מדרש רבה על חיי שרה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · מדרש רבה על · חיי שרה · >>


סדר חיי שרה

פרשיות: נח נט ס סא סב


<< · בראשית רבה · נח · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה נח

בראשית רבה פרשה נח פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט

בראשית רבה נח · א · >>


א.

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה" (תהלים לז, יח): "יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִים וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה" כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים בת כ' כבת ז' לנוי בת ק' כבת עשרים שנה לחטא.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "יודע ה' ימי תמימים" זו שרה שהיתה תמימה במעשיה א"ר יוחנן כהדא עגלתא תמימה "וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה" שנאמר "ויהיו חיי שרה" מה צורך לומר שני חיי שרה באחרונה לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה ולעולם הבא:

<< · בראשית רבה · נח · ב · >>


ב.

(קהלת א, ה): "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ" א"ר אבא בר כהנא וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש אלא עד שלא ישקיע הקדוש ברוך הוא שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו:

  • יום שמת רבי עקיבא נולד רבינו רבי יהודה הנשיא וקראו עליו "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ".
  • יום שמת רבינו נולד רב אדא בר אהבה וקראו עליו "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ".
  • יום שמת רב אדא בר אהבה נולד רבי אבון וקראו עליו "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ".
  • יום שמת ר' אבון נולד ר' אבון בריה.
  • יום שמת ר' אבון נולד אבא הושעיא איש טריא.
  • יום שמת אבא הושעיא נולד רבי הושעיה וקראו עליו "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ".
  • עד שלא השקיע שמשו של משה הזריח שמשו של יהושע שנאמר (במדבר כז, יח): "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון".
  • עד שלא שקעה שמשו של יהושע זרחה שמשו של עתניאל בן קנז שנאמר (שופטים ה, יז): "וילכדה עתניאל בן קנז".
  • עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל (ש"א ג, ג): "ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה'"

א"ר יוחנן כהדא עגלתא תמימתא עד שלא השקיע הקב"ה שמשה של שרה הזריח שמשה של רבקה בתחלה (בראשית כב, כ): "הנה ילדה מלכה גם היא בנים" ואח"כ "ויהיו חיי שרה מאה שנה":

<< · בראשית רבה · נח · ג · >>


ג.

רבי עקיבא היה יושב ודורש והצבור מתנמנם בקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחיתה מאה ועשרים ושבע ותמלוך על מאה ועשרים ושבע מדינות:

<< · בראשית רבה · נח · ד · >>


ד.

"וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע" ארבעה שמות נקראו לה אשכול וממרא קרית ארבע חברון.
ולמה הוא קורא אותה קרית ארבע שדרו בה ד' צדיקים ענר אשכול וממרא אברהם ונמולו בה ד' צדיקים אברהם ענר אשכול וממרא.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף קרית ארבע שנקברו בה ד' צדיקים אבות העולם אדם הראשון אברהם יצחק ויעקב.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף שנקברו בה ד' אמהות חוה ושרה ורבקה ולאה.

ועל שם בעליה שהן ד' ענק וג' בניו אמר רבי עזריה שמשם יצא אבינו אברהם שרדף אחרי ארבע מלכיות קוזמוקרטורין שהוא עולה בקרנסין של ד' בתחלה ליהודה ואחר כך לכלב ואח"כ ללוים ואחר כך לכהנים והוא אחד מד' מקומות מגונים שבא"י ואלו הן ר' יצחק ורבנן רבי יצחק אמר דור ונפת דור תמנת סרח וחברון ורבנן אמרי דנה וקרית סנה ותמנת סרח וחברון:

<< · בראשית רבה · נח · ה · >>


ה.

"וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה" מהיכן בא רבי לוי אמר מקבורתו של תרח לשרה בא א"ל ר' יוסי והלא קבורתו של תרח קדמה לקבורתו של שרה שתי שנים אלא מהיכן בא מהר המוריה ומתה שרה מאותו צער לפיכך נסמכה עקידה ל"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה":

<< · בראשית רבה · נח · ו · >>


ו.

"וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ" מלמד שהיה רואה מלאך המות מתריס כנגדו.
א"ר יוחנן מן הן תנינן מי שמתו מוטל לפניו פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין וכל מצות שבתורה. מן הכא "וַיָּקָם" "וַיְדַבֵּר".
"גֵר וְתוֹשָׁב" גר דייר תושב מארי ביתא, אם רציתם גר ואם לאו מארי ביתא שכך אמר לי הקדוש ברוך הוא (בראשית טו, יח): "לזרעך נתתי את הארץ הזאת".
"תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קָבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי" איני מבקש מכם אלא מת אחד שנאמר "תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קָבֶר וְגוֹ' [וְאֶקְבְּרָה מֵתִי]".

"וַיַּעֲנוּ בְּנֵי חֵת אֶת אַבְרָהָם וְגוֹ'" "שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי וְגוֹ' [נְשִׂיא אֱלֹהִים]" מלך את עלינו נשיא את עלינו אלוה את עלינו אמר להם אל יחסר העולם מלכו ואל יחסר העולם אלוהו.

"בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ" במבחר שבקברינו.
"קְבֹר אֶת מֵתֶךָ" מתים הרבה.

"וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ" מיכן שמודים על בשורה טובה:

<< · בראשית רבה · נח · ז · >>


ז.

"וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם [וְגוֹ' וּפִגְעוּ לִי]" פגעוני לי סרסרוני לי ואם לאו צלו לי עילויה.
"וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת" רבי יצחק אמר יָשַׁב כתיב אותו היום מינו אותו ארכוסטרטיגוס ראש המושלים דלא יהא בר נש רב זבין מן בר נש זעיר.
"וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת [לְכָל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ]" אמר ר' פנחס מלמד שנעלו דלתותיהן והלכו לגמול חסדים לאברהם.
"לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה וְגוֹ'" "אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף" א"ר חנינא כל שקלים האמורים בתורה - סלעים ובנביאים - ליטרין 25 סלעים בכתובים - קנטרין 100 סלעים ר' יודן אמר חוץ משקלי עפרון שהיו קנטרין הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי כח, כב): "נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ" "נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עַיִן" זה עפרון שהכניס עין רע בממונו של צדיק "וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ" שחסרתו התורה וא"ו הדא הוא דכתיב "וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן" עפרן כתיב חסר וא"ו.

"אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר" רבי אבא בר ביזנא אמר פרגמטיא נפק:

<< · בראשית רבה · נח · ח · >>


ח.

"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן" דהות נפילה וקמת דהות דבר אינש זעיר ואיתעבידת לבר נש רב.

"שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה" מלמד שנכפלו בעיני כל אחד ואחד שכל מי שהוא קבור בתוכה בטוח ששכרו כפול ומכופל אמר רבי אבהו שכפף הקב"ה קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה.

"הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְגוֹ'" אמר רבי מנין תנינן המוכר את שדהו צריך לכתוב את שדהו ואת סימניה מהכא "השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב".

"לְאַבְרָהָם לְמִקְנֶה לְעֵינֵי בְּנֵי חֵת" אמר ר' אלעזר כמה דיות משתפכות כמה קולמוסין משתברין כדי לכתוב בני חת. עשרה פעמים כתיב בני חת בני חת עשרה כנגד עשרת הדברות ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדברות.

א"ר יודן חמשה פעמים כתוב בני ברזילי כנגד חמשה ספרי תורה ללמדך שכל מי שהוא מאכיל פרוסה לצדיק כאילו הוא מקיים חמשה ספרי תורה:

<< · בראשית רבה · נח · ט


ט.

"וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם".
הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי כא, כא): "רֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד".
"רֹדֵף צְדָקָה" - זה אברהם שנאמר (בראשית יח, יט): "וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה".
"וָחֶסֶד" שגמל חסד לשרה.
"יִמְצָא חַיִּים" (שם כה, ז) "וּשְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וַחֲמִשָּׁה שָׁנִים".
"צְדָקָה וְכָבוֹד" אמר רבי שמואל בר יצחק אמר לו הקדוש ברוך הוא אני אומנותי גומל חסדים תפסת אומנותי בא לבוש לבושי "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים".

<< · בראשית רבה · נח · >>


פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

<< · בראשית רבה · נט · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה נט

בראשית רבה פרשה נט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

בראשית רבה · נט · א · >>


א.

"וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" כתיב (משלי טז, לא): "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא" רבי מאיר אזל לממלא ראה אותן כולן שחורי ראש אמר להם תאמר ממשפחת בית עלי אתם דכתיב (ש"א ב, לג): "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים" אמרו ליה רבי התפלל עלינו אמר להם לכו וטפלו בצדקה ואתם זוכים לזקנה מה טעמיה "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה" והיכן היא מצויה "בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא" ממי אתה למד מאברהם שכתוב בו (בראשית יח, יט): "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" זכה לזקנה "ואברהם זקן בא בימים":

<< · בראשית רבה · נט · ב · >>


=== ב. ===

<< · בראשית רבה · נט · ג · >>


=== ג. ===

<< · בראשית רבה · נט · ד · >>


=== ד. ===

<< · בראשית רבה · נט · ה · >>


=== ה. ===

<< · בראשית רבה · נט · ו · >>


=== ו. ===

<< · בראשית רבה · נט · ז · >>


=== ז. ===

<< · בראשית רבה · נט · ח · >>


=== ח. ===

<< · בראשית רבה · נט · ט · >>


=== ט. ===

<< · בראשית רבה · נט · י · >>


=== י. ===

<< · בראשית רבה · נט · יא · >>


יא.

"וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וְגוֹ'" גמליו של אברהם אבינו היה ניכרים בכ"מ שהיו יוצאים יוצאים זמומים.
"וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ" רבי חלבו אמר זו דיאתיקי.
"וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם" ר' יצחק אמר בן יומו הוא דעתיה דר' יצחק "ואבא היום אל העין" היום יצאתי והיום באתי.

(תהלים ס, ד): "הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה".
"הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ" בימי אברהם.
"פְּצַמְתָּהּ" בימי אליעזר.
"רְפָה שְׁבָרֶיהָ" בימי יעקב.
"כִי מָטָה" בימי ישבי בנוב.
הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (ש"ב כב, טז): "יִשְׁבִּי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה" אניף במגיניה וקפץ דוד לאחוריו תמניא עשר אמין זה נתיירא מזה וזה נתיירא מזה זה נתיירא לומר אם לאחוריו קפץ כדין לקמוי מה וזה נתיירא מזה לומר אין במגינא אניפי כדין איך אנא יכול למוקמיה ביה באותה שעה אמר דוד הלואי הוה לי חד מן בני אחתי דייתי ויסייעני מיד ויעזר לו אבישי בן צרויה לאחורי תרעא הוה קאים אתמהא רבנן אמרי אפי' היה בסוף העולם הטיסו הקדוש ברוך הוא והביאו בהרף עין שלא יהיה אותו צדיק עומד ומצטער הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (שם,) "ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי דוד לאמר לא תצא אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל".

"וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר" ארבעינון:

<< · בראשית רבה · נט · יב


יב.

<< · בראשית רבה · נט · >>

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

<< · בראשית רבה · ס · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה ס

בראשית רבה פרשה ס פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

בראשית רבה · ס · א · >>


א.

<< · בראשית רבה · ס · ב · >>


=== ב. ===

<< · בראשית רבה · ס · ג · >>


=== ג. ===

<< · בראשית רבה · ס · ד · >>


=== ד. ===

<< · בראשית רבה · ס · ה · >>


=== ה. ===

<< · בראשית רבה · ס · ו · >>


=== ו. ===

<< · בראשית רבה · ס · ז · >>


=== ז. ===

<< · בראשית רבה · ס · ח · >>


ח.

"וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וְגוֹ' [וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים]" התיר זמומיהם ר' הונא ור' ירמיה שאל לר' חייא בר רבה לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים לחמורו של ר' פנחס בן יאיר

חמרתיה דר' פנחס בן יאיר נסבוה לסטאי עבדת גבון תלתא יומין ולא טעמת כלום אמרין סופה מייתה ותסרי מערתא עלינו נמסרה לרבונה שלחוה ועלת בביתא דמרה כיון דעלתה נהקת וחכים קלה אמר פתחו לאותה העניה ויהבו לה דתיכול דאית לה תלתא יומין דלא טעמה מידי יהבין לה שעורין לא טעמתון אמרין ליה רבי יהבינן לה שערין ולא טעמתון א"ל תקנתיהו אמרון ליה אין אפיקתון דמאי אמרו לא כן אלפין רבי הלוקח זרע לבהמה וקמח לעורות ושמן לנר ושמן לסוך בו את הכלים פטורין מן הדמאי א"ל מאי נעביד לה והיא מחמרה על גרמה. ר' ירמיה שלח לרבי זעירא חד קרטיל דתאינין רבי ירמיה אמר אפשר רבי זעירא אכילהון דלא מתקנן רבי זעירא אמר אפשר לרבי ירמיה דלא משלח להון מתקנן בין דין לדין איתאכלון תאנים בטיבלייהו למחר קם ר' ירמיה עם רבי זעירא אמר ליה תקנת אילין תאנייא אמר ליה לא אמר רבי אבא בר ימינא לרבי זעירא אין הוון קדמאין מלאכין אנן בני נש ואין הוון בני נשי אנן חמרין ולית אנן כחמרתיה דר' פנחס בן יאיר חמרתיה דר' פנחס בן יאיר יהבון לה שערי דטיבלא לא אכלת יתהון ואנן אכלינן תאנייא דטבילין.

"וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים" א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים פרשתו של אליעזר שנים ושלשה דפים הוא אומרה ושונה ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בן יוסי אומר זה וזה.

"ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו" א"ר אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים שאפילו רחיצת רגלים צריך לכתוב והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בר"י אמר זה וזה:

<< · בראשית רבה · ס · ט · >>


=== ט. ===

<< · בראשית רבה · ס · י · >>


=== י. ===

<< · בראשית רבה · ס · יא · >>


=== יא. ===

<< · בראשית רבה · ס · יב · >>


=== יב. ===

<< · בראשית רבה · ס · יג · >>


=== יג. ===

<< · בראשית רבה · ס · יד · >>


=== יד. ===

<< · בראשית רבה · ס · טו · >>


=== טו. ===

<< · בראשית רבה · ס · טז


טז.

<< · בראשית רבה · ס · >>

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

<< · בראשית רבה · סא · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה סא

בראשית רבה פרשה סא פיסקא: א ב ג ד ה ו ז

בראשית רבה · סא · א · >>


א.

<< · בראשית רבה · סא · ב · >>


=== ב. ===

<< · בראשית רבה · סא · ג · >>


=== ג. ===

<< · בראשית רבה · סא · ד · >>


=== ד. ===

<< · בראשית רבה · סא · ה · >>


=== ה. ===

<< · בראשית רבה · סא · ו · >>


=== ו. ===

<< · בראשית רבה · סא · ז


ז.

"ולבני הפילגשים וגו'",

בימי אלכסנדרוס מוקדון באו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה, ובאו עמהם שתי משפחות רעות, כנענים ומצרים, אמרו מי הולך ודן עמהם, אמר גביעה בן קוסם אני הולך ודן עמהם, אמרו לו הזהר שלא תחליט להם את הארץ, אמר אני הולך ודן עמהם, אם נצחתי אותם הרי מוטב, ואם לאו אתם אומרים מה הגרוע הזה שיעמיד עלינו, הלך ודן עמהם, אמר להם אלכסנדרוס מוקדון מי תובע מיד מי, אמרו ישמעאלים אנו תובעים מידן ומתורתן אנו באים עליהם, כתיב (דברים כא, יז): "כי את הבכר בן השנואה יכיר", וישמעאל בדין שיטל פי שנים. אמר לו גביעה בן קוסם, אדוני המלך, אין אדם עושה מה שהוא רוצה לבניו, אמר לו הן, ואמר לו והכתיב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. אמרו לו והיכן שטר שלוח שחלק בין בניו, אמר להם ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות. ונסתלקו משם בבשת פנים.

אמרו כנענים מתורתן אנו באים עליהם, בכל מקום כתיב ארצה כנען, ארץ כנען, יתנו לנו את ארצנו. אמר להם גביעה בן קוסם, אדוני המלך אין אדם עושה לעבדו מה שהוא רוצה, אמר לו הן, אמר מה כתיב (בראשית ט, כה): "ארור כנען עבד עבדים וגו'", הרי הארץ שלנו והם עבדים לאדוני המלך, ונסתלקו משם בבשת פנים.

אמרו מצרים מתורתן אנו באים עליהם, ששים רבוא יצאו מאצלנו טעונים כלי כסף וכלי זהב, דכתיב (שמות יב, לו): "וינצלו את מצרים", יתנו לנו את כספינו ואת זהבינו. אמר לו גביעה בן קוסם אדוני המלך ששים רבוא בני אדם עשו אצלם מאתים ועשר שנים, מהם כספים ומהם זהבים שנוטלין בשכרן דינר ליום, ישבו פילוסופים וחשבו ולא הגיעו למאה שנה עד שנמצאת ארץ מצרים לטמיון, ונסתלקו משם בבשת פנים.

בקש לעלות לירושלים אזלון כותאי ואמרו ליה הזהר שאינן מניחין אותך להכנס לבית קדש הקדשים שלהם, וכיון שהרגיש גביעה בן קוסם, הלך ועשה לו שתי אנפלאות ונתן בהם שתי אבנים טובות שוות שתי רבואות של כסף, וכיון שהגיע להר הבית אמר לו אדוני המלך שלף מנעליך ונעל לך שתי אנפלאות, שהרצפה חלקה שלא תחליק רגליך, וכיון שהגיע לבית קדש הקדשים אמרו לו עד כאן יש לנו רשות לכנס מכאן ואילך אין לנו רשות לכנס. אמר לו לכשאצא אני משוה לך פדחתך [נסח אחר: גביעתך, אמר לו אם כה תעשה רופא אמן תקרא ושכר הרבה תטל.

"וישלחם מעל יצחק בנו", אמר להם כל מה שאתם יכולים להזריח תזריחו, שלא תכוו בגחלתו של יצחק, אבל עשו על ידי שבא ונזדווג ליעקב, נטל את שלו מתחת ידו, הדא הוא דכתיב (ישעיה כג, ז ח): הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור מי יעץ זאת על צר המעטירה וגו'.

אמר רבי אלעזר כל צור שכתוב במקרא מלא, בצור מדינה הכתוב מדבר. חסר, ברומי הכתוב מדבר. המעטירה, רבי אבא אמר הקיפוה בעטרה, ורבי ינאי אמר בשם רבי שמעון בריה דרבי ינאי הקיפוה כובין.

<< · בראשית רבה · סא · >>

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

<< · בראשית רבה · סב · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה סב

בראשית רבה פרשה סב פיסקא: א ב ג ד ה

בראשית רבה · סב · א · >>


א.

<< · בראשית רבה · סב · ב · >>


=== ב. ===

<< · בראשית רבה · סב · ג · >>


=== ג. ===

<< · בראשית רבה · סב · ד · >>


=== ד. ===

<< · בראשית רבה · סב · ה


ה.

<< · בראשית רבה · סב · >>