קטגוריה:נחום א ב
אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו.
אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם יְהֹוָה נֹקֵם יְהֹוָה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יְהֹוָה לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו.
אֵ֣ל קַנּ֤וֹא וְנֹקֵם֙ יְהֹוָ֔ה נֹקֵ֥ם יְהֹוָ֖ה וּבַ֣עַל חֵמָ֑ה נֹקֵ֤ם יְהֹוָה֙ לְצָרָ֔יו וְנוֹטֵ֥ר ה֖וּא לְאֹיְבָֽיו׃
אֵ֣ל אֵ֣ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 410
מורפ': HNcmsa קַנּ֤וֹא קַנּ֤וֹא - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7072
מורפ': HAamsa וְנֹקֵם֙ וְ - ו' החיבור
נֹקֵם֙ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/5358
מורפ': HC/Vqrmsa יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp נֹקֵ֥ם נֹקֵ֥ם - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5358
מורפ': HVqrmsa יְהוָ֖ה יְהוָ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp וּבַ֣עַל וּ - ו' החיבור
בַ֣עַל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/1167
מורפ': HC/Ncmsc חֵמָ֑ה חֵמָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2534
מורפ': HNcfsa נֹקֵ֤ם נֹקֵ֤ם - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5358
מורפ': HVqrmsa יְהוָה֙ יְהוָה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp לְצָרָ֔יו לְ - מילת יחס
צָרָ֔י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/6862 c
מורפ': HR/Ncmpc/Sp3ms וְנוֹטֵ֥ר וְ - ו' החיבור
נוֹטֵ֥ר - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/5201
מורפ': HC/Vqrmsa ה֖וּא ה֖וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms לְאֹיְבָֽיו לְ - מילת יחס
אֹיְבָֽי - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/341
מורפ': HR/Vqrmpc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
אֵ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) קַנּ֤וֹא מהפך (משרת, דרגא 5) וְנֹקֵם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
נֹקֵ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
וּבַ֣עַל מונח (משרת, דרגא 5) חֵמָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
נֹקֵ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) יְהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְצָרָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְנוֹטֵ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) ה֖וּא טפחא (מלך, דרגא 2)
לְאֹיְבָֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
אֵל קַנּוֹא קנאי, זועם וְנֹקֵם יְהוָה, נֹקֵם יְהוָה וּבַעַל חֵמָה. נֹקֵם יְהוָה לְצָרָיו, וְנוֹטֵר שומר את שנאתו הוּא לְאֹיְבָיו.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"קנוא" - ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (דברים לב)
"ונוטר" - ענין שמירת איבה כמו לא תקום ולא תטור (ויקרא יט)
מצודת דוד
"נוקם ה' לצריו" - ר"ל רק לצריו הוא נוקם ונוטר איבה לאויביו הם העכו"ם אבל לא כן לישראל עמו
"אל קנוא וגו'" - ה' הוא אל זועם ונוקם וכפל עוד ואמר נוקם ה' וגו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) לקנא על כבוד שמו המחולל,
- ב) לנקום על הרע שנעשה לנגדו, ויש הבדל ביניהם שבצד שנוקם על הרע שעשו הרשעים בפועל לא יאריך אף רק "נוקם ה'", ינקום תיכף כדי שלא יתמידו ברעתם ויחריבו את העולם, אבל בצד שהוא קנוא על כבוד שמו אינו נוקם תיכף רק הוא "בעל חמה", שגדר החמה הוא ששומר הכעס בלבו ואינו מוציאו אל הפועל להעניש עליו שזה יקרא בשם אף, ומפרש שני ענינים אלה, "נוקם הוא לצריו ונוטר הוא לאויביו" כי יש הבדל בין צר ובין אויב שהצר הוא המציר בפועל והאויב הוא הדורש רעתו בלב ואינו מציר בפועל, ויצוייר צר שאינו אויב אם מציר לו להנאתו שלא מחמת איבה, ואויב שאינו צר אם אינו עושה לו רעה,ואצל השם, העושים רעות בפועל בין אדם לחברו נקראים צרי ה', ויצוייר שאינו אויב רק שעושה להנאתו, והכופרים בו בזדון והחולקים על אמונת ה' נקראים אויביו, ויצוייר שאינו עושה רע בפועל בין אדם לחברו, ויש הבדל בין נקימה ובין נטירה, שהנטירה הוא שמירת השנאה בלב, והנקימה הוא שנוקם בפועל, ועז"א כי "לצריו" שעושים רעות בפועל ה' "נוקם" תיכף ואינו ממתין להם, אבל "לאויביו" המכחישים אלהותו ואינם מריעים בפועל הוא "נוטר" החמה בלב ואינו מעניש תיכף:
ביאור המילות
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "נחום א ב"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.