קטגוריה:בראשית כ ח

מקראות גדולות בראשית

תרגום

אונקלוס: ואקדים אבימלך בצפרא וקרא לכל עבדוהי ומליל ית כל פתגמיא האילין קודמיהון ודחילו גובריא לחדא:

ירושלמי - יונתן: וְאַקְדִים אֲבִימֶלֶךְ בְּצַפְרָא וּקְרָא לְכָל עַבְדוֹי וּמַלֵיל יַת כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִילֵין קֳדָמֵיהוֹן וּדְחִילוּ גוּבְרַיָא לַחֲדָא:

ירושלמי (קטעים):

---

וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר וַיִּקְרָא לְכָל עֲבָדָיו

אלוהים אמר לאבימלך בחלום: "וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הואּ" (ביאור:בראשית כ ז), כאשר הדגש היה על "וְעַתָּה" – עכשיו, מיד.

אולם אבימלך לא מיהר. הוא ישן עד הבוקר. הוא לא התרגש כמו פרעה במצרים, ככתוב: "ויְַהִי בַבֹּקֶר, ותִַּפָּעֶם רוחּוֹ, ויִַּשְׁלַח ויִַּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם" (ביאור:בראשית מא ח). מכאן שאבימלך הבין את המילה "וְעַתָּה" כמילת מעבר וקישור בלבד. ייתכן שאבימלך לא הבין לגמרי את הסכנה הטמונה לו.

אולי אבימלך לא לגמרי הבין את הסכנה ולא האמין לה.

וַיְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיהֶם

אבימלך סיפר לשריו היועצים את דברי אדוני, את תשובתו לאדוני ואת תגובת אדוני. הוא המשיך להרגיש צדיק ושפגעו בו על לא עוול בכפו כפי שמסתמן בדבריו המאשימים לאברהם: "מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ, כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי, חֲטָאָה גְדֹלָה" (ביאור:בראשית כ ה). אבימלך כעס שאברהם גרם לו לחטוא, לחטוא כמו אנשי סדום הרשעים שפגעו באורחים, ושארצו היתה בסכנה שאלוהים יחריב גם אותה.

וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד

בניגוד לתגובתו הרגועה של אבימלך, נאמר שעבדיו לקחו את המצב יותר ברצינות. הם יראו מאוד ולא רצו להסתכן בצרות. אף אחד לא העז להגיד לאבימלך שזה רק חלום טיפשי ושהוא יכול לשכוח מכל העניין.