אמה (ליתר דיוק: 31.62 אמות). במשנה ה שם נזכרים הטבעות השולחנות והננסים, ללא מידות מדויקות. |
(ב) מן הצפון לדרום - מאה ושלשים וחמש:
- הכבש והמזבח - ששים ושתים,
- מן המזבח לטבעות - שמונה אמות, מקום הטבעות - עשרים וארבע
- מן הטבעות לשלחנות - ארבע, מן השלחנות ולננסין - ארבע.
- מן הננסין לכתל העזרה - שמונה אמות, והמותר - בין הכבש לכתל ומקום הננסין:
חטיבה II: הלשכות בעזרה[עריכה]
(ג) שש לשכות היו בעזרה: שלש בצפון, ושלש בדרום.
|
לשכת המלח - ראו תוספתא מנחות ו, ב. בית הטבילה - ראו יומא ג, ג. המדיחים - ראו תמיד ד, ב. גם כאן היתה מסיבה, כמו בהיכל (לעיל ד, ה) וכמו בדרך לבית הטבילה (לעיל א, ט.) |
- שבצפון: לשכת המלח, לשכת הפרוה, לשכת המדיחים.
- לשכת המלח - שם היו נותנין מלח לקרבן.
- לשכת הפרוה - שם היו מולחין עורות קדשים, ועל גגה היה בית הטבילה לכהן גדול ביום הכפורים.
- לשכת המדיחין - ששם היו מדיחין קרבי הקדשים, ומשם מסיבה עולה לגג בית הפרוה:
|
לשכת כהן גדול - ראו יומא א, א. לשכת הגולה - על שם הגלגל של השאיבה, והשוו "בור הגולה", עירובין י, יד. המשנה מדגישה מאד את לשכת הגזית, שבה ישבו חכמים והפגינו את עליונותם על הכהנים בכך שהיו בודקים את ייחוסם, וראו גם תוספתא חגיגה ב, ט. כהן שנמצא בו פסול - מסגרת המסכת. ראו לעיל א, ט. |
(ד) שבדרום: לשכת העץ, לשכת הגולה, לשכת הגזית.
- לשכת העץ - אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת. אבא שאול אומר: לשכת כהן גדול.
- [והיא] היתה אחורי שתיהן, וגג שלשתן שוה.
- לשכת הגולה - שם היה בור קבוע, והגלגל נתון עליו, ומשם מספיקים מים לכל העזרה.
- לשכת הגזית - שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל יושבת, ודנה את הכהונה
- וכהן שנמצא בו פסול - לובש שחורים ומתעטף שחורים, ויוצא והולך לו.
- ושלא נמצא בו פסול - לובש לבנים ומתעטף לבנים, נכנס ומשמש עם אחיו הכוהנים.
- ויום טוב היו עושים, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן.
- וכך היו אומרים: ברוך המקום, ברוך הוא, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן.
- וברוך הוא, שבחר באהרן ובבניו, לעמוד לשרת לפני ה' בבית קדשי הקדשים: