משנה מדות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


מדות פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק שני ("הר הבית") · >>

פרקי מסכת מדות: א ב ג ד ה

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, רובו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מיעוטו מן המערב.

מקום שהיה רוב מדתו, שם היה רוב תשמישו.

משנה ב[עריכה]

כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל, חוץ ממי שאירעו דבר, שהוא מקיף לשמאל.

[ מה לך מקיף לשמאל ], שאני אבל, השוכן בבית הזה ינחמך.

שאני מנודה, השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך, דברי רבי מאיר.

אמר לו רבי יוסי, עשיתן כאלו עברו עליו את הדין.

אלא השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך.

ך.

משנה ג[עריכה]

לפנים ממנו, סורג גבוה עשרה טפחים.

ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון.

חזרו וגדרום, וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות.

לפנים ממנו, החיל עשר אמות.

ושתים עשרה מעלות היו שם.

רום המעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה.

כל המעלות שהיו שם, רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה, חוץ משל אולם.

כל הפתחים והשערים שהיו שם, גבהן עשרים אמה, ורחבן עשר אמות, חוץ משל אולם.

כל הפתחים שהיו שם, היו להן דלתות, חוץ משל אולם.

כל השערים שהיו שם, היו להן שקופות, חוץ משער טדי, שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על גב זו.

כל השערים שהיו שם, נשתנו להיות של זהב, חוץ משער ניקנור, מפני שנעשה בהן נס.

ויש אומרים, מפני שנחשתן מצהיב.

משנה ד[עריכה]

כל הכתלים שהיו שם, היו גבוהים, חוץ מכותל המזרחי, שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה, ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם.

משנה ה[עריכה]

עזרת הנשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רחב מאה ושלשים וחמש.

וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה, של ארבעים ארבעים אמה.

ולא היו מקורות .

וכך הם עתידים להיות, שנאמר (יחזקאל מו) "ויוציאני אל החצר החיצונה ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצוע החצר, חצר במקצוע החצר, בארבעת מקצעות החצר חצרות קטורות". [ ואין קטורות ] אלא שאינן מקורות.

ומה היו משמשות.

דרומית מזרחית, היא היתה לשכת הנזירים, ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן, ומגלחין את שערן, ומשלחים תחת הדור.

מזרחית צפונית, היא היתה לשכת העצים, ששם הכהנים בעלי מומין מתליעין העצים.

וכל עץ שנמצא בו תולעת, פסול מעל גבי המזבח.

צפונית מערבית, היא היתה לשכת מצורעים.

מערבית דרומית, אמר רבי אליעזר בן יעקב, שכחתי מה היתה משמשת.

אבא שאול אומר, שם היו נותנין יין ושמן, היא היתה נקראת לשכת בית שמניה.

וחלקה היתה בראשונה, והקיפוה כצוצרה, שהנשים רואות מלמעלן, והאנשים מלמטן, כדי שלא יהו מעורבין.

וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל, כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים, שעליהן הלוים אומרים בשיר.

לא היו טרוטות, אלא מוקפות כחצי גורן עגולה.

משנה ו[עריכה]

ולשכות היו תחת עזרת ישראל, ופתוחות לעזרת הנשים, ששם הלוים נותנים כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר.

עזרת ישראל היתה אורך מאה אמה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה.

וכן עזרת כהנים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה.

וראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, מעלה היתה שם, וגבוהה אמה, והדוכן נתון עליה, ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה.

נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה.

כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש.

ושלש עשרה השתחויות היו שם.

אבא יוסי בן חנן אומר, כנגד שלשה עשר שערים.

שערים דרומיים סמוכים למערב, שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים.

ולמה נקרא שמו שער המים, שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, ובו המים מפכים, ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית.

ולעומתן בצפון סמוכים למערב, שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר.

ולמה נקרא שמו שער יכניה, שבו יצא יכניה בגלותו.

שבמזרח, שער ניקנור.

ושני פשפשים היו לו, אחד מימינו ואחד משמאלו.

ושנים במערב, לא היה להם שם.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה מדות ב ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה רובו מן הדרום והשני לו מן המזרח והשלישי לו מן הצפון ומיעוטו מן המערב מקום שהיה רוב מידתו שם היה רוב תשמישו.

(ב) כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל חוץ ממי שאירעו דבר שהוא מקיף על השמאל מה לך מקיף לשמאל שאני אבל השוכן בבית הזה ינחמך שאני מנודה השוכן בבית הזה ייתן בליבם ויקרבוך דברי רבי מאיר אמר לו רבי יוסי עשיתם כאילו עברו עליו את הדין אלא השוכן בבית הזה ייתן בליבך ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך.

(ג) לפנים ממנו סורג גבוה עשרה טפחים ושלש עשרה פרצות היו בו שפרצום מלכי יוון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדן שלש עשרה השתחוויות לפנים ממנו החיל גבוה עשר אמות ושתים עשרה מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה וכל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם כל הפתחים שהיו שם גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמות חוץ משל אולם כל הפתחים שהיו שם היו להם דלתות חוץ משל אולם כל השערים שהיו שם היו להן שקופות חוץ משער טדה שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על גבי זו כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב חוץ משערי ניקנור מפני שנעשה בהן נס ויש אומרין מפני שנחושתן מצהיב.

(ד) כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכוהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ומתכוון ורואה פתחו של היכל בשעת הזית הדם.

(ה) עזרת הנשים הייתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש וארבע לשכות היו בארבע מקצועותיה של ארבעים ארבעים אמה ולא היו מקורות וכך הן עתידות להיות שנאמר ויוציאני אל החצר החיצונה ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצוע החצר חצר במקצוע החצר בארבעת מקצועות החצר חצרות קטורות (יחזקאל מו כא-כב) ואין קטורות אלא שאינן מקורות ומה היו משמשות דרומית מזרחית היא הייתה לשכת הנזירים ששם הנזירים מבשלין את שלמיהם ומגלחין את שיערן ומשליכין תחת הדוד מזרחית צפונית היא הייתה לשכת דיר העצים ששם כהנים בעלי מומין מתלעים בעצים שכל עץ שנמצא בו תולעת פסול מעל גבי המזבח צפונית מערבית היא הייתה לשכת המצורעין מערבית דרומית אמר רבי אליעזר בן יעקוב שכחתי מה הייתה משמשת אבא שאול אומר שם היו נותנין יין ושמן והיא הייתה נקראת לשכת בית שמניה וחלקה הייתה בראשונה והקיפוה כצוצטרה שהנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן כדי שלא יהיו מעורבין וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל מעזרת הנשים כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתילים שעליהם הלויים עומדין בשיר לא היו תרוטות אלא מוקפות כחצי גורן עגולה.

(ו) ולשכות היו שם תחת עזרת ישראל פתוחות לעזרת הנשים ששם הלויים נותנין כינורות ונבלים ומצלתיים וכל כלי שיר עזרת ישראל הייתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה וכן עזרת הכהנים הייתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה וראשי פסיפסין מבדיל בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים רבי אליעזר בן יעקוב אומר מעלה הייתה וגבוהה אמה והדוכן נתון עליה ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה כל העזרה הייתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש ושלש עשרה השתחוויות היו שם אבא יוסי בן חנן אומר כנגד שלשה עשר שערים שערים דרומיים סמוכין למערב שער העליון שער הדלק שער הבכורות שער המים ולמה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג רבי אליעזר בן יעקוב אומר בו המים המפכים עתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית לעומתן בצפון סמוכין למערב שער יכוניה שער הקרבן שער הנשים שער השיר ולמה נקרא שמו שער יכוניה שבו יצא יכוניה בגלותו שבמזרח שער ניקנור ושני פשיפשין היו לו אחד בימינו ואחד בשמאלו ושנים במערב לא היה להם שם.


פירושים[עריכה]