ביאור:בראשית כ יד
בראשית כ יד: "וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כ יד.
וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם
[עריכה]אבימלך בהתחלה בא לאברהם בלי שרה וניסה קודם להתווכח. רק אחרי הכשלון בויכוח הוא בא שנית ומביא את שרה.
אבימלך האשים את אברהם: "מֶה עָשִׂיתָ לָּנו וּמֶּה חָטָאתִי לָךְ" (ביאור:בראשית כ ט).
אברהם בדבריו ענה: אנחנו משוטטים בכל המקומות לפי פקודת אלוהים מאז שיצאנו מבית אבי. בכל מקום אנו אומרים שהיא אחותי, מחשש שהמלך ירצה לקחת את שרה ויהרוג אותי. והנה באמת אתה לקחת את שרה בכוח בלי לבקש רשות ובלי לשלם. במילים אחרות אתה פושע (ביאור:בראשית כ יג).
אבימלך הבין שהוא לא יכול לעשות דבר לאברהם כי הוא מפחד מהעונש שאלוהים יביא עליו. לכן דרך הפעולה היחידה שנשארה לו היתה לנסות לפייס את אברהם ושרה במתנות שהוא היה צריך לתת להם עוד לפני שלקח את שרה בכוח.
אולם אבימלך לא ביקש שאברהם יתפלל בעדו כפי שאלוהים אמר לו: "וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וחְֶיֵה" (ביאור:בראשית כ ז). אבימלך חשב שכאשר הוא ישיב את שרה עונש המוות יוסר ממנו, כדברי אלוהים: "וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמותּ, אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ" (ביאור:בראשית כ ז). מכאן שכאשר אבימלך השיב את שרה עם המתנות הוא חשב שהסיפור נגמר ושהוא לא ימות, אפילו אם אברהם לא יתפלל בעדו.
ניתן להבין שבשלב הזה אבימלך לא ידע שאלוהים כבר עצר את רחמן של כל נשות בית אבימלך (ביאור:בראשית כ יח). רש"י מסביר שעצירת הרחם אין משמעותה שהנשים לא יכנסו להריון, אלא שהנשים המעוברות לא יכלו ללדת. נאמר שגם אשת אבימלך נרפאה (ביאור:בראשית כ יז), וניתן להבין שגם אשת אבימלך היתה בהריון מתקדם, ומכיוון שאבימלך לא ביקש מאברהם להתפלל בעדם, היא נכנסה ללחץ.
וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ
[עריכה]בהתחלה נאמר: "וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה" (ביאור:בראשית כ ב) – בהמשך אנו למדים שלאבימלך היתה אישה שילדה לו ילד לאחר שאברהם התפלל למענו, כלומר ששרה לא נלקחה במטרה להיות אשתו הראשונה.
עכשיו נאמר: "וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן ובָּקָר ועֲַבָדִים ושְּׁפָחֹת ויִַּתֵּן לְאַבְרָהָם" – המילה "ויִַּקַּח" היא מיותרת. מספיק היה להגיד במקומה "ויִַּתֵּן".
מתעוררות השאלה מדוע עורך התורה השתמש במיוחד במילה "ויִַּקַּח", אותה מילה שבה נעשה שימוש כשנאמר שאבימלך לקח את שרה (ביאור:בראשית כ ב)?
- האם אבימלך התייחס לשרה כמו שהוא מתייחס לצאן ולבקר? האם הוא לקחה כדי שתהיה שפחתו?
- האם אבימלך לקח (גזל) את הצאן ממישהו אחר כשם שהוא לקח את שרה? האם אברהם קיבל רכוש גנוב?
- בהמשך אבימלך אומר: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ: בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב" (ביאור:בראשית כ טו). האם גם כאן מדובר בגזל של אדמה פורייה וטובה השייכת לאחר?
צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת
[עריכה]פרעה העניק לאברם בעבור שרי: "צֹאן ובָּקָר, וחֲַמֹרִים, ועֲַבָדִים ושְּׁפָחֹת, ואֲַתֹנֹת וגְּמַלִּים" (ביאור:בראשית יב טז). לאחר מכן נאמר: "וְאַבְרָם, כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף ובַּזָהָּב" (ביאור:בראשית יג ב).
מהסיפור עם פרעה ניתן להבין שאבימלך העניק לאברהם הרבה פחות צאן ובקר וכו'. אומנם זה ברור כי אבימלך היה רק מלך העיר גרר, ולא מלך מצרים.
קיימת אפשרות שהסיפור הזה של אבימלך קדם לסיפור של מצרים, כי אחרי הביקור במצרים אברם היה עשיר בעבדים, חיות משק ורכוש, ולא היה צריך עוד מספר כבשים ופרות, מה גם שהוא היה יכול להילחם במלך גרר ולהביסו כשם שהוא הביס את ארבעת המלכים.