ביאור:משנה זבים פרק ד
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
- זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
- מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
- נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
- נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
- קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
- טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין
----
טומאות אחרות
[עריכה]חטיבה I: טומאת מדרס וחומרתה
[עריכה](א) רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: נִדָּה שֶׁיָּשְׁבָה עִם הַטְּהוֹרָה בַמִּטָּה - כַּפָּח שֶׁבְּרֹאשָׁהּ טָמֵא מִדְרָס.
כל הבגדים בספינה נטמאים - אפילו הבגדים שבודאי לא דרכה עליהם הנדה והזבה, כגון המונחים על ראש הטהורה, או הקשורים בראש התורן. בגדים בעריבה כבדה טמאים משום מדרס, השוו לקמן משנה ה; אבל בגדים בעריבה קלה - טהורים. לפי תוספתא ד, ג ר' יהושע וחכמים מטהרים ור' אלעזר חסמא הוא שמטמא. |
- יָשְׁבָה בִסְפִינָה - כֵּלִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס שֶׁבַּסְּפִינָה טְמֵאִין מִדְרָס.
- נוֹטֶלֶת הספינה נוטלת... עֲרֵבָה מְלֵאָה בְגָדִים:
- בִּזְמַן שֶׁמַּשּׂוּאָן כָּבֵד - טְמֵאִין; בִּזְמַן שֶׁמַּשּׂוּאָן קַל - טְהוֹרִין.
זָב שֶׁהֵקִישׁ עַל כְּצוֹצְרָה גזוזטרא, exōstra: מרפסת בולטת, וְנָפַל כִּכָּר שֶׁלִּתְרוּמָה - טָהוֹר.
חטיבה II: היסט בהקשה
[עריכה](ב) הֵקִישׁ עַל הַמָּרִישׁ, וְעַל הַמַּלְבֵּן, וְעַל הַצִּנּוֹר, וְעַל הַדַּף - אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָשׁוּי בַּחֲבָלִין,
במקרים אלו ככר התרומה לא הוסטה ממקומה בגלל פעולת הזב, וראו גם לעיל ג, ג. |
- עַל הַתַּנּוּר, וְעַל הַיָּם, וְעַל הָאֶצְטְרוֹבִיל stróbilos: סביבון חרוטי, פרי האורן, וְעַל חֲמוֹר שֶׁלָּרֵחַיִם שֶׁלַּיָּד, וְעַל סְאָה שֶׁלָּרֵחַיִם שֶׁלַּזֵּיתִים,
- רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אַף עַל קוֹרַת הַבַּלָּנִים,
- טָהוֹר.
(ג) הֵקִישׁ עַל הַדֶּלֶת, עַל הַנֶּגֶר, וְעַל הַמַּנְעוּל, וְעַל הַמָּשׁוֹט, וְעַל הַקֶּלֶת, וְעַל אִילָן שֶׁכֹּחוֹ רַע,
במקרים אלו נפלה הככר בגלל ההקשה של הזב, כי מדובר בבסיסים רעועים. וראו לעיל ג, א. בתוספתא ד, ה קובעים כלל: כל שהוא מכח הסטה טמאה ומכח רעדה טהור; כלומר אם הזב הרעיד בסיס וגרם להפלת ככר היא עדיין טהורה, אלא אם הסיט את הבסיס ממש. |
- וְעַל סֻכָּה שֶׁכֹּחָהּ רַע וְעַל אִילָן יָפֶה, וְעַל סֻלָּם מִצְרִי בִזְמַן שֶׁאֵינוּ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר;
- עַל הַכֶּבֶשׁ, וְעַל הַקּוֹרָה, וְעַל הַדֶּלֶת - בִּזְמַן שֶׁאֵינָן עֲשׁוּיִים בַּטִּיט,
- טְמֵאִין.
- עַל הַשִּׁדָּה, וְעַל הַתֵּבָה, וְעַל הַמִּגְדָּל - טְמֵאִין.
- רְבִּי נְחֶמְיָה וּרְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֲרִין בְּאֵלּוּ בשידה תיבה ומגדל.
חטיבה III: מושב ומשכב
[עריכה](ד) זָב שֶׁהָיָה מוּטָל עַל חֲמִשָּׁה סַפְסַלִּין, אוֹ עַל חָמֵשׁ פֻּנְדָּיוֹת, חמישה כסאות שבתוכם יש בית קיבול.
- לְאָרְכָּן - טְמֵאִין; לְרָחְבָּן - טְהוֹרִין. כי אף אחד מהספסלים לא נשא את רוב משקלו של הזב.
יָשַׁן, סְפֵק נִתְהַפַּךְ עֲלֵיהֶן - טְמֵאִין.
הָיָה מוּטָל עַל שִׁשָּׁה כִסָּיוֹת: ששה כסאות שְׁתֵּי יָדָיו עַל שְׁנַיִם, וּשְׁתֵּי רַגְלָיו עַל שְׁנַיִם, וְרֹאשׁוֹ עַל אֶחָד, וְגוּפוֹ עַל אֶחָד,
- אֵין טָמֵא, אֶלָּא זֶה שֶׁתַּחַת גּוּפוֹ.
- עוֹמֵד עַל שְׁתֵּי כִסָּיוֹת - רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם רְחוֹקִין מִזֶּה וּמִזֶּה - טְהוֹרִין. כי לא עמד על רגל אחת ולא נשען על כסא אחד בלבד.
(ה) עֶשֶׂר טְלִיאוֹת טליתות זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, יָשַׁב עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה - כֻּלָּם טְמֵאוֹת.
הַזָּב בְּכַף מֹאזְנַיִם, וּמִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב כְּנֶגְדּוֹ:
- כָּרַע הכריע, התברר שכבד יותר הַזָּב - טְהוֹרִין; כָּרְעוּ הֵן - טְמֵאִין. שנתלה הזב עליהם
- רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּיְּחִידִי - טָמֵא, אם מול הזב היה במאזנים חפץ אחד, כגון משכב או מושב, והכריע את משקלו - טמא, וּבִמְרֻבִּין - טָהוֹר,
- שֶׁאֵין אֶחָד מהם נוֹשֵׂא אֶת רֻבּוֹ.
חטיבה IV: הזב והמת
[עריכה](ו) הַזָּב בְּכַף מֹאזְנַיִם, וָאֳכָלִין וּמַשְׁקִין בְּכַף שְׁנִיָּה - טְמֵאִין. טומאת מדף או משא, ולא טומאת מדרס
המת מטמא בטומאה חמורה יותר, אבל הזב מטמא בקלות רבה יותר. וראו השוואות בין זב, זבה, מצורע ומת בתוספתא פרק ג. |
- וּבְמֵת - הַכֹּל טָהוֹר, כל מה שעל המאזנים טהור חוּץ מִן הָאָדָם.
זֶה חֹמֶר בַּזָּב מִבַּמֵּת. וְחֹמֶר בַּמֵּת מִבַּזָּב:
- שֶׁהַזָּב עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִתַּחְתָּיו - לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים,
- עַל גַּבָּיו מִדָּף, וּלְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים - מַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא.
חֹמֶר בַּמֵּת מִבַּזָּב: שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְאָהֶל, וּמְטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה - מַה שֶּׁאֵין הַזָּב מְטַמֵּא.
חטיבה V: טומאת הנושא
[עריכה](ז) הָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, וְאַרְבַּע טְלָיוֹת תַּחַת אַרְבַּע רַגְלֵי הַמִּטָּה - טְמֵאוֹת,
- מִפְּנֵי שֶׁאֵינָה יְכוּלָה לַעֲמוֹד עַל שָׁלוֹשׁ. לדעת ת"ק כל רגל נחשבת כנושאת את מלוא המשקל של הזב. רְבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. כדין הספסלים, ראו לעיל משנה ד.
הָיָה רָכוּב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, וְאַרְבַּע טְלִיאוֹת תַּחַת אַרְבַּע רַגְלֵי בְהֵמָה - טְהוֹרוֹת,
- מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוּלָה לַעֲמֹד עַל שָׁלוֹשׁ.
הָיְתָה טְלִית אַחַת תַּחַת שְׁתֵּי יָדַיִם, תַּחַת שְׁתֵּי רַגְלַיִם, תַּחַת הַיָּד, תַּחַת הָרֶגֶל שתי רגליים של הבהמה שעליה רוכב הזב - טְמֵאָה.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: הַסּוּס מְטַמֵּא בְרַגְלָיו, האחוריות וַחֲמוֹר - בְּיָדָיו ברגליו הקדמיות, שֶׁמִּשְׁעֶנֶת הַסּוּס - עַל רַגְלָיו, וּמִשְׁעֶנֶת חֲמוֹר - עַל יָדָיו.
יָשַׁב עַל קוֹרַת בֵּית הַבַּד והכביד את משקלה - כֵּלִים שֶׁבֶּעֹקֶל טְמֵאִין;
ראו תוספתא ד, ז, שר' נחמיה מודה שאם המגהץ טעון באבנים אין ישיבת הזב עליו מטמאת את הבגדים, כי ממילא יש עליהם משקל גדול. |
- עַל הַמַּכְבֵּשׁ שֶׁלַּכּוֹבֵס ששימש לגיהוץ - כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִין. רְבִּי נְחֶמְיָה מְטַמֵּא.