משנה ברכות ג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ג · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקריאת שמעא, (ומן התפילה) ומן התפילין.

נושאי המטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן:

את שלפני המיטה ואת שלאחר המיטה:
את שלמיטה צורך בהן – פטורים,
ואת שאין למיטה צורך בהן – חייבין.

אלו ואלו פטורין מן התפלה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע, (וּמִן הַתְּפִלָּה) וּמִן הַתְּפִלִּין.
נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה:

אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן – פְּטוּרִין,
וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן – חַיָּבִין.

אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה:

נוסח הרמב"ם

מי שמתו מוטל לפניו פטור מקרית שמע ומן התפילין נושאי המיטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן את שלפני המיטה ואת שלאחר המיטה את שלמיטה צורך בהן פטורין ואת שאין למיטה צורך בהן חייבין אלו ואלו פטורין מן התפילה.

פירוש הרמב"ם

מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן התפילה כו' – עניין דברו מוטל לפניו, אינו רוצה לומר שיעמוד לפניו, אך רוצה לומר קודם שיקברהו, ואף על פי שאינו עימו במקום אחד. אבל כשלא יהיה המת ההוא קרובו מאותן שהוא חייב להתאבל עליהם, הוא חייב בקריאת שמע, ואף על פי שעדיין לא נקבר. אבל אם יהיה לפניו וישמרהו, אז יהיה פטור מקריאת שמע.

ונושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהם, הם האנשים המזומנים לשאת המיטה כשייעפו נושאיה; וכל מי שיבוא לשאת המיטה או יצטרך לעזור נושאי המיטה, אחד שיהיה לפני המיטה או אחר המיטה, הוא פטור מקריאת שמע. ואם לא יהיה מן המזומנים לשאת המיטה ולא מן העוזרים, אבל בא ללוותם בלבד, הוא חייב בקריאת שמע. והכל פטורים מן התפילה, והטעם מפני טרדת הלב:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מי שמתו מוטל לפניו - אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם, מוטל עליו לקברו:

פטור מקריאת שמע - משום דטריד טרדא דמצוה:

וחלופיהן - שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה:

את שלפני המטה - המזומנים לנשאה כשתגיע המטה אצלם:

ואת שלאחר המטה - כלומר: בין אותם שלפני המטה, ובין אותם שלאחר המטה, אם המטה צריכה להם, פטורים. ואותן שאין המטה צריכה להן כגון ההולכים ללוות את המת בלבד לכבודוב, חייבין:

אלו ואלו פטורים מן התפילה - דלאו דאורייתא היא כמו קריאת שמע. ואיכא דאמרי: מפני שהיא צריכה כוונה יתירה:

פירוש תוספות יום טוב

פטור מקריאת שמע. כתב הר"ב משום דטריד טרדא דמצוה ע' מ"ש משנה ד' פ"ב דסוכה:

מק"ש ומן התפלה ומן התפילין. נושאי כו'. ה"ג בספר מדוייק וה"ה דפטור מכל שאר המצות אלא דתנא אלו שהן חמורות שיש בהם קבלת עול מ"ש ותפילין נמי כדאמר בפ"ב בגמרא (יד:) הרוצה לקבל עול וכו' מניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל כו'. הר"י. ולפי שהתפילין מונחין עליו אפילו לאחר התפלה להכי נקטינהו בסוף. א"נ משום דק"ש ותפלה תדירי דשבת ולילה לאו זמן תפילין [כדפי' הר"ב במ"ג] וכה"ג ריש פ"ד בשם התוס' [ועי' מ"ש בס"ד לקמן במ"ג] והתוס' לא גרסי מן התפלה [וכן בסדר משניות דבירושלמי לא גרסינן] דהא אתיא במכל שכן כמו שכתבו בד"ה אלו ואלו וכו' ויש טעות סופר בדבור שלפניו. וכן יובן מספר חכמת שלמה:

[ומן התפילין. שם תפילין פירשתיו בריש פ"ד דמנחות:

ואת שאין למטה צורך בהן. פי' הר"ב כגון ההולכים ללוות את המת בלבד וכו'. אין להקשות דאכתי גמ"ח הוא ובמשנה דלקמן כתבתי בשם הר"י דגמ"ח יש לו דין העוסק במצוה שיש בה טרדא שכתב הר"ב בר"פ דפטור. דיש לחלק בין תנחומין שיש לו עסק לנחם משא"כ הלויה שאין לו עסק רק שהולך ולא מיקרי טרדא]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) מק"ש כו'. וה"ה דפטור מכל שאר המצות, אלא דתנא אלו שהן חמורות שיש בהן קבלת עול מלכות שמים, וכדאמרינן בגמרא, הרוצה לקבל עול כו', מניח תפלין וקורא ק"ש ומתפלל. הר"י:

(ב) (על הברטנורא) ואין להקשות דאכתי גמילות חסדים הוא, דיש לו גם כן דין העוסק במצוה שיש בו טרדא, דפטור. דיש לחלק בין תנחומים, שיש לו עסק לנחם, מה שאין כן הלויה, שאין לו עסק, רק שהולך, ולא מקרי טרדא. תוי"ט:


פירושים נוספים

 


קיצור שנות אליהו

מי שמתו מוטל לפניו – פירוש, כל שמוטל עליו לקוברו, כמוטל לפניו דמי.

ושאין למיטה צורך בהן – היינו אותן שכבר נשאו, חייבין.