מדרש רבה על וירא
<< · מדרש רבה על · וירא · >>
סדר וירא
פרשיות: מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה מח
בראשית רבה פרשה מח פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
א. [ עריכה ]
"וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל" כתיב (תהלים יח, לו): "וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי" - "ותתן לי מגן ישעך" - זה אברהם, "וימינך תסעדני" - בכבשן האש ברעבון ובמלכים "וענותך תרבני" מה ענוה הרבה הקב"ה לאברהם שהיה יושב והשכינה עומדת הה"ד "וירא אליו ה'":
ב. [ עריכה ]
(איוב יט, כו): "וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" אמר אברהם אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באו להדבק בזאת הברית, "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" אילולי שעשיתי כן מהיכן היה הקדוש ברוך הוא נגלה עלי "וירא אליו ה'":
ג. [ עריכה ]
ר' איסי פתח (איוב לא, יג): "אִם אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִבָם עִמָּדִי. וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ" אתתיה דרבי יוסי הוה מכתשא עם אמתיה אכחשה קדמא א"ל מפני מה אתה מכחישני לפני שפחתי א"ל לא כך אמר איוב "אִם אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "אִם אֶמְאַס מִשְׁפַּט" זה אברהם (בראשית יז, כג): "ויקח אברם את ישמעאל בנו וגו' [וימל את בשר ערלתם וגו']" אמר אילולי שעשיתי כן מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי "וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב":
ד. [ עריכה ]
רבי יצחק פתח "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וגו'" א"ר יצחק: מה אם זה שבנה מזבח לשמי, הריני נגלה עליו ומברכו. אברהם שמל עצמו לשמי, על אחת כמה וכמה! "וירא אליו ה' באלוני ממרא":
ה. [ עריכה ]
רבי לוי פתח (ויקרא ט, ד): "ושור ואיל לשלמים לזבח לפני ה'" אמר מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי הריני נגלה עליו ומברכו אברהם שמל עצמו לשמי עאכ"ו "וירא אליו ה' באלני ממרא":
ו. [ עריכה ]
כתיב (ישעיה לג) פחדו בציון חטאים אמר רבי ירמיה בן אלעזר משל לשני תינוקות שברחו מבית הספר היה זה לוקה וזה מירתת א"ר יונתן כל חנופה שנאמר במקרא במינות הכתוב מדבר ובנין אב שבכולן פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים אר"י בר רבי סימן לארכיליסטוס שמרד במלך אמר המלך כל מי שהוא תופשו אני נותן לו פרוקופי עמד אחד ותפשו אמר המלך שמרו שניהם עד הבוקר והיה זה מתפחד וזה מתפחד זה מתפחד לומר איזו פרוקופי המלך נותן לי וזה מתפחד ואומר אי זה דין המלך דן אותי כך לעתיד לבא ישראל מתפחדים ועובדי כוכבים מתפחדים ישראל מתפחדים (הושע ג) ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים ועובדי כוכבים מתפחדים (ישעיה לג) פחדו בציון חטאים אר"י ב"ר סימון למה הוא קורא אותן מוקדי עולם שאילו ניתן להם רשות היו מוקדים כל העולם כולו על יושביו לשעה קלה (שם) הולך צדקות זה אברהם ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט (שם ) דובר מישרים מישרים אהבוך (שם) מואס בבצע מעשקות שנאמר אם מחוט ועד שרוך נעל (שם) נוער כפיו מתמוך בשוחד הרימותי ידי אל ה' אל עליון הוא מרומים ישכון ר"י בר רבי סימון בשם רבי חנין בשם רבי יוחנן העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע הדא דהוא א"ל הבט נא השמימה אינו שייך לומר הבט אלא מלמעלה למטה (שם) מצדות סלעים משגבו אלו ענני כבוד לחמו ניתן מימיו נאמנים יקח נא מעט מים (שם) מלך ביפיו תחזינה עיניך וירא אליו ה' באלוני ממרא:
ז. [ עריכה ]
והוא יושב פתח האהל כחום היום רבי ברכיה משום ר' לוי אמר ישב כתיב בקש לעמוד א"ל הקדוש ברוך הוא שב אתה סימן לבניך מה אתה יושב ושכינה עומדת כך בניך יושבין ושכינה עומדת על גבן כשישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין קריאת שמע והן יושבים לכבודי ואני על גבן שנאמר (תהלים פב) אלהים נצב בעדת אל א"ר חגי בשם ר' יצחק עומד אין כתיב כאן אלא נצב אטימוס כמה דתימא ונצבת על הצור כתיב (ישעיה סה) והיה טרם יקראו ואני אענה ר' שמואל בר חייא ורבי יודן בשם רבי חנינא על כל שבח ושבח שישראל משבחין להקב"ה משרה שכינתו עליהם מה טעם (תהלים כב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל:
ח. [ עריכה ]
"פתח האהל" פתח טוב פתחת לעוברים ולשבים פתח טוב פתחת לגרים שאלולי את לא בראתי שמים וארץ שנאמר (ישעיה מ, כב): "וימתחם כאהל לשבת" שאלולי את לא בראתי גלגל חמה שנאמר (תהלים יט) לשמש שם אהל בהם שאלולי את לא בראתי את הירח שנאמר (איוב כה) הן עד ירח ולא יאהיל א"ר לוי לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה ואותן שחטאו יותר מדאי מה עושה להם מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו ונותנה עליהם ומורידן לגיהנם הה"ד (תהלים נה) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו כחום היום לכשיבוא אותו היום שכתוב בו (מלאכי ג) כי הנה היום בא בוער כתנור כחום היום תני ר' ישמעאל כחום היום הרי שש שעות אמורות הא מה אני מקיים (שמות טז) וחם השמש ונמס בד' שעות אתה אומר ד' שעות או אינו אלא בו' שעות כשהוא אומר כחום היום הרי ו' שעות אמורות או חילוף כחום היום בארבע שעות וחם השמש ונמס בששה שעות אמרת היך אתה יכול לקיים כחום היום בארבע שעות והלא בארבע שעות אין חום אלא במקום שהחמה זורחת שם בארבע שעות טולא קריר ושמשא שריב בשש שעות טולא ושמשא שריבין כחדא הא אין עליך לומר כלשון אחרון אלא כלשון ראשון כחום היום בששה שעות וחם השמש ונמס בד' שעות שבמקום שהחמה זורחת בלבד שם נמס א"ר תנחומא בשעה שאין לבריות צל תחתיו א"ר ינאי ניקב נקב מגיהנם והרתיח כל העולם כולו על יושביו לשעה קלה אמר הקדוש ברוך הוא צדיקים בצער והעולם בריוח הדא אמרת שהחימום יפה למכה:
ט. [ עריכה ]
אמר עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי א"ל הקב"ה עד שלא מלתה היו בני אדם ערלים באים עכשיו אני ובני פמליא שלי נגלים עליך הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב "וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו" וירא בשכינה וירא במלאכים.
א"ר חנינא שמות חדשים עלו מבבל ריש לקיש אמר אף שמות מלאכים מיכאל רפאל וגבריאל.
אמר רבי לוי אחד נדמה לו בדמות סדקי ואחד נדמה לו בדמות נווטי ואחד בדמות ערבי אמר אם רואה אני ששכינה ממתנת עליהם אני יודע שהן בני אדם גדולים ואם אני רואה אותן חולקים כבוד אלו לאלו אני יודע שהן בני אדם מהוגנין וכיון שראה אותן חולקין כבוד אלו לאלו ידע שהן בני אדם מהוגנין.
א"ר אבהו אהל פלן של אבינו אברהם מפולש היה רבי יודן אמר כהדין דרומילוס אמר אם אני רואה אותן שהפליגו את דרכם להתקרב דרך כאן אני יודע שהן באים אצלי כיון שראה אותן שהפליגו מיד "וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה":
י. [ עריכה ]
ויאמר אדני אם נא מצאתי חן תני ר' חייא לגדול שבהן אמר זה מיכאל יקח נא מעט מים ר"א בשם ר' סימאי אמר אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אתה אמרת יקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך במדבר וביישוב ולע"ל הה"ד (במדבר כא) אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה הרי במדבר בארץ כנען מנין (דברים ח) ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר לע"ל מנין ת"ל (זכריה יד) ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם אתה אמרת ורחצו רגליכם חייך שאני פורע לבניך במדבר וביישוב ולע"ל במדבר מנין שנאמר (יחזקאל טז) וארחצך במים בישוב מנין שנאמר (ישעיה א) רחצו הזכו לע"ל מנין שנאמר (שם ד) אם רחץ ה' את צואת בנות ציון אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך וכו' (תהלים קה) פרש ענן למסך הרי במדבר בארץ מנין (ויקרא כג) בסוכות תשבו שבעת ימים לע"ל מנין שנא' (ישעיה ד) וסוכה תהיה לצל יומם מחורב אתה אמרת ואקחה פת לחם חייך שאני פורע לבניך וכו' (שמות טז) ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים הרי במדבר בארץ מנין שנ' (דברים ח) ארץ חטה ושעורה לע"ל מנין (תהלי' עב) יהי פסת בר בארץ כך כתיב ואל הבקר רץ אברהם חייך שאני פורע לבניך וכו' (במדבר יא) ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים מן הים הרי כמדבר בארץ מנין (שם לב) ומקנה רב היה לבני ראובן לע"ל מנין שנא' (ישעיה ז) והיה ביום ההוא יחיה איש וגו' כך כתיב והוא עומד עליהם חייך שאני פורע לבניך וכו' (שמות יג) וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך הרי במדבר בארץ מנין שנאמר (תהלים פב) אלהים נצב בעדת אל לע"ל מנין שנאמר (מיכה ב) עלה הפורץ לפניהם:
יא. [ עריכה ]
"ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו" א"ר יצחק בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו דהדא פיתא מזוניתא דליבא.
- בתורה מנין "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם"
- בנביאים (שופטים יט,): "סעד לבך פת לחם"
- בכתובים (תהלים קד, טו): "ולחם לבב אנוש יסעד"
א"ר אחא וסעדו לבבכם אין כתיב כאן אלא וסעדו לבכם הדא אמרת אין יצר הרע שולט במלאכים הוא דעתיה דר' חייא דא"ר חייא שיתו לבבכם לחילה אין כתיב כאן אלא לבכם הדא אמרת שאין יצר הרע שולט לעתיד לבא כי על כן עברתם על עבדכם א"ר יהושע מיום שברא הקב"ה את עולמו הייתם מזומנים לבא אצלי
כי על כן עברתם היך מד"א יהי כן ה' עמכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת אמרו אנו אין לפנינו אכילה ושתיה אבל אתה שיש לפניך אכילה ושתיה כן תעשה לעצמך כאשר דברת יהי רצון שתזכה לעשות עוד סעודה אחרת לבר דכר דיתיליד לך:
יב. [ עריכה ]
"וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי" ר' אביתר אמר תשע סאין אפתה שלש לעוגות שלש לחביץ ושלש למיני מילוטמיה. ורבנן אמרין שלש אחד לעוגות ואחד לחביץ ואחד למלוטמיה.
"לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת" הדא אמרת פרס הפסח הוה.
רבי יונה בשם רבי חמא בר חנינא היא מדבר סין היא מדבר אלוש מאיזו זכות זכו ישראל שניתן להם מן במדבר בזכות של אברהם שאמר לושי ועשי עוגות:
יג. [ עריכה ]
ואל הבקר רץ אברהם א"ר לוי רץ לקדם אותה אומה שכתוב בה (הושע יא) אפרים עגלה מלומדה אוהבתי לדוש ויקח בן בקר יכול גדול ת"ל רך אי רך יכול חסר ת"ל וטוב ויתן אל הנער זה ישמעאל בשביל לזרזו במצות:
יד. [ עריכה ]
ויקח חמאה וחלב א"ר חנינא המעולה אחד מששים בחלב והבינוני אחד מארבעים והקיבר אחד מעשרים רבי יונה אמר המעולה אחד ממאה בינוני אחד מששים והקיבר א' מעשרים ופת היכן היא אפרים מקשאה תלמידו דרבי מאיר משום ר"מ אמר פירסה נדה ונטמאת העיסה רבנן אמרי אפילו פת הביא לפניהם מה אם דברים שלא אמר הביא לפניהם דברים שאמר להם על אחת כמה וכמה והוא עומד עליהם הכא את אמר והוא עומד עליהם ולהלן אמר נצבים עליו אלא עד שלא יצא ידיהם נצבים עליו כיון שיצא ידיהם והוא עומד עליהם אימתו מוטלת עליהם מיכאל מירתת גבריאל מירתת רבי תנחומא משום ר' אלעזר ור' אבון בשם רבי מאיר מתלא אמר עלת לקרתא הלך בנימוסה למעלה שאין אכילה ושתיה עלה משה למרום ולא אכל שנאמר (דברים ט) ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי אבל למטה שיש אכילה ושתיה והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו וכי אוכלין היו אלא נראין כאוכלין ראשון ראשון מסתלק:
טו. [ עריכה ]
ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו' אל"ף יו"ד וי"ו נקוד למ"ד אינו נקוד אמר ר"ש בן אלעזר בכל מקום שאתה מוצא כתב רבה על הנקודה אתה דורש את הכתב נקודה רבה על הכתב אתה דורש את הנקודה כאן שהנקודה רבה על הכתב אתה דורש את הנקודה איו אברהם א"ר עזריה כשם שאמרו איה שרה כך אמרו לשרה איו אברהם ויאמר הנה באהל הה"ד (שופטים ה) תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תבורך רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן רבי אלעזר אמר מנשי דור המדבר שהן יושבות באהלים שנאמר (במדבר יא) איש לפתח אהלו ולמה תבורך מהם הן ילדו וקיימו את העולם ומה היה מועיל להם שאלמלא היא כבר היו אבודין רבי שמואל בר נחמן אמר מן האמהות הן ילדו וכו' שאלולי היא כבר היו אבודין:
טז. [ עריכה ]
ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה וגו' והוא אחריו זה ישמעאל והוא אחריו מפני היחוד והוא אחריו זה המלאך שהביט לאחריו והרגיש שבאת אורה מאחריו ואברהם ושרה זקנים אמר רבי יוחנן כבר כתיב ואברהם ושרה זקנים מה ת"ל ואברהם זקן אלא שהחזירו הקדוש ברוך הוא לימי נערותיו צריך לכתוב פעם שנייה ואברהם זקן רבי אמי אמר כאן זקנה שיש בה לחלוחית ולהלן בזקנה שאין בה לחלוחית חדל להיות לשרה אורח כנשים היך מה דאת אמר (דברים כג) וכי תחדל לנדור פסק המד"א (במדבר ט) וחדל לעשות הפסח:
יז. [ עריכה ]
ותצחק שרה בקרבה לאמר זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך ותצחק שרה בקרוביה לאמר ואדני זקן אמרה האשה הזו כל זמן שהיא ילדה יש לה תכשיטים נאים ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה תכשיטים היך מה דאת אמר (יחזקאל ט) ואעדך עדי האשה הזו כל זמן שהיא ילדה יש לה וסתות ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה עידונים האשה הזו כל זמן שהיא ילדה יש לה עידויין ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה זמני אלא ואדני זקן רב יהודה אמר טוחן ולא פולט אמר רבי יהודה בר' סימון אמר הקב"ה אתם מילדים עצמכם ומזקינים את חבריכם ואני זקנתי מלעשות נסים:
יח. [ עריכה ]
ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר בר קפרא אמר גדול השלום שאף הכתובים דברו בדאית בשביל להטיל שלום בין אברהם לשרה ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן לאברהם אינו אומר כן אלא למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי לא דיבר הכתוב כמו שאמרה שרה ואדוני זקן אלא ואני זקנתי:
יט. [ עריכה ]
היפלא מה' דבר וגו' רבי יודן בר' סימון אמר משל לאחד שהיה בידו שתי קפליות הוליכן אצל נפח אמר לו יכול אתה לתקנם לי אמר לו לבראתן כבתחלה אני יכול לתקנם לך איני יכול כן הכא (להחזירם) לבראתן כבתחלה אני יכול להחזירם לימי נערותן איני יכול:
כ. [ עריכה ]
"ותכחש שרה לאמר לא וגו'" רבי יהודה בר' סימון אמר מעולם לא נזקק הקדוש ברוך הוא להשיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת ואף היא ע"י עילה ר' אבא בר כהנא בשם רבי אידי אמר כמה כירכוכים כירכר בשביל להשיח עמה "ויאמר לא כי צחקת" רבי אלעזר אומר והכתיב (בראשית טז, יג): "ותקרא שם ה' הדובר אליה" רבי יהושע בשם רבי נחמיה בשם רבי אידי אמר על ידי מלאך והכתיב (שם כה, כג) "ויאמר ה' לה" רבי לוי אמר ע"י מלאך. רבי אלעזר בשם רבי יוסי בר זימרא אמר על ידי שם בן נח.
"וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם" מתלא אמר אכלית אשקית לוית כך "וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם".
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה מט
בראשית רבה פרשה מט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד
א. [ עריכה ]
"וַה' אָמַר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם" רבי יצחק פתח (משלי י, ז): "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" אמר רבי יצחק כל מי שהוא מזכיר את הצדיק ואינו מברכו עובר בעשה מה טעמיה "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" וכל מי שהוא מזכיר את הרשע ואינו מקללו עובר בעשה מה טעמיה "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב".
א"ר שמואל בר נחמן שמותן של רשעים דומים לכלי קורייס מה כלי קורייס כל מה שאת משתמש בהם הם עומדים הנחתם הם מתרפים כך שמעת מימיך אדם קורא שם בנו פרעה סיסרא סנחריב אלא אברהם יצחק יעקב ראובן שמעון.
רבי ברכיה ורבי חלבו משום רבי שמואל בר נחמן ור' יונתן כשהיה מגיע לפסוק הזה (אסתר ב, ו): "אֲשֶׁר הָגְלָה מִיְּרוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה וְגוֹ'" הוה אמר נבוכדנצר שחיק עצמות ולמה לא הוה אמר כן בירמיה אלא שכל נבוכדנצר שכתוב בירמיה חי הוי ברם הכא מת הוי.
רב כי הוי מטי להמן בפורים אמר ארור המן וארורים בניו לקיים מה שנאמר "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" א"ר פנחס חרבונה זכור לטוב.
א"ר שמואל בר נחמן מצינו שהקב"ה מזכיר שמן של ישראל ומברכן שנאמר (תהלים קטו, יב): "ה' זכרנו יברך" ר' הונא בשם רבי אחא אמר אין לי אלא ס' רבוא מנין שכל אחד ואחד מישראל שהקדוש ברוך הוא מזכיר שמו ומברכו שנאמר "וַה' אָמַר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם" לא היה צריך קרא למימר אלא "וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רָבָּה" אלא אמר הקב"ה הזכרתי את הצדיק ואיני מברכו "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל":
ב. [ עריכה ]
כתיב (תהלים כה, יד): "סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם". איזהו סוד ה'? זו מילה, שלא גלה אותה מאדם ועד עשרים דור, עד שעמד אברהם ונתנה לו, שנאמר (בראשית יב, ב): "וְאֶתְּנָה בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ". א"ל אמר ליה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: אם תמול, תטול סוד ה'. מה סוד ה'? ס' ששים, ו' ששה, ד' ארבעה, הרי שבעים, שבעים אני מעמיד ממך בזכות המילה, שנאמר (דברים י, כב): "בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ"; מעמיד אני מהן שבעים זקנים, שנאמר (במדבר יא, טז): "אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל"; ומעמיד אני מהן משה, שהוא הוגה בתורה בשבעים לשון, שנאמר (דברים א, ה): "הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר וְגוֹ'"; בזכות מי? בזכות המילה, שנאמר "סוֹד ה' לִירֵאָיו".
- א"ל אמר ליה, אמר לו הקב"ה לאברהם: דיו לעבד שיהא כרבו.
- אמר לפניו ומי ימול אותי?
- אמר: אתה בעצמך. מיד נטל אברהם סכין, והיה אוחז בערלתו ובא לחתוך והיה מתירא שהיה זקן, מה עשה הקדוש ברוך הוא? שלח ידו ואחז עמו והיה אברהם חותך, שנאמר (נחמיה ט, ז): "אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְגוֹ'" וכרות לו הברית אין כתיב כאן אלא (שם, ח) "וְכָרוֹת עִמּוֹ", מלמד שהיה הקב"ה אוחז בו.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "סוֹד ה' לִירֵאָיו" - בתחלה היה סוד ה' ליראיו, ואח"כ לישרים (משלי ג, לב): "(ולישרים) [וְאֶת יְשָׁרִים] סוֹדוֹ", ואחר כך לנביאים (עמוס ג, ז): "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים". אמר הקדוש ברוך הוא:
- אברהם זה ירא אלהים - שנאמר (בראשית כב, יב): "עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה".
- אברהם זה ישר מן הישרים - שנאמר (שיר א, ד): "מישרים אהבוך".
- אברהם זה נביא שנאמר (בראשית כ, ז): "ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא",
ואיני מגלה לו?!
אמר רבי יהושע בן לוי: משל למלך שנתן אוסיא לאוהבו. לאחר זמן בקש המלך לקוץ מתוכה חמשה אילני סרק. אמר המלך אילו מן פטריקון שלו הייתי מבקש לא היה מעכב, ומה בכך? ונמלך בו. כך, אמר הקב"ה: כבר נתתי את הארץ מתנה לאברהם, שנאמר (שם טו, יח) "לזרעך נתתי את הארץ", וחמשה כרכים הללו בתוך שלו הם, ואילו מפטריקון שלו הייתי מבקש לא היה מעכב בידי, ומה בכך? ונמלך בו.
אר"י בר' סימון: למלך שהיו לו שלשה אוהבים, ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן. פעם אחת בקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתן, נטל את הראשון וטרדו והוציאו חוץ לפלטין, שני חבשו בבית האסורים ונתן ספרגים שלו עליו, שלישי שהיה לו חביב יותר מדאי אמר איני עושה דבר חוץ מדעתו. כך:
- אדם הראשון - "ויגרש את האדם";
- נח - "ויסגר ה' בעדו";
- אברהם, שהיה חביב עליו יותר מדאי אמר, מה אני עושה דבר חוץ מדעתו?!
א"ר שמואל בר נחמן: משל למלך שהיה לו סנקתדריס אחד, ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו. פעם אחת בקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתו, אמר המלך כלום עשיתי אותו סנקתדריס שלי אלא שלא לעשות דבר חוץ מדעתו?!
א"ר יודן: אמר הקדוש ברוך הוא: הרי יש שָם לוט בן אחיו, ואיני מגלה לו?!
ורבנן אמרי: כבר קראתי אותו אביהם, שנאמר (שם יז, ה) "כי אב המון גוים נתתיך"; דנים את הבן חוץ מן האב?!
מתן תורה גליתי לו, גיהנם גליתי לו, דינה של סדום למחר ואיני מגלה לו?!
רבי אחא בשם רבי שמואל בר נחמן בשם רבי נתן אמר: אפילו הלכות ערובי חצרות היה אברהם יודע. רבי פנחס בשם רבי שמואל אמר: אפילו שם חדש שהקב"ה עתיד לקרוא לירושלים, שנאמר (ירמיה ג, יז): "בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה'", היה אברהם יודע.
רבי ברכיה ור' חייא ורבנן דתמן בשם ר' יהודה: אין יום ויום שאין הקדוש ברוך הוא מחדש הלכה בבית דין של מעלה. מאי טעמיה? (איוב לז, ב): "שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא", ואין הגה אלא תורה, שנאמר (יהושע א, ח): "והגית בו יומם ולילה", אפילו אותן הלכות היה אברהם יודע.
ג. [ עריכה ]
"ואברהם היו יהיה" ר' תנחום בשם רבי ברכיה בשרו שאין העולם חסר משלשים צדיקים כאברהם רבי יודן ור' אחא בשם רבי אלכסנדרי מייתי לה מהכא ואברהם היו יהיה יו"ד עשר וה' חמש וי"ד עשר וה' חמש:
ד. [ עריכה ]
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה [אֶת בָּנָיו וְגוֹ' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט]" רבי יודן בשם רבי אלכסנדרי זו הובריא סעודת הבראה לאבלים ורבנן אמרי זו ביקור חולים.
ר' עזריה בשם ר"י מתחלה צדק לבסוף משפט הא כיצד אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים משהיו אוכלים ושותים אמר להם ברכו אמרו ליה מה נאמר א"ל אמרו ברוך אל עולם שאכלנו משלו אם מקבל עליו ובריך הוה אכיל ושתי ואזיל ואי לא הוה מקבל עליה ובריך הוה א"ל הב מה דעלך ואמר מה אית לך עלי הוה א"ל חד קסיט דחמר בעשרה פולרין וחד ליטרא דקופר בי' פולרין וחד עיגול דריפתא בי' פולרין מאן יהיב לך חמרא במדברא מאן יהיב לך קופר במדברא מאן יהיב לך עיגולא במדברא מן דהוה חמי ההיא עקתא דהוה עקי ליה הוה אמר ברוך אל עולם שאכלנו משלו הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב לכתחלה צדקה ולבסוף משפט.
"למען הביא ה' על אברהם וגו'" תני ר"ש בן יוחאי אומר כל מי שיש לו בן יגע בתורה כאילו לא מת שנאמר למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר אליו לא נאמר אלא את אשר דבר ה' עליו:
ה. [ עריכה ]
"ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה" ר' חנינא אמר רבה והולכת.
רבי ברכיה משם רבי יוחנן שמענו בדור המבול שנדונו במים והסדומים שנדונו באש מנין ליתן את האמור בזה בזה ת"ל רבה רבה לגזירה שוה:
ו. [ עריכה ]
"אֵרֲדָה נָּא" תני ר"ש בן יוחאי זו אחת מעשר ירידות האמורות בתורה א"ר אבא בר כהנא מלמד שפתח להם המקום פתח של תשובה שנאמר "אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה" כלייה הן חייבין "וְאִם לֹא אֵדָעָה" אודיע בהן מדת הדין בעולם.
א"ר לוי אפי' אני מבקש לשתוק דינה של ריבה איני מניח אותי לשתוק
מעשה בשתי נערות שירדו לשתות ולמלאות מים אמרה אחת לחברתה למה פניך חולניות אמרה לה כלו מזונותיה וכבר היא נטויה למות מה עשתה מלאה את הכד קמח והחליפו נטלה זו מה שביד זו וכיון שהרגישו בה נטלו ושרפו אותה אמר הקב"ה אפי' אני מבקש לשתוק דינה של נערה אינו מניח אותי לשתוק הה"ד הכצעקתה הכצעקתם אינו אומר אלא הכצעקתה ואיזו זו דינה של נערה. א"ר ירמיה בן אלעזר עיקר שלוותה של סדום לא היתה אלא חמשים ושתים שנה ומהם עשרים וחמש שנה היה הקדוש ברוך הוא מרעיש עליהם הרים ומביא עליהם זועות כדי שיעשו תשובה ולא עשו הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (איוב ט, ה): "המעתיק הרים ולא ידעו" ובסוף "אשר הפכם באפו":
ז. [ עריכה ]
"וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים" הדא אמרת: אין עורף למלאכים.
"וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה, וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'" א"ר סימון: תיקון סופרים הוא זה, שהשכינה היתה ממתנת לאברהם:
ח. [ עריכה ]
"וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר וְגוֹ'" רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן.
רבי יהודה אמר הגשה למלחמה (דה"א יט, יג): "ויגש יואב והעם אשר עמו לפני ארם למלחמה".
ר' נחמיה אמר הגשה לפיוס המד"א האיך מה דאת אמר
= כמו שאתה אומר (יהושע יד, ו): "ויגשו בני יהודה אל יהושע".
רבנן אמרי הגשה לתפלה המד"א האיך מה דאת אמר
= כמו שאתה אומר (מ"א יח, לו): "ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל וגו'".
ר"א פשט לה אם למלחמה אני בא אם לפיוס אני בא אם לתפלה אני בא.
רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן זה שהוא עובר לפני התיבה אין אומרים לו בוא ועשה בוא קרב בוא ועשה קרבן של ציבור אלא בוא וקרב להתפלל א"ר תנחומא למה התקינו ברכות חמש עשרה עד שומע תפלה כנגד ט"ו אזכרות שב"הבו לה' בני אלים" עד "ה' למבול ישב" (תהלים כט) שהוא מכלה את הפורעניות מלבא לעולם.
רב הונא בשם רבי אחא "האף תספה" אתה גודר את האף והאף לא יגדרך א"ר יהושע בר נחמיה אף שאתה מביא לעולמך אתה מכלה בו את הצדיקים ואת הרשעים ולא דייך שאתה תולה הרשעים בשביל הצדיקים אלא שאתה מכלה את הצדיקים עם הרשעים.
רבי ורבי יונתן רבי אומר ב"ו חימה כובשתו אבל הקב"ה כובש את החימה שנאמר (נחום א, ב): "נוקם ה' ובעל חימה".
רבי יונתן אמר ב"ו קנאה כובשתו אבל הקדוש ברוך הוא כובש את הקנאה שנאמר (שם).
רבי שמלאי שאל לרבי יונתן מאי דכתיב (משלי יג, כג): "ויש נספה בלא משפט" אמר לו בלא משפט מקומו מעשה באחד שנשתלח לגבות בני טבריא ובני ציפורי כשהיה גובה בטבריא ראה אחד מציפורי עמד ותפשו א"ל מציפורי אני א"ל יש בידי כתבים מציפורי לגבותה ולא הספיק לגבות בני טבריא עד שבאת רווחה לציפורי ונמצא נספה בלא משפט מקומו ר' לוי אמר לדובה שהיתה משכלת כחיה ולא מצאת לשכל בחיה ושכלה בבניה רבי סימון אמר למגל כוסחת כובין ולא שלם לה שושנה ולא שלם לה:
ט. [ עריכה ]
"חָלִלָה לְךָ" א"ר יודן חלילה הוא לך בַּרָיָה חיצונית הוא לך.
א"ר אחא "חָלִלָה" "חָלִלָה" שתי פעמים חלול שם שמים יש בדבר.
א"ר אבא מעשות דבר אין כתיב כאן אלא "מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר" לא היא ולא דכוותה ולא דפחותה מינה.
א"ר לוי שני בני אדם אמרו דבר אחד אברהם ואיוב אברהם "חללה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע" איוב אמר (איוב ט, כב): "אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה" אברהם נטל עליה שכר איוב נענש עליה אברהם אמר בישולה איוב אמר פגה "אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה".
ר' חייא בר אבא אמר עירבובי שאילות יש כאן:.
- אברהם אמר "חללה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע".
- והקב"ה אומר "וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע" יתלה לרשעים בשביל צדיקים הלואי צדיקים דהא אינם אלא צדיקים ניבלי דאמר רבי יוחנן כל צדיקים שנאמרו בסדום צדיקם כתיב היא דעתיה דר' יוחנן דא"ר יוחנן (יהושע ט, יא): "וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל יֹשְׁבֵי אַרְצֵנוּ" זקינינו כתיב זקני אשמה היינו סבא דבהתא זקנים של בושה.
א"ר יהושע בן לוי אמר אברהם צרף מעשי ויעלו למנין חמשים.
א"ר יהודה בר' סימון לא את הוא צדיקו של עולם צרף עצמך עמהם ויעלו למנין חמשים.
אר"י בר' סימון כך אמר ליה אברהם מלך ב"ו תולין לו אנקליטון מדוכוס לאפרכוס מאפרכוס לאסטרליטוס ואת בשביל שאין לך מי שיתלה לך אנקליטון לא תעשה משפט.
אר"י בר' סימון כשבקשת לדון את עולמך מסרת אותו ביד שנים רומוס ורומילוס שאם בקש אחד מהם לעשות דבר חבירו מעכב על ידו ואת בשביל שאין לך מי שיעכב על ידך לא תעשה משפט.
אמר ר' אדא נשבעת שאין אתה מביא מבול לעולם מה את מערים על השבועה מבול של מים אין אתה מביא מבול של אש את מביא אם כן לא יצאת ידי שבועה.
אמר רבי לוי "הֲשֹׁפֵט כל הארץ לא יעשה משפט" אם עולם אתה מבקש אין דין ואם דין אתה מבקש לית עולם את תפיס חבלא בתרין ראשין בעי עלמא ובעי דינא אם לית את מוותר ציבחר לית עלמא יכיל קאים.
א"ל הקדוש ברוך הוא אברהם (תהלים מה, ח): "אהבת צדק ותשנא רשע" אהבת לצדק את בריותי ותשנא רשע מאנת לחייבן "על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך" מהו מחבריך מנח ועד אצלך עשרה דורות ומכלם לא דברתי עם אחד מהם אלא עמך (בראשית יב, א): "ויאמר ה' אל אברם לך לך":
י. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם" רבי יודן ורבי יהודה בר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמרו (איוב לד, לא): "כי אל אל האמור נשאתי לא אחבול" היינו דכתיב "ונשאתי לכל המקום בעבורם" "לא אחבול" איני ממשכנם היך מה דכתיב (שמות כב, כה): "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל" והן חובלים עלי דברים ואומרים אינו דן כשורה (לב): "בלעדי אחזה" בר מיני זיל פשפש דינא ואם טעיתי "אתה הוריני". ו"אִם (און) [עול] פעלתי" עם הראשונים לא אוסיף עם האחרונים.
(איוב מא, ד): "לא אחריש בדיו" לך אני מחריש ולבדים היוצאים ממך לאברהם שהוא אומר "חללה לך מעשות כדבר הזה" ולמשה שהוא אומר (שמות לב, יא): "למה ה' יחרה אפך בעמך" וליהושע שהוא אומר (יהושע ז, ז): "למה העברת העבר את העם" ולדוד שהוא אומר (תהלים י, א): "למה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה" "ודבר גבורות וחין ערכו" חן ניתן בעריכות שפתים בשעה שבקש רחמים על הסדומיים:
יא. [ עריכה ]
"וַיַּעַן אַבְרָהָם וְיֹאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי [וְגוֹ', וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר]" אמר: אִלו הרגני אמרפל - לא הייתי עפר, ואי שְרפני נמרוד - לא הייתי אפר.
אמר לו הקב"ה: חייך! אתה אמרת "ואנכי עפר ואפר", חייך שאני נותן לבניך כפרה בהם. שנאמר: (במדבר יט, יז): "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת" (שם, ט) "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֶת אֵפֶר הַפָּרָה".
תנינן (משנה, תענית ב, א): "סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה ברחוב העיר וכו' ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה". רבי יודן בר מנשה ור' שמואל בר נחמן; חד אמר זכותו של אברהם, וחד אמר זכותו של יצחק. מאן דאמר זכותו של אברהם - "אנכי עפר ואפר"; מאן דאמר זכותו של יצחק - אפר בלבד. מילתא דרבי יודן פליגא אהא דרבי יהודה בן פזי דהוה מכריז בציבורא ואמר: כל מאן דלא מטא שליחא דציבורא לגביה למיתן קיטמא ברישיה יסב איהו קימטא ויהיב ברישיה מילתיה דרבי יהודה בן פזי אמר הוא עפר והוא אפר:
יב. [ עריכה ]
"אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה" אמר רבי חייא בר אבא בקש אברהם לירד לו מחמשים לחמשה אמר לו הקדוש ברוך הוא חזור בך למפרע א"ר לוי לחלף סרדה מלאה מים כל זמן שהיא מלאה מים הסניגור מלמד פעמים שהדיין מבקש שילמד סניגוריא הוא אומר הוסיפו בתוכה מים:
יג. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַה' אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה" ולמה עשרה כדי כניסה לכולם.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף למה עשרה כבר נשתייר בדור המבול שמונה ולא נתלה לעולם בזכותן.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף למה עשרה שהיה סבור שיש שם עשרה לוט ואשתו וד' בנותיו וד' חתניו.
רבי יהודה בר' סימון ורבי חנין בשם ר' יוחנן כאן עשרה ובירושלים אפי' אחד הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (ירמיה ה, א): "שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם [וְגוֹ', אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ וְאֶסְלַח לָהּ]" וכאן הוא אומר (קהלת ז, כז): "אחת לאחת למצוא חשבון" א"ר יצחק עד כמה הוא מצוי חשבון לעיר אחת עד אחד אם נמצא אחד בכל העיר תולין לה בזכותו:
יד. [ עריכה ]
"וַיֵּלֶךְ ה' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם" הדיין הזה כל זמן שהסניגור מלמד הוא ממתין נשתתק הסניגור עמד לו הדיין. כך "וַיֵּלֶךְ ה' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם" הסניגור הזה כל זמן שהדיין מסביר לו פנים הוא מלמד עמד לו הדיין נשתתק הסניגור כך וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם וכתיב "ואברהם שב למקומו" הקטיגור הזה כל זמן שהסניגור מלמד והדיין מסביר לו פנים ממתין עמד לו הדיין נשתתק הסניגור והמקטרג הולך לעשות שליחותו כך וילך ה' וכתיב "ויבואו שני המלאכים סדומה בערב".
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה נ
בראשית רבה פרשה נ פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב
א. [ עריכה ]
"וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְגוֹ'" (יחזקאל א, יד): "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק" א"ר אייבו רצות אין כתיב כאן אלא רצוא רצין לעשות שליחותן כמראה הבזק ר"י בשם רבי סימון בשם רבי לוי בר פרטא כזה שהוא בוזק גפת בכירה רבי חייא בר אבא אמר כרוחא לזיקא רבנן אמרי כזיקא לעננא נפטרים מאברהם בשש שעות ובאין סדומה בערב אלא מלאכי רחמים היו והיו ממתינים וסבורים שמא ימצא להם זכות וכיון שלא מצא להם זכות "ויבואו שני המלאכים סדומה בערב":
ב. [ עריכה ]
ב. (איוב כג) והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש תנא אין מלאך אחד עושה שתי שליחות ולא שני מלאכים עושים שליחות אחת ואת אמרת שני אלא מיכאל אמר בשורתו ונסתלק גבריאל נשתלח להפוך את סדום ורפאל להציל את לוט ויבואו שני המלאכים סדומה הכא את אמר מלאכים ולהלן קורא אותן אנשים אלא להלן שהיתה שכינה על גביהן קראם אנשים כיון שנסתלקה שכינה מעל גביהן לבשו מלאכות אמר רבי תנחומא א"ר לוי אברהם שהיה כחו יפה נדמו לו בדמות אנשים אבל לוט על ידי שהיה כחו רע נדמו לו בדמות מלאכים אמר רבי חנינא עד שלא עשו שליחותן קראן אנשים משעשו שליחותן מלאכים א"ר תנחומא לאחד שנטל הגמוניא מן המלך עד שלא הגיע לבית אוריין שלו היה מהלך כפגן כיון שהגיע לבית אוריין שלו היה מהלך כקאלמין כך עד שלא עשו שליחותן קראן אנשים כיון שעשו שליחותן קראן מלאכים:
ג. [ עריכה ]
ג. סדומה תני משום ר' נחמיה כל דבר שצריך למ"ד בתחלתו תן לה ה"א בסופו סדומה שעירה מצרימה חרנה אתיבון והכתיב (תהלים ט) ישובו רשעים לשאולה ר' אבא בר זבדא אמר לביטי התחתונה שבשאול בערב בא ערבה של סדום ושקע שמשה ונחתם גזר דינה אמר רבי לוי אין הקב"ה דן את אומות העולם אלא בלילה בשעה שהן ישנים ואינו דן את ישראל אלא ביום בשעה שהם עסוקים במצות הה"ד (תהלים ט) והוא ישפוט תבל בצדק ולוט יושב ישב כתיב אותו היום מינוהו ארכי דיינים חמשה ראשי דיינים היו בסדום קץ שקר ורב שקר רב מסטידין רב נבל וקלא פנדר לוט היה ארכי הדיינים שבכולן בשעה שהיה אומר להם דברים שהם ערבים להם הן אומרים לו גש הלאה סק לעיל ובשעה שהיה אומר להם דברים שאין ערבים להם היו אומרים לו האחד בא לגור וישפוט שפוט:
ד. [ עריכה ]
ד. וירא לוט ויקם לקראתם וגו' ויאמר הנה נא אדוני רבי יודן ורבי הונא רבי יודן אמר סורו נא אפילו איני כדאי עקמו עלי את הדרך רבי הונא אמר עקמו עלי את הדרך כדי שלא תהיו נראים באים אצלי אל בית עבדכם ולינו ורחצו אברהם מקדים רחיצה ללינה ולוט מקדים לינה לרחיצה אלא אברהם מקפיד על טינופת עבודת כוכבים לפיכך הקדים רחיצה ולוט אינו מקפיד על טינופת עבודת כוכבים ויש אומרים אף זה עשה כשורה כדי שיצאו ויראו אבק על רגליהם שלא יאמרו היכן לנו ויאמרו לא כי ברחוב נלין ממאנין בקטן ואין ממאנין בגדול ויפצר בם מאד הכניס בם אף וצרה ויסורו אליו ויבאו אל ביתו הדא מסייעא לההוא דאמר רב הונא עקמו עלי את הדרך כדי שלא תהיו נראים באים אצלי ויעש להם משתה בביתו של אברהם אבינו היה שהיה מקבל את העוברים ואת השבים א"ר יצחק מצות גדולה עמדה על המלח דהוא אמר לה הב לאלין אכסניא קליל מלח והות אמרה ליה אף הדא סוניתא בישא את בעי מילפא הכא:
ה. [ עריכה ]
ה. טרם ישכבו התחילו שואלים אותו אמרו לו אנשי העיר מה הם אמר להון כל אתר אית טבין ובישין ברם הכא סוגייה בישין ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית אין אחד מהם מעכב ויקראו אל לוט ויאמרו לו רבי יהושע בן לוי בשם ר' פדייה אמר כל אותו הלילה היה לוט מבקש עליהם רחמים והיו מקבלין ממנו כיון שאמרו לו הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש אמרו לו עד מי לך פה קרי ביה עוד מי לך פה ע"כ היה לך רשות ללמד סניגוריא עליהם מכאן ואילך אין לך רשות ללמד סניגוריא עליהם:
ו. [ עריכה ]
ו. ויצא אליהם לוט הפתחה אל נא אחי הנה נא לי שתי בנות וגו' רק לאנשים האל הקשות ד"א אלהות הם אלו חזקים כי על כן באו בצל קורתי לא בזכותי אלא בזכותו של אברהם ד"א כי על כן באו בצל קורתי מלמד שהטתה את הבית עליהם א"ל אם בעית מקבלתון קבל בחלקך:
ז. [ עריכה ]
ז. ויאמרו גש הלאה קרב להלן ויאמרו האחד בא לגור וישפוט שפוט דין שדנו ראשונים אתה בא להרוס רבי מנחמא משם רבי ביבי כך התנו אנשי סדום ביניהם אמרו כל אכסניא שהוא בא לכאן יהו בועלים אותו ונוטלים את ממונו אפילו אותו שכתוב בו ושמרו דרך ה' אנו בועלים אותו ונוטלים את ממונו:
ח. [ עריכה ]
ח. וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם וגו' ואת האנשים אשר פתח הבית מי שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות שנאמר ואנשי סדום וגו' לפיכך הוכו בסנורים מקטן ועד גדול דכוותה (בראשית ז) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מי שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורעניות דכוותה (במדבר ג) ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים מי שהתחיל בעבירה ממנו התחילה הפורענות דכוותה (שם ה) וצבתה בטנה ונפלה יריכה אבר שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות דכוותה (דברים יב) הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות וילאו למצא הפתח אלאון היך מה דאת אמר (ישעיה טז) והיה כי נראה כי נלאה מואב אינסון היך מד"א (שם א) נלאיתי נשוא אישתטון היך מה דאת אמר (ירמיה ד) כי אויל עמי:
ט. [ עריכה ]
ט. כי משחיתים אנחנו ר' לוי בשם רב נחמן מלאכי השרתע"ישגילו מסטורין של הקדוש ברוך הוא נדחו ממחיצתן מאה ושלשים ושמונה שנה ורבי תנחומא הוה מפיק לישנא קלה א"ר חמא בר חנינא על שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו את המקום הזה וידבר אל חתניו וגו' ארבע בנות היו לו שתים ארוסות ושתים נשואות לקוחי בנותיו אין כתיב כאן אלא לוקחי בנותיו ויהי כמצחק בעיני חתניו אמרו לו אדרכולין וכרבלין במדינה ומדינה נהפכת:
י. [ עריכה ]
י. וכמו השחר עולה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר א"ר חנינא משיעלה עמוד השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעה מילין משהאיר המזרח עד שתנץ החמה ארבע מילין שנאמר וכמו השחר עלה וכתיב השמש יצא על הארץ ומסדום לצוער ארבע מילין א"ר זעירא המלאך היה מקדר לפניהם את הדרך ומנין משהאיר המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ארבע מילין כמו וכמו מילתא דמיא למילתא אמר רבי יוסי בר אבין אם יאמר לך אדם הדא כוכבתא דצפרא איילתא דשחרא שקרן הוא פעמים פוחתת ופעמים שהיא מוספת אלא כמין תרתין קרנין דנהורא סלקין ממדינחא ומנהרין לעלמא ואת שתי בנותיך הנמצאות וגו' א"ר טוביה בר רבי יצחק שתי מציאות רות המואביה ונעמה העמונית אמר רבי יצחק (תהלים פט) מצאתי דוד עבדי היכן מצאתי אותו בסדום:
יא. [ עריכה ]
יא. ויתמהמה תמהון אחר תמהון אמר כמה אבוד בכסף וזהב אבנים טובות ומרגליות הדא הוא דכתיב (קהלת ה) עושר שמור לבעליו לרעתו רבי יהושע בן לוי אמר זה לוט רבי שמואל בר נחמן אמר זה קרח רבי יהודה בר סימון אמר זה נבות רבי לוי אמר זה המן רבי יצחק אמר זה שבט ראובן וגד רבנן אמרי זה איוב דהוה עתיר ונתמסכן וחזר למה דהוה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנותיו וגו' מי היה זה זה רפאל אתיבון והא כתיב ויוציאוהו ויניחוהו וכתיב ויהי כהוציאם אותם החוצה א"ל קרון דבתריה ויאמרו המלט על נפשך אין כתיב אלא ויאמר המלט על נפשך ההרה המלט פן תספה בזכות אברהם שנקרא הר (שיר ב) מדלג על ההרים ואומר (מיכה ו) שמעו הרים וגו' ואנכי לא אוכל להמלט ההרה וגו' ויאמר לוט אליהם אל נא אדני הנה מצא עבדך חן בעיניך וגו' ר' ברכיה ורבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה שני בני אדם אמרו דבר אחד לוט וצרפית צרפית אמרה עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה אנשי עירי והיו מעשי רבים על אנשי בני עירי והייתי צדקת ביניהם עכשיו שבאת אצלי באת להזכיר את עוני ולהמית את בני לוט אמר עד שלא הלכתי אצל אברהם היה הקדוש ברוך הוא רואה מעשי ומעשי בני עירי ואני צדיק ביניהם עכשיו שאני הולך אצל אברהם שמעשיו רבים על שלי איני יכול לעמוד בנחלתו ואנכי לא אוכל ר' ברכיה בשם ר' לוי מן הן תנינן כשם שהנוה הרעה בודק כך הנוה היפה בודק מן הכא ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני וסדום בעומקא היא לפום כך הוא אומר ואנכי לא אוכל להמלט ההרה שרי בעומקא ואינון אמרו ליה פוק לטורא והוא אמר הכין הדא אמרה אפילו מנוה הרעה לנוה היפה הרי שהנוה היפה בודק הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה א"ר חלפתא קסרייא ומה אם לוט על ידי שכבד את המלאך נשא לו פנים לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך (במדבר ו) ישא ה' פניו אליך:
יב. [ עריכה ]
"מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה וְגוֹ'" א"ר לוי משל למדינה שהיו לה שני פיטרונין אחד עירוני ואחד בן המדינה וכעס עליהם המלך ובקש לרדותן אמר המלך אם רודה אני אותם בפני בני המדינה עכשיו הן אומרים אלו היה עירוני כאן היה מתקיים עלינו ואילו היה בפני עירוני עכשיו הן אומרין אילו בן המדינה שם היה מתקיים עלינו כך לפי שהיו סדומיים מהם עובדים לחמה ומהם עובדים ללבנה אמר הקב"ה אם אני רודה אותן ביום עכשיו הם אומרין אילו היתה לבנה שם היתה מקיימת עלינו אם אני רודה אותם בלילה עכשיו הם אומרין אילו היתה החמה שם היתה מקיימת עלינו אלא נקם מהם בששה עשר בניסן בשעה שהחמה ולבנה עומדים ברקיע הה"ד "השמש יצא על הארץ ולוט בא צֹעֲרָה וגו'" "[וה' המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש וגו']".
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה נא
בראשית רבה פרשה נא פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא
ב. [ עריכה ]
ב. וה' המטיר על סדום וגו' משל לשני מדינות שמרדו במלך אמר המלך תשרף אחת משלה וא' תשרף מטמיון כך להלן (ישעיה לד) ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית ברם הכא וה' המטיר על סדום ועל עמורה וגו' אמר ר' אבון לשפחה שהיתה רודה פת בתנור בא בן גברתה ורדת פת ונתנה לו בא בן בנה ורדת גחלים ונתנה לו כך להלן ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ברם הכא וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש ר' חלבו בן ר' חילפי בר סמקאיי בשם ר"י בר ר' סימון וה' המטיר על סדום זה גבריאל מאת ה' מן השמים זה הקדוש ברוך הוא אר"א כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו א"ר יצחק בתורה בנביאים וכתובים מצינו שההדיוט מזכיר שמו ב' פעמים בפסוק אחד בתורה (בראשית ד) ויאמר למך לנשיו נשיי אין כתיב כאן אלא נשי למך האזנה וגו' בנביאים (מלכים א א) ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי וגו' את בן המלך אין כתיב כאן אלא את שלמה בני בכתובים דכתיב (אסתר א) כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך ואת תמיה שהקב"ה מזכיר שמו שני פעמים בפסוק אחד:
ג. [ עריכה ]
ג. גפרית ואש הה"ד (תהלים יא) ימטר על רשעים פחים אש וגפרית וגו' פחים גומרים ומצדין אש וגפרית א"ר יודן מפני מה אדם מריח ריח גפרית ונפשו סולדת עליו למה שהיא יודעת שהיא נידונת בה לע"ל שנאמר מנת כוסם ר' ישמעאל בר נחמן משום ר' יונתן כפיילי פיטרין לאחר המרחץ א"ר חנינא אין דבר רע יורד מלמעלה אתיבון והכתיב (תהלים קמח) אש וברד שלג וקיטור אמר להם רוח סערה היא שהיא עושה דברו מילתא דר"ש בן לקיש פליגא אהא דא"ר חנינא בן פזי (דברים כח) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב מכאן שיש לו אוצרות אחרים מאת ה' מן השמים כמרתק מן גבר:
ד. [ עריכה ]
ד. ויהפוך את הערים האל רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן חמשת הכרכים הללו היו יושבות על צור אחד שלח מלאך את ידו והפכן הה"ד (איוב כח) בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים תרין אמוראי פליגי חד אמר בחלמיש של יד וחד אמר בחלמיש של אצבע קטנה אמר רבי יהושע וצמח האדמה אפילו צמחי האדמה לקו א"ר יהושע בן לוי עד עכשיו אם יקלוט אדם מטר מאוירו של סדום ויתן בערוגה אינה מצמחת:
ה. [ עריכה ]
ה. "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו" ר' יצחק אמר שחטאה במלח באותו הלילה שבאו המלאכים אל לוט מה היא עושה הולכת אל כל שכינותיה ואומרת להן תנו לי מלח שיש לנו אורחים והיא מכוונת שיכירו בהן אנשי העיר על כן ותהי נציב מלח:
ו. [ עריכה ]
ו. ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מה זכירה נזכר לו שתיקה ששתק לאברהם בשעה שאמר אברהם על שרה אשתו אחותי היא היה יודע ושותק מתוך ההפכה ר' שמואל בר נחמן אמר שהיה שרוי בהן רבנן אמרי שהיה מלוה להן ברבית:
ז. [ עריכה ]
ז. ויעל לוט מצוער וישב בהר הה"ד (תהלים נז) למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה אמר לפניו רבון העולמים עד שלא נכנסתי למערה עשית חסד עם אחרים בשבילי עכשיו שאני נתון במערה יהי רצון מלפניך אל תשחת:
ח. [ עריכה ]
ח. ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן וגו' שהיו סבורות שנתכלה העולם כדור המבול לכה נשקה את אבינו יין וגו' ר' תנחומא משום רבי שמואל ונחיה מאבינו זרע ונחיה מאבינו בן אין כתיב כאן אלא ונחיה מאבינו זרע אותו זרע שהוא בא ממקום אחר ואי זה זה מלך המשיח ותשקן את אביהן יין וגו' נקוד על וי"ו של ובקומה שבשכבה לא ידע בקומה ידע ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה וגו' מנין היה להם יין במערה אלא ממה שהיין מרובה להן היו מביאין אותו במערות א"ר יהודה בר סימון נעשה להם מעין דוגמא של עולם הבא היך מה דאת אמר (יואל ג) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס:
ט. [ עריכה ]
ט. ותהרין שתי בנות לוט מאביהן אמר ר"א לעולם אין האשה מתעברת מביאה ראשונה אתיבין והא כתיב ותהרין שתי בנות לוט מאביהן אמר ר' תנחומא שלטו בעצמן והוציאו ערותן ונתעברו כמביאה שניה א"ר נחמן בר חנין כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות סוף שמאכילין אותו מבשרו רבי יודן דמן גלוי ורבי שמואל בר נחמן תרויהון אמרי משום רבי אליהועיני אין אנו יודעים אם לוט נתאוה לבנותיו אם בנותיו נתאוו לו מן מה דכתיב (משלי יח) לתאוה יבקש נפרד הוי לוט נתאוה לבנותיו ובנותיו לא נתאוו לו ר' תנחומא בר רבי חייא משם ר' הושעיא תורגמנא אין כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט מאי טעמיה (שם) בכל תושיה יתגלע א"ר אחא יתגלעו אין כתיב כאן אלא יתגלע האנשים נתרחקו והנשים נתקרבו:
י. [ עריכה ]
י. הה"ד (ירמיה מח) אני ידעתי נאום ה' עברתו ולא כן בדיו ר' הונא בר פפא ורבי סימון רבי הונא אמר מתחלת עיבורו של מואב לא היה לשם זנות אלא לש"ש שנא' לא כן בדיו עשו לש"ש אלא לשם זנות שנאמר (במדבר כה) וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות וגו' ר' סימון אמר מתחלת עיבורו של מואב לא היה לש"ש אלא לשם זנות שנאמר ועברתו לא כן בדיו לא עשה כן בדיו לשם זנות אלא לש"ש שנאמר (רות ג) ותרד הגורן ותעש ככל אשר צותה חמותה א"ר לוי אם תחלתו של מואב לשם זנות גם סופו היה לשם זנות בדיו לא כן עשו וישב ישראל בשטים וגו' ואם מתחלת עיבורו לשם שמים אף סופו לש"ש בדיו לא כן עשו ותרד הגורן:
יא. ותלד הבכירה בן וגו' רבי יודן משם ר' אייבו הבכירה ע"י שביזת כבוד אביה ואמרה שמו מואב מאב אמר הכתוב (דברים ד) אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה מלחמה אי אתה עושה עמהן אבל אתה מפתק הנהרות שלהן שורף גדישים שלהן באש אבל הצעירה על ידי שחסתה על כבוד אביה ואמרה ותקרא שמו בן עמי בן מי שהיה עמי אמר הכתוב (שם) אל תצורם ואל תתגר בהם כל עיקר. אמר ר"י ב"ר סימון ורבי חנין בשם ר' יוחנן בנותיו של לוט הולכות לעבור עבירה ונתפקדו באיזה זכות בזכות מואב מי אב שנאמר באברהם (בראשית יז) כי אב המון גוים נתתיך. פרשה נב א ויסע משם אברהם ארצה הנגב רבי אבון פתח (איוב יד) ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקומו ואולם הר נופל זה לוט שנפל מהר וצור זה אברהם יעתק ממקומו פנה ממקומו לפי שחרב מקומה של סדום פסקו העוברים והשבים ואמר מה אני מפסיק צדקה מביתי הלך ונטה לו אהל בגרר הדא הוא דכתיב ויסע משם אברהם:
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה נב
בראשית רבה פרשה נב פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג
ויסע משם אברהם ארצה הנגב -- רבי אבון פתח: (איוב יד) ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקומו. ואולם הר נופל, זה לוט, שנפל מהר. וצור, זה אברהם. יעתק ממקומו, פנה ממקומו, לפי שחרב מקומה של סדום, פסקו העוברים והשבים. ואמר: מה אני מפסיק צדקה מביתי?!
הלך ונטה לו אהל בגרר, הדא הוא דכתיב: ויסע משם אברהם:
(משלי ח) אח נפשע מקרית עוז
אח, זה לוט, שהיה בן אחיו של אברהם. נפשע מקרית עוז, פשעת באברהם, כפרת ביה, שקרת ביה.
ומה גרם לך? ומדינים כבריח ארמון, הביא עליו מדינים כבריחי בהמ"ק.
מה להלן: לא יבא טמא, אף כאן לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' עד עולם:
דבר אחר: ויסע משם אברהם -- (שם) חכם לב יקח מצות.
חכם לב, זה אברהם. יקח מצות, לפי שחרב מקומה של סדום, ופסקו העוברים והשבים, ולא חסר קלורין שלו כלום. אמר: מה אני מפסיק צדקה מביתי:! הלך ונטה לו אהל בגרר.
ואויל שפתים ילבט, זה לוט, שהיה אויל בשפתיו, שהיה צריך לומר לבנותיו דבר, שלקה בו העולם אנו באים לעשות?! אלא, ילבט. מה גרם לו ילבט? הביא עליו לבטי לבוטים.
מה להלן: לא יבא טמא לכל דבר, אף כאן: לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה':
ויסע משם אברהם פנה מפני ריח רע, שהיו אומרים לוט בן אחי אברהם, בא על שתי בנותיו. ארצה הנגב, שבעה שמות נקראו לו: דרום, נגב, תימן, ים, וימין, וסנינים. [נ"א וסינים] היתיבון, והכתיב (תהלים פה): ולא ממדבר הרים?! אמר להם: אף הוא, דרום הוא.
אמר רבי חייא בר אבא: עבר הוית קמיה כנישתא דצפורין, שמעית מינוקא יתיבין וקריין: ויסע משם אברהם, אמרתי: גדולים דברי חכמים, שאמרו: הוי זהיר בגחלתן שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש, שמשעה שפירש אבינו אברהם מלוט, היתה פרישתו פרישת עולם.
ויגר בגרר, בגרדיקי.
ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא, על כורחה, שלא בטובתה:
ויבא אלהים וגו' בחלום הלילה אמר רבי יוסי: אין הקדוש ברוך הוא נגלה על נביאי אומות העולם, אלא בשעה שדרך בני אדם לפרוש זה מזה, הה"ד (איוב ד): בשעיפים מחזיונות לילה ואלי דבר יגונב וגו'.
מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם? רבי חנינא בר פפא ורבנן רבי חנינא בר פפא אמר: משל למלך, שהיה נתון הוא ואוהבו בטרקלין, וילון מונח ביניה. כל זמן שהיה רוצה לדבר עם אוהבו היה קופל את הוילון ומדבר עמו. אבל לנביאי אומות העולם אינו מקפל אותו, אלא מדבר עמהם מאחרי הוילון.
ורבנן אמרי: למלך, שהיה לו אשה ופלגש, כשהוא הולך אצל אשתו הוא הולך בפרהסיא, וכשהוא הולך אצל שפחתו הולך במטמוניות. כך, אין הקב"ה נגלה על אומות העולם, אלא בלילה, (במדבר כב): ויבא אלהים אל בלעם לילה. (בראשית לא) ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה. (שם כ) ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה.
מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם? רבי חמא ב"ר חנינא ור' יששכר מכפר מנדי, ר' חמא אמר: אין הקדוש ברוך הוא נגלה על נביאי אומות העולם, אלא בחצי דבור, היך מה דאת אמר (במדבר כג): ויקר אלהים אל בלעם.
אמר רבי יששכר דכפר מנדי: אין הלשון הזה ויקר, אלא לשון טומאה, היך מה דאת אמר: (דברים כג): כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה, אבל נביאי ישראל בדבור שלם, בלשון חיבה, בלשון קדושה, בלשון שמלאכי השרת מקלסין אותו, שנאמר (ישעיה ו): וקרא זה אל זה ואמר קדוש וגו'.
אמר רבי יוסי בן ביבה: (משלי טז) רחוק ה' מרשעים, אלו נביאי אומות העולם. ותפלת צדיקים ישמע, אלו נביאי ישראל.
ויבא אלהים אל אבימלך ויאמר לו הנך מת על האשה וגו', מכאן שאין התראה בבני נח.
והיא בעולת בעל אמר רבי אחא: בעלה נתעטר בה, והיא לא נתעטרה בבעלה.
רבנן אמרי: מרתא דבעלה, בכל מקום האיש גוזר, ברם הכא, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה:
ואבימלך לא קרב אליה וגו' הגוי גם צדיק תהרוג?! אמר: אם כך דנת לדור המבול ולדור הפלגה, צדיקים היו!
אמר רבי ברכיה: אי גוי זה תהרוג, צדיק תהרוג, הלא הוא אמר לי וגו'.
והיא, גם היא היא וחמריה וגמליה ובני ביתא ואנשי ביתה, כולם אמרו כן, בתם לבבי הדא אמרת: משמוש ידים היה:
ויאמר אליו האלהים בחלום גם אנכי ידעתי וגו' ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי -- ר' יצחק אומר: מחטוא לי, מחטונך לי.
על כן לא נתתיך --
משל לגבור, רוכב על הסוס והסוס רץ, וראה תינוק אחד מושלך ומשך הסוס ולא הזיק את התינוק, למי הכל מקלסים לסוס או לרוכב? לא לרוכב?!
כך, על כן לא נתתיך לנגוע אליה, מחטונך לי, יצרך המחטיאך בידי הוא מסור, ואני מנעתיך מלחטוא, משכתיך מן החטא, והשבח שלי הוא ולא שלך:
ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. אמר לו: מי מפייסו שלא נגעתי בה? אמר לו: כי נביא הוא. אמר לו: מי מודיע לכל? אמר לו: ויתפלל בעדך וחיה.
ואם אינך משיב דע כי מות תמות, מיכן, שאין התראה בבני נח:
וישכם אבימלך בבקר וגו' -- אמר רבי חנין: לפי שהיו רואים עשנה של סדום עולה ככבשן האש, אמרו: תאמר אותן המלאכים, שנשתלחו לסדום באו לכאן?!
לפיכך, וייראו האנשים מאד:
ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו: מה חטאתי לך? ומה עשית לנו?
היך מה דאת אמר: הנך מת על האשה אשר לקחת וגו'. ומה חטאתי לך, אם אינך משיב, דע, כי מות תמות, כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה. כי עצור עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך, מעשים אשר לא יעשו.
אמר רבי חלבו: בכל מקום היתה רווחה מקדמתך, וכאן קדמך רעבון.
מעשים אשר לא יעשו, ויאמר אבימלך לאברהם מה ראית כי עשית את הדבר וגו':
ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים וגם אמנה אחותי בת אבי היא, בשיטתן השיבן.
ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי וגו' אמר רבי חנין: הלואי נדרוש הדין קריא תלת אפין וניפוק ידוי.
בשעה שבקשו אומות העולם ליזדווג לי, עד שאני בבית אבי נתקיים עלי הקב"ה.
ובשעה שבקשו אומות העולם להתעות אותי, נגלה עלי הקדוש ברוך הוא ואמר לי: לך לך! ובשעה שבקשו אומות העולם לתעות מדרכיו של הקב"ה, העמיד להם שני גדולים משל בית אבא, שם ועבר והיו מתרים בהן:
ויקח אבימלך צאן ובקר ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך אמר רבי יהודה בר רבי אלעאי: אזלת למצרים סחרת בה, אתית להכא וסחרת בה. אם ממון את בעי, הא לך ממון, וכסי מינה עינה, הנה הוא לך כסות עינים.
אמר רבי יוחנן: עשה לה כסות, שיהיו הכל מביטין בה ולא בנויה. כסות עינים, כסות, שהיא עשויה עינים עינים.
רבי ברכיה אמר: עשאה מטרונה כסות, שהיא מכוסה מן העין.
ריש לקיש אמר: בקש להקנותה בפני בעלה לומר: כל השנים הללו היא עמו ולא עשה לה דבר, וזה לילה אחת, עשה לה את כל הכבוד הזה.
דבר אחר: אמר לו: אתם כסיתם מני את העין, בן שאתם מעמידים יהא כסוי עינים. ואת כל ונכחת אמר לה: כבר תוכחתיה דההוא גברא גביה, דתנן: המורדת על בעלה, פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת. ולמה שבעה דינרין? כנגד שבעה מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומבשלת, ומכבסת, ומניקה את בנה, ומצעת לו את המטה, ועושה בצמר, לפיכך שבעה. וכן המורד על אשתו, מוסיפין לה על כתובתה שלושה דינרין בשבת. למה שלושה? כנגד שלושה דברים שהוא מתחייב לה: שאר, כסות ועונה. לפיכך, שלושה. אמור שהכניסה לו עבדים ושפחות אינה מתחייבת לו כלום?! אמור שלא נתן לה, לא שאר, לא כסות, לא עונה, אינה מתחייבת לו כלום?!
אמר רבי יוחנן: צערו של איש מרובה מצערה של אשה, הדא הוא דכתיב (שופטים יו): ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו, שהיתה שומטת עצמה מתחתיו.
ותקצר נפשו למות, אבל היא לא קצרה נפשה, שהיתה עושה צרכיה ממקום אחר:
ויתפלל אברהם אל האלהים אמר רבי חמא בר רבי חנינא: מתחלת הספר ועד כאן לא נאמר בלשון הזה, כיון שהתפלל אבינו אברהם הותר הקשר הזה. כי עצור עצר, נאמר: עצירה בפה, עצירה בגרון, עצירה באוזן, עצירה מלמעלה, עצירה מלמטה, והכל אומרים: על דבר שרי אשת אברם
אמר רבי ברכיה: עלו דטולמיסין למקרב למסאנא דמטרונה, כל אותה הלילה היתה שרה שטוחה על פניה ואומרת: רבון העולמים! אברהם יצא בהבטחה ואני יצאתי באמנה. אברהם חוץ לסירה ואני נתונה בסירה. אמר לה הקדוש ברוך הוא: כל מה שאני עושה בשבילך, אני עושה! והכל אומרין: על דבר שרי אשת אברם.
אמר רבי לוי: כל אותה הלילה היה מלאך עומד ומגלב בידו, והיה מתיעץ בשרה, אם אמרה ליה: מחי! מחי, ואם אמרה ליה: שבוק! הוה שביק. כל כך למה? שהיתה אומרת לו: אשת איש אני, ולא היה פורש.
רבי אלעזר תני לה משום רבי אליעזר: שמענו בפרעה שלקה בצרעת, ואבימלך שלקה בעיצור. מנין שהכל לקו בזה ובזה? תלמוד לומר: על דבר שרי אשת אברם, גזירה שוה.
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה נג
בראשית רבה פרשה נג פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו
וה' פקד את שרה כאשר אמר -- זהו שאמר הכתוב (יחזקאל יז): וידעו כל עצי השדה כי אני ה' השפלתי עץ גבוה הגבהתי עץ שפל אמר רבי יודן: לא כדין דאמרין ולא עבדין, אלא, אני ה' דברתי ועשיתי.
אמר רבי ברכיה: אני ה' דברתי ועשיתי. והיכן דבר? (שם כב) למועד אשוב אליך ולשרה בן. ועשה.
וידעו כל עצי השדה, אלו הבריות, היך מה דאת אמר: (דברים כ) כי האדם עץ השדה. כי אני ה' השפלתי עץ גבוה, זה אבימלך. הגבהתי עץ שפל, זה אברהם. הובשתי עץ לח, אלו נשי אבימלך, דכתיב: כי עצור עצר ה'. הפרחתי עץ יבש, זו שרה.
אני ה' דברתי -- היכן דבר?
למועד אשוב אליך ועשיתי, הה"ד ויעש ה' לשרה כאשר דבר:
ב. [ עריכה ]
ב. (איוב ד) האנוש מאלוה יצדק אם מעושהו יטהר גבר וכי אפשר לאדם להיות צדיק יותר מבוראו אם מעושהו יטהר גבר וכי אפשר לאדם להיות טהור יותר מבוראו מה אלישע אומר לשונמית (מלכים ב ד) למועד הזה כעת חיה את חובקת בן אמרה לו אל אדוני איש האלהים אל תכזב בשפחתך אותן המלאכים שבשרו את שרה כך אמרו לה למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן אמר לה אותן המלאכים היו יודעים שהם חיים וקיימין לעולם אמרו למועד אשוב אליך אבל אני שאני בשר ודם קיים היום מת למחר בין חי בין מת למועד הזה את חובקת בן מה כתוב שם ותהר ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע דבריו של בשר ודם מתקיים ודבריו של הקב"ה אין מתקיימין וה' פקד את שרה כאשר אמר וגו':
ג. [ עריכה ]
ג. (חבקוק ג) כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה וגו' כי תאנה לא תפרח זה אברהם היך מה דאת אמר (הושע ט) כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם ואין יבול בגפנים זו שרה המד"א (תהלים קכח) אשתך כגפן פוריה וגו' כחש מעשה זית אותן המלאכים שבישרו את שרה האירו פניה כזית כוחשים היו אלא שדמות לא עשו אוכל אותן השדים המתים לא עשו אוכל גזר ממכלה צאן היך מה דאת אמר (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אלא ואין בקר ברפתים היך מד"א (הושע יא) אפרים עגלה מלומדה אוהבתי לדוש חזרה שרה ואמרה מה אני מובדה סברי מן בריי אלא (חבקוק ג) ואני בה' אעלוזה אגילה באלהי ישעי אמר לה הקדוש ברוך הוא את לא אובדית סיברך אף אנא איני מובדית סיברך אלא וה' פקד את שרה וגו' וה' פקד את שרה (ישעיה מ) יבש חציר נבל ציץ יבש חצירו של אבימלך ונבל ציצו ודבר אלהינו יקום לעולם וה' פקד את שרה כאשר אמר:
ד. [ עריכה ]
ד. (תהלים קיט) לעולם ה' דברך נצב בשמים הא בארץ לא אלא מה שאמרת לאברהם בשמים למועד אשוב אליך כעת חיה ר' נחמן דיפו משם ר' יעקב דקיסרין פתח (תהלים פ) אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת שוב ועשה מה שאמרת לאברהם הבט נא השמימה וספור הכוכבים ופקוד גפן זאת וה' פקד את שרה ר' שמואל בר נחמן פתח (במדבר כג) לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם א"ר שמואל הפסוק הזה לא ראשו סופו ולא סופו ראשו לא איש אל ויכזב וגו' ההוא אמר ולא יעשה ודבר לא יקימנה אלא בשעה שהקב"ה גוזר להביא טובה לעולם לא איש אל ויכזב ובשעה שהוא גוזר להביא רעה ההוא אמר ולא יעשה בשעה שאמר לאברהם כי ביצחק יקרא לך זרע לא איש אל ויכזב ובשעה שאמר לו קח נא את בנך את יחידך ההוא אמר ולא יעשה בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות ג) פקוד פקדתי אתכם לא איש אל ויכזב בשעה שאמר לו הקב"ה (דברים ט) הרף ממני ואשמידם ההוא אמר ולא יעשה בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם וגם את הגוי לא איש אל ויכזב ובשעה שאמר לו ועבדום וענו אותם ההוא אמר ולא יעשה בשעה שאמר לו הקב"ה שוב אשוב אליך לא איש אל ויכזב אלא וה' פקד את שרה:
ה. [ עריכה ]
ה. וה' פקד את שרה (מלכים א ח) אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו אשר שמרת לעבדך זה אברהם את אשר דברת לו למועד אשוב אליך ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה וה' פקד את שרה (תהלים קיג) מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה מושיבי עקרת הבית זו שרה ותהי שרי עקרה אם הבנים שמחה שנאמר הניקה בנים שרה וה' פקד את שרה כאשר אמר מה שאמר לה הוא באמירה ויעש ה' כאשר דבר מה שדבר להע"ימלאך רבי נחמיה אמר וה' פקד את שרה כאשר אמר מה שאמר לה על ידי מלאך ויעש ה' לשרה כאשר דבר מה שאמר לה הוא רבי יהודה אמר כאשר אמר ליתן לה בן כאשר דבר לברכה בחלב א"ל רבי נחמיה והלא כבר נתבשרה בחלב אלא מלמד שהחזירה הקדוש ברוך הוא לימי נערותיה רבי אבהו אמר נותן אני יראתה על כל אומות העולם דלא יהון מונין לה וצווחין לה עקרתא ר' יהודה בשם ריש לקיש עיקר מטרין לא היה לה וגלף לה הקב"ה עיקר מטרין אמר רבי אדא בעל פקדונות אני עמלק הפקיד אצלי חבילות של קוצים והחזיר לו הקדוש ברוך הוא חבילות של קוצים שנאמר (שמואל א טו) פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל שרה הפקידה אצלי מצות ומעשים טובים החזיר לה הקב"ה מצות ומעשים טובים וה' פקד את שרה:
ו. [ עריכה ]
ו. וה' פקד את שרה אמר רבי יצחק כתיב (במדבר ה) ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע זו שנכנסה לביתו של פרעה ולביתו של אבימלך ויצאת טהורה אינו דין שתפקד אמר רבי יהודה ברבי סימון אע"ג דאמר רבי הונא מלאך הוא שהוא ממונה על התאוה אבל שרה לא נצרכה לדברים הללו אלא הוא בכבודו וה' פקד את שרה ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקוניו מלמד שלא גנבה זרע ממקום אחר בן לזקוניו מלמד שהיה זיו איקונין שלו דומה לו למועד אשר דבר אתו אלהים רבי יודן ור' חמא רבי יודן אמר לט' חדשים נולד שלא יהיו אומרין גרוף מביתו של אבימלך רבי חמא אמר לשבעה שהם תשעה מקוטעים רבי הונא בשם רבי חזקיה בחצות היום נולד נאמר כאן מועד ונאמר להלן (דברים יז) כבוא השמש מועד צאתך ממצרים:
ז. [ עריכה ]
ז. ויקרא אברהם את שם בנו יצחק יצא חוק לעולם ניתן דורייה לעולם אמר רבי יצחק חפושית יו"ד עשרה כנגד עשרת הדברות צד"י תשעים ואם שרה הבת תשעים שנה תלד קו"ף מאה הלבן מאה שנה חי"ת כנגד המילה שניתנה לשמונה וימל אברהם את יצחק וגו' הדא הוא דכתיב (בראשית יז) ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם:
ח. [ עריכה ]
ח. ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים ר' ברכיה בר' יהודה ברבי סימון בשם רבי שמואל ברבי יצחק ראובן בשמחה שמעון מה איכפת ליה כך שרה נפקדה אחרים מה איכפת להם אלא בשעה שנפקדה אמנו שרה הרבה עקרות נפקדו עמה הרבה חרשים נתפקחו הרבה סומים נפתחו הרבה שוטים נשתפו נאמר כאן עשייה ונאמר להלן (אסתר ב) והנחה למדינות עשה מה עשייה שנא' להלן ניתן דורייה לעולם אף עשייה שנא' כאן דורייה לעולם ור' לוי אמר הוסיפו על המאורות נאמר כאן עשייה עשה לי ונאמר להלן ויעש אלהים את שני המאורות:
ט. [ עריכה ]
ט ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה ר' פנחס משום רבי חלקיה מי אמר מי דבר אין כתיב כאן אלא מי מלל רמזו שהוא מוליד למאה שנה מנין מל"ל ר' פנחס אמר קומתו של אברהם אבינו היתה יבשה ונעשה מלילות היניקה בנים שרה היניקה בן אין כתיב כאן אמנו שרה היתה צנועה יותר מדאי אמר לה אבינו אברהם אין זו שעת הצניעות אלא גלי את דדיך כדי שידעו הכל שהתחיל הקדוש ברוך הוא לעשות נסים גלתה את דדיה והיו נובעות חלב כשני מעינות והיו מטרוניות באות ומניקות את בניהם ממנה והיו אומרות אין אנו כדי להניק את בנינו מחלבה של צדקת רבנן ורבי אחא רבנן אמרי כל מי שבא לשם שמים נעשה ירא שמים רבי אחא אמר אף מי שלא בא לשם שמים ניתן לו ממשלה בעוה"ז כיון שהפליגו עצמן בסיני ולא קבלו את התורה נטלה מהם אותה הממשלה:
י. [ עריכה ]
י. ויגדל הילד ויגמל ר' הושעיה רבה אמר נגמל מיצר הרע רבנן אמרי נגמל מחלבו ויעש אברהם משתה גדול רבי יודא ב"ר סימון אמר גדול עולמים היה שם רבי יודן בר מספרתא אמר (אסתר ב) ויעש המלך משתה גדול גדולי עולם היו שם הדא הוא דכתיב (דברים ל) כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב בימי מרדכי ואסתר כאשר שש על אבותיך בימי אברהם יצחק ויעקב אמר רבי יהודה בר' סימון משתה גדול משתה גדולים עוג וכל גדולים עמו היו שם אמרו לעוג לא היית אומר אברהם פרדה עקרה ואינו מוליד אמר להם עכשיו מתנתו מה היא לא שפופה אין יהיב אנא אצבעי עליה אנא פחיש ליה אמר ליה הקב"ה מה אתה מבזה על מתנתו חייך שאת רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידו שנא' (במדבר כא) ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כי בידך נתתי וגו' דאמר רבי לוי לא נדנדה עריסה תחלה אלא בביתו של אברהם אבינו דאמר רבי יהושע בן מנחמה אותן ששים ושנים מלכים שהרג יהושע כולם היו במשתה של אברהם אבינו ולא שלשים ואחד היו אלא כי ההיא דאמר רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי פרנך משום רבי יוחנן מלך יריחו אחד מה תלמוד לומר אחד אלא הוא ואנטקיסור שלו:
יא. [ עריכה ]
יא. ותרא שרה את בן הגר המצרית אמר רבי שמעון בן יוחאי רבי עקיבא היה אומר בו דבר לגנאי ואני אומר בו דבר לשבח דרש רבי עקיבא (בראשית כא) ותרא שרה וגו' אין מצחק אלא גלוי עריות היך מד"א (שם לט) בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי מלמד שהיתה אמנו שרה רואה אותו לישמעאל מכביש גנות וצד נשי אנשים ומענה אותן תני רבי ישמעאל אומר אין הלשון הזה של צחוק אלא עבודת כוכבים שנאמר (שמות לב) וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל בונה בימוסיות וצד חגבים ומקריב עליהם רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אין הלשון הזה צחוק אלא לשון שפיכות דמים היך מה דאת אמר (שמואל ב ב) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו רבי עזריה משום רבי לוי אמר אמר ליה ישמעאל ליצחק נלך ונראה חלקינו בשדה והיה ישמעאל נוטל קשת וחצים ומורה כלפי יצחק ועושה עצמו כאילו מצחק הדא הוא דכתיב (משלי כב) כמתלהלה היורה זקים וגו' כן איש רמה את רעהו ואומר הלא מצחק אני ואומר אני בו דבר לשבח אין לשון הזה של צחוק אלא לשון ירושה שבשעה שנולד אבינו יצחק היו הכל שמחים אמר להם ישמעאל שוטים אתם אני בכור ואני נוטל פי שנים שמתשובת אמנו שרה לאברהם כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני אתה למד כי לא יירש עם בני אפי' שאינו יצחק ועם יצחק אף על פי שאינו בני קל וחומר עם בני עם יצחק:
יב. [ עריכה ]
יב וירע הדבר מאד בעיני אברהם הדא הוא דכתיב (ישעיה לג) עוצם עיניו מראות ברע ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך וגו' א"ר יודן יצחק אין כתיב כאן אלא ביצחק ר' עזריה בשם בר חטיא בי"ת תרין במי שהוא מודה בשני עולמות א"ר יודן ברבי שלום כתיב (תהלים קה) זכרו נפלאותיו אשר עשה מופתיו ומשפטי פיו מופת נתת למי שהוא מוציא מתוך פיו כל מי שהוא מודה בב' עולמות יקרא לך זרע וכל מי שאינו מודה בשני עולמות לא יקרא לך זרע:
יג. [ עריכה ]
יג. וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר ביתו של אבינו אברהם ותרנים היו שנאמר וישכם אברהם בבקר ויתן אל הגר שכן דרך עבדים שיהיו ממלאים כדים על שכמם על שכמה ואת הילד בן כ"ז שנים ואת אמרת שם על שכמה אלא מלמד שהכניסה בו [שרה] עין רעה ונכנסה בו חמה ואכאבית תדע לך שכן דכתיב ויכלו המים מן החמת שכן דרך החולה להיות שותה הרבה ובכל שעה ותשלך את הילד תחת אחד השיחם אמר ר' מאיר שכן דרך הרתמים להיות גדלים במדבר א"ר אמי תחת אחד השיחם ששם השיחו עמה מלאכי השרת ותלך ותשב לה מנגד נאמר כאן ותשב לה מנגד ולהלן הוא אומר (במדבר ב) מנגד סביב לאהל מועד הרחק הכא את אומר הרחק כמטחוי קשת ולהלן את אמר (יהושע ג) אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה הא למדנו נגד מנגד ורחוק מרחוק א"ר יצחק כמטחוי קשת שני טווחים בקשת מיל א"ר ברכיה כמטחת דברים כלפי מעלה אמרה אתמול אמרת לי הרבה ארבה את זרעך וגו' עכשיו הוא מת בצמא:
יד. [ עריכה ]
יד. הה"ד (תהלים נו) נודי ספרת אתה שימה דמעתי בנאדך כאותה בעלת נוד כשם שכתוב בספר תהלים (שם לט) שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה וגו' אל דמעתה של הגר לא החרשת אל דמעתי אתה מחריש ואם תאמר ע"י שהיתה גיורת היתה חביבה אף אנכי כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי ויקרא מלאך אלהים אל הגר בזכותו של אברהם באשר הוא שם בזכות עצמו יפה תפלת החולה לעצמו יותר מכל באשר הוא שם אמר רבי סימון קפצו מלאכי השרת לקטרגו אמרו לפניו רבון העולמים אדם שהוא עתיד להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר אמר להם עכשיו מה הוא צדיק או רשע אמרו לו צדיק אמר להם איני דן את האדם אלא בשעתו קומי שאי את הנער ויפקח את עיניה אמר רבי בנימין הכל בחזקת סומין עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם מן הכא ויפקח אלהים את עיניה ותלך ותמלא את החמת הדא אמרת מחוסרת אמנה היתה:
טו. ויהי אלהים את הנער ויגדל רבי ישמעאל שאל את ר"ע א"ל בשביל ששימשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה אכים ורקים מיעוטים אתין וגמין ריבוים הדין את דכתיב הכא מהו א"ל אילו נאמר ויהי אלהים הנער היה הדבר קשה אלא את הנער א"ל כי לא דבר רק הוא מכם ואם רק מכם שאין אתם יודעים לדרוש אלא את הנער הוא וחמריו וגמליו ובני ביתו ויהי רובה קשת רבה וקשיותו עמו [נ"א רבה וקשיותו אמו] רבה מתלמד בקשת רבה על כל המורים בקשת וישב במדבר פארן אמר רבי יצחק זרוק חוטרא לאוירא ועל עיקריה הוא קאים כך לפי שכתוב ולה שפחה מצרית ושמה הגר לפיכך ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים. פרשה נד א ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו (משלי טז) ברצות ה' דרכי איש גם איביו ישלים אתו רבי יוחנן אמר זו אשתו שנאמר (מיכה ז) אויבי איש אנשי ביתו מעשה באשה שקבלה על בעלה לשלטון והתיז את ראשו וי"א אף התיז את ראשה רבי שמואל אמר זה הנחש תנא ר' חלפתא אומר הנחש הזה להוט אחר השום ומעשה בנחש אחד שירד מן ההר לבית ומצא קערה של שום ואכלה והקיא בתוכה וראה נחש שבבית ולא הוה יכול לעמוד לו כיון שיצא אותו הנחש יצא הנחש של בית ומילא אותה עפר רבי יהושע בן לוי אמר זה יצר הרע בנוהג שבעולם אדם גדל עם חבירו שתים ג' שנים בכרך והוא קושר לו אהבה וזה גדל עם אדם מנערותו ועד זקנותו אם מצא בתוך שבעים הוא מפילו בתוך שמונים הוא מפילו הוא שדוד אומר (תהלים לה) כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו אמר רבי אחא וכי יש גזלן גדול מזה ואמר שלמה (משלי כה) אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים מלחמה של תורה היך מה דאת אמר (שם ט) לכו לחמו בלחמי ומימה של תורה היך מה דאת אמר (ישעיה נה) הוי כל צמא לכו למים א"ר ברכיה אויביו גם אויביו לרבות מזיקי ביתו כגון יתושים ופרעושים וזבובים ד"א (משלי טו) ברצות ה' דרכי איש זה אברהם שנקרא איש דכתיב ביה (ישעיה מז) מארץ מרחק איש עצתי גם אויביו זה אבימלך:
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה נד
בראשית רבה פרשה נד פיסקא: א ב ג ד ה ו
ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו (משלי טז) ברצות ה' דרכי איש גם איביו ישלים אתו רבי יוחנן אמר: זו אשתו, שנאמר (מיכה ז): אויבי איש אנשי ביתו. מעשה באשה, שקבלה על בעלה לשלטון והתיז את ראשו, וי"א אף התיז את ראשה.
רבי שמואל אמר: זה הנחש.
תנא, ר' חלפתא אומר: הנחש הזה להוט אחר השום. ומעשה בנחש אחד, שירד מן ההר לבית ומצא קערה של שום ואכלה והקיא בתוכה, וראה נחש שבבית ולא הוה יכול לעמוד לו, כיון שיצא אותו הנחש יצא הנחש של בית ומילא אותה עפר.
רבי יהושע בן לוי אמר: זה יצר הרע. בנוהג שבעולם אדם גדל עם חבירו שתים ג' שנים בכרך והוא קושר לו אהבה, וזה גדל עם אדם מנערותו ועד זקנותו, אם מצא בתוך שבעים הוא מפילו, בתוך שמונים הוא מפילו, הוא שדוד אומר (תהלים לה): כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו.
אמר רבי אחא: וכי יש גזלן גדול מזה?! ואמר שלמה (משלי כה): אם רעב שונאך, האכילהו לחם, ואם צמא, השקהו מים. מלחמה של תורה, היך מה דאת אמר (שם ט): לכו לחמו בלחמי. ומימה של תורה, היך מה דאת אמר (ישעיה נה): הוי כל צמא לכו למים.
אמר רבי ברכיה: אויביו, גם אויביו, לרבות מזיקי ביתו, כגון: יתושים ופרעושים וזבובים.
דבר אחר: (משלי טו) ברצות ה' דרכי איש, זה אברהם שנקרא איש, דכתיב ביה (ישעיה מז): מארץ מרחק איש עצתי.
גם אויביו, זה אבימלך:
ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכול רבי יהודה אמר: פיכול שמו.
רבי נחמיה אמר: פה שכל צבאותיו נושקים לו על פיו. אלהים עמך, לפי שהיו אומות העולם אומרין: אילו היה צדיק לא היה מוליד, אתמהא?! כיון שהוליד אמרו לו: אלהים עמך. ואילו היה צדיק לא היה שומע לקול אשתו, וכיון שנאמר לו: כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה. אמרו לו: אלהים עמך! ואילו היה צדיק לא היה דוחה את בנו בכורו?! כיון שראו את מעשיו, אמרו לו: אלהים עמך בכל אשר אתה עושה.
דבר אחר: לפי שחרבו מקומות של סדום, ופסקו העוברים והשבים, ולא חסר קלרין שלו כלום, לפיכך אלהים עמך בכל אשר אתה עושה, הואיל והאלהים עמך. ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקור לי ולניני ולנכדי, עד כאן רחמי האב על הבן.
אמר רבי אבא: עד כאן לאחים השותפין.
אמר רבי יוסי בר חנינא: כתיב (תהלים לח): ואויבי חיים עצמו. מה שניתן לאברהם לשבע דורות, ניתן לאבימלך לשלושה. למה לא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים? שעדיין נכדו קיים, כחסד אשר עשיתי עמך. מה חסד עשה לו?
אלא שאמר לו: הנה ארצי לפניך, ואף על פי כן לא קבל עליו:
והוכיח אברהם את אבימלך וגו' אמר רבי יוסי בר חנינא: התוכחת מביאה לידי אהבה, שנאמר (משלי ט): הוכח לחכם ויאהבך. היא דעתיה דרבי יוסי בר חנינא דאמר: כל אהבה שאין עמה תוכחה, אינה אהבה.
אמר ריש לקיש: תוכחה מביאה לידי שלום, והוכיח אברהם את אבימלך, היא דעתיה, דאמר: כל שלום שאין עמו תוכחה, אינו שלום.
על אודות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך ואי זהו גזלן? בר קפרא אמר: זה שהוא גוזל בפרהסיא, היך מה דאת אמר (שופטים ט): ויגזלו את כל אשר יעבור עליהם בדרך. מה דרך בפרהסיא, אף גזלן בפרהסיא.
ר' שמעון בן יוחאי מייתי לה מהכא, (מלאכי א): והבאתם גזול את הפסח ואת החולה. מה פסח וחולה מומין בגלוי, אף גזלן בגלוי.
רבי אבהו בשם ריש לקיש אמר: לפני ט' גנב, ולפני עשרה גזלן.
רבי תנחומא בשם ר' הונא: לעולם אינו גזלן, עד שיגזלה מידו, שנאמר (שמואל ב כג): ויגזול את החנית מיד המצרי.
ויאמר אבימלך לא ידעתי וגם אתה לא הגדת לי, ע"י מלאך.
וגם אנכי לא שמעתי, בלתי היום:
ד. [ עריכה ]
"ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך" "ויאמר אבימלך לאברהם מה הנה שבע כבשות" אמר לו הקב"ה:
- אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני חייך שאני משהה בשמחת בניך ז' דורות.
- אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים ואלו הן חפני ופנחס ושמשון ושאול וג' בניו.
- אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני כנגד כן בניו מחריבין מבניך ז' משכנות ואלו הן אוהל מועד וגלגל נוב וגבעון ושילה ובית עולמים תרין.
- אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני כנגד כן ארוני חוזר בשדה פלשתים שבעה חדשים
הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים עח, סא): "ויתן לשבי עזו" זה ארון ברית וכתיב (ש"א ו, א): "ויהי ארון ה' בשדה פלשתים שבעה חדשים" "ותפארתו ביד צר" אלו בגדי כהונה כמה דאת אמר (שמות, כח): "ועשית בגדי קדש לאהרן וגו' ולתפארת".
רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק בשם ר' אבא למה לקו אנשי בית שמש על ידי שהיו מליזין בארון אמר הקדוש ברוך הוא אילו תרנגולתו של אחד מהם אבדה היה מחזיר עליה כמה פתחים להביאה וארוני בשדה פלשתים שבעה חדשים ואין אתם משגיחים בו אם אין אתם משגיחים עליו אני אשגיח עליו (תהלים צח, ב): "הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו" הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (ש"א ו, יב): "וישרנה הפרות בדרך" מהלכות בישרות הפכו פניהם כלפי ארון ואמרו שירה והיינו דכתיב "וישרנה" אמרו שירה בפה. אי זו שירה אמרו?
- רבי מאיר אומר שירת הים אמרו, נאמר כאן "הלכו הלך וגעו" ונאמר להלן (שמות טו, א): "כי גאה גאה".
- רבי יוחנן אמר (תהלים צח, א): "שירו לה' שיר חדש"
- רבי אליעזר אמר (דה"א טז, ח): "הודו לה' קראו בשמו".
- רבנן אמרי (תהלים צז, א): "ה' מלך תגל הארץ"
- רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק אמר: תלת "שירו לה' שיר חדש" "שירו לה' כל הארץ" "ה' מלך ירגזו עמים".
- תני אליהו "רומי השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת ברקמי זהב המהוללה בדביר ארמון המעולפת מבין שני כרובים".
אמר רבי שמואל בר נחמן: כמה יגיעות יגע בו בן עמרם עד שלימד שירה ללוים ואתם אומרות שירה מאליכם יישר חילכם:
ה. [ עריכה ]
ה. ויאמר כי את שבע כבשות וגו' רבנן ורבי יצחק בן חקורה רבנן אמרי רועיו של אברהם היו מדיינים עם רועיו של אבימלך רועי אברהם אומרים לנו הבאר ואלו אומרים לנו הבאר אמרו להם רועי אברהם כל מי שהמים עולים להשקות את צאנו שלו היא הבאר כיון שראו המים צאנו של אברהם אבינו מיד עלו אמר לו הקב"ה את סימן לבניך מה את כיון שראו המים את צאנך מיד עלו אף בניך כיון שהבאר רואה אותן מיד יהא עולה הה"ד (במדבר כא) אז ישיר ישראל את השירה הזאת וגו' אמר להם ר' יצחק בר חקורה עוד מן אתרה לית היא חסירה בעבור היתה לי לעדה אין כתיב כאן אלא בעבור תהיה לי לעדה:
ויטע אשל בבאר שבע וגו' -- רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר: אשל, פרדס! שאל מה תשאל, תאנים, וענבים, ורמונים. ר' נחמיה אמר: אשל, פונדיק! שאל מה תשאל, עיגולא, קופר, חמר, ביעין.
רבי עזריה בשם ר' יהודה בר סימון: אשל, סנהדרין, היך מה דאת אמר (שמואל א כב): ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה.
על דעתיה דרבי נחמיה: דאמר אשל פונדיק, אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים ומשהיו אוכלין ושותין אמר לון: בריכו! והן אמרין: מה נימור? ואמר להון: ברוך אל עולם שאכלנו משלו, הה"ד (בראשית כא): ויקרא בשם ה' אל עולם.
ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים, רבים מאותן שעשה בחברון. בחברון עשה עשרים וחמש שנה, וכאן עשה עשרים ושש שנים.
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה נה
בראשית רבה פרשה נה פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח
א. [ עריכה ]
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם" כתיב (תהלים ס, ו): "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה" נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין בשביל לנסותן בעולם בשביל לגדלן בעולם כנס הזה של ספינה וכל כך למה "מפני קושט" בשביל שתתקשט מדת הדין בעולם שאם יאמר לך אדם למי שהוא רוצה להעשיר מעשיר למי שהוא רוצה מעני ולמי שהוא רוצה הוא עושה מלך אברהם כשרצה עשאו מלך כשרצה עשאו עשיר יכול את להשיבו ולומר לו יכול את לעשות כמו שעשה אברהם אבינו והוא אומר מה עשה ואת אומר לו ואברהם בן מאת שנה בהולד לו ואחר כל הצער הזה נאמר לו "קח נא את בנך את יחידך" ולא עיכב הרי "נתת ליראיך נס להתנוסס":
ב. [ עריכה ]
ב. (שם יא) ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו א"ר יונתן הפשתני הזה כשפשתנו לוקה אינו מקיש עליו ביותר מפני שהיא פוקעת וכשפשתנו יפה הוא מקיש עליו ביותר למה שהיא משתבחת והולכת כך הקדוש ברוך הוא אינו מנסה את הרשעים למה שאין יכולין לעמוד דכתיב (ישעיה נז) והרשעים כים נגרש ואת מי מנסה את הצדיקים שנא' (תהלים יא) ה' צדיק יבחן (בראשית לט) ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדוניו וגו' ויהי אחר הדברים האלה אמר רבי יונתן היוצר הזה כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים המרועעים למה שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד הוא שוברו ומה הוא בודק בקנקנים ברורים שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן א"ר אלעזר לבעל הבית שהיה לו שתי פרות אחת כחה יפה ואחת כחה רע על מי הוא נותן את העול לא על אותה שכחה יפה כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן:
ג. [ עריכה ]
ג. ד"א ה' צדיק יבחן זה אברהם ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם רבי אבון פתח (קהלת ח) באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה א"ר אבין לרב שהיה מצוה לתלמידו ואומר לו (דברים טז) לא תטה משפט והוא מטה משפט לא תכיר פנים והוא מכיר פנים לא תקח שוחד והוא לוקח שוחד לא תלוה בריבית והוא מלוה בריבית א"ל תלמידו רבי אתה אומר לי לא תלוה בריבית ואת מלוה בריבית לך שרי ולי אסירא א"ל אני אומר לך אל תלוה בריבית לישראל אבל תלוה ברבית לעובד כוכבים דכתיב (דברים כג) לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך כך אמרו ישראל לפני הקב"ה רבון העולמים כתבת בתורתך (ויקרא יט) לא תקום ולא תטור ואת נוקם ונוטר שנאמר (נחום א) נוקם ה' ובעל חימה נוקם הוא לצריו ונוטר הוא לאויביו א"ל הקדוש ברוך הוא אני כתבתי בתורה לא תקום ולא תטור את בני עמך אבל נוקם ונוטר אני לעובדי כוכבים נקום נקמת בני ישראל כתיב (דברים ו) לא תנסו את ה' והאלהים נסה את אברהם:
ד. [ עריכה ]
ד. אחר הדברים האלה אחר הרהורי דברים שהיו שם מי הרהר אברהם הרהר ואמר שמחתי ושמחתי את הכל ולא הפרשתי להקב"ה לא פר אחד ולא איל אחד אמר לו הקדוש ברוך הוא ע"מ שנאמר לך שתקריב לי את בנך ולא תעכב על דעתיה דר"א דאמר אלהים והאלהים הוא ובית דינו מלאכי השרת אמרו אברהם זה שמח ושימח את הכל ולא הפריש להקב"ה לא פר אחד ולא איל אחד אמר להן הקדוש ברוך הוא על מנת שנאמר לו שיקריב את בנו ולא יעכב יצחק וישמעאל היו מדיינים זה עם זה זה אומר אני חביב ממך שנמלתי לשלש עשרה שנה וזה אמר חביב אני ממך שנמלתי לח' ימים אמר ליה ישמעאל אני חביב ממך למה שהיה ספק בידי למחות ולא מחיתי באותה שעה אמר יצחק הלואי היה נגלה עלי הקב"ה ואומר לי שאחתך אחד מאיברי ולא אעכב מיד והאלהים נסה את אברהם [נ"א א"ל ישמעאל אני חביב ממך שנמלתי לשלש עשרה שנה אבל אתה נמלת בקטנך ואי אפשר למחות א"ל יצחק כל מה שהלויתה להקדוש ברוך הוא שלשה טפים דם הם אלא הריני עכשיו בן ל"ז שנה אילו מבקש לי הקב"ה להשחט איני מעכב אמר הקדוש ברוך הוא הרי השעה מיד והאלהים נסה את אברהם]:
ה. [ עריכה ]
ה. (מיכה ו) במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר אף על פי שהדברים אמורין במישע מלך מואב שעשה מעשה והעלה את בנו לעולה אבל אינו מדבר אלא ביצחק שנאמר במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום וגו' הירצה ה' באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי ביצחק אע"פ שלא נעשה מעשה קבלו כגומר מעשה ובמישע לא נתקבל לפניו:
ו. [ עריכה ]
ו. והאלהים נסה את אברהם ר' יוסי הגלילי אומר גדלו כנס הזה של ספינה רבי עקיבא אומר נסה אותו בוודאי שלא יהיו אומרין הממו ערבבו ולא היה יודע מה לעשות ויאמר הנני אמר רבי יהושע בן קרחה בשני מקומות דימה משה עצמו לאברהם א"ל הקב"ה (משלי כה) אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדולים אל תעמוד אברהם אמר הנני הנני לכהונה הנני למלכות זכה לכהונה וזכה למלכות זכה לכהונה (תהלים קי) נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם למלכות נשיא אלהים אתה משה אמר הנני הנני לכהונה הנני למלכות א"ל הקדוש ברוך הוא אל תקרב הלום אין קרב אלא כהונה היאך מד"א (במדבר א) והזר הקרב יומת ואין הלום אלא מלכות המד"א (שמואל ב ו) כי הביאותני עד הלום:
ז. [ עריכה ]
ז. ויאמר קח נא את בנך וגו' אמר לו בבקשה ממך קח נא את בנך א"ל אמר ליה, אמר לו... תרין בנין אית לי אי זה בן. א"ל אמר ליה, אמר לו... את יחידך. א"ל זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו א"ל אשר אהבת א"ל אית תחומין במעיא א"ל את יצחק ולמה לא גלה לו מיד כדי לחבבו בעיניו וליתן לו שכר על כל דבור ודבור היא דעתיה דר' יוחנן דא"ר יוחנן לך לך זו אפרכיה שלך וממולדתך זו שכונתך מבית אביך זו בית אביך אל הארץ אשר אראך ולמה לא גלה לו מיד כדי לחבבה בעיניו וליתן לו שכר על כל דבור ודבור ועל כל פסיעה ופסיעה א"ר לוי בר חייתא שני פעמים כתיב לך לך ואין אנו יודעים אי זה חביבה אם הראשונה אם השניה מן מה דכתיב ולך לך אל ארץ המוריה הוי שניה חביבה מן הראשונה ולך לך אל ארץ המוריה רבי חייא רבה ורבי ינאי חד אמר למקום שהוראה יצאה לעולם ואוחרנא אמר למקום שיראה יצאה לעולם דכוותה דביר ר' חייא ורבי ינאי חד אמר ממקום שהדיברות יוצאות לעולם וחד אמר ממקום שהדיבור יוצא לעולם דכוותה ארון ר' חייא ור' ינאי חד אמר למקום שהאורה יוצאה לעולם וחד אמר מקום שיראה יוצא לעולם אמר ריב"ל שמשם הקב"ה מורה לאומות העולם ומורידם לגיהנם ר"ש בן יוחאי אמר למקום שהוא ראוי כנגד בה"מ למעלה רבי יודן אמר למקום שיהא מראה לך ר' פנחס אמר לאתר מרוותא דעלמא רבנן אמרי למקום שהקטורת קריבין המד"א אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה והעלהו שם לעולה ר' יודן בר סימון אמר אמר לפניו רבון העולמים יש קרבן בלא כהן א"ל הקדוש ברוך הוא כבר מניתיך שתהא כהן הה"ד (תהלים קי) אתה כהן לעולם על אחד ההרים אשר אומר אליך א"ר הונא משום ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי הקב"ה מתהא ומתלה בעיניהם של צדיקים ואח"כ הוא מגלה להם טעמו של דבר אל הארץ אשר אראך על אחד ההרים וגו' דכוותה (יונה ג) וקרא אליה את הקריאה אשר וגו' דכוותה (יחזקאל ג) קום צא אל הבקעה ושם אדבר אתך:
"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמֹרוֹ" אמר רבי שמעון בן יוחאי אהבה מקלקלת את השורה ושנאה מקלקלת את השורה.
- אהבה מקלקלת את השורה דכתיב: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" וגו', ולא היה לו כמה עבדים, אלא אהבה מקלקלת את השורה.
- ושנאה מקלקלת את השורה, שנאמר (במדבר כב, כא): "וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת אֲתֹנוֹ" ולא היו לו כמה עבדים, אלא שנאה מקלקלת את השורה.
- אהבה מקלקלת את השורה שנאמר (בראשית מו, כט): "וַיֶּאֱסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו", וכי לא היה ליוסף כמה עבדים, אלא אהבה מקלקלת את השורה.
- שנאה מקלקלת את השורה, דכתיב "וַיֶּאֱסֹר אֶת רִכְבּוֹ" - וְלֹא הָיָה לוֹ כַּמָּה עֲבָדִים!? אלא שנאה מקלקלת השורה.
אמר רבי שמעון בן יוחאי תבוא חבשה ותעמד על חבשה, תבוא חבשה שחבש אברהם אבינו לילך ולעשות רצונו של מקום של מי שאמר והיה העולם, שנאמר (בראשית כב, י): "וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ" וגו', ותעמד על חבשה שחבש בלעם לילך ולקלל את ישראל.
תבוא אסרה שאסר יוסף לקראת אביו, ותעמד על אסרה של פרעה שהיה הולך לרדף את ישראל, תני רבי ישמעאל תבוא חרב יד שעשה אברהם אבינו, שנאמר: "וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ", ותעמד על חרב יד שאמר פרעה (שמות טו, ט): "אָרִיק חַרְבִּי".
"וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ", אמר רבי אבהו שני בני אדם נהגו בדרך ארץ, אברהם ושאול, אברהם, שנאמר: "וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו". שאול, (ש"א כח, ח): "וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ".
"וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה", רבי חיא בר יוסי בשם רבי מיאשא ותני לה בשם רבי בניה, בשכר שתי בקיעות שבקע אברהם אבינו עצי עולה זכה להבקע הים לפני בני ישראל, שנאמר: "וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה", ונאמר להלן (שמות יד, כא): "וַיִבָּקְעוּ הַמָּיִם". אמר רבי לוי דייך עד כה, אלא אברהם לפי כחו והקדוש ברוך הוא לפי כחו.
"וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶת הַמָּקוֹם", נתן לו שכר קימה ושכר הליכה.
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה נו
בראשית רבה פרשה נו פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא
ביום השלישי וישא אברהם את עיניו --
כתיב (הושע ו) יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו
- ביום השלישי, של שבטים, כתיב (בראשית מב): ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי.
- ביום השלישי של מרגלים, שנאמר (יהושע ב): ונחבתם שמה שלושת ימים.
- ביום השלישי של מתן תורה, שנאמר (שמות יט): ויהי ביום השלישי.
- ביום השלישי של יונה, דכתיב (יונה ב): ויהי יונה במעי הדגה שלושה ימים ושלושה לילות.
- ביום השלישי של עולי גולה, דכתיב (עזרא ח): ונשב שם ימים שלושה.
- ביום השלישי של תחיית המתים, דכתיב: יחיינו מיומים.
ביום השלישי יקימנו --
ביום הג' של אסתר (אסתר ה) ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות לבשה מלכות בית אביה.
באיזה זכות?
רבנן ורבי לוי, רבנן אמרי: בזכות יום השלישי של מתן תורה, שנאמר: ויהי ביום השלישי בהיות הבקר.
ור' לוי אמר: בזכות של יום שלישי של אברהם אבינו, שנאמר: ביום השלישי וירא את המקום מרחוק. מה ראה? ראה ענן קשור בהר.
אמר: דומה שאותו מקום שאמר לי הקב"ה להקריב את בני שם:
אמר ליצחק: בני! רואה את מה שאני רואה? אמר לו: הין! אמר לשני נעריו: רואים אתם מה שאני רואה? אמרו לו: לאו! אמר הואיל וחמור אינו רואה, ואתם אין אתם רואים, שבו לכם פה עם החמור! ומניין שהעבדים דומין לבהמה? מהכא, שבו לכם פה עם החמור, עַם החמור.
רבנן מייתי ליה מהכא, ממתן תורה שנאמר (שמות כ): ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וגו', אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ובהמתך.
אמר רבי יצחק: עתיד המקום לירחק מבעליו ולעולם, תלמוד לומר (תהלים קלב): זאת מנוחתי עד, עד פה אשב, לכשיבא אותו שכתוב בו (זכריה ט): עני ורוכב על חמור.
ואני והנער נלכה עד כה אמר רבי יהושע בן לוי: נלך ונראה מה יהיה בסופו של כה, ונשתחוה ונשובה אליכם, בשרו שהוא חוזר מהר המוריה בשלום.
אמר רבי יצחק: הכל בזכות השתחויה, ואברהם לא חזר מהר המוריה בשלום, אלא בזכות השתחויה, ונשתחוה ונשובה אליכם. ישראל, לא נגאלו אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שמות ד): ויאמן העם וגו' ויקדו וישתחוו. התורה, לא נתנה אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שם כד): והשתחויתם מרחוק. חנה, לא נפקדה אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שמואל א): וישתחו שם לה'. הגליות, אינן מתכנסות אלא בזכות השתחויה, שנאמר (ישעיה כז): והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו.' והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים. בהמ"ק, לא נבנה אלא בזכות השתחויה, שנאמר (תהלים צט): רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו.
המתים, אינן חיין אלא בזכות השתחויה, שנאמר (שם צה): באו ונשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו:
ג. [ עריכה ]
ג. ויקח אברהם את עצי עולה כזה שהוא טוען צלובו בכתפו ויקח בידו את האש ואת המאכלת אמר ר' חנינא למה נקראת סכין מאכלת לפי שמכשר אוכלים ורבנן אמרי כל אכילות שישראל אוכלים בעוה"ז אינם אוכלים אלא בזכות אותה המאכלת וילכו שניהם יחדו זה לעקוד וזה ליעקד זה לשחוט וזה לישחט:
ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי -- בא לו סמאל אצל אבינו אברהם אמר ליה: סבא סבא! אובדת לבך, בן שניתן לך לק' שנה, אתה הולך לשחטו?! אמר לו: על מנת כן! אמר לו: ואם מנסה אותך יותר מיכן, את יכול לעמוד?! (איוב ד) הנסה דבר אליך תלאה! אמר לו: ויתר על דין! אמר לו: למחר אומר לך שופך דם, את חייב ששפכת דמו של בנך?! אמר לו: על מנת כן!
וכיון שלא הועיל ממנו כלום בא לו אצל יצחק. אמר לו: ברא דעלובתא, הולך הוא לשוחטך! אמר לו: כן אמר לו א"כ כל אותן הפרגזיות שעשת אמך לישמעאל שנאיה דביתה ירותא, ואתה אינך מכניס בלב? כד לא תיעול מילא תיעול פלגא, הה"ד: ויאמר יצחק אל אברהם אביו, אבי! למה אבי אבי פ' פעמים? כדי שיתמלא עליו רחמים.
ויאמר הנה האש והעצים -- אמר לו: יצף לההוא גברא דיגער ביה, מכל מקום, אלהים יראה לו השה בני, ואם לאו, אתה השה לעולה בני!
וילכו שניהם יחדו --
זה לעקוד וזה ליעקד, זה לשחוט וזה לישחט:
ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח -- ויצחק היכן היה? אמר רבי לוי: נטלו והצניעו. אמר: דלא יזרוק ההוא דיגער ביה אבן, ויפסלנו מן הקרבן.
ויבן שם אברהם את המזבח וגו' ויעקד את יצחק בנו -- רבי חפני בר יצחק אמר: כל מה שהיה אבינו אברהם עוקד את יצחק בנו מלמטן, היה הקדוש ברוך הוא כובש שריהם של עובדי כוכבים מלמעלן, ולא עשה אלא, כיון שהפליגו ישראל עצמן בימי ירמיהו, אמר להם הקב"ה: מה אתם סבורים דאלין כפתיא קיימין?! שנא' (נחום א): כי עד סירים סבוכים וכסבאם סבואים. כי עד שרים סבוכים?! אלא כסבאם סבואים אשתרון יתהון כפתיא, דכתיב (שם) אכלו כקש יבש מלא. בשעה ששלח אבינו אברהם את ידו ליקח את המאכלת לשחוט את בנו, בכו מלאכי השרת הה"ד (ישעיה לג): הן אראלם צעקו חוצה.
מהו חוצה? רבי עזריה אמר: חוצה חיצה הוא בריה, למיכס ית בריה! ומה היו אומרים? (שם): נשמו מסלות, אין אברהם מקבל את העוברים ואת השבים?! שבת עובר אורח, היך מה דאת אמר: חדל להיות לשרה.
הפר ברית, ואת בריתי אקים את יצחק?! מאס ערים, וישב בין קדש. לא חשב אנוש לא עמדה זכות לאברהם אתמהא?! ומי יאמר לך שאין הפסוק מדבר אלא במלאכי השרת?
נאמר כאן ממעל, ונאמר להלן ממעל (שם ו): שרפים עומדים ממעל לו:
וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת -- רב בעא קומי רבי חייא רבה: מנין לשחיטה שהיא בדבר המטלטל? מן הכא, וישלח אברהם את ידו. אמר לו: אין מן ההגדה, אמר לך חזר הוא ביה, ואין מן אולפן אמר לך, לית הוא חזר ביה.
דתני לוי: היו נעוצים מתחלתן, הרי אלו פסולים. תלושין ונעצן, הרי אלו כשרים. דתנן: השוחט במגל יד, במגל קציר, ובצור ובקנה, שחיטתו כשרה.
אמר רבי יוסי: חמישה דברים נאמרו בקרומיות של קנה: אין שוחטין בה, ואין מוהלין בה, ואין חותכין בה בשר, ואין מקנחין בה את הידים,
ולא מחצין בה את השנים, מפני שרוח רעה שוכנת עליו:
ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים אברהם אברהם -- תני רבי חייא: לשון חיבה, לשון זירוז.
ר' אליעזר בן יעקב אמר: לו ולדורות. אין דור שאין בו כאברהם, ואין דור שאין בו כיעקב, ואין דור שאין בו כמשה, ואין דור שאין בו כשמואל.
ויאמר אל תשלח ידך -- וסכין היכן היה? נשרו שלוש דמעות ממלאכי השרת, ושחת הסכין. אמר לו: אחנקנו! אמר לו: אל תשלח ידך אל הנער! אמר לו: אוציא ממנו טפת דם! אמר לו: אל תעש לו מאומה, אל תעש לו מומה.
כי עתה ידעתי -- הודעתי לכל שאת אוהבני.
ולא חשכת וגו' --
שלא תאמר כל החלאים שחוץ לגוף אינן חלאים, אלא מעלה אני עליך כאילו אמרתי לך: הקרב עצמך לי, ולא עיכבת:
דבר אחר: אמר רבי יצחק: בשעה שבקש אברהם לעקוד יצחק בנו אמר לו: אבא! בחור אני, וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך, ושמא תפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן אלא, כפתני יפה יפה! מיד, ויעקד את יצחק. כלום יכול אדם לכפות בן שלושים ושבע? [נ"א בן עשרים ושש שנה] אלא לדעתו?!
מיד, וישלח אברהם את ידו, הוא שולח יד ליטול את הסכין, ועיניו מורידות דמעות, ונופלות דמעות לעיניו של יצחק מרחמנותו של אבא, ואעפ"כ, הלב שמח לעשות רצון יוצרו, והיו המלאכים מתקבצין כתות כתות מלמעלן. מה הוון צווחין?
(שם לג) נשמו מסלות שבת עובר אורח הפר ברית מאס ערים. אין רצונו בירושלים ובבית המקדש, שהיה בדעתו להוריש לבניו של יצחק?! לא חשב אנוש, לא עמדה זכות לאברהם?! לית לכל בריה חשיבות קדמוי!
אמר רבי אחא: התחיל אברהם תמיה, אין הדברים הללו אלא דברים של תימה. אתמול אמרת: כי ביצחק יקרא לך זרע, חזרת ואמרת: קח נא את בנך! ועכשיו את אמר לי: אל תשלח ידך אל הנער, אתמהא?!
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אברהם! (תהלים פט): לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה. כשאמרתי לך: קח נא את בנך! לא אמרתי: שחטהו! אלא, והעלהו! לשם חיבה אמרתי לך אסיקתיה וקיימת דברי, ועתה אחתיניה. [נ"א משלו משל למלך שאמר לאוהבו העלה את בנך אל שלחני! הביאו אותו אוהבו וסכינו בידו. אמר המלך: וכי העלהו לאכלו אמרתי לך, העלהו אמרתי לך! מפני חיבתו.
הדא הוא דכתיב (ירמיה יט): ולא עלתה על לבי זה יצחק:
וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחד -- מהו אחר? אמר רבי יודן: אחר כל המעשים, ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכין בצרות וסופן ליגאל בקרנו של איל, שנאמר (זכריה ט): וה' אלהים בשופר יתקע וגו'.
אמר רבי יהודה בר סימון: אחר כל הדורות, ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכין בצרות, וסופן ליגאל בקרנו של איל, הה"ד: וה' אלהים בשופר יתקע.
אמר רבי חנינא ב"ר יצחק: כל ימות השנה ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכין בצרות, ובראש השנה, הן נוטלין שופר ותוקעין בו, ונזכרים לפני הקב"ה והוא מוחל להם, וסופן ליגאל בקרנו של איל, שנאמר: וה' אלהים בשופר יתקע.
רבי לוי אמר: לפי שהיה אברהם אבינו רואה את האיל ניתוש מן החורש הזה, והולך ומסתבך בחורש אחר, אמר לו הקדוש ברוך הוא: כך, עתידין בניך להסתבך למלכיות מבבל למדי, מן מדי ליון, ומיון לאדום, וסופן ליגאל בקרנו של איל, הה"ד: וה' אלהים בשופר יתקע.
וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו -- רבי בנאי אמר, אמר לפניו: רבון העולם! הוי רואה דמיו של איל זה, כאילו דמו של יצחק בני! אימוריו, כאילו אימוריו דיצחק ברי, כהדא דתנן: הרי זו תחת זו, הרי זו תמורת זו, הרי זו חלופי זו.
הרי זו תמורה רבי פנחס אמר, אמר לפניו: רבון העולמים! הוי רואה, כאלו הקרבתי את יצחק בני תחלה, ואחר כך הקרבתי את האיל הזה תחתיו, היך מה דאת אמר (מלכים ב טו): וימלוך יותם בנו תחתיו. כהדא דתנן: כאימרא כדירים.
רבי יוחנן אמר: כאימרא תמידא.
ריש לקיש אמר: כאילו של יצחק.
תמן אמרי: כולד החטאת.
תני, בר קפרא: כאימור דלא ינק מן יומי:
ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה -- ר' יוחנן אמר, אמר לפניו: רבון העולמים! בשעה שאמרת לי קח נא את בנך את יחידך היה לי מה להשיב, אתמול אמרת: כי ביצחק וגו', ועכשיו קח נא את בנך וגו', וחס ושלום לא עשיתי כן, אלא כבשתי רחמי לעשות רצונך, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, בשעה שיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים, תהא נזכר להם אותה העקידה ותתמלא עליהם רחמים.
דבר אחר: ה' יראה -- אברהם קרא אותו יראה, שנאמר: ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, שם קרא אותו שלם, שנאמר (בראשית יז): ומלכי צדק מלך שלם. אמר הקב"ה: אם קורא אני אותו יראה, כשם שקרא אותו אברהם, שם אדם צדיק מתרעם. ואם קורא אני אותו שלם, אברהם אדם צדיק מתרעם, אלא הריני קורא אותו ירושלים, כמו שקראו שניהם, יראה שלם ירושלים.
ר' ברכיה בשם רבי חלבו אמר: עד שהוא שלם, עשה לו הקדוש ברוך הוא סוכה והיה מתפלל בתוכה, שנאמר (תהלים עו): ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון. ומה היה אומר? יהי רצון שאראה בבנין ביתי.
דבר אחר: מלמד שהראה לו הקב"ה בית המקדש חרב ובנוי, חרב ובנוי, שנא': שם המקום ההוא ה' יראה, הרי בנוי, היך מה דאת אמר (דברים טו): שלוש פעמים בשנה יראה. אשר יאמר היום בהר ה', הרי חרב, שנאמר (איכה ה): על הר ציון ששמם.
ה' יראה, בנוי ומשוכלל לעתיד לבא, כענין שנאמר (תהלים קב): כי בנה ה' ציון נראה בכבודו:
ויקרא מלאך ה' שנית ויאמר בי נשבעתי -- מה צורך לשבועה זו? אמר לו: השבע לי, שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה ולא את יצחק בני! משל לאחד ששמר את אגינו שבולת נהר והקפיץ גם בנו עמו.
דבר אחר: מה צורך לשבועה זו? רבי חמא ב"ר חנינא, אמר לו: השבע לי שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה! משל למלך, שהיה נשוי למטרונה, ילדה ממנו בן ראשון וגרשה, שני וגרשה, שלישי וגרשה, וכיון שילדה ממנו בן עשירי, נתכנסו כולם ואמרו לו: השבע לנו, שאין אתה מגרש את אמנו מעתה! כך, כיון שנתנסה אברהם אבינו נסיון עשירי, אמר לו: השבע לי, שאין אתה מנסה אותי עוד מעתה!
אמר רבי חנין: כי יען אשר עשית את הדבר הזה נסיון עשירי, הוא ואתה אומר: כי יען אשר עשית הדבר הזה, אלא זה נסיון האחרון, שהוא שקול כנגד הכל, שאילולי לא קבלו עליו, אבד את הכל. [נ"א כל מה שעשה]
כי ברך אברכך וגו' -- ברכה לאב,ברכה לבן.
והרבה ארבה -- רבות לאב, רבות לבן.
ויירש זרעך את שער שונאיו -- רבי אומר: זו תרמוד, אשריו כל מי שהוא רואה במפלתה של תרמוד, שהיתה שותפת בשני חורבנות.
רבי יודן ורבי חנינא: חד מנהון אמר: בחורבן בית ראשון, העמידה פ' אלף קשתים [נ"א קשטים], ובחרבן בית שני העמידה ח' אלפים קשתים.
וישב אברהם אל נעריו -- ויצחק היכן הוא? רבי ברכיה בשם רבנן דתמן: שלחו אצל שם ללמוד ממנו תורה. משל לאשה שנתעשרה מפלכה, אמרה: הואיל ומן הפלך הזה התעשרתי, עוד אינו זז מתחת ידי לעולם. כך, אמר אברהם: כל שבא לידי אינו אלא בשביל שעסקתי בתורה ובמצות, לפיכך אינו רוצה שתזוז מזרעי לעולם.
רבי חנינא אמר: שלחו בלילה מפני העין, שמשעה שעלו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש, עוד לא נזכרו שמותן. ולהיכן הלכו? ר' אלעזר אמר: מתו ברוק.
ר' יוסי אמר: מתו בעין.
ר' יהושע בן לוי אמר: שינו את מקומם והלכו להם אצל יהושע בן יהוצדק, ללמוד ממנו תורה הה"ד (זכריה ג): שמע נא יהושע הכהן הגדול, אתה ורעיך היושבים לפניך.
ר' חנינא אמר: על מנת כן ירדו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, על מנת שיעשה בהן מופת.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה נז
בראשית רבה פרשה נז פיסקא: א ב ג ד
ב. [ עריכה ]
ב. (שם כה) מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק תמן תנינן על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב מה ראו לסמוך בשורות טובות לירידת גשמים רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר על שם מים קרים על נפש עיפה שמועה טובה מארץ מרחק מה שמועה טובה ברוך הטוב והמטיב אף מים קרים ברוך הטוב והמטיב ד"א כמים קרים על נפש עיפה כן שמועה טובה מארץ מרחק זה אברהם שעד שהוא בהר המוריה נתבשר שנולדה זוגתו של בנו הה"ד הנה ילדה מלכה וגו':
ג. [ עריכה ]
ג. ויהי אחרי הדברים האלה אחר הרהורי דברים שהיו שם מי מהרהר אברהם הרהר אמר אילו מת בהר המוריה לא היה מת בלא בנים עכשיו מה אעשה אשיאנו מבנות ענר אשכל וממרא שהן צדקניות וכי מה איכפת לי מיוחסים א"ל הקדוש ברוך הוא אין אתה צריך כבר נולד זוגו של יצחק הנה ילדה מלכה גם היא היא גם היא מה זו בני גבירה שמונה ובני פילגשים ארבעה אף זו בני גבירה שמונה ובני פילגשים ארבעה:
ד. ד"א נתירא מן היסורין א"ל הקב"ה אין אתה צריך כבר נולד מי שיקבלם את עוץ בכורו ואת בוז אחיו איוב אימתי היה ריש לקיש בשם בר קפרא אמר בימי אברהם היה שנאמר את עוץ בכורו וכתיב (איוב א) איש היה בארץ עוץ רבי אבא בר כהנא אמר בימי יעקב היה דאמר רבי אבא בר כהנא דינה אשתו של איוב היתה דכתיב באשת איוב (שם ב) כדבר אחת הנבלות וכתיב בדינה (בראשית לד) כי נבלה עשה בישראל ר' לוי אמר בימי שבטים היה הה"ד (איוב טו) אשר חכמים יגידו ולא כיחדו מאבותם זה ראובן ויהודה ומה שכר נטלו על כך להם לבדם נתנה הארץ רבי לוי בשם ר' יוסי בר חלפתא אמר בירידתן למצרים נולד ובעלייתן מת אתה מוצא עיקר שניו של איוב לא היו אלא מאתים ועשר שנים ועשו ישראל במצרים מאתים ועשר שנים ובא שטן לקטרג וגירה אותו באיוב רבי חנניא בריה דרבי אחא אמר לרועה שהוא עומד ומביט בצאנו בא זאב אחד נזדווג לו אמר תנו לו תיש אחד שיתגרה בו ורבי חמא אמר לאחד שהיה יושב בסעודה בא כלב אחד ונזדווג לו אמר תנו לו ככר א' שיתגרה בו כך בא שטן לקטרג גירה אותו באיוב הה"ד (איוב יז) יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני והלואי בני אדם צדיקים אלא בני אדם רשעים ר' יוסי בר יהודה אומר בימי שפוט השופטים היה הה"ד (שם כז) הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו חזיתם מעשי ומעשי דורי חזיתם מעשי מצות ומעשים טובים מעשה דורי שהן מבקשין ליתן שכר לזונות מן הגרנות ואין דרכן של צדיקים להיות נותנין שכר לזונות מן הגרנות הה"ד (הושע ט) אהבת אתנן על כל גרנות דגן ר' שמואל בר נחמן אמר בימי כשדים היה שנאמר (איוב א) כשדים שמו שלשה ראשים ר' נתן אמר בימי מלכות שבא היה שנאמר (שם) ותפול שבא ותקחם ור' יהושע בן קרחה אמר בימי אחשורוש היה דכתיב ביה (אסתר ב) יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה וכתיב (איוב מב) ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב ריש לקיש אמר איוב לא היה ולא נהיה מחלפיה שיטתיה דריש לקיש דתמן אמר ריש לקיש בשם בר קפרא בימי אברהם היה והכא אמר איוב לא היה ולא נהיה מאי לא היה ולא נהיה ביסורים שנכתבו עליו ולמה נכתבו עליו אלא שאילו באו עליו היה יכול לעמוד בהן ר' יוחנן אמר מעולי גולה היה וישראלי היה ומדרשו בטבריה לפיכך היו למדים ממנו קריעה וברכת אבלים הה"ד (שם א) ויקם איוב ויקרע את מעילו מכאן שצריך אדם לקרוע מעומד ר' חנינא אמר עובד כוכבים היה תני ר' חייא עובד כוכבים צדיק אחד עמד לי באומות העולם ונתתי לו שכרו ופטרתי ואיזה זה איוב את עוץ בכורו ר' יהושע בן לוי אמר הוא לבן הוא קמואל ולמה נקרא שמו קמואל שקם כנגד אומתו של אל ופילגשו ושמה ראומה א"ר יצחק כולהון לשם מרדות הן טבח טבחון גחם גמחון תחש תחשון מעכה מעכון.