ביאור:משנה מדות פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת מדות: א ב ג ד ה

מסכת מדות עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה

----

המסכת אינה מתמקדת במבנה העיקרי שהוא ההיכל, וגם לא במבנה הקדוש, שהוא קודש הקדשים - אלא בשערים ובבית המוקד, שבו התנהלו חיי החולין של הכהנים בלילה.

מבוא למסכת מידות ומבנה המסכת

המקדש בלילה וחיי החול בו[עריכה]

חטיבה I: שמירה[עריכה]

השוו לתחילת מסכת תמיד. תיאור המקדש הוא בעיני שומריו - בשעות הלילה, ולא בשעת הפעילות שלו.

שערי הר הבית מפורטים במשנה ג. שערי העזרה - במשנה ד-ה.

שלושת הלויים האחרונים מקבילים לשלוש העמדות של הכוהנים. שימו לב למשחק המילים פרוכת-כפורת.

בבית הניצוץ ובבית המוקד היה שומר לוי ושומר כהן. בבית המוקד גם היו כל הכוהנים ישנים.

(א) בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִין בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: בְּבֵית אַבְטִינָס, וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד.

וְהַלְוִיִּם - בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד מָקוֹם:
חֲמִשָּׁה - עַל חֲמִשָּׁה מִשַּׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת; אַרְבָּעָה - עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מִתּוֹכוֹ;
חֲמִשָּׁה - עַל חֲמִשָּׁה מִשַּׁעֲרֵי הָעֲזָרָה; מבין שבעה בסך הכל אַרְבָּעָה - בְּאַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ מִבַּחוּץ;
אֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַקָּרְבָּן, הוא בית המוקד וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַפָּרֹכֶת, וְאֶחָד לַאֲחוֹרֵי בֵית הַכַּפֹּרֶת בין קודש הקדשים לכותל המערבי.


(ב) אִישׁ הַר הַבַּיִת הָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר, וַאֲבוּקוֹת דּוֹלְקִין לְפָנָיו,

וְכָל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוּ עוֹמֵד וְאוֹמֵר לוֹ: "אִישׁ הַר הַבַּיִת, שָׁלוֹם עָלֶיךָ!" - נִכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן
חוֹבְטוֹ בְמַקְלוֹ, וּרְשׁוּת הָיָה לוֹ לִשְׂרוֹף אֶת כְּסוּתוֹ.

והשוו שיר השירים ה ז: מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת. הפעם מכים את השומרים ולא ההפך...

וְהֵן אוֹמְרִים: "מַה קּוֹל בָּעֲזָרָה? - קוֹל בֶּן לֵוִי לוֹקֶה וּבְגָדָיו נִשְׂרָפִין, שֶׁיָּשֵׁן לוֹ עַל מִשְׁמָרוֹ."
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: פַּעַם אַחַת מָצְאוּ אֶת אֲחִי אִמָּה יָשֵׁן, וְשָׂרְפוּ אֶת כְּסוּתוֹ.

חטיבה II: שערים[עריכה]

(ג) חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הָיוּ לְהַר הַבַּיִת:

שער טדי היה בשימוש נדיר יחסית, וראו במשנה ט.

לגבי שריפת הפרה, ראו פרה ג, ו. גם כאן השימוש נדיר, אבל פומבי. הר הבית היה במזרח העיר, כמו היום, והיציאה ממנו למזרח היא גם יציאה מהעיר.

שושן הבירה סימלה את שלטון האימפריה על א"י. ועוד לגבי שער שושן, ראו ברכות ט, ה.

ולגבי שער שושן ראו כלים יז, ט, שעליו היו מסומנות אמות הקודש.

שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם - מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה;
קִפּוֹנוֹס מִן הַמַּעֲרָב - מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה;
טְדֵי מִן הַצָּפוֹן - לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם;
שַׁעַר הַמִּזְרָחִי, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה,
שֶׁבּוֹ כֹהֵן שׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ יוֹצְאִין לְהַר הַמִּשְׁחָה.


מבין שבעת השערים רק בחמישה היתה שמירה בלילה.

לקמן ב, ו מנויים 13 שערים. גם חלק מהשמות שונים שם.

ראו שקלים ה, א, גם שם נזכר פנחס המלביש.

עושי חביתין הופיעו בתמיד א, ג.

(ד) שִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ בָעֲזָרָה: שְׁלֹשָׁה בַצָּפוֹן, וּשְׁלֹשָׁה בַדָּרוֹם, וְאֶחָד בַּמִּזְרָח.

שֶׁבַּדָּרוֹם - שַׁעַר הַדָּלֶק; שֵׁנִי לוֹ - שַׁעַר קָרְבָּן; שְׁלִישִׁי לוֹ - שַׁעַר הַמַּיִם.
שֶׁבַּמִּזְרָח - שַׁעַר נִיקָנוֹר. שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ לוֹ, אַחַת מִימִינוֹ וְאַחַת מִשְּׂמאלוֹ:
אַחַת - לִשְׁכַּת פִּנְחָס הַמַּלְבִּישׁ, וְאַחַת - לִשְׁכַּת עוֹשֵׂה חֲבִתִּים.


האכסדרה של שער הניצוץ הוזכרה בתמיד א, ג.

לקמן ב, ו מכונה שער הניצוץ "שער יכניה", ושער בית המוקד "שער הנשים".

(ה) וְשֶׁבַּצָּפוֹן - שַׁעַר נִצוֹץ,

וּכְמִין אַכְסַדְרָה הָיָה, וַעֲלִיָּה בְנוּיָה עַל גַּבָּיו,
שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְּמַעְלָה, וְהַלְוִיִּם - מִלְּמַטָּן, וּפֶתַח הָיָה לוֹ לַחַיִל.
שֵׁנִי לוֹ - שַׁעַר קָרְבָּן; שְׁלִישִׁי לוֹ - בֵּית הַמּוֹקֵד.

המרכז של המקדש בלילה הוא בבית המוקד, והוא הנושא העיקרי של החטיבה הזו.

חטיבה III: בית המוקד[עריכה]

(ו) אַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְבֵית הַמּוֹקֵד, כְּקִיטוֹנוֹת koitón: חדר שינה קטן פְּתוּחוֹת לִטְרִיקְלִין, triklínion: חדר אוכל

לשכות בית המוקד מקבילות ללשכות שער ניקנור שבמשנה ד. בית המוקד משמש בשעות הלילה תמצית של המקדש, וראו גם הקבלות במשנה ט.

הסימון בפסיפס היה לצורך ענייני הטומאה; אבל לענייני אכילת קדשי קדשים כולה נחשבה קודש, ראו תוספתא מע"ש ב, יד.

תיאור של לשכת עושה לחם הפנים ראו בתוספתא מנחות יא, א. וראו שם, שר' שמעון טען שאפיית הלחם היתה נעשית מחוץ לעזרה.

לגבי גניזת האבנים - ראו [מקבים א ד, מד,] וראו מסורת שונה במגילת תענית ח. בתמיד ג, ג מכונה הלשכה הזו "לשכת החותמות", והירידה לבית הטבילה מכונה "לשכת בית המוקד".

שְׁתַּיִם בַּקֹּדֶשׁ, הדרומיות שְׁתַּיִם בַּחוֹל, וְרִאשָׁן פְּסֶפְסִין סימן על הרצפה באבני פסיפס מַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.
וּמָה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת? - מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית הָיְתָה לִשְׁכַּת טְדֵי קָרְבָּן;
דְּרוֹמִית מִזְרָחִית - הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת עוֹשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים;
מִזְרָחִית צְפוֹנִית - בָּהּ גָּנְזוּ בְנֵי חַשְׁמוּנַּי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן;
צְפוֹנִית מַעֲרָבִית - בָּהּ יוֹרְדִין לְבֵית הַטְּבִילָה. ראו בהמשך משנה ט.


(ז) שְׁנֵי שְׁעָרִים הָיוּ בְּבֵית הַמּוֹקֵד: אֶחָד - פָּתוּחַ לְחַיִל, וְאֶחָד - פָּתוּחַ לַעֲזָרָה.

לדברי ר' יהודה ראו תמיד א, ג.

אָמַר רְבִּי יְהוּדָה: זֶה הוּא שֶׁפָּתוּחַ לַעֲזָרָה - פְּשֶׁפֶשׁ קָטָן הָיָה לוֹ,
שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין לִבְלוֹשׁ אֶת הָעֲזָרָה.


מקבילה בתמיד א, א.

(ח) בֵּית הַמּוֹקֵד - כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבֵדִין שֶׁלָּאֶבֶן; איצטבאות, מקומות מוגבהים

וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְיָדָן,
וּפִרְחֵי כְהֻנָּה, אִישׁ - כְּסֻתוֹ בָאָרֶץ


המפתחות היו גדולים, ולכן לא ניתן לישון עימם כאמור במשנה ח.

בלילה היו שערי העזרה נעולים, והכהן היה ישן מעל לטבלת השיש שמתחתיה היו המפתחות. בשקלים ה, א מפורש שם הכהן הממונה על נעילת השערים - בן גבר.

התיאור של פתיחת השערים ע"י כהן אחד מנוגד לאמור בתוספתא שקלים ב, טו, שכדי לפתוח את שערי העזרה היה צורך בנוכחות כל שבעת האמרכלים.

טבלה של שיש היתה גם ליד המזבח, ראו לקמן ג, ג. הקבלה נוספת בין בית המוקד למקדש.

המקום של טבלת השיש מסמל את כל 21 המקומות שבהם שומרים הלוויים (משנה א), ומייתר את השמירה.

בן לוי אמור לשמור מבחוץ, אבל בדרך כלל היה ישן שם, וראו משנה ב.

הנרות של הכהן שאירע לו קרי משקפים בהיפוך את האבוקות של איש הר הבית (משנה ב): כאן הוא יורד בסתר למסיבה (מסדרון עם סיבובים), ושם הוא הולך לבדוק את השמירה בגלוי.

המסיבה כאן מיועדת ליציאה של כהן טמא, והיא מקבילה למסיבה המיועדת לתיקונים בבית קדש הקדשים, לקמן ד, ה.

(ט) וּמָקוֹם הָיָה שָׁם, אַמָּה עַל אַמָּה,

וְטַבְלָה שֶׁלַּשַּׁיִשׁ, וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, (וְשַׁלְשֶׁלֶת, שֶׁהַמַּפְתְּחוֹת הָיוּ תְלוּיוֹת בָּהּ.)
הִגִּיעַ זְמַן הַנְּעִילָה - הִגְבִּיהַּ אֶת הַטַּבְלָה מִן הַטַּבַּעַת, וְנָטַל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת מִן הַשַּׁלְשֶׁלֶת,
וְנָעַל הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים, וּבֶן לֵוִי יָשֵׁן לוֹ מִבַּחוּץ.

גָּמַר מִלִּנְעוֹל, הֶחְזִיר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת, וְאֶת הַטַּבְלָה לִמְקוֹמָהּ,

וְנָתַן כְּסוּתוֹ עָלֶיהָ, וְיָשֵׁן לוֹ.

הבירה היא מצודת אנטוניה שהיתה מצפון מערב למקדש.

אֵרַע קֶרִי בְאֶחָד מֵהֶם - יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בִמְּסִבָּה מסדרון תת קרקעי עם סיבובים הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, מתחת למצודת אנטוניה

וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּן וּמִכָּן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: בִּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחַיִל, המסיבה לא עברה מתחת למצודה אלא מתחת לחיל
יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בִטְדֵי.