בראשית רבה מט י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · מט · י · >>

הוסף ביאור

י. [עריכה]

"וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם" רבי יודן ורבי יהודה בר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמרו (איוב לד, לא): "כי אל אל האמור נשאתי לא אחבול" היינו דכתיב "ונשאתי לכל המקום בעבורם" "לא אחבול" איני ממשכנם היך מה דכתיב (שמות כב, כה): "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל" והן חובלים עלי דברים ואומרים אינו דן כשורה (לב): "בלעדי אחזה" בר מיני זיל פשפש דינא ואם טעיתי "אתה הוריני". ו"אִם (און) [עול] פעלתי" עם הראשונים לא אוסיף עם האחרונים.

(איוב מא, ד): "לא אחריש בדיו" לך אני מחריש ולבדים היוצאים ממך לאברהם שהוא אומר "חללה לך מעשות כדבר הזה" ולמשה שהוא אומר (שמות לב, יא): "למה ה' יחרה אפך בעמך" וליהושע שהוא אומר (יהושע ז, ז): "למה העברת העבר את העם" ולדוד שהוא אומר (תהלים י, א): "למה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה" "ודבר גבורות וחין ערכו" חן ניתן בעריכות שפתים בשעה שבקש רחמים על הסדומיים: