קטגוריה:בראשית כ ז

תרגום

הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה

נָבִיא הוּא

נביא – שליח אלוהים. אדם המתקשר עם אלוהים, חוזה את העתיד בשם אלוהים לאנשים אחרים, ובקשותיו מאלוהים נענות.

• אלוהים הודיע לאברהם את עתיד זרעו: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ... " (בראשית טו יג).
• אלוהים דיבר עם אברהם: "הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה" (בראשית טו א).
• אלוהים ניבא לאברהם את העתיד: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, ועֲַבָדוםּ, וְעִנּו אֹּתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה" (ביאור:בראשית טו יג).
• אלוהים ניבא לאברהם את הולדת יצחק: "וְאֶת בְּרִיתִי, אָקִים אֶת יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶהּ, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (ביאור:בראשית יז כא).
• אלוהים אומר בפירוש שאברהם הוא נביא: "כִּי נָבִיא הואּ וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וחְֶיֵה", ואכן כך קרה לאחר שאברהם התפלל למען אבימלך (ביאור:בראשית כ יז).

אלוהים הבטיח ללוט ולעשו נחלה, שאינה מופיעה בתנ"ך, אולם זה לא הפך אותם לנביאים. פעמים מלאך אלוהים הבטיח ברכה מכובדת מאוד לבנה של הגר, ישמעאל (ביאור:בראשית יז י, ביאור:בראשית כא יח), אך גם זה לא הפך את הגר לנביאה.
אלוהים דיבר עם יצחק ועם יעקב והבטיח להם את בריתו של אברהם, אך גם זה לא הפך אותם לנביאים.
יוסף היה נביא כי אלוהים דיבר איתו בחלומות, והחלומות הללו התגשמו. החלום הראשון ניבא שאחיו ירדו למצרים וישתחוו לו, והשני ניבא את יציאת מצרים כאשר אלוהים המצרים ישתחוו לאדוני. ואכן כך קרה.

לפי ההגדרה אברהם באמת היה נביא, ואלוהים העניק את התואר הזה לאברהם כדי לשכנע את אבימלך להיכנע ולהתרפס לפני אברהם.

דרישת אלוהים

אבימלך חייב לקיים מספר תנאים:

• "וְעַתָּה" – מיד, ללא שום דחייה.
• "הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ" – השב את שרה לבעלותו של אברהם, ללא תנאים וללא ניסיון לשכב עמה.
• בקש שאברהם "יִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ". ללא תפילתו אתה צפוי לעונש, אפילו שהשבת את שרה.

המילה "וחְֶיֵה", ביחיד, מאשרת שאם אבימלך ינהג כך הוא יחיה, אבל אינה מבטיחה שהוא יחיה בטוב או שלא יומתו אנשים הקרובים אליו.

וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ

שרה היתה עקרה שנים רבות מאוד, ובכל זאת אברהם לא התפלל למענה. עכשו אלוהים עצר את בית אבימלך מכניסה להריון ומלידה, וכך כל נשות אבימלך, כולל שרה בביתו, היו עקרות. אלוהים דרש שאברהם יתפלל עבור בית אבימלך, וכך למעשה אברהם התפלל גם עבור שרה והיא נרפאה מעקרותה. יצחק למד מנסיון אביו ולכן הוא ורבקה התפללו לאדוני, ככתוב: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (ביאור:בראשית כה כא).

כידוע אברהם התנגד ששרה תלד לו את יצחק:

1. הוא התווכח על אלוהים: "לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (ביאור:בראשית יז יח).
2. הוא לא סיפר לשרה שהיא תלד בן עוד שנה, ולכן המלאכים היו צריכים לבוא ולהודיע לה בנוכחותו (ביאור:בראשית יח ט).
3. למרות שלא היה רעב, אברהם לקח את שרה לגרר והציג אותה כאחותו כדי לא לקיים איתה יחסים (ביאור:בראשית כ ב).

עכשו אלוהים מורה לאבימלך לכפות על אברהם להתפלל למען אשתו, שרה, כדי שהיא תבריא ביחד עם כל נשות גרר, תכנס להריון, ותלד. ואכן כך עשה אברהם, ככתוב: "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ, וְאַמְהֹתָיו, וַיֵּלֵדוּ" (ביאור:בראשית כ יז).

מה היו הסיבות שאלוהים כפה על אבימלך להתחנן לעזרת אברהם:

1. להאדיר את כוחו ושמו של אברהם כנביא, שמסוגל לבקש מאלוהים.
2. להפחיד את אבימלך להתיחס יפה לאברהם, פן אברהם או אלוהים יקללו אותו, ולכן בהמשך אבימלך מפייס את אברהם ומבקש לכרות איתו ברית (ביאור:בראשית כא כג).
3. להשתמש באבימלך לכפות על אברהם להתפלל למען נשות גרר, הן למעשה אלוהים היה זה שהביא את המחלה ואת הרפוי, ולא היה צורך בתפילת אברהם.
4. להכריח את אברהם להתפלל למען שרה, להבין שאלוהים לא יתן לו להשתמט מחובותיו לאשתו, ולרצות שהיא תבריא, וכך, כאשר שרה נכנסה להריון אברהם הבין שתפלתו נענתה במלואה.

וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ

אלוהים מדגיש שכדי להימנע מעונש מוות אבימלך נדרש להשיב את שרה, אולם אלוהים לא מציין שאם אברהם לא יתפלל, אבימלך עדיין צפוי למוות.