בראשית רבה נג י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

י.    [ עריכה ]

י. ויגדל הילד ויגמל ר' הושעיה רבה אמר נגמל מיצר הרע רבנן אמרי נגמל מחלבו ויעש אברהם משתה גדול רבי יודא ב"ר סימון אמר גדול עולמים היה שם רבי יודן בר מספרתא אמר (אסתר ב) ויעש המלך משתה גדול גדולי עולם היו שם הדא הוא דכתיב (דברים ל) כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב בימי מרדכי ואסתר כאשר שש על אבותיך בימי אברהם יצחק ויעקב אמר רבי יהודה בר' סימון משתה גדול משתה גדולים עוג וכל גדולים עמו היו שם אמרו לעוג לא היית אומר אברהם פרדה עקרה ואינו מוליד אמר להם עכשיו מתנתו מה היא לא שפופה אין יהיב אנא אצבעי עליה אנא פחיש ליה אמר ליה הקב"ה מה אתה מבזה על מתנתו חייך שאת רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידו שנא' (במדבר כא) ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כי בידך נתתי וגו' דאמר רבי לוי לא נדנדה עריסה תחלה אלא בביתו של אברהם אבינו דאמר רבי יהושע בן מנחמה אותן ששים ושנים מלכים שהרג יהושע כולם היו במשתה של אברהם אבינו ולא שלשים ואחד היו אלא כי ההיא דאמר רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי פרנך משום רבי יוחנן מלך יריחו אחד מה תלמוד לומר אחד אלא הוא ואנטקיסור שלו: