קטגוריה:בראשית כב י
וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו.
וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ.
וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֽוֹ׃
וַיִּשְׁלַ֤ח וַ - ו' החיבור
יִּשְׁלַ֤ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7971
מורפ': HC/Vqw3ms אַבְרָהָם֙ אַבְרָהָם֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 85
מורפ': HNp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יָד֔וֹ יָד֔ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbsc/Sp3ms וַיִּקַּ֖ח וַ - ו' החיבור
יִּקַּ֖ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת הַֽ - מילית, ה' הידיעה
מַּאֲכֶ֑לֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3979
מורפ': HTd/Ncfsa לִשְׁחֹ֖ט לִ - מילת יחס
שְׁחֹ֖ט - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/7819 a
מורפ': HR/Vqc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בְּנֽוֹ בְּנֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיִּשְׁלַ֤ח מהפך (משרת, דרגא 5) אַבְרָהָם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־יָד֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיִּקַּ֖ח טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לִשְׁחֹ֖ט טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־בְּנֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאוֹשֵׁיט אַבְרָהָם יָת יְדֵיהּ וּנְסֵיב יָת סַכִּינָא לְמִכַּס יָת בְּרֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאוֹשִׁיט אַבְרָהָם יַת יְדֵיה וּנְסֵיב יַת סַכִּינָא לְמֵיכַס יַת בְּרֵיהּ עָנֵי וַאֲמַר יִצְחָק לְאָבוֹי כְּפוֹת יָתִי יָאוֹת דְלָא אֲפַרְכֵיס מִן צַעֲרָא דְנַפְשִׁי וְנִדְחֵי לְגוֹבָא דְחַבְּלָא וְיִשְׁתַּכַּח פְּסוּלָא בְּקָרְבָּנָךְ עֵינוֹי דְאַבְרָהָם מִסְתַּכְּלָן בְּעֵינוֹי דְיִצְחָק וְעֵינוֹי דְיִצְחָק מִסְתַּכְּלַן לְמַלְאֲכֵי מְרוֹמָא יִצְחָק הֲוָה חָמֵי יַתְהוֹם וְאַבְרָהָם לָא חָמֵי יַתְהוֹם עָנְיַן מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא אִיתוּן חָמוּן כְּדֵין יְחִידָאִין דְאִית בְּעַלְמָא חַד נְכַס וְחַד מִתְנְכֵס דְנָכַס לָא מְעַכֵּיב וּדְמִתְנְכֵיס פָּשִׁיט צַוְורֵהּ: |
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אלשיך
השה לעולה בני. במעשה כי "וישלח אברהם את ידו ויקח" כו'. ואמר שלא עשה על כי בה' בטח לבו - יחזור בו או ימירנו בשה, כי לא לבו הלך בזה כי אם "לשחוט את בנו" בכל לבו:
(יא) מיד "ויקרא אליו ה'" וכו', וטעמו וראו מה גדל חשק אברהם, כי בצווי המצוה בקרוא אותו שיקח את בנו וכו' בקריאת אברהם פעם אחת הספיק, אך בקרוא אותו לשלא ישחטנו לא הספיקה קריאת פעם אחת כי עדיין היה עוסק במצוה בחשק
נמרץ עד שהוצרך לקראו אברהם פעם שנית:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
יתיב רב אחוריה דר' חייא קמיה דרבי ויתיב רבי וקאמר: מנין לשחיטה שהיא בתלוש? שנאמר: וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו. אמר ליה רב לר' חייא: מאי קאמר? אמר ליה: וי"ו דכתיב אאופתא קאמר. והא קרא קאמר? קרא זריזותיה דאברהם קא משמע לן. בשעה ששלח אברהם אבינו את ידו ליקח המאכלת לשחוט את בנו בכו מלאכי השרת, שנאמר: "הן אראלם צעקו חוצה", חיצה כתיב, חיצה היא בידיה למיכס ית בריה. מה היו אומרים? "נשמו מסלות", שאין אברהם מקבל את העוברים ואת השבים. "שבת עובר אורח הפר ברית", "ואת בריתי אקים את יצחק". "מאס ערים", "ויסע אברם ארצה הנגב" וגו'. "ולא חשב אנוש", לא חשב זכות אברהם.
ויקח את המאכלת. רב בעי קומי ר' חייא רבה: מנין לשחיטה שהיא בדבר המיטלטל? מהכא, וישלח אברהם את ידו ויקח, מכלל דתלוש הוא. אמר ליה: אם מן אגדה אמר לך רבי, אפילו במחובר שרי, דחזר הוא ביה; אם מן אולפן אמר לך, לית הוא חזר ביה. דתני לוי: היו נעוצין מתחלתן הרי אלו פסולין; תלושין ונעצן הרי אלו כשרין, דתנינן: השוחט במגל יד בצור ובקנה שחיטתו כשרה.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כב י"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.