בראשית רבה נב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · נב · ז · >>

הוסף ביאור

ז.    [ עריכה ]

ויאמר אליו האלהים בחלום גם אנכי ידעתי וגו' ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי -- ר' יצחק אומר: מחטוא לי, מחטונך לי.

על כן לא נתתיך --
משל לגבור, רוכב על הסוס והסוס רץ, וראה תינוק אחד מושלך ומשך הסוס ולא הזיק את התינוק, למי הכל מקלסים לסוס או לרוכב? לא לרוכב?! כך, על כן לא נתתיך לנגוע אליה, מחטונך לי, יצרך המחטיאך בידי הוא מסור, ואני מנעתיך מלחטוא, משכתיך מן החטא, והשבח שלי הוא ולא שלך: